top of page

איך לכתוב מאמר לכפית?

כתיבת מאמרים היא דרך מעולה להחכים אחרים בנושא תנ"ך- אין את הצורך לעמוד מול קהל שלא בהכרח מקשיב לכם, המגבלות על אורך המאמר הרבה יותר גמישות ויש עין חיצונית (כן כן, אנחנו!)  שעוברת על הכול לפני שהרעיון המחכים שלכם יוצא החוצה. אבל המיומנות של כתיבת מאמרים לא באה לכולם בקלות, ולכן כאן נסביר איך כותבים מאמר לתפארת, ונדגיש כמה נקודות שיש לשים אליהן לב בכתיבת מאמר.

 

דבר ראשון, לפני שכותבים את המאמר, צריכים רעיון ברור על מה שאנחנו רוצים להגיד- מהי השאלה או הסקירה שאנחנו רוצים לעשות, ומהן התשובות והמסקנות שלנו. איך משיגים רעיון למאמר ואיך מסיקים מסקנות? כאן זה התחום של ועדת הדרכה, מוזמנים להתייעץ איתם (אנחנו עוסקים יותר בתחום הטכני).

בכל מקרה, אחרי שאנחנו יודעים על מה אנחנו רוצים לכתוב, אנחנו נשב לכתוב. כל מאמר- החל בפסקת טיעון וכלה במאמר אקדמי- מכיל פתיחה, גוף, וסיכום:

 

פתיחה

כשמה כן היא- פותחת את המאמר. היא המבוא, פסקה שלמה שבה נותנים לקורא רקע על המהלך שיהיה במאמר- אם המאמר סוקר את כל הפעמים בהם עם ישראל מושווה לגפן, יש להקדים ולומר שזה קורה הרבה פעמים בתנ"ך, ושבמאמר נסקור את כל הפעמים האלו. אם המאמר עונה על כמה שאלות שעולות מקריאת הברכה מיעקב לבני יוסף,1 נכתוב שזה מה שהוא הולך לעשות.

בנוסף, אם יש הנחות יסוד שיוצאים מהן במשך כל המאמר והן אינן מובנות מאליהן, זה הזמן לציין אותן. אם כותבים מאמר על מוטיב2 ביואל, ויוצאים מתוך נקודת הנחה שיואל ניבא בימי מנשה, זה דבר שכדאי לציין. אם אנחנו מדברים על איוב ולא רוצים להיכנס לשאלה מתי נכתב, בפתיחה אפשר למנוע מראש את התסכול של מי שיצפה שהשאלה הזאת תיענה. ואם כותבים מאמר על דמות מסוימת ויוצאים מנקודת ההנחה שהיא הייתה טובה/רעה, מומלץ בחום להסביר את זה.

בקיצור- מטרת הפתיחה היא לספר לקורא כל מה שהוא צריך לדעת במשך קריאת המאמר, וזה כולל גם את הדברים ה"מובנים מאליהם".3 נכון, הרקע לנושא הנידון במאמר קריטי במיוחד כאשר המאמר הוא על חלקים פחות מוכרים בתנ"ך, אבל גם כשמדברים על נושא יחסית מוכר- הקורא לא יודע את כל התנ"ך בעל פה! הוא צריך שנרענן את זיכרונו!

טיפ: את המאמר כדאי להתחיל בסיפור אישי, הערה משעשעת, הצהרה דרמטית, או כל דבר אחר שיצוד את תשומת ליבו של הקורא. משם ממשיכים לרקע למאמר.

 

גוף

כאן קורה כל המהלך של המאמר. איך מעבירים בפועל מהלך?

בהתחלה, מציגים את כל המקורות- מצטטים את הפסוקים הרלוונטים4 (וכמובן שמפנים למקור שלהם בהערת שוליים5) ואת המקורות הרלוונטיים. מסבירים אותם (שכן כמו שהקורא לא יודע את כל התנ"ך, הוא לא בהכרח מבין את כולו וגם לא את כל המקורות החוץ-תנ"כיים שאתם מסתייעים בהם), ושואלים את השאלות שנענה עליהן במאמר.6

טיפ: אם כאשר אתם עונים את התשובות אתם טוענים שזה פותר עוד קושי, כדאי לשכתב את המהלך כך שגם הקושי הזה יופיע ברשימת השאלות.

אחרי שהבאתם לקורא את המצב הראשוני, אתם מביאים גם את הפיתוח שלו. מצטטים את כל המקורות הרלוונטיים, מסבירים אותם, ומגיעים למסקנות. מהמסקנות האלו אתם לאט לאט מתפתחים לעוד מסקנות, עד שאתם מגיעים למסקנה הסופית. וכמובן, בדרך אתם שוללים את כל המסקנות האפשריות האחרות, כך שרק המסקנה שלכם נשארת.7

בעיקרון כאן אמורים לסיים, אלא אם כן יש לכם עוד דרכים לחזק את הפירוש שאתם מציעים, ואז מוסיפים אותם.

טיפ: אם המאמר שלכם קצר מדי, הגוף הוא ה-מקום להאריך אותו. בין אם על ידי הוספת טיעונים שמפריכים את הדעה השנייה, בין אם על ידי הוספת טיעונים שמחזקים את הדעה שלכם, ובין אם תירוץ קשיים שעלולים להתעורר על השיטה שלכם. גם הוספת דוגמאות יכולה לעזור, אם כי יש להקפיד על לא יותר מ3-4 דוגמאות כדי לא למרוח את המאמר יתר על המידה. ובכל מקרה-אחד מהיתרונות הרבים שיש למאמר הוא שהוא הרבה יותר גמיש מבחינת האורך- נצלו את הגמישות הזאת! 

 

סיכום

סיכום, כשמו כן הוא- מסכם את כל המהלך שדרכו העברתם את הקורא. הסיכום מאוד חשוב מכיוון שהוא מוודא שהקורא שלכם מבין את המהלך הכללי ומפנים את המסקנות אליו הגעתם ביחד. לכן הסיכום חשוב במיוחד כאשר המאמר שלכם ארוך, מסובך, וכל מילה שמתארת מאמר שקשה להבין מה בדיוק קרה בו. בהתחשב בממוצע שעות שינה אצל מספר נח"תיסטים, כנראה שלא יקראו את דבריכם בריכוז רב, והמאמר מראש לא אמור להיות קשה להבנה, כך שהסיכום יכול לסייע לא מעט.

 

ומה עוד? האם בכך סיימנו? לא!

ישנן עוד כמה נקודות שחשוב לשים אליהן לב בכתיבת מאמר:

  • תחביר נכון וניסוח בהיר של המשפטים: כמו שכבר אמרנו, המאמר צריך להיות קל ופשוט להבנה. קחו בחשבון שעם כל הכבוד לתגובות באתר, עדיין הרבה יותר קשה לקורא להבין מה אתם רוצים מחייו מאשר אם הייתם מעבירים שיעור על הנושא. לכן, אתם נדרשים להתנסח במשלב קצת יותר רשמי ובמשפטים ברורים. זה כולל גם הימנעות ממילים גבוהות, מסובכות, אקדמיות, ולועזיות. זה לא המקום להפגין בו את אוצר המילים המרשים שלכם!8 כחלק מהעריכה שהמאמר המקסים שלכם יעבור, אנחנו פותחים ראשי תיבות ומשנים מילים לא מובנות, כך שנשמח אם תחסכו לנו את העבודה מראש.

  • סימני פיסוק והפרדה לפסקאות: אחחח, אחת מהטעויות הנפוצות. אנחנו מניחים שאין צורך להסביר עד כמה זה משפר את איכות הקריאה, אולם יש להדגיש: סימני פיסוק צריכים להיות צמודים למילה אותה הם מפסקים, ועם רווח בינם לבין המילה שאותה הם לא מפסקים. אם _ מסמן רווח, הצורה התקינה היא מילה,_מילה ולא מילה_,מילה ולא מילה_,_מילה ולא מילה,מילה. כנ"ל לגבי מרכאות. בנוסף, מאמר עובד על החוש החזותי של הקוראים, כך שפסקאות (וגם כותרות משנה) יבהירו לקורא במה פחות או יותר מדובר.

  • הבאת מקורות: יש לצטט כל מקור אותו מביאים (אלא אם כן מסכמים אותו) ולהפנות אליו בהערת שוליים.  חשוב  להסביר כל מקור- כן, גם המוכר ביותר.

  • הערות שוליים: הערות שוליים הן כלי שימושי שכדאי להכיר. מצד אחד, אין טעם להפוך דברים שקשורים למאמר ישירות להערת שוליים- זה סתם מקצר את המאמר ונותן לנו יותר עבודה. מצד שני, כאן המקום להפנות לכל המקורות (תנ"כים ולא תנ"כים כאחד), להעיר הערות שעלולות להסיח את הדעת, או להיות קצת פחות רציניים.9 אם אתם מרגישים שנגעתם בנושא שהייתם רוצים לדבר עליו אבל הוא לא קשור, גם כאן- הכלי שלכם הוא הערות שוליים.

  • חלקים מיותרים: בסופו של דבר, המאמר שלכם לא אמור להיראות כמו דף אסוציאציות, ולכן כדאי לעבור על המאמר ולוודא שלא תקעתם הגיגים לא קשורים. ברצינות- בשביל זה יש הערות שוליים!

  • הסבר ברור של הטענה: זאת בעיה שעלולה להימצא בכל סוג מאמר, ולצערנו הרב יש אותה לרבים. ככל הנראה, יהיה לפחות קורא אחד שלא יסכים איתך. איך היית משכנע אותו? מה התהליך ההגיוני שעבר לך בראש (או לפחות שאנחנו מקווים שעבר) כאשר טענת מה שטענת? בבקשה- התייחסו לזה כהוכחה במתמטיקה, בה אתם צריכים להגיד מה נתון (מהן הנחות היסוד עליהן לא תתווכחו) ומה היו המסקנות שלכם בתהליך, ועל סמך מה הגעתן אליהן. כך גם אם המאמר שלכם חדשני על גבול ההזוי, או שסותר את הדעה המקובלת, תתאפשר הבנה ואולי אף הסכמה עם הטענה שלכם.

  • אמצעים חזותיים שלא קיימים בשיעור: אחד מההבדלים בין שיעור למאמר הם אמצעיים חזותיים, כגון טבלאות, רשימות, והיכולת להדגיש משפטי מפתח בכל מיני צורות. זאת יכולת שימושית ביותר, ואנו ממליצים להשתמש בה (אם כי במינון סביר). 

 

ולסיכום- למדנו איך לפתוח מאמר, לכתוב את גוף המאמר ועיקרו, ואיך לסכם אותו. שמנו לב לכמה נקודות שכדאי להדגיש, ובנוסף היינו מלצרים טובים וקיבלנו טיפים. אז לכל מאמר, שאלה, מאמר, טענה, מאמר, מענה, מאמר, תלונה, מאמר, הערה, מאמר או הארה אנחנו תמיד כאן- ניפגש (:

לעוד עזרה הכוונה וייעוץ התקשרו אלינו או שלחו מייל לכתובת: nachat@gmail.com

ועדת כפית:

רחל ליכטנשטיין- 050-593-2715

אילה מיקלסון- 058-410-3102

יונתן בריף- 058-729-1005

ועדת הדרכה:

שרה גלר- 054-669-0044

שמואל קנאי- 058-614-4107

----------------------

  1.  למי שהרעיון נשמע לו מרתק, מוזמן לקרוא את המאמר של אריאל חדד על נושא זה בדיוק.   חזרה למעלה

  2.  דבר שחוזר על עצמו.    חזרה למעלה

  3.  מסופר על שמואל פוקס שהיה פותח את שיעוריו תוך הצגת נקודת ההנחה שהתנ"ך נכון ושהקב"ה קיים.   חזרה למעלה

  4.  מניסיון, עדיף מויקיטקסט או מהרצוג, כך שהפסוקים יהיו מנוקדים וללא סימני פיסוק מוזרים (מסתכלים עליך, מכון ממרא) או טעמים. כמובן שאין לנו בעיה אם זה נחוץ למאמר, אבל זה בעיקרון הסטנדרט של הכפית.     חזרה למעלה

  5.  על הערות שוליים נדבר בהמשך, כחלק מהדברים שצריך לשים אליהם לב.     חזרה למעלה

  6.  במאמר שלא עונה על שאלות ספציפיות אלא פשוט סוקר כמה מקורות או משווה ביניהם, זה לא רלוונטי, כמובן.   חזרה למעלה

  7.  דרך אגב, זוהי דרך מעולה להאריך מאמר.   חזרה למעלה

  8.  כן, גם אם אתם גושניקים.    חזרה למעלה

  9.  לא עלינו.    חזרה למעלה

הערות
Anchor 1
Anchor 2
Anchor 3
Anchor 4
Anchor 5
Anchor 6
Anchor 7
Anchor 8
Anchor 9
bottom of page