דבר הפטרה לפרשת כי תישא / הדס פרנקל

בהפטרה השבוע מסופר על מעמד הר הכרמל (בקצרה - אליהו עושה מעמד גדול שבו הקרבן שהוא מקריב לה' מתקבל והקרבן שמקריבים לבעל נביאיו לא מתקבל. וגם הורגים את נביאי הבעל. את הגרסה המלאה תמצאו במלכים א, פרק יח)

 

אני רוצה להתייחס לשתי דמויות מההפטרה שהם עובדי ה' שפועלים מאוד לבד; עובדיהו ואליהו.

 אנחנו נמצאים בתקופת בצורת כבדה מאוד, פיזית ורוחנית. כבר שנתיים שאין גשם, ואיזבל אשת המלך מכריתה את כל נביאי ה'. בתוך זה - "וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד". עובדיהו מחליט על דעת עצמו להחביא נביאים במערה ולהביא להם לחם ומים. הוא נמצא בארמון אחאב, אחראי על הבית, נמצא בתקשורת תמידית איתו - והוא ירא שמים בתוך המקום הזה.

 

גם אליהו מעיד על עצמו שהוא ירא ה' לבד - "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי". אין אף אחד איתו, יש 450 נביאי בעל ומולם אליהו אחד שאומר את דבר ה'. והמופת מצליח! והוא עדיין לבד. וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי.

 

◇◇◇◇◇◇◇

 

זה מודל מאוד עצוב לעבודת ה' (ולחיים בכלל, בעצם. סליחה על ההדתה). עבודת ה' אידיאלית קורית בחבורה עם עוד אנשים שעוזרים לך ונעזרים בך וחושבים איתך ולומדים איתך ומתלבטים איתך וזורמים איתך, זה לא אמור לקרות שרוצחים את כל מי שסביבך שאומר את האמת. אתה לא אמור להיות לבד בארמון ולנסות להסתיר כמה אנשים שאתה יכול משל היית חסיד אומות העולם בשואה.

אבל זו סיטואצייה שקורית ויכולה לקרות (לא החלק של הרצח, החלק של הלבד) ואני מאמינה שכל מי שקורא את זה יצא לו להיות בסיטואצייה הזאת. לפעמים זה בלתי נמנע. (זכורה לי למשל הקריסה בתחילת כיתה ח' כשקלטתי שאין לי בכלל חברות שנוטלות ידיים לפני שהן אוכלות לחם, ושגם אני מתחילה לקלל וכו'¹)

 

אפשר אולי לקחת מהם קצת כוח שמישהו לפני יותר מ2000 שנה גם היה שם. (וגם לשים לב שיש כמה דרכים להתמודד - נניח עובדיהו מנסה לעשות כמה שיותר טוב בצורה נסתרת, להחביא אנשים. לעומתו אליהו עושה מעמד פומבי שבו הוא מוכיח שנביאי השקר משקרים ורוצח אותם. צריך לראות מה נמצא בתחום שאפשרי כרגע)

 

שבת שלום! שתמיד תהיו בתוך חבורה ולא תזדקקו לניסיון הזה.

 

_____________

 

¹זו הזדמנות טובה לעשות פרסומת לא סמויה למדרשה תיכונית אפיקים, שאחד הדברים הבולטים והמיוחדים בה הוא החבורה עובדת ה'.