דבר תורה לפרשת שופטים / מאיר קגן

פרשת שופטים היא פרשה עמוסה מאוד, יש בה המון ציוויים ומצוות, שכולם למעשה הן הנחיות לחיי חברה מתוקנים בדרכי היהדות בארץ ישראל.

לדוגמא: הציווי להקים מערכת משפט ומערכת ענישה, הציווי לשים מלך על העם, אחריות החברה שלא יימצא בה עובד עבודה זרה, או מכשפים למינהם, הקמת ערי מקלט, חוקים הקשורים למלחמה ומה עושים אם מוצאים חלל נופל באמצע הדרך.

אחרי כל ציווי, וגם בין הציוויים התורה מוסיפה אזהרות, בינהם: 

מנו שופטים ושוטרים, אך הזהירו אותם שלא ייקחו שוחד, כי השוחד עלול "לעוור אותם"

יש להעניש בחומרה כל יהודי שיעבוד אלהים אחרים 

למקרה שהשופטים לא ידעו משהו - תמיד יש את הכהנים במקדש שיודעים ואפשר לפנות אליהם (כמו ועדת הדרכה כזה)

תשים עליך מלך אבל אסור לו להרבות לו סוסים, נשים וכסף כי זה עלול לגרום לו להחזיר את העם למצרים, להתחיל לעבוד עבודה זרה ולהתנשא מעל הים.

לשבט לוי אסור שתהיה נחלה כי ה' ועבודתו במקדש היא הנחלה שלהם. 

הציווי לשמוע לקול הנביא ולא למכשפים למיניהם

תערכו מלחמות עם מי שצריך אבל שימו לב לא להגזים - יש אנשים שפטורים משירות, לפני כל מלחמה צריך לקרוא לשלום לאויב ואסור לכרות עצי מאכל בשביל לערוך מצור.

אם נמצאה גופה באמצע הדרך זקני העיר הקרובה עושים טקס שבו הם מכריזים בהכנעה שהרוצח לא מייצג את העיר ומבקשים מאלהים שלא יקרה עוד מקרים כאלה.

המשותף לכל המקרים האלה, לדעתי, הוא הרצון של ה' שעם ישראל לא ייאבד את זהותו, שתמיד יזכור מאיפה באה ומה תפקידו בעולם (לא נכנס כרגע לתפקידו של עמ"י בעולם אבל הבנתם) כחברה, כיחידים וגם האנשים החשובים בעם:

אם מישהו מתחיל לעבוד ע"ז זה גורם לו להיות דומה לעמי כנען ולא לישראל, וזה לא רק אזהרה רק לאנשים הפשוטים והחלשים, כי אפילו השופטים יכולים לאבד את עצמם אם ייקחו שוחד, גם המלך, לבבו עלול לסור בעקבות נשים וכסף ואישיותו וצדקתו יישתנו לבלי היכר, המון העם עלול לקדש את המלחמה ולשכוח את ערך המשפחה, השלום והאקולוגיה והלוויים, באין פרנסה יתנחלו במקומם ככל השבטים וחובה להזהיר את כל אלה שלא יגיעו למקומות שבהם הם והסובבים אותם לא יכירו אותם יותר, כמעט ללא דרך לחזור.

אבל- אפשר גם לתקן, לחזור: גם אם השופטים לא יודעים את הדינים, אפשר להגיע לבית הדין שליד המקדש והם ידעו את הדין, אם אדם הרג את חברו בטעות יש לו דרך להתנקות מהשם הרע שדבר בו, וזקני העיר יכולים לנקות את שם עירם כעיר לא אחראית ולהשאר עצמה.

אבל כל זה היה רק תקציר של חלקים גדולים בפרשה ואם אתם רוצים לרדת לפרטים או למצוא עוד דוגמאות לקו שהצעתי אז יאללה, רוצו לקרוא את הפרשה המדהימה הזאת בעצמכם!

שנזכה תמיד להשאר מחוברים לעצמנו ולמטרותינו ולמצוא את עצמנו אם נלך לאיבוד חלילה.

שבת שלום!