מנשה מלך יהודה היה בנו של חזקיהו. בתנ"ך מסופר לנו עליו במלכים בפרק כ"א, ובדברי הימים ב' בפרק ל"ג. במאמר נעמוד על הסתירה בסיפור על מנשה בין הספרים.
במלכים, מסופר על מנשה שהיה אחד המלכים הרשעים בכלל, ובמלכות יהודה בפרט. לא רבים המלכים שיכולים "להתחרות" בעבודה הזרה של מנשה- כמעט מכל סוג – "הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה- לְהַכְעִיס.". הוא זוכה לשלל תיאורים מאוד מפוקפקים: "הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר-עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו", " וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד"; הוא מקבל בפסוקים השוואה לאחאב- כנראה בגלל הבעל והאשרה שמזוהים עם אחאב, ובגלל חטאיו מתואר החורבן לראשונה בספר מלכים. למעשה, הוא הראשון מבין מלכי יהודה שעובד חלק נכבד מסוגי העבודה זרה המתוארים בפסוקים. גם בהמשך, כתוב שה' לא מחל על העונש לגמרי למרות החזרה בתשובה של יאשיהו בגלל הכעסת מנשה את הקב"ה, וגם יהויקים נענש בגלל רציחות מנשה.
כדאי לשים לב שלא טובעים בערימת החטאים ולראות שהפסוקים עצמם מחלקים את חטאיו לשני חלקים מוכרים: בין אדם למקום (עבודה זרה) ובין אדם לחברו (רצח). לאחר תיאור חטאי העבודה הזרה מגיעה נבואת העונש על חטאי מנשה, ורק לאחריה כתוב שמנשה הרג אנשים חפים מפשע. הזכרנו לפני כן שחטאי מנשה מוזכרים גם אחר כך אצל מלכים אחרים כעילה להחריב את ירושלים, אולם שם (לפחות אצל יהויקים) כתוב במפורש רק החטא של הרצח. ומכאן לא ברור- האם הגלות הגיעה בגלל חטאי מנשה הראשונים- שהרי נובאה ישר אחריהם- או שהגיעה בגלל חטאי מנשה החברתיים כמו שכתוב בהמשך הספר? ניתן להציע הסבר שהנביאים אכן "איימו" בגלות בעקבות חטאי הע"ז ובמיוחד בגלל ש"וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו". החטאת כל העם הוא אחד החטאים החמורים והייחודיים למנשה, ומסמיכות הפסוקים נראה שאכן על זה היה אמור להיענש בתחילה. כאשר מנשה שמע את נבואת החורבן, הוא הרג את הנביאים שניבאו את הנבואה, ואפשר להניח שהרג עם זאת את כל המתנגדים לעבודה הזרה.
כבר במלכים אנו נתקלים בכמה דברים תמוהים אצל מנשה. ראשית, הוא מלך 55 שנה- המלך שמלך הכי הרבה זמן. באופן כללי יש יחס ישר בין צדיקות המלך לשנות מלכותו- ככל שהמלך טוב יותר, הוא מולך זמן רב יותר. איך מנשה שכאמור היה אחד המלכים הרעים זוכה למלוך הכי הרבה זמן?! בנוסף, יש עוד רמז לדבר מוזר אצל מנשה אצל אמון בנו. על אמון כתוב "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו.וַיֵּלֶךְ בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-הָלַךְ אָבִיו וַיַּעֲבֹד אֶת-הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם. וַיַּעֲזֹב אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ יְהוָה." בפסוק האחרון לא כתוב שאמון עזב את ה' כמנשה אביו כמו שכתוב בשאר התיאורים. נראה שיש פרטים חסרים על מנשה. את הפרטים החסרים משלים ספר דברי הימים.
בספר דברי הימים אנו מגלים מנשה "אחר" לחלוטין. בתחילה הוא חוטא כמו המנשה ממלכים והפסוקים סה"כ מקבילים, אך לאחר מכן, בפרק ל"ג פס' י'-י"ט ישנה פרשיה שלמה שאין לה אח ורע במלכים והופכת את הקערה על פניה (צל"ש למי שמבין למה זה שנון). שם מתואר שמנשה נלכד בידי מלך אשור וחזר בתשובה. ה' הקשיב לתפילתו והחזיר אותו לירושלים, שם הוא חיזק את הגנות העיר, הסיר את כל העבודה הזרה ועבד את ה' במקומה. במקומות רבים מצינו סתירות בין דברי הימים לספרים אחרים בתנ"ך, אולם כאן הסתירה חריפה במיוחד. כיצד ייתכן שלא כתוב לנו חצי דבר (מלבד הרמזים שהובאו לעיל, ובכל זאת נראה שאין בהם מספיק) על חזרתו של מנשה בתשובה? חלק כל כך קריטי וחשוב הושמט ממלכים! ההסתכלות על מנשה בשני הספרים היא הסתכלות שונה לגמרי וזה אכן דבר חריג מאוד.
תשובות רבות הוצעו לשאלה זו, ואני אנסה להציע תירוץ משלי. כדי לענות נשים לב לעוד הבדל קטן בין מלכים לדברי הימים. ההקבלה בין החטאים של מנשה היא מאוד דומה מלבד הבדל אחד מרכזי- בדברי הימים לא מוזכר כלל חטא הרצח של מנשה, ופה לדעתי טמון ההבדל בין הספרים. בשני הספרים מציגים לנו פן אחר במנשה- במלכים הוא גם חוטא בחטא הרצח החברתי ואילו בדברי הימים כל הבעיה היא עבודה זרה. עוד הנחה שלי (שאני מודה שחוץ מזה שהיא פותרת את הכל- אין לה ביסוס) היא שמנשה חזר בתשובה רק על חטאי העבודה הזרה. לכן במלכים לא כתוב לנו כלל שמנשה חזר בתשובה, ואילו לפי דברי הימים הוא חזר בתשובה שלמה ושם ראוי לספר לנו את חזרתו בתשובה. ניתן להוכיח את זה גם מכך שבמלכים מזכירים שבעיקר בגלל הרצח ה' לא יסלח. בדברי הימים באמת לא ראיתי שחטאי מנשה מוזכרים כסיבה לא לסלוח ליהודה גם לאחר מות מנשה. בפעמים רבות, ספר דברי הימים בוחר לספר לנו סיפור שונה מהכתוב במלכים, כמו למשל שלמה ש(כמעט ו)לא חוטא, דוד שלא חוטא ולא מורדים בו, עשהאל לא נרצח ועוד ועוד.
כמובן שנשאלת השאלה- למה יש הבדל בין מלכים לדברי הימים? לדעתי ניתן להבין את ההבדל על פי 'מגמות' מסוימות של מלכים ודברי הימים. אני יודע שאני נוגע בנושא ענק ולמעשה אני לא מבין בזה כמעט כלום, ובכל זאת נראה לי שהדברים מתיישבים יפה אז תזרמו איתי. אחת ממגמותיו של ספר מלכים שכנראה נכתב בזמן החורבן הוא להראות את ההידרדרות של העם מבניית שלמה את המקדש עד לחורבנו, כאשר ישנה התמקדות לא מבוטלת בחורבן וסיבותיו. לאט לאט רואים איך עם ישראל מידרדר לגלות ולבסוף לחורבן המקדש. לכן, בספר מלכים מדגישים את הרצח של מנשה כדי לתת עוד טעם לחורבן הבית. דברי הימים נכתב בתקופת עולי בית שני וחלק ממטרתו היא לחזק את ידם. לכן, רוצה דברי הימים להדגיש את כוחה של תשובה גם אצל מלך רשע כמוהו ולהראות שגם מלך רשע כמוהו יכול בסופו של דבר למלוך זמן רב מאוד. בנוסף, זה מסביר למה מופיע דווקא בדברי הימים ביצורה של ירושלים המחודש ע"י מנשה.
לסיכום, ראינו שחזרת מנשה בתשובה נעדרת מספר מלכים, והצענו שניתן ליישב בין הספרים על ידי האבחנה בין 2חטאיו של מנשה: שפיכות דמים ועבודה זרה, כאשר מנשה חזר בו מחטא העבודה הזרה (ולכן מלך במשך תקופה ארוכה כל כך) ואילו לא משפיכות הדמים (שבגללה נחרב בית המקדש). הסברנו שהסיבה להבדל היא השוני במגמת הספרים.