דבר תורה לפרשת אמור/ פליאה לוריא

פרשתנו עוסקת במספר נושאים. בניהם: קדושת הכהנים והכהן הגדול, דיני  קורבנות, סיפור המקלל, לחם הפנים והדלקת המנורה ושבת ומועדי ישראל. אחד המועדים המוזכרים הוא ספירת העומר - הזמן בו אנו נמצאים עכשיו.

מה זו בכלל ספירת העומר ומה המשמעות שלה?

ספירת העומר, כמו שנשמע מהפסוקים,  זו ספירה שמתחילה מיום הבאת העומר, כלומר סוף חג ראשון, עד לשבועות.הספירה היא בסך הכל של 50 יום-

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם" (ויקרא כ"ג טו-טז).

מה משמעות הספירה, ולשם מה עושים זאת?

יש לכך מספר סיבות:

1. ספירת העומר מסמלת את התרגשותנו לקראת מתן תורה וכריתת הברית עם ה'. כמו שילד סופר את הימים עד היום הולדת שלו או עד החופש הגדול, כך אנו סופרים בציפייה את הזמן עד מתן תורה.

2.  ספירת העומר היא תהליך ארוך בו מתקדמים לאט לאט, ולא בבת אחת. זמן הספירה מתאפיין בשינוי, בהתקדמות ובהתעלות. זמן בו עם ישראל מכין את עצמו לקראת היום הקדוש בו הוא יכרות ברית נצחית עם ה' . זמן בו עם ישראל משתנה והופך מפסיבי לאקטיבי.

פסיבי- יציאת מצרים: ר' חיים פרידלנדר, תלמידו של הרב אליהו דסלר, משווה בספרו 'שפתי חיים' את זמן יציאת מצרים ללידה. מעפר טומאת מצרים מועלים עם ישראל ברגע אחד אל שיא הגדלות ומקבלים זהות חדשה. ממש כמו עובר שעוזב בפתאומיות את רחם אימו והופך להיות בעל זהות ומשמעות. כמו שהעובר לא שותף בלידתו ולא תורם להוצאותו מהרחם, כך גם ישראל לא היו שותפים ביציאה ממצרים, והכל היה מעשה א-לוהי ללא עזרת האדם. 

אקטיבי- ימי ההכנות ומעמד הר סיני: ר' חיים משווה את הימים האלו להתפתחות ולגדילה של העובר לאחר לידתו. המשך התקדמותו של התינוק והתפתחותו תלוי בו עצמו, ולכן עליו להיות שותף מלא בחייו. כך גם עם ישראל לאחר יציאתו ממצרים הופך להיות שותף מלא לחייו, ועליו לעבור תהליך מעשי כדי להתכונן כראוי למעמד הר סיני. תהליך זה תלוי אך ורק באדם. שיא האקטיביות של עם ישראל מגיע במעמד הר סיני, כאשר הם אומרים "נעשה ונשמע".

 

שנזכה להקדיש את הזמן הזה שכולו תהליך אחד גדול להתפתחות ושיפור עצמי כדי שנזכה  להיות הכי טובים והכי ראויים למתן תורה ולחג שבועות!