למה צריך לכתוב איגרות? / אילת יפה נוף

בתחילת פרק ד' צרי יהודה ובנימין מבקשים לבנות את בית המקדש עם אנשי יהודה. אך מנהיגי שיבת ציון עונים להם שהבניה נועדה ליהודים בלבד. בתגובה צרי יהודה ובנימין מקשים את תהליך הבניה, אחת הדרכים שבה הם פוגעים במפעל הבניה היא שליחת איגרות למלכי פרס כדי לעצור את תהליך הבניה. האגרת עליה מופיע הכי הרבה מידע בספר, היא איגרת שנשלחה למלך ארתחששתא. בתחילה מפורטים שולחי המכתב ומוצאם, ולאחר מכן מופיע תוכן האיגרת:

"יָדוּעַ יְהִי לַמֶּלֶךְ, כִּי הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר עָלוּ מֵאִתְּךָ אֵלֵינוּ בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם, אֶת הַקִּרְיָה הַמּוֹרֶדֶת וְהָרָעָה בּוֹנִים, וְאֶת הַחוֹמוֹת הִשְׁלִימוּ וְאֶת הַיְּסוֹדוֹת יְחַזֵּקוּ: עַתָּה יָדוּעַ יְהִי לַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר אִם קִרְיָה זוֹ תִּבָּנֶה וְהַחוֹמוֹת יֻשְׁלְמוּ, מַתָּת מִנְחָה וּמַס לֹא יִתְּנוּ, וְלִבְסוֹף מְלָכִים תַּזִּיק: {ס} עַתָּה, יַעַן אֲשֶׁר מֶלַח הַהֵיכָל מָלַחְנוּ וְעֶרְוַת הַמֶּלֶךְ לֹא יָאֶה לָנוּ לִרְאוֹת, עַל זֹאת שָׁלַחְנוּ וְהוֹדַעְנוּ לַמֶּלֶךְ: אֲשֶׁר יְבַקֵּר בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ, וְתִמְצָא בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְתֵדַע כִּי הַקִּרְיָה הַזֹּאת קִרְיָה מוֹרֶדֶת, וּמַזֶּקֶת מְלָכִים וּמְדִינוֹת, וְאַלִּימוּת עוֹשִׂים בְּתוֹכָהּ מִימוֹת עוֹלָם. עַל כֵּן הַקִרְיָה הַזֹּאת הָחֳרָבָה: מוֹדִיעִים אֲנַחְנוּ לַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר אִם הַקִרְיָה הַזֹּאת תִּבָּנֶה וְהַחוֹמוֹת יֻשְׁלְמוּ, חֵלֶק בְּעֵבֶר הַנָּהָר לא יהיה לָךְ:" (עזרא י"ד, י"ב-ט"ז)

צרי יהודה ובנימין אומרים בעצם שהיהודים בונים את העיר ירושלים, העיר שמרדה במלכים בימי קדם רבות, ואנשיה הם אנשי מלחמה קשוחים ואלימים שיעשו הרבה בעיות למלך. ואם המלך יתן ליהודים להמשיך לבנות אותה אז הם יכבשו את העיר ואת כל הארץ בחזרה.

כשאנחנו קוראים את זה ברור לנו שצרי יהודה ובנימין מגזימים את כל זה בשביל שהמלך יאמין להם, הרי ידוע לנו שעם ישראל בונים בפרקים אלו את המקדש ולא את העיר.

 לאחר מכן מתארים לנו את האיגרת שארתחששתא שולח בתגובה לאיגרת ששלחו צרי יהודה ובנימין.

"אֶת הַצַּו שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל רְחוּם הַמְפַקֵּד וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר וּשְׁאָר חַבְרֵיהֶם, אֲשֶׁר יוֹשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן וּשְׁאָר עֵבֶר הַנָּהָר שָׁלוֹם, וְעַתָּה: הָאִגֶּרֶת אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֵלֵינוּ, מְפֹרָשׁ נִקְרְאָה לְפָנַי: וּמִמֶּנִּי הוּשַׂם צַו, וּבִקְּרוּ וּמָצְאוּ, אֲשֶׁר הַקִרְיָה הַזֹּאת מִימוֹת עוֹלָם עַל מְלָכִים מִתְנַשֵּׂאת, וּמֶרֶד וְאַלִּימוּת נַעֲשֶׂה בָּהּ: וּמְלָכִים חֲזָקִים הָיוּ עַל יְרוּשָׁלַיִם וְשׁוֹלְטִים בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר, וּמַתָּת מִנְחָה וּמַס נִתָּן לָהֶם: עַתָּה, שִׂימוּ צַו לְבַטֵּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וְהַקִרְיָה הַזֹּאת לֹא תִּבָּנֶה עַד מִמֶּנִּי צַו יוּשָׂם: וּזְהִירִים הֱיוּ מֵעֲשׂוֹת מִשְׁגֶּה עַל זֶה, פֶּן יִרְבֶּה הַהֶפְסֵד לְהַזָּקַת מְלָכִים." (עזרא ד', י"ז-כ"ב)

ארתחששתא  כותב להם שהוא ראה את מה שכתבו ובדק את נכונותם של דבריהם וגילה שירושלים היא אכן עיר מורדת כמו שצרי יהודה ובנימין כתבו. במכתב עליו  הוא גם מוסיף וכותב שיורה על הפסקת הבניה.

בעקבות האיגרות שנשלחו לארתחששתא בפס' כ"ג - כ"ד נשלח צו מהמלך להפסקת הבניה נשלח והבניה נפסקת.

כשקוראים את הפסוקים האלה ביחס לפרקים שלפני זה עולה השאלה: מדוע כתוב על האיגרות בפרק הזה?

 הרי ידוע שארתחששתא מלך כמה שנים אחר כך - בנחמיה מוזכרת מלכותו של ארתחששתא.

 "גַּם מִיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה אֹתִי לִהְיוֹת פֶּחָם בְּאֶרֶץ יְהוּדָה מִשְּׁנַת עֶשְׂרִים וְעַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ שָׁנִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲנִי וְאַחַי לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא אָכַלְתִּי" (נחמיה ה', י''ד)

 ובפרקים הבאים בכלל ממשיכים לדבר על דרייוש ועל בנית המקדש, ולא על מלכות ארתחששתא.

 כמו כן, האגרות עוסקות בחששם של צרי יהודה ובנימין על זה שהיהודים בונים את ירושלים ואילו לפי הסדר הכרונלוגי היהודים בונים באותה עת את בית המקדש ולא את העיר ירושלים כמו שטוענים הצרים. 

על שאלה זו ניתן להציע מספר תשובות:

א. במחקרים על הנושא אומרים שיש סיכוי שהמסמכים שכתובים בפרקים אלו (א-ו) לא אמיתיים ואותנטים וכל העניין הזה הוא בכלל טעות של עורך הספר (חושבים כך מכיוון שהפרקים כתובים גם בעברית וגם בארמית)

ב. ספר עזרא הוא בעצם אוסף של מסמכים ופשוט העורך שם את כל האיגרות באותו בפרק לפי ההקשר שלהם (שרה יפת) 

ג.אפשרות נוספת היא שזאת הכרונולוגיה האמיתית.

וגם האפשרות הזאת מתחלקת ל2. 

אפשרות אחת היא שארתחששתא הוא שם כללי למלך פרס ואז זה יכול להיות כל אחד ממלכי פרס שדיברו עליהם בפרקים האחרונים

והאפשרות השניה היא שארתחששתא הוא בעצם אחשוורוש (אותם המקורות אומרים גם שאחשוורוש הוא אביו של דריוש וכך זה מסתדר כרונולוגית).

לפי השיטה הזאת ברור שצרי יהודה ובנימין הגזימו בכוונה כדי שהמלך יקשיב להם למרות שהיהודים בונים רק את ביהמ"ק ולא את העיר כולה.(מקורות קלאסיים)

ד. והאפשרות האחרונה היא שהעורך של ספר עזרא כתב את האיגרות בפרק זה במכוון על מנת להראות שצרי יהודה ובנימין הפריעו ליהודים במהלך כל השנים,גם בבניית ביהמ"ק וגם בבניית העיר והחומה. (מרדכי סבתו, שמואל הכהן) 

מה דעתכם?

תודה רבה לוועדת הדרכה שעזרה לי בכתיבת הדיון