דבר הפטרה לפרשת עקב / לבונה סמט

ההפטרה של פרשת השבוע, "ותאמר ציון", היא ההפטרה השניה בשבע הפטרות הנחמה שאנחנו קוראים אחרי תשעה באב. ההפטרה לקוחה מספר ישעיהו, מפרק מ"ט פס' י"ד עד פרק נ"א פס' ג.

ההפטרה פותחת חלק חדש בספר, שבו ישעיהו מציג את יכולת ה' לגאול את עמ"י ואת כוונתו לגאול אותם כבסיס לאמונה שלהם בקב"ה. בהפטרה שלנו, אפשר לזהות התמודדות עם שלוש קושיות נפשיות של עמ"י שמונעות מהם להאמין באפשרות ממשית של גאולה. עמ"י לא מצליחים להאמין שהגלות צפוייה להסתיים: מבחינתם הם לא ראויים להיגאל ולכן לא תהיה גאולה. בהפטרה שנקרא, ישעיהו מתמודד עם השאלות של עמ"י אחת אחת ומסביר לעם שהגאולה אכן תבוא.

השאלה הראשונה - הקשר עם הקב"ה: עם ישראל מרגיש שהקב"ה עזב אותו - "תֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי". מצב של גלות וחורבן נראה כמו ניתוק מוחלט בין עם ישראל לה', במיוחד למי שכבר חווה את בית המקדש והקרבה המשמעותית לשכינה. התשובה של הקב"ה (דרך הנביא) לעם היא תמיהה על עצם השאלה: "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ"? האם אימא יכולה לשכוח את הבן שילדה? ה' מוסיף ואומר שאפילו אם דבר כזה מופרך יקרה - הוא לא ישכח את ציון ואת עם ישראל. ה' ממשיך ומבטיח לישראל שהקשר איתם נצחי וחזק, ומתאר את הגאולה שהוא יביא לנו.

לאחר שה' הבטיח את הקשר עם עמ"י, שתי הקושיות הבאות עוסקות בגאולה ובחוסר האמונה של עמ"י שגאולה אכן יכולה לקרות:

השאלה השניה - אפשרות הגאולה מבחינה מציאותית: בפסוק כ"ד עמ"י שואל את הקב"ה "הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר מַלְקוֹחַ וְאִם שְׁבִי צַדִּיק יִמָּלֵט"? הרד"ק מפרש את הפסוק ומסביר שעם ישראל מקשה ושואל איך יכול להיות שהשבי והמלקוח של המנצחים במלחמה, הגויים, יילקח מהם. יותר מזה - עמ"י משתמש במילה "צדיק", כלומר לכאורה לפי הראייה שלהם באיזשהו מובן הגויים הם הצודקים - הם שולטים על ישראל בגלל שהם חטאו (ועל זה יבואר עוד בקושיה השלישית). התשובה של הקב"ה לעם ישראל חד משמעית: "גַּם שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט" - כן! זה אפשרי! זה יכול לקרות! (שימו לב שגם המילה צדיק הוחלפה במילה עריץ). אבל הפסוק לא נגמר כאן - הקב"ה ממשיך ומוסיף על התשובה שלו שלא רק שישראל ישתחררו מהגויים אלא ה' ייפגע בגויים ויגרום להם לשלם על מה שעשו לישראל: "וְאֶת יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ: וְהַאֲכַלְתִּי אֶת מוֹנַיִךְ אֶת בְּשָׂרָם וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן וְיָדְעוּ כָל בָּשָׂר כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב:".

השאלה השלישית - אפשרות הגאולה מבחינה רוחנית: השאלה השלישית היא לא רק על המובן העתידי של האם תיתכן גאולה, אלא יש בה גם שאלה על העבר ועל הסיבות שגרמו לגלות. עמ"י שואל איך ייגאלו, הרי ה' שילח אותם והגלה אותם ממנו! זה המצב הקיים, ואיך יצליחו לבטל את גזירת ה'? הקב"ה עונה ומערער על הנחת היסוד של עמ"י. עמ"י טוענים שהגלות היא גזרה מהקב"ה על העונש שאי אפשר לבטל - אבל הקב"ה שואל בחזרה: "אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ"? כלומר - הקב"ה אומר לעם ישראל שבשום שלב הוא לא שילח אותם ממנו ולא עזב אותם חלילה, אלא הסיבה לעונש היא אחרת: "הֵן בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" - הסיבה לעונש היא החטאים של עם ישראל, אבל זה דבר בר תיקון. אם עם ישראל יעשה תשובה - הם יוכלו לשוב לה' ולארץ ולהיגאל. יותר מזה - הקב"ה מחכה ומצפה שנשוב אליו, אבל חוסר האמונה שלנו בגאולה מונע מאיתנו גם להתאמץ לשוב ולהיגאל: "מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל".

אם נסכם, אפשר לראות שמול השאלות של עם ישראל ישעיהו מנסה לחזק את הודאיות של הגאולה. ישעיהו מנסה לחנך את העם להאמין שלא משנה מה קורה הקב"ה לא עוזב אותם, ותמיד יש אפשרות לתקן. הגאולה היא ודאית והיא תקרה בכל מקרה, השאלה היא מתי - וזה כבר תלוי בנו. ישעיהו מעמיד מול חוסר האמון של עם ישראל בגאולה חוסר אמון אחר. בפס' י"ח-כ"א של פרק מ"ט ישעיהו מתאר את תגובת ציון לגאולה העתידית: "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה: כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ: עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה: וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם:". ציון לא מאמינה לכל הטוב הזה שהגיע פתאום - מאיפה הגיעו כל הבנים האלו? איך כל הניסים והנפלאות האלו קרו? ישעיהו בעצם אומר לעם: אולי עכשיו אתם לא מאמינים שהגאולה תבוא, אבל גם כשהיא תבוא אתם לא תאמינו - לא תאמינו איך היא כל כך מדהימה וגדולה ומופלאה.

שנזכה בעז"ה גם אנחנו להרגיש את הקשר עם הקב"ה, להיפדות מהגויים, לשוב בתשובה ולהיגאל!