מה הקטע של איש האלקים מיהודה/שרה גלר ושירה פרייז'ר1

 

מקורות לעיון: מלכים א', יג.
 

אחד הספרים הראשונים שקראתי בתנ״ך הוא ספר מלכים- ברובו ספר פעיל, מעניין, ומעביר מסרים. אחד הסיפורים שהיה לי קשה להבין הוא סיפור איש האלוקים מיהודה.

 

רקע לסיפור: ממלכת ישראל בחיתוליה. ירבעם רק לפני זמן קצר הנהיג את המרד שהוביל לפיצול בין ממלכת יהודה לישראל, ועכשיו הוא בונה ערים ומתחיל לבסס את ממלכתו החדשה.

כדי למנוע נטישה של אנשים מממלכת ישראל לממלכת יהודה בעקבות עליה לבית המקדש, ירבעם בונה שני עגלי זהב, ובודה מליבו את התאריך ט"ו מרחשוון כיום עליה אליהם2.

 

כאשר ירבעם עומד על המזבח בבית אל כדי להקטיר לעגלים, מגיע איש אלוקים3 מיהודה ומגיב לחטאו של ירבעם: הנביא מספר למזבח איך יום אחד יוולד לבית דוד מלך בשם יאשיהו4. איש האלוקים מוסיף ומנבא שיאשיהו יקטיר על המזבח את כהני הבמות:

"וְהִנֵּה אִישׁ אֱ-לֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר ה' אֶל בֵּית אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר: וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר ה' וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ: וְנָתַן בַּיּוֹם הַהוּא מוֹפֵת לֵאמֹר זֶה הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר עָלָיו" (מלכים א י"ג, א'-ג'). 

לכאורה הכל כרגיל- המלך חוטא, והוא מקבל נזיפה מאיש אלקים.

אשליית הנורמליות מתפוגגת כשידו של ירבעם מתייבשת והוא לא יכול להזיז אותה5: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו: וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן הַמִּזְבֵּחַ כַּמּוֹפֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱ-לֹהִים בִּדְבַר ה': וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱ-לֹהִים חַל נָא אֶת פְּנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֶת פְּנֵי ה' וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה" (שם, ד'-ו'). איש האלקים מסרב להזמנתו של ירבעם מלך ישראל, ומכריז קבל עם ועדה שהוא לא יכול לאכול, לשתות, או לשוב בדרך שהוא הולך בה- "וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱ-לֹהִים בֹּאָה אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת: וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱ-לֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה: כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר ה' לֵאמֹר לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ: וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל בֵּית אֵל" (שם, ז'-י')

כפי שאמר כך עשה: איש האלוקים מיהודה חוזר לכיוון ביתו, בדרך שונה מזו שהלך בה קודם.

בדרכו, איש האלוקים פוגש נביא מבית אל, ששמע את הסיפור של איש האלוקים. הנביא מזמין את איש האלוקים לביתו (לאחר ששמע על סירובו של איש האלוקים כלפי ירבעם!) לאכול לחם. איש האלוקים מיהודה חוזר באזני הנביא על הנבואה שאוסרת עליו לאכול או לשתות. הנביא מספר לו (לפי הכתוב, הוא כיחש, כלומר שיקר לו6) על נבואה שהוא עצמו קיבל שמורה לו להזמין את איש האלוקים לביתו כדי שיאכל לחם וישתה מים- "וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית אֵל… וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר ה' לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לוֹ: וַיָּשָׁב אִתּוֹ וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁתְּ מָיִם" (שם, י"א-י"ט). 

איש האלוקים מיהודה מגיע לביתו של הנביא מבית אל, ובכך עובר על הנבואה של עצמו. בעקבות חטאו, הנביא מעביר לו נזיפה שלא יקבר בקברי אבותיו. מיד כשאיש האלוקים יוצא מבית הנביא הוא נטרף על ידי אריה. כשהנביא מבית אל מוצא את נבלתו מושלכת בדרך הוא קובר אותו, מספר איך איש האלוקים חטא בעוברו על נבואה שקיבל (כשהסיבה לעבירה הייתה, כמובן, הנביא), סופד לו ומכריז שנבואתו של איש האלוקים מיהודה תתקיים (שם, כ"א-ל').

לא מאוד ברור למה הסיפור שלעיל מוזכר בכלל, במיוחד בגלל שאפשר לדלג על הסיפור בלי לפגוע במהלך או ברציפות של ספר מלכים.

 

קריאה לטווח קצר

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כפי שניתן לראות בגרף, כל הדמויות משתנות חוץ מירבעם. איש האלקים מיהודה מתחיל טוב, כשהוא מסרב להצעתו של ירבעם לבוא לאכל אצלו לחם, וחוזר בדרך אחרת כפי שנצטווה. הצניחה מתחילה כשהוא נכנע לנביא והולך לביתו לאכול שם לחם. הנביא מבית אל מתחיל טוב כנביא, לאחר מכן הוא מחטיא את איש האלקים אך לבסוף עורך לו לוויה מכובדת ומכיר באמיתות נבואתו. לעומתם, ירבעם מתחיל רע ונגמר רע- הוא חוטא בעבודה זרה מתחילת הסיפור ועוד סופו, בו נאמר בפירוש "אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה" (שם ל"ג). הרגע היחיד שבו נדמה שירבעם עומד לעבור שינוי לטובה הוא הרגע שבו ירבעם מבקש מאיש האלקים שיתפלל עליו לה', ובכך יש סוג מסוים של הודאה בנכונות דבריו. מוזר שירבעם הוא הדמות היחידה שלא משתנה, בעודו הדמות הראשית. 

אם קוראים את הסיפור כסיפור לטווח הקצר- הנושא המרכזי בו הוא תשובה: יש כאן ניגודיות בין הדמויות הלכאורה משניות, שמשנות את דרכן ומקבלות שכר בהתאם, לירבעם שנשאר תקוע.

עוד נקודה: 

המזבח נקרע. לא נשבר, נקרע. הקריעה נועדה להזכיר לירבעם את המפגש עם אחיה, בו הוא הומלך (גם שם הייתה קריעה: ״וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים.״ (מל״א י״א) ולהראות לו שפעם הוא היה צדיק, ואיך התדרדר. ירבעם לא מקבל את המסר שהוא צריך לחזור בתשובה.

עד כאן קריאה ראשונה.

 

קריאה לטווח ארוך

​

למה לא אמרו לנו שאסור לאיש האלוקים לאכול ולשתות עד שסירב להזמנת ירבעם?

 

ככל שמנסים לבטל או לרכך את הנבואה, היא מתחזקת: אסור לאיש האלוקים לתת לירבעם להתחנף אליו, ולכן רק כשירבעם מנסה לרכך את הנבואה (על ידי הזמנה של הנביא) אנחנו שומעים עליה. כשאיש האלוקים מיהודה מת הוא מעביר את הנבואה לדורות הבאים, כמו שנאמר (שם ל"ב) "כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר ה' עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל וְעַל כָּל-בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן". 

מה פשר המהפך שקורה בנביא מבית אל?

 

הנבואה לא מתייחסת לירבעם, אלא לעתיד הרחוק. הסיפור מנגיד את המצב הקיים- בית יהודה ה״גוסס״, ישוב, וינצח את ממלכת ישראל המתפתחת (כפי שהנביא מבית אל מכיר, בסופו של דבר, בעליונות נבואתו של איש האלקים מיהודה). כסמליות- איש האלוקים לא יכול להשאר בבית אל, הוא חייב לחזור לממלכת יהודה. אכילה ושתיה במקום מסויים מבטאת חיבור למקום ההוא, ואיש האלקים מיהודה לא יכול להתחבר לממלכת ישראל שתפול בסוף.

​

------------

1. שיעור שהעבירה שרה גלר וסיכמה שירה פרייז'ר.    חזרה ללמעלה

2.  מלכים א' י"ב.    חזרה ללמעלה

3.  בכל המאמר, "איש האלקים" הוא מיהודה ו"הנביא" הוא מבית אל.    חזרה ללמעלה

4.  השערה: שם המלך נוסף רק מאוחר יותר, על ידי ירמיהו העורך.    חזרה ללמעלה

5.  אולי יש כאן רמז לביקורת על ירבעם שהרים יד במלך שלמה.   חזרה ללמעלה

6.   ומי שלא מסכים, שיכתוב מאמר לכפית ויסביר למה הוא לא שיקר.  חזרה ללמעלה