דבר תורה לפרשת האזינו / אלעד יניר

הפרשה מתחילה במילים "יערף כמטר לקחי". השאלה המיידית היא מה זה אומר יערף. אם נסקור את כל ההקשרים התנכיים של השורש (כמובן מלבד המשמעות של לערוף ראש) נמצא אותו גם בפסוק "אף שמיו יערפו טל" בסוף פרשת וזאת הברכה. בשני הפסוקים ההקשר הוא גשם. בנוסף נמצא את השורש בפסוק "וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיּוֹם הַהוּא כְּנַהֲמַת יָם וְנִבַּט לָאָרֶץ וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ"(ישעיהו ה) ובהקשרים שונים לערפל ברחבי התנ"ך. בכל ההקשרים נראה שהשורש קשור לעננים ולירידת גשם. ערפל דומה לענן וגם בעריפיה הכוונה היא לעננים. מהיכן מגיע השורש הזה?

כשאנו מחפשים את השורש בשפות שמיות אחרות אנו מוצאים אותו משמש בהקשר של עננים. בארמית, אוגריתית וגם ערבית משתמשים בשורש כדי לתאר עננים. לעיתים אף משתמשים בהם כדי לתאר את הבעל רוכב על עננים – רוכב ערפות ומכאן נכנס הבטוי לאדון הסליחות – רוכב ערבות. (אותיות ב ופ מתחלפות)(השלמתי את מכסת המחאקריות להיום)

נקודה נוספת היא שגם בתנ"ך מתארים את ה' כרוכב על עננים – "ויש שמים וירד וערפל תחת רגליו"(שמואל ב כב)