top of page
Search

רבים ביד מעטים - נס או אסטרטגיה? / עטרת קליין

בתפילת "על הניסים", אנו מודים לה' על הנס הגדול שעשה לחשמונאים – שמסר "גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים". המוטיב של עם ישראל החלש והמועט נגד אויביו החזקים והמרובים ממנו חוזר שוב ושוב לאורך ההיסטוריה ולאורך התנ"ך, ובדרך כלל, זה מוצג ככישלון, מצב הפסד שניצלנו ממנו רק דרך נס. אך לא תמיד.

כששאול נלחם לראשונה עם הפלשתים, עם ישראל נמצא בחסרון מבחינת מורל, כוח אדם, נשק... מתוך המצב הזה, יונתן מחליט להתגנב לבדו עם נשא כליו נגד מחנה פלשתים. יהונתן יודע שסיכוייו נגד כל מחנה פלשתים קלושים, ותולה את בטחונו בה' ובתמיכה ניסית: "אוּלַי יַעֲשֶׂה יְ-הוָה לָנוּ כִּי אֵין לַי-הוָה מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שמואל א', י"ד, ו'). יהונתן ממשיך ומצליח לגרום למהומה וחרדה בפלשתים בכך שהוא מסווה את עצמו ואת נשא כליו כזוג ישראלים חלשים וכנועים – אסטרטגיה שמצליחה אך ורק מתוך כך שהם מעטים מול רבים.

מקום נוסף שבו ישראל ממעטים את עצמם במלחמה בכוונה נמצא בימי גדעון: "ויאמר ה' אל גדעון רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפטר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי" (שופטים ז', ב'). העם מצטמצם פעמיים. בפעם הראשונה, יש בנוסף סיבה אסטרטגית ברורה להסרת 22,000 מהעם שיראים וחרדים מהמלחמה. אך בצמצום השני, גדעון מתפטר מ9,700 מהאנשים הנותרים לו על בסיס מבחן סתום על הנהר. מפרשים מנסים להסביר את ההיגיון של הצמצום השני בכל מיני דרכים: ה' רצה להסיר אותם מהמלחמה בגלל שהם עצלנים, עובדי עבודה זרה, תאוותניים. אך מפשט הפסוקים, הסיפור מתחיל ומסתיים בסיבה העיקרית שהיא פרסום הנס, ולא סיבה נוספת: "וַיֹּאמֶר יְ-הוָה אֶל גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמֲלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם..." (שופטים ז', ז').

אך האם לחימה במעט היא האידאל? במלחמת ישראל נגד סיסרא, יש אמירות מנוגדות. מצד אחד, דבורה מצווה את ברק במפורש: "לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן" (שופטים ד', ו'). עשרת אלפים זו כמות גדולה מ300 האנשים של גדעון, אבל בהשוואה ל900 רכב ברזל שיש למדין, ישראל שוב שמים את עצמם במצב של מעטים נגד רבים. אך לאחר הניצחון, דבורה נוזפת בראובן, דן ואנשי הגלעד על שלא הצטרפו ללחימה, ומכאן נראה שלא הייתה כאן מטרה או אידיאל של צמצום כוחות ישראל כלל וכלל.

אז מתי מתאים לעם ישראל לשים את עצמם בכף המעטה של המאזניים? האם יש יתרון למלחמת מעטים מול רבים? היגיון אסטרטגי? משמעות אמונית? האם היא אידיאל שיש לשאוף אליו, או מצב ביש שיש לסגת ממנו?


 
 
 

Recent Posts

See All
אז איך בוחרים מלך? / הילל קרויטורו

בספר דברים מופיעה לנו פרשיית מלך, שבה יש מספר קריטריונים למינוי מלך על ישראל. בדיון זה נתמקד בשני קריטריונים, הראשון: בחירת המלך על ידי...

 
 
 

4 Comments


אני חושבת שכפי שכתבו פה, יש מקרים שבאופן טבעי, הניצחון יותר סביר על ידי מעטים (זה קורה בתנאי שטח מסוימים, באסטרטגיות לחימה מסויימות וכו'. אני לא מבינה בזה). בהם באמת מעטים מול רבים זה לא נס אלא אסטרטגיה. יכול להיות שקרב דוד וגלית למשל היה כזה. אבל דווקא הדוגמאות של גדעון או יונתן הן ממש נס (כך זה מתואר בתנ"ך). עכשיו עולה השאלה, למה צריך ניסים? הרב קוק כותב בעין אי"ה שניסים נועדו לעזור לנו להאמין כשאנחנו במצב כל כך קשה עד שאנחנו לא מצליחים לראות את הקב"ה בטבע. לכן בתקופת גדעון, שבה האמונה הייתה ממש מעורערת (כמו שרואים בדברי גדעון עצמו למלאך), היה צורך בניסים גלויים. בתקופת דבורה יש מה לדון על מצב העם, אך נראה לי בפשטות שהיה…

Like

Guest
Dec 30, 2024

אני אתחיל מהשאלה שלך, ואז אגיע למה שאני רוצה להגיד.


יש אסטרטגיה מסוימת שלפעמים דווקא החלש נותן מכת פתיחה יוצא טובה. למשל במלחמת דוד וגליית, יכול להיות שדווקא היה ברור מראש שדוד ינצח (https://www.ted.com/talks/malcolm_gladwell_the_unheard_story_of_david_and_goliath?subtitle=he). במלחמת גדעון, הוא בוחר את ה300 הכי תותחים - אבל את השאר הוא שולח לצפור מהר הגלעד ולתת את המכה השנייה. דבורה כועסת על ראובן דן ואנשי הגלעד כי לא היה אכפת להם, בשונה מאצל גדעון ששם אפרים בסוף הכו את זבח וצלמונע.

אבל עדיין זה בא להראות, שהקב"ה ברא את העולם ככה שזה לא תמיד הגדול והמפחיד מנצח, ולפעמים דווקא הפשוט יותר (בשני מובנים, גם simple אבל גם extend, עיין דרך הענווה למהר"ל פרק א) מנצח.


ובכל מקרה, הנס העיקרי של חנוכה לדעתי זה מה…


Like

הלל ויזל
Dec 24, 2024

לדעתי ההבדל הוא בסיטואציה עצמה.


במלחמה של סיסרא מי מהעם שעולה, נלחם. מי שלא עולה- מגיעה לו ביקורת.


במלחמה של גדעון, כמו שכתבת, יש מהעם שמפחדים להילחם- הם לא מאמינים שהם ינצחו. דווקא בגלל שיש כאלה שמפחדים, הקב"ה רוצה לחנך אותם שהוא מחליט מי ינצח, ואין להם סיבה לפחד, ולכן הקב"ה מראה שאפשר לנצח גם במקרה של מעטים מאוד מול רבים.


גם במקרה של שאול, העם לא "עף" על הקטע של להילחם בפלישתים. יהונתן לוקח את המושכות לידיים ומלמד את העם שיעור חשוב- ה' מחליט מי ינצח, ולא מנצח דווקא מי שיש לו יותר לוחמים.

Like
הלל ויזל
Dec 24, 2024
Replying to

כלומר, לדעתי, הקטע של מעטים מול רבים בא לחנך. או לחנך את העם/החלקים בעם שצריכים את החינוך, או לחנך את שאר העמים.

לחנך במה?

בזה שה' קובע מי מנצח.

במקרה בו לא צריכים להבהיר את הנקודה הזאת, צריכים להגיע יותר אנשים (במיוחד אם זו מלחמת מצווה כמו במקרה של סיסרא), ומי שלא מגיע- נראה את זה כדבר רע.

Like

צדיק, כתבת לכפית?

bottom of page