דבר הפטרה לפרשת האזינו / אביטל זר
"וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת"
יש הבדל מאוד ברור בין שירת דוד כאן (בהפטרה) - לשירת האזינו (שמופיעה בפרשה). אותו ההבדל קיים גם בין שירות בתנ"ך בכללי וגם לתפילות יום כיפור:
בכולן, כמעט תמיד, מסופר על כמה שאנחנו לא ראויים.
בשירת האזינו משה נוזף בעם על שהם כל כך כפויי טובה, "הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך".
אם נפתח באופן אקראי את ספר תהלים (*פתיחה אקראית*), כמעט תמיד נמצא הכרה בשפלות העצמית, השוואה של כמה שאתה קטן ולא ראוי לסליחה לכמה ה' טוב שהוא סולח. למשל (אקראית כאמור) בפרק ס"ה, "דברי עוונות גברו מני פשעינו אתה תכפרם".
ובתפילות יום כיפור, מוטיב שחוזר על עצמו הוא שאנחנו בעצם לא ראויים לסליחה, אבל ה' גדול ולכן אנחנו בכל זאת מבקשים את סליחתו "כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים" (תפילות יום כיפור/ דניאל).
זה הגיוני. הרי עם ישראל חטא והיה ראוי לגלות, וזו יומרנות להניח שאתה ראוי לסליחה.
ובכל זאת שירת דוד מתארת מצב שונה לחלוטין. דוד מפאר את ה' ומודה לו על אלפי טובות שהוא עשה איתו, אבל ממש לא מנסה לומר שזה לא הגיע לו: יחלצני כי חפץ בי! יגמלני ה' כצדקתי… כי שמרתי דרכי ה' ולא רשעתי מא-לקי.
הוא מתאר את גדולתו של ה', "יצילני מאויבי עז, משנאי כי אמצו ממני". אבל חוזר ואומר שזה הגיע לו, שהוא זכה לזה כן בגלל צדקותיו. "ואהיה תמים לו ואשתמרה מעווני. וישב ה' לי כצדקתי"
(בכללי לכו לקרוא את השירה היא מלאה בתיאורים מדהימים! [שמואל ב פרק כ"ב])
רגע, אז מאיפה מגיע ההבדל הזה? מה הדרך הנכונה, הנזיפה והשפלת עצמנו או הכרה בכך שמגיעה לנו עזרת ה'?
כמובן שאי אפשר לומר שדרך אחת נכונה ואחת לא.
אבל אפשר לומר שיש כאן שני תיאורים של אותה התרחשות: מצד אחד שירת האזינו, נזיפה לעם שלא מכיר טובה לא-לוקיו. היא מופיעה כי צריך לדעת מה לא טוב, מה לא נכון לעשות. צריך להבין היטב כמה זה רע לנטוש את ה'.
אבל מהצד השני, יש לנו תיאור של הרמוניה עם ה', של המצב הכן אידיאלי.
כי אי אפשר להדריך רק מה לא טוב!
כדי להתרחק מדרך רעה, מנטישת ה', צריך לדעת מה הדרך הכן טובה, איך כן אפשר לעשות טוב.
דוד נותן תיאור מלא של מצב כזה, של שמירת דרכי ה', הכרה בגדולתו וגמול מה', שתמורת שמירת דרכיו הוא מציל אותך מכל רע וגם נוקם בחזקה במי שמתנכל לך, מלמד ידי למלחמה ומכריע קמי תחתני.