האם נבואות אמת מתגשמות? / אבינעם עזריאל

בספר דברים משה מביא דרך קלה להבדיל בין נבואות אמת לשקר:

"וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה': אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבוֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה' בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ׃" (דברים י"ח, כ"א-כ"ב). אם הנבואה מתגשמת, זאת נבואת אמת, אם לא, זאת נבואת שקר. פשוט.

ההנחיה הזאת מופיעה גם בספר ירמיהו.  מתואר שם עימות פומבי בין ירמיהו לנביא שקר בשם חנניה בן עזור. במהלך העימות ירמיהו אמר לחנניה: 

"הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ מִן הָעוֹלָם וַיִּנָּבְאוּ אֶל אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְעַל מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת לְמִלְחָמָה וּלְרָעָה וּלְדָבֶר׃ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה בֶּאֱמֶת:" (ירמיהו כ"ח, ח-ט).

אפשר לשים לב להבדל בולט בין ההנחיה בדברים לציטוט שלה בירמיהו. בעוד שבדברים המבחן נוגע לכל "אשר ידבר הנביא בשם ה' ", בירמיהו המבחן ספציפי יותר, ירמיהו מדבר על "הנביא אשר ינבא לשלום" (כלומר נבואה חיובית, בניגוד לנביאים שמנבאים "למלחמה ולרעה ולדבר"). אפשר להבין מפה שלפי ירמיהו המבחן שהציע משה רלוונטי רק לנבואות שלום. זאת הבחנה מוכרת מאוד, ולמרות שהיא לא דעה בלעדית בגמרא היום היא נתפסת כחד משמעית.

בתנ"ך באמת יש נבואות חורבן שלא התגשמו, כמו נבואת יונה ועוד. אבל האם כל נבואת אמת לטובה מתגשמת?

גם בירמיהו עצמו יש הסתייגות מכך. בפרק י"ח נאמר:

"רֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד׃ וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו וְנִחַמְתִּי עַל הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ׃ וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה לִבְנֹת וְלִנְטֹעַ׃ וְעָשָׂה הרעה [הָרַע] בְּעֵינַי לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי וְנִחַמְתִּי עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אוֹתוֹ׃" (ירמיהו י"ח, ז'-י').

רואים פה שגם נבואות לטובה יכולות להשתנות, אם העם חוזר בו מדרכו הטובה ומתחיל לחטוא. ככה גם כתוב ביחזקאל:

"וְאַתָּה בֶן אָדָם אֱמֹר אֶל בְּנֵי עַמְּךָ צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ וְצַדִּיק לֹא יוּכַל לִחְיוֹת בָּהּ בְּיוֹם חֲטֹאתוֹ׃  בְּאָמְרִי לַצַּדִּיק חָיֹה יִחְיֶה וְהוּא בָטַח עַל צִדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל כָּל צדקתו [צִדְקֹתָיו] לֹא תִזָּכַרְנָה וּבְעַוְלוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה בּוֹ יָמוּת׃" (יחזקאל ל"ג, י"ב-ט"ז).

אולי בשביל לנסות להכריע אפשר להסתכל מה קורה בפועל. אם ננסה לבדוק ניקלע לבעיה, על פי רוב לנבואות אין תאריך, ולכן ייתכן שנבואות שעדיין לא התגשמו יתגשמו בעתיד. יש מעט נבואות שלום עם פרטים ספיציפיים שנראים מוגבלים בזמן, ואותן אפשר לנסות לבחון.

חגי וזכריה, שניבאו בתחילת בית שני, ניבאו ששיבת ציון תגדל ותהפוך לממלכה חזקה. זה קרה כמה מאות שנים לאחר מכן, בימי החשמונאים. האם על זה ניבאו חגי וזכריה? בנבואות מוזכר כמה שהגאולה תגיע "עוד אחת מעט". נראה שכמה מאות שנים הן לא מעט זמן, אבל אולי במושגים של ה' זה אחרת. נמשיך ונראה שלחגי יש נבואה, שבה מוזכר במפורש זרובבל:

"אֱמֹר אֶל זְרֻבָּבֶל פַּחַת יְהוּדָה לֵאמֹר אֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׃ וְוְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו׃ בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם יְהוָה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת׃" (חגי ב', כ"א-כ"ג)

הנבואה כנראה לא התגשמה. מצד שני, אפשר לומר שלמרות שהנבואה הזאת טובה לשבי ציון, היא נבואה רעה לעמים אחרים. ולכן ייתכן שהעמים חזרו בתשובה והנבואה התבטלה. אם נלך בדרך הזאת, בכמעט כל נבואה יהיו חלקים רעים לאנשים מסוימים, ולכן קשה לראות מה היא אותה "נבואת שלום" שמזכיר ירמיהו (נניח, בנבואה של חנניה שעליה ירמיהו דיבר יש חלק שמדבר על חורבן בבל, אולי בבל חזרו בתשובה ולכן הנבואה לא התגשמה?).

אז נבואות אמת בהכרח מתקיימות? רק נבואות שלום? בכלל לא? ואם לא, איך אפשר להבחין בין נביא אמת לנביא שקר? אני אשמח לשמוע רעיונות.