משלי הוא אחד מספרי החכמה היהודיים, או שמא מצרים? 
זה לא מאוד משנה, אך ניתן ללמוד המון מהשוואה בין השניים.

"ראשית, נפתח בשאלה הדבילית – אם הייתם יכול להוסיף ספר לתנ"ך, איזה ספר היית מוסיפים?

התשובה האמתית שלי היא כנראה "בשורות טובות", אבל כדי להבין אותו צריך להכניס את חזון יוחנן…

כולנו יודעים שהתנ"ך ערוך וחתום, נכון? זה מכלול ספרים שלם וסגור, שאי אפשר לפתוח מחדש ולהוסיף לו ספרים, נכון? נשאלת השאלה – ממתי זה ככה? השאלה הזאת היא הבסיס להבנת המשך המאמר הזה, ויכולה להאיר לנו תופעה מרתקת בימי בית שני..."

המאמר השני בסדרה על פרשנויות קדומות (ולא מאוד מוכרות) לתנ"ך. והפעם- על ספרים חיצוניים.

המאמר הראשון בסדרה על פרשנות קדומה למקרא.
בין השאר, מאמר זה נותן הקדמה לסדרה, מזכיר תרגומים קדומים (עליהם אורי ארליך דיבר כאן)  וסוקר בקצרה את הפרשנות התוך-תנ"כית. חידוניסטים, מחקרים, ו"סתם" חובבי תנ"ך- זה בשבילכם.

מאמר הזה, בשונה מהמאמרים הבאים שיעלו, מהווה סקירה של נושא מפורסם – תרגום התנ"ך ובפרט תרגום השבעים. המאמר חושף כמה נקודות פחות מוכרות ושובר כמה מיתוסים בלתי מוסברים (ובעיקר החלק האחרון על הבדלי נוסח מול תרגום השבעים).

מומלץ בחום!

בקריאה ראשונה, נראה כי מזמור ע"ח הוא מזמור שמדבר על מפלת אפרים ובחירה בדוד (שבא משבט יהודה). אך האם זה עד כדי כך פשוט? או שיש משמעות נסתרת?

מזמור ע"ד מופיע בתחילת ספר שלישי של תהילים, בתוך רצף מזמורים שעוסקים בחורבן. בעוד הספר השני של תהילים נגמר בנימה אופטימית עם מלכות שלמה, מזמור ע"ג פותח בחורבן. מזמור ע"ב חותם במלכות ה' בעולם כולו, ומזמור ע"ג פותח בשאלה – "האם אלוהים הוא טוב לישראל?" האם הוא בכלל נמצא עם עמ"י? המשורר מוסיף ואומר שהוא כמעט כפר באלוהים, כמעט סטה מהדרך, ולא מבין איפה אלוהים נכנס בסיפור. הוא מתאר...