דבר תורה לפרשות אמור / תמר פוטר

דבר תורה לפרשת אמור – “כוחה של מילה רכה”

 

בפרשת אמור נכתב:

“וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה: אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן…” (ויקרא כ”א, א)

 

חז”ל (רש”י שם) עמדו על הכפילות שבמילים “אמור” ו”אמרת”, ומבארים:

“אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים”.

הכוונה היא שהתורה לא רק מצווה את משה לדבר אל הכהנים, אלא גם מלמדת שהמבוגרים צריכים לחנך ולהזהיר את הדור הצעיר.

 

אך מעבר לכך, נוכל לשים לב שהמילה “אמור” – בניגוד ל”דבר” – מבטאת לשון רכה, עדינה, אוהבת.

לא תקיפות, לא פקודות, אלא אמירה שיש בה חמלה, סבלנות, ורצון להשפיע באמת.

 

כאן טמון יסוד גדול:

כשאנחנו רוצים לחנך, להעביר מסר, להשפיע על אחרים – הדרך הנכונה היא בלשון רכה, מתוך אהבה ואכפתיות. דווקא כך מצליחים לחדור ללב. זהו סוד ההשפעה החינוכית.

 

אמירה מתוך יחס – ולא דיבור מתוך שליטה

ובנוסף מצאתי שיר שממש התאים לי לדבר תורה

“תפילה לעני” (לחן: שלמה גרוניך, שר: אהוד בנאי / גרוניך)

 

"תְּפִלָּה לֶעָנִי כִּי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי ה’ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ…"

 

השיר מבוסס על פסוק מתהילים, והוא מבטא את הכוח שיש ל”שיח” – לדיבור פנימי, שקט, עדין.

דווקא התפילה הלוחשת, הענווה – זו שנובעת מן הלב – היא זו שמתקבלת ונשמעת.

 

כך גם המסר של פרשת אמור:

כוחה של אמירה רכה, מתוך אכפתיות ואהבה – לבנות קדושה, לחנך, ולהשפיע לטובה.

ונזכור שדווקא מהמילים השקטות שבאות בטוב ולא מצעקות

דווקא משם תגיע הגאולה

ככה יותר תצליח להתחבר ללבבות של האחרים

ושבעז״ה נזכה לישועות