המקרה המוזר של המתרגם בשעת לילה
/ אורי ארליך

 

אני רוצה להקדים ולומר שמאמר זה לא יהיה חידוש גדול, ולא יביע רעיונות מקוריים. המאמר הזה, בשונה מהמאמרים הבאים שאני מתכנן לכתוב1, מהווה סקירה מפורסמת של נושא מפורסם – תרגום התנ"ך ובפרט תרגום השבעים. אני כן מקווה שהמאמר יחשוף כמה נקודות פחות מוכרות וישבור כמה מיתוסים בלתי מוסברים (ובעיקר החלק האחרון על הבדלי נוסח מול תרגום השבעים), אבל הוא לא יהווה חידוש ארוך ורציף על חומר לא מוכר. הכרת תרגום השבעים היא לא משהו שישנה את לימוד התנ"ך שלכם, אבל זה משהו שבאופן כללי חשוב לדעת שהוא קיים ולדעת כמה פרטים עליו.

 

נפתח באנקדוטה: "I, Robot" זה שמו של אחד מספריו המפורסמים של הסופר הידוע אייזיק אסימוב. הספר תורגם לעברית ב1970 תחת השם "אנוכי הרובוט", וב2004 תורגם שנית תחת השם “אני, רובוט”. שני התרגומים שונים, הראשון תרגם את שם הספר למשפט תקין בעברית והשני לא, אחד משבש את הרעיון המקורי של השם והשני לא. 

​

אנקדוטה חביבה נוספת מספרת על ראש הכנסייה האנגליקנית כשעדיין היה רק ראש קתדרלה בליברפול. הוא הקריא לקהילתו את חוקי הכשרות בויקרא י"א, כשלפתע הוא קלט שאף אחד מהקהילה שלו לא יודע מה זה שפן, כיוון שאין שפנים באנגליה. כמו כן, אנגליקנים אינם שומרים כשרות. הוא קלט לפתע שנראה מאוד מגוחך (אדם בחלוק מקריא טקסט בלתי ברור), והתחיל לצחקק ולבסוף לצחוק ללא הפסקה, עד שהתיישב מובך ומפודח. בעקבות אירוע משעשע זה, הוא קיבל מטה ועליו שפן קטן וחמוד, איתו הולך כיום במסעיו בעולם. זו אנקדוטה חביבה (מי לא רצה לדעת למה ראש הכנסייה האנגליקני הולך עם מטה ועליו שפן קטן וחמוד?) אבל היא מעניינת אותנו מסיבה אחת – איך הוא קרא לשפן2? תרגום KJV3 תרגם את המילה ל"coney” שזה שפן או ארנב. תרגום 4NIV תרגם כ "hyrax” שזה שפן, תרגום NLV5 החליט שזה בכלל “rock badger” שזה גירית הסלעים, ותרגום AMP6 תרגם כ "shaphan”. וזה מביא אותנו לשאלה הנפלאה – איך אני מתרגם את המילה שפן? ועוד יותר גרוע, איך אני מתרגם את המילה שפן כשאני בכלל לא יודע מה זה?

 

תרגום זה דבר קשה, באופן כללי קשה לתרגם טקסטים, קל וחומר כשמדובר על כתבי קודש שנושאים מטען כבד (תרבותי ורגשי)7. הקושי קשה עוד יותר כאשר חוקי השפה סבוכים ולא מתאימים. אם ניקח כדוגמא את הפועל "הלך", בעברית אפשר לומר "וילך X” או "X הלך". ישנם שפות שבהם ניתן לתאר רק באופן פשוט "X הלך", ויש שפות שבהן יש דרך שלישית לתיאור. ניקח כדוגמא נוספת את המשפט - "אני קראתי את הספר". בעברית יש ה"א הידיעה, אבל ברוסית אין, ולפיכך זה מקביל למשפט "אני קראתי ספר", שזה משפט שונה לגמרי בעברית. לפעמים ביטויים שונים מקבלים משמעות שונה, כך הספר "A Night in the Lonesome October” תורגם בעברית כ"לילה אחד באוקטובר הבודד", הבעיה בתרגום – "לילה אחד" עלול להשמע כמו "לילה יחיד", שזו משמעות שונה מהכוונה המקורית (אני סבור שהמשמעות המקורית היא "איזשהו לילה באוקטובר הבודד”. מכל מקום, הכוונה היא לא על לילה יחיד, כי זה לחלוטין לא מסתדר עם הספר). ומה עושים עם מילות שלא קיימות כמו Jabberwocky בספר "מבעד למראה"8? ומה עם מילים שיש להם יותר ממשמעות אחת? צריך לבחור משמעות ספציפית. ואם יש מילה שבשפה אחת יש לה משמעות אחת, אבל למילה המתורגמת יש כמה פירושים? או יותר גרוע, מילה  מוכרת שתרגומה שגוי? דוגמא נוספת מהספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" – בספר יש אוסף דמויות שמהוות חפיסת קלפים. בעברית אומרים "נסיך", אך זה תרגום שגוי למילה "Jack” שפירושה ברנש או בחור. כאשר בספר מופיע "Jack" ומתכוונים לנער, האם לתרגם על פי המשמעות המקורית שמסתדרת עם השיר המקורי והעלילה, או לתרגם ל"נסיך" שבעברית מסתדר טוב יותר בתור חלק מהחפיסה (ואז המשחק שמתבסס על חפיסת הקלפים מובן), אך מסתדר פחות טוב מבחינת השיר והעלילה?9

​

הפסקה הזאת נועדה ללמד אותנו שני דברים – א', למה לא כדאי לעבוד כמתרגמים. ב', כל תרגום הוא פירוש. המתרגם בוחן את הטקסט, מבין אותו באופן מסוים, ומסביר אותו מחדש בשפה אחרת. כיצד? המתרגם בוחר איך להעביר משמעויות לשוניות שונות שיש בשפה אחת ולא באחרת, איך לתרגם מילים עם כמה משמעויות, ואיך להעביר רפרנסים וביטויים. זה מביא אותנו לבעיה – האם לתרגם באופן מילולי או לנסות לשמור על התוכן ולפרש?10

 

אז לאחר שהבאנו את קשיי התרגום באופן כללי, והבנו שתרגום הוא במובן מסוים פרשנות, נחזור לנושא המרכזי שלשמו התכנסו – התנ"ך. תרגומי התנ"ך לארמית הופיעו כבר בבית שני, אולי אפילו בסוף בית ראשון. לא כל התרגומים נכתבו11, רובם נאמרו במהלך לימוד או דרשות ועברו מהעולם. אבל כאשר אחוז הולך וגדל של העם לא ידע עברית, לא הייתה ברירה אלא לתרגם. עדות לתרגום התנ"ך אנחנו רואים כבר בספר נחמיה- “וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא׃"12, חז"ל וכמה חוקרים מודרניים הסבירו את המילה "מְפֹרָשׁ" כתרגום של התורה. ככל הנראה לא היה זה תרגום מסודר ושיטתי, אלא הסבר של התורה תוך כדי הקריאה. בנקודה זו כדאי להעיר שחלק מהמתרגמים דאז ראו את תפקידם כמפרשים, ויכלו להוסיף קטעים שלמים  באמצע כהסברים לקושיות העולות בקריאה. נביא כמה דוגמאות מתרגומים ארמיים למקרא:

​

א. תרגום אונקלוס (השינויים שלו פחות רציניים, אבל נביא כמה):

​

1. “לא תבשל גדי בחלב אמו" מתורגם כ"לָא תֵיכְלוּן בְּשַׂר בַּחֲלַב" (אל תאכלו בשר בחלב). אונקלוס בוחר לתרגם את ההלכה, לא את הפירוש המילולי של המשפט, וגם לא בדיוק את הרעיון. הוא לוקח את פירוש חז"ל לפסוק ומתרגם אותו.

2. “שופך דם האדם באדם דמו ישפך" מתורגם כ"דְּיֵישׁוֹד דְּמָא דַּאֲנָשָׁא בְּסָהֲדִין עַל מֵימַר דַּיָּינַיָּא דְּמֵיהּ יִתְאֲשַׁד" (שופך דם האדם לעיני עדים יהרג על פי החלטת הדיינים) ובכך אונקלוס מוסיף לנו את הצורך בעדים ובית דין כאשר דנים את הרוצח.

3. “ויבוא אלוהים" מתורגם כ"וַאֲתָא מֵימַר מִן קֳדָם ה’" (ויבוא דבר ה’). פירוש זה מיועד כדי להרחיק מהגשמה, וחוזר על עצמו כמה פעמים בתורה. המאבק בהגשמה היה מאבק נפוץ מאוד, וחכמים פירשו קטעים שונים על מנת להסביר ביטויים שמגשימים את הקב"ה. אונקלוס תרגם על פי הקו המנחה הזה, על מנת להראות שאלוהים חסר גוף ודמות הגוף.

4. “והתהלכתי בתוככם" (מדובר על הקב"ה) מתורגם כ"וְאַשְׁרֵי שְׁכִינְתִי בֵּינֵיכוֹן" (אשרה שכינתי ביניכם), גם כן על מנת להרחיק מהגשמה.

​​

ב. תרגום פסאודו-יונתן13 (התרגום הזה מלא בהסברים ובדברי אגדה רבים תוך כדי הפסוקים, ופעמים רבות מוסיף פסקאות שלמות לתוך התרגום הארמי):

​

1. “שבר תחת שבר עין תחת עין...” מתורגם כ"דמי תברא חולף תברא דמי עינא חולף עינא...” (דמי שבר ישלם תחת שבר, דמי עין תחת עין).

2. בתחילת ברכת יעקב לבניו, מתווספת פסקה לנאום יעקב בה מוזכר שרוצה לומר מה יקרה באחרית הימים אך שכח (זה מסביר למה יעקב אומר שהוא יגיד את מה שיקרה באחרית הימים ובסוף הוא לא מדבר על זה).

3. בסיפור קין והבל מתואר סיפור שלם של המריבה של קין והבל ולמה קין רצח את הבל.

​

אז אחרי שהראנו כמה דוגמאות לשינוי במהלך התרגום (בתרגומי התנ”ך לארמית ובתרגומי ספרים שונים לעברית), נעבור לנושא די מוכר – תרגום השבעים.

תרגום השבעים הוא התרגום הרשמי הקדום ביותר הידוע לנו עליו, ונכתב באזור המאה השנייה או השלישית לפני הספירה. התרגום יהודי במקורו, אך הוא אומץ על ידי הכנסיה ונזנח על ידי היהדות. בגמרא מופיע לנו סיפור על איך נוצר התרגום בהוראת המלך תלמי וכך גם באיגרת אריסטיאס14, קדמוניות היהודים, ו”על חיי משה” של פילון האלכסנדרוני. חוקרים מודרנים דנים בשאלה האם התרגום נכתב בהוראת המלך תלמי או בעקבות בקשת יהודי מצרים שלא ידעו עברית. מעניין לציין על גרסת הגמרא לסיפור – הגמרא מציינת אוסף הבדלים בין התרגומים. ההבדלים הללו אינם קיימים בתרגום השבעים כפי שנמצא בידינו כיום15.

מסגנון התרגום נראה שזה פעולה של כמה מתרגמים כאשר כל אחד תרגם בסגנון שונה, וכל מתרגם התייחס באופן שונה לשאלה האם לתרגם באופן מילולי או באופן שיעביר את הרעיון.

​

אחת הסיבות שחוקרי מקרא אוהבים את תרגום השבעים, היא שלפי חלק מהדעות התרגום נכתב לפני התגבשות סופית של נוסח המקרא. כלומר, תרגום השבעים נכתב כשהיו כמה נוסחי מקרא שונים, ולכן יכול ללמד אותנו על נוסחי מקרא שלא נשתמרו בידינו. בין אם זה נכון ובין אם לא, תרגום השבעים התבסס על נוסח שונה מנוסח המסורה שיש לנו כיום. השינויים בין נוסח המסורה שיש כיום לבין הנוסח של תרגום השבעים לא היו רק רעיוניים-מחשבתיים, אלא גם התבססו על נוסח מקראי שונה (נראה בהמשך דוגמאות). עם זאת, יש גם הבדלים שיכולים ללמד אותנו על תפיסת העולם של המתרגמים או איך הם הבינו את המקרא, כמו שאמרנו בתחילת המאמר.

​

כאן צריך להעיר הערה לגבי תרגום השבעים ונוסח המקרא. נוסח המקרא זה עסק מסובך, ואני לא ארחיב עליו כמעט. אני רק אציין – הגמרא מודעת לכך שיש הבדלים בין ספרי תורה שונים, והנוסח שהגמרא פוסקת ממנו הלכה שונה מהנוסח שלנו16. במאה העשירית לגמרא קבוצת אנשים (בעלי המסורה) קבעו נוסח אחיד שנקרא "נוסח המסורה". הם קבעו אותו בעזרת כתבי יד ואמצעים אחרים שהיו להם. הנוסח שלהם נקבע על פי מערכת שיקולים, כנראה הלכתית בחלקה, והקביעות שלהם לאו דווקא מייצגים את הנוסח הנכון והקדום. איננו יכולים בדרך כלל לדעת מה הנוסח הקדום המקורי. כלומר, גם אם יש שינויי נוסח מתרגום השבעים, איננו יכולים לדעת מה היה המקור האמיתי, אך כללי פסיקת ההלכה שיש לנו אומרים לנו כיצד לנהוג, וכך אנחנו נוהגים. מעניין לציין – נוסח המסורה הוסכם כמעט על ידי כולם, וזה הישג מרשים בהתחשב בקרע הרבני-קראי שהיה בתקופה (יש מחלוקת במחקר האם הכותבים היו רבניים או קראיים), ובעזרת כלים שונים שהם פיתחו לשימור הנוסח, הנוסח שרד בצורה ממש טובה. 

​

חשוב לדעת שכמו שיש עותקים שונים של ספרי תורה קדומים והם לא זהים, כך יש גם נוסחים קדומים שונים לתרגום השבעים. יש שלושה נוסחים קדומים שלמים מפורסמים של תרגום השבעים: האלכסנדרוני (A), הותיקני (B), וזהו כתב היד הטוב ביותר של תרגום השבעים שיש לנו) והסינאי (S). יש גם עותקים של קטעים בלתי שלמים מהתרגום ששרדו, ואף מצאו כמה קטעים במגילות ים המלח. העותקים השלמים של תרגום השבעים קדומים מהעותקים הקדומים שיש לנו של התורה17.

​

הערה – תרגום השבעים מסדר את הספרים בסדר אחר מהתנ"ך, וכולל בנוסף כמה ספרים חיצוניים, אבל זה לא רלוונטי לעניינינו. 

ההבדל הבולט ביותר הוא ספר ירמיהו – ספר ירמיהו בתרגום השבעים קצר בשישית מנוסח המסורה, והסדר של קטעים מסוימים שונה. יש ויכוח גדול מה הנוסח המקורי – תרגום השבעים או נוסח המסורה? יש המנסים לטעון מהשוני הגדול  בין הנוסחים שספר ירמיהו נערך בתקופה מאוד מאוחרת, לאחר תרגום השבעים. חיזוק לטענתם הוא שספר ירמיהו מתורגם באופן מילולי למדי, ולא כולל שינויים על בסיס רעיוני. לפיכך הם טוענים שלא סביר שהמתרגם שינה בצורה כל כך מהותית את הנוסח בשאר המקומות. גם מגילה קטנה שמצאו בקומראן תומכת במידה מסוימת בטענה שתרגום השבעים הוא המקור ונוסח המסורה עריכה מאוחרת. כמו כן, בתרגום השבעים רואים הבדלים מהותיים בתרגום בין פרקים א'-כ"ח לפרקים כ"ט-נ"ב, מה שגרם לחשוב שאולי שני מתרגמים שונים תרגמו את הספר, או שהיה נוסח מקורי ואז תוספת מאוחרת.

​

סיפור נוסף עם הבדלים בולטים זה סיפור דוד ושאול. בתרגום השבעים חסרים פסוקים י"ב-ל"א בפרק י"ז, וכך גם פרק י"ז פסוק נ"ה – פרק י"ח פסוק ו'. זה פותר לנו כמה שאלות על הסיפור (למשל השאלה איך שאול לא מכיר את דוד. לא הבאתי את הפסוקים כי זה יהיה ארוך מדי. מומלץ לפתוח בתנ”ך ולראות, אך אין זה הכרחי). 

​

דוגמא נוספת להבדל היא תוספת שמופיעה בסוף ספר יהושע ומקשרת אותנו ישר לסיפור עגלון מלך מואב, כאשר לכאורה זה מדלג על ההתחלה של ספר שופטים. זה מתקשר עם הסוגיה של ספר שופטים ומתי הוא נכתב. לפי המחקר המקראי ספר שופטים עבר ארבע עריכות שונות ומשונות, ומקורו התחיל באמת מסיפור עגלון מלך מואב. ולאדי העביר על זה שיעור, מוזמנים לסקול אותו בפרטי. אופציה אחרת היא פשוט לחפש על "ספר המושיעים".

​

עכשיו נעבור לסט הבדלים של מילים (לא תוספת / חוסר של קטעים שלמים), הבדלים הללו כנראה מבוססים על נוסח שונה ממה שיש לנו כיום. אאיר כמה דרכים בהם שיבוש כזה יכול לקרות.

בצפניה מופיע הפסוק "שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ אֲרָיוֹת שֹׁאֲגִים שֹׁפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר"18, ואילו בתרגום השבעים מופיע "זאבי עֲרַב". הניקוד הוא תוספת מאוד מאוחרת (בראשית ימי הביניים), והמתרגם הבין את הפסוק אחרת בניקוד שונה. 

בישעיהו כתוב "דָּבָר שָׁלַח אֲדֹנָי בְּיַעֲקֹב וְנָפַל בְּיִשְׂרָאֵל"19, ותרגום השבעים תרגם "דֶּבֶר". 

דוגמא נוספת מישעיהו- “וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה"20. תרגום השבעים התייחס לזה כ"לְּבֵנָה" ו"חוֹמָּה". 

נעבור לירמיהו- “מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ? לֹא עָמַד כִּי ה’ הֲדָפוֹ"21. תרגום השבעים22 אומר "נס חף", חף (אפיס) הוא השור המקודש של מצרים, טעות זאת נובעת מהעלמת רווח. בפסוק לאחר מכן כתוב בנוסח המסורה - “חֶרֶב הַיּוֹנָה" ואילו תרגום השבעים תרגם ל"חרב יווניה" (מלשון הארץ יוון).

בשמואל א' נכתב - “בְּפָרִים שְׁלֹשָׁה"23, ותרגום השבעים תרגם "פר משולש". בניגוד לטעויות הקודמות שנבעו מחוסר ניקוד, טעות זאת יכולה לנבוע מטעות ברווח אחד (פר משלש <=> פרם שלש [פרים שלושה]). מעניין לציין שמה שנמצא בקומראן תומך בנוסח תרגום השבעים.

​

דוגמא נוספת של שגיאה, הפעם על בסיס צליל - “וְעַתָּה, הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ; וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ", בתרגום השבעים מופיע "ואתה אדני המלך". אמנם 'ע' ו'א' נשמעו שונה להפליא (בתקופה ההיא אנשים ידעו לדבר), אך ידוע לנו על מקומות שבהם אנשים לא ידעו את ההבדל או שגו בו. זה גרם גם למחלוקת בגמרא במסכת עבודה זרה24 האם אומרים 'עידיהן' או 'אידיהן'.

ועוד דוגמא של טעות על בסיס צורני של אותיות - “וְאֶת־הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים"25 תורגם בתרגום השבעים כ"ואת העם העביד לעבדים".

​

לסיכום, דיברנו על הקושי בתרגומים, והראנו שתרגום מכיל פרשנות, ודיברנו על פרשנות בתרגומים הארמיים לתורה (אונקלוס ופסאודו יונתן). לאחר מכן עברנו לתרגום השבעים, ראינו אוסף הבדלים בין נוסח המסורה לתרגום השבעים. הראנו שככל הנראה הנוסח שעליו התבסס תרגום השבעים הוא נוסח שונה מנוסח המסורה כפי שיש לנו היום ואיננו יכולים לדעת מה המקור.

המאמר לא הכיל חידוש גדול, אבל הוא הכיל סקירה של נושא התרגום בכלל ושל כמה הבדלי נוסח בין תרגום השבעים לנוסח המסורה. מקווה שהועלתי.

​

​

​

-------------

1.  כשאני אומר שאני מתכנן לכתוב זה מעט מתוסבך – כי יש לי רעיון כללי, אבל הוא עלול להשתנות עוד אלף פעמים עד המאמר הבא. לפי התכנון הנוכחי, מאמר זה הוא מאמר ראשון ברצף מאמרים שיעסקו בפרשנות הקדומה על התנ"ך.  חזרה ללמעלה

2.  המקור שממנו שמעתי על הסיפור טוען שהוא אמר "גירית סלעים". אינני בקיא מספיק כדי לומר מאיזה תרגום לאנגלית הוא קרא.​    חזרה ללמעלה

3. תרגום המלך ג'יימס לתנ"ך, תרגום לאנגלית שנחשב כתרגום ה"מוסמך", יצא ב1611.    חזרה ללמעלה

4. תרגום מודרני של התנ"ך לאנגלית שבוצע ע ל ידי כמה חוקרי מקרא.   חזרה ללמעלה

5. תרגום מודרני של התנ"ך לאנגלית עם קונוטציות נוצריות מובהקות.     חזרה ללמעלה

6.  תרגום מודרני שהחליט להשתמש במילים עבריות או ארמיות בתוך התרגום האנגלי.    חזרה ללמעלה

7.  תרגום כתבי הקודש תפס תאוצה מאוד גדולה בעקבות הרפורמציה הפרוטסטנטית ותרגום התנ"ך לגרמנית. התנ"ך תורגם לשפות אירופאיות רבות, ולפיכך גם פורש, אך לא נעסוק בזה במאמר.   חזרה ללמעלה

8. זה לא רק מילה, זה שיר שלם של אי-גיון. בויקיפדיה מופיעים ארבע תרגומים לשיר הנ"ל לעברית, ובנוסף קישור לארבע תרגומים נוספים. כל אחד תרגם "Jabberwocky”, וכמו כן את שאר הטקסט, בצורה שונה לחלוטין. באופן כללי סוגיות תרגום בספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" ו "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" זה נושא מרתק בפני עצמו. העיון בו יכול לחשוף בפנינו כמה בעיות תרגום קשות מאוד, שחלקן רלוונטיות גם כשמדברים על תרגום התנ"ך.    חזרה ללמעלה

9. גם כאן ראיתי שלושה תרגומים שונים המנסים להתמודד עם הבעיה הזאת. אני בטוח שיש תרגומים נוספים.    חזרה ללמעלה

10. אנקדוטה ששמעתי מאחי (שלומד ספרות עברית) – בתרגום שירים מרוסית לרוב מקפידים על שימור משקל, חריזה ואליטרציה (חזרה על צליל או על צירוף צלילים במספר מילים קרובות) גם כשזה בא על חשבון התוכן. בתרגום שירים מאנגלית, מתרגמים את התוכן על חשבון הצורה של השיר. המתרגם ולדימיר נבוקוב מדבר על הבעיה של תרגום שירים בהקדמה לתרגומו האנגלי של הספר "יבגני אונייגין" של אלכסנדר פושקין.     חזרה ללמעלה

11. יתר על כן, עדות לתרגומים כתובים יש לנו רק בתקופה מאוחרת יותר. הגמרא מעידה לנו על תרגום אונקלוס לתורה ותרגום יונתן לנביאים, אבל גם אלה בהתחלה נמסרו בעל פה. לא ידוע לנו על תרגום ארמי קדום יותר לשני אלה, אבל כנראה היו (פורמלים יותר או פחות) מהסיבות שנמנה לעיל    חזרה ללמעלה

12. נחמיה, ח', ח'.    חזרה ללמעלה

13. תרגום התורה הנקרא על שם יונתן בן עוזיאל, אך כנראה ייחוס זה שגוי.   חזרה ללמעלה

14. ספר חיצוני על אירועים שונים מתקופת המלך תלמי השני המתארת בין השאר את תרגום השבעים.    חזרה ללמעלה

15. וחלקם אף נשמעים ממש לא הגיוניים למי שדובר יוונית. דוגמא לכך מופיעה בספר "קרן זווית" של פרופ’ נדב שנרב – תרגום השבעים מתרגם "בראשית ברא אלוהים" ולא "אלוהים ברא בראשית". זה נובע מכך שביוונית ברור לחלוטין ש"בראשית" זה ייחוס זמן, קצת כמו "in the start”.   חזרה ללמעלה

16. כולל מקרה בסוכה – לומדים מכתיב חסר ומלא, אך בנוסח שלנו זה מופיע בצורה שונה. קרי – לפי הנוסח שלנו, הפסיקה הייתה צריכה להיות שונה. ואף על פי כן אנחנו לומים תנ"ך בנוסח שלנו אך פוסקים לפי ההלכה של הגמרא.     חזרה ללמעלה

17. אלא אם מקשיבים לשומרונים, אבל אנחנו לא נקשיב להם משתי סיבות: א. אנחנו בקושי שמרנים, אז על שומרונים אין על מה לדבר, ב. המחקר לא מקשיב להם ומתארך את הכתבים שלהם לתקופה מאוד מאוחרת. כמו כן, נוסח שומרון שונה עד מאוד מנוסח המסורה, אבל זה כבר נושא אחר, אולי אני אכתוב עליו מאמר מתישהו.     חזרה ללמעלה

18. צפניה ג', ג'.     חזרה ללמעלה

19. ישעיהו, ט', ז'.    חזרה ללמעלה

20. ישעיהו, כ"ד, כ"ג.   חזרה ללמעלה

21. ירמיהו, מ"ו, ט"ו.    חזרה ללמעלה

22. תרגום השבעים, ירמיהו, כ"ז, ט"ו.    חזרה ללמעלה

23. שמואל א', א', כ"ד.    חזרה ללמעלה

24. בבלי עבודה זרה, דף ב', עמוד א'.    חזרה ללמעלה

25. בראשית מז כא.    חזרה ללמעלה