top of page

טוב לו וצדיק? / הדס פרנקל

מה הייתם מעדיפים להיות - מושחת עשיר או עני הגון? אולי תענו שהייתם מעדיפים להיות עשיר הגון, אבל האם זה אפשרי בכלל?

בתנ"ך יש הרבה אזהרות מפני שחיתות הנגרמת משפע רב מדי. למשל בשירת האזינו מתוארת הכניסה לארץ, שאחריה שפע מדהים, ולאחר מכן "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱ-לוֹהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ" (דברים לב, טו). בדברי הימים ב (כו, י), עוזיהו נהנה משפע רב - "וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלַ͏ִם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם: וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה" וכמה פסוקים אחרי - "וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּה' אֱ-לֹהָיו וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל ה' לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת" (שם פס' טז).

בתגובה למציאות הזו, כותב ספר משלי מבקש שלא להיות עשיר מדי וגם שלא להיות עני מדי - "שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת: שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי: פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה' וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱ-לֹהָי" (משלי ל, ז-ט). אם יהיה לו עושר רב מדי, הוא יגיע לשחיתות ולהכחשת ה', ואם הוא יהיה עני מדי הוא יגיע לגניבה.

מצד שני, בנביאים אפשר למצוא הרבה נבואות על עושר ושפע - "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה" (עמוס ט, יג) או "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים" (יואל ד, יח).

אז מה החזון? בינוניות כלכלית ומוסר? או שכן יש אפשרות לשפע רב שלא מוביל לשחיתות?

ובכלל, מה בעושר גורם לשחיתות מוסרית?


 
 
 

17 comentarios


אני חושב שפרק ח' בדברים עונה על זה בצורה דיי טובה: בהתחלה מתוארת שם ההליכה במדבר שיש בה הרבה קשיים פיזיים שה' עשה "לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כׇּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהֹ-וָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם". אבל ההליכה במדבר היא לא האידיאל ואחרי זה בנ"י יגיעו לארץ ישראל והאידיאל שם הוא "ואכלת ושבעת וברכת את ה'" ולעניות דעתי זה האידיאל שהתורה שואפת אליו - שפע גשמי שעם ישראל זוכר שהוא מה'. אבל בפסוקים אחר כך מוזכרת הסכנה בשפע חומרי וציווי להימנע ממנה "השמר לך... פן תאכל ושבעת... ורם לבבך ושכחת את ה'... ואמרת בלבבך 'כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה''' ובסוף התורה מצווה "וזכרת את ה' אלוקי כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל". כלומר שפע חומרי הוא ט…

Me gusta
Contestando a

ולגביי מה שכתוב במשלי אני אעיר שיש ששם בקשה אישית של המחבר שחושב שהוא לא יעמוד בניסיון של עושר, ולא אמירה כללית על עושר וצדקות.


Me gusta

Invitado
05 sept 2024

אני וחבר למדנו קצת, ואפשר לראות דבר יפה מאוד שמתקשר לנושא, בפרק ב' בישעיהו. ישעיהו מתחיל לנבא בימיו של עוזיהו, אולי אפילו לקראת סוף מלכותו (אחת הנבואות הראשונות שלו היא בערך בתקופה שעויזהו מת, וכבר לפני מותו הוא מפסיק למלוך בגלל הצרעת). אחרי שאנחנו באמת רואים שההון גרם לדברים רעים במלכותו של עוזיהו (כמו שכתבת, "וכחזקתו גבה ליבו עד להשחית...), ישעיהו מנבא, כנראה בתקופתו של עוזיהו או מעט אחריה, בפרק ב' פסוק ז', שהרכוש הרב שיש לעם הוא הראשון בשרשרת הדברים הרעים שהעם עשה.

Me gusta
ליאור
ליאור
30 sept 2024
Contestando a

אני חושב שבישעיהו לא מוכרח בכלל שהתיאור 'ותמלא ארצו כסף וזהב' הוא שלילי בפני עצמו. לענ"ד בהחלט אפשר להציע שהבעייתיות היא מפני סוף השרשרת: 'ותמלא ארצו אלילים למעשי ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעותיו', והכסף והזהב הם פשוט החוליה הראשונה בשרשרת.

[השרשור הוא: ריבוי ממון –> פניה לתרבויות זרות (מתחזק לאור פסוק ו' – כי מלאו מקדם, היינו תרבויות המזרח שטופות עבודת האלילים) לטובת סוסים (אולי מצרים, כמו שאנחנו מכירים מפרשת המלך ומחיי שלמה) –> ותמלא ארצו אלילים]

Me gusta

me
me
27 ago 2024

התורה אומרת בפירוש מה גורם לשחיתות מוסרית - כוחי ועוצם ידי

Me gusta
Invitado
06 sept 2024
Contestando a

לא הכוח שלי גורם לשחיתות - האמירה שלי גורמת לשחיתות (''ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי"). לא העושר הוא בעייתי אלא המחשבה שהעושר הזה בא מכוחי ועוצם ידי ולא מה'

Me gusta

Invitado
27 ago 2024

לדעתי זה לא בהכרח חייב להיות דיון בתנ"ך, אולי יותר דיון פולוסופי... יש שתי תפיסות פילוסופיות, שתיהן נמצאות בתנ"ך. ובאמת כמו שחיבת כתבה, כסף הוא אמצעי, וכמו כל דבר בחיים, הוא יכול לגרום לטוב ורע, ואנחנו צריכים לבחור בטוב

Me gusta
ליאור
ליאור
30 sept 2024
Contestando a

אני בכלל לא בטוח ששפע נתפס כחיובי רק בהקשר של אחרית הימים. בתקופת שלמה יש עושר לא יאומן – 'אין כסף, לא נחשב בימי שלמה למאומה' (ומשתמשים רק בזהב), ולא נראה שההתייחסות המקראית לכך שלילית במיוחד.

כסף הוא אמצעי, ואם הוא משמש לטוב אז הוא נפלא. יכולה להיות אחת משתי בעיות:

  • הכסף נעשה אמצעי למטרות שליליות

  • הכסף הופך למטרה בפני עצמה


Me gusta

אני חושבת שבסוף הכל עניין של בחירה. שפע גשמי הוא ברכה, כי הוא יכול לאפשר עיסוק מוגבר בעבודת ה' (כמו שבימינו, לא צריך ללכת לנהר כדי לכבס, ולכן יש יותר זמן ללמוד תורה).

אבל יש בו גם סכנות של גאוה ושכחה שבעצם הכל תלוי בה', שבגללן אפשר ליפול .

אבל בסופו של דבר כל אדם מסוגל לבחור לאן השפע יוביל אותו.

Me gusta

צדיק, כתבת לכפית?

bottom of page