שעת מלאכה בגן עדן / אליענה עתירה
בתחילת ספר בראשית, באופן כללי, מסופר לנו איך העולם נברא ואיך הוא הפך להיות כמו שאנחנו מכירים אותו. במאמר זה נעסוק בפסוקים מסוימים, שעוסקים במקור של חלק בסיסי מהמציאות היומיומית שלנו: הבגדים.
סיפור עץ הדעת
ה׳ ברא את האדם, נטע גן בעדן ושם שם את האדם. "וַיְצַו ה׳ א-לוהים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל: וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב', ט"ז-י"ז). לאחר מכן ה׳ בורא את האישה. הכתוב מעיר לנו הערה חשובה: "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ:" (בראשית ב', כ"ה). אנחנו יכולים בקלות לדמיין איש ואישה גם בלי הסבר מפורט שהם עומדים על שתי גפיים ויש להם אגודלים ואין להם פרווה. לעומת זאת, אם לא הייתה לנו ההערה הזו, היינו מדמיינים את האיש והאישה כמו אנשים שאנחנו מכירים בדרך כלל, כלומר לבושים. האדם והאישה לא סתם עירומים, הם לא מתביישים, מבחינתם זו המציאות הרגילה והתקינה.
הנחש מסית את האישה לאכול מעץ הדעת, והיא אוכלת ומאכילה את האדם.1 "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת:" (בראשית ג', ז'). מתברר שעץ הדעת טוב ורע נקרא כך משום שהוא מעניק לאוכל אותו דעת טוב ורע. המשמעות המיידית היא, שהאדם והאישה פתאום מודעים לכך שהם עירומים ולמשמעות המביכה של העובדה הזו. הדבר ההגיוני לעשות יהיה לכסות את הגוף. אנחנו רגילים לבגדים, אבל אדם וחוה היו האנשים הראשונים בעולם, כלומר הם היו צריכים להמציא לבוש מאפס. הם הביטו סביבם וחיפשו משהו מועיל לכיסוי, ראו עץ תאנה אשר לו עלים גדולים במיוחד ועשו מהם חגֹרֹת.
"וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה׳ א-לוהים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי ה׳ א-לוהים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן: וַיִּקְרָא ה׳ א-לוהים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה: וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא:" (בראשית ג', ח'-י'). האדם מתבייש לעמוד בפני ה׳, ומנמק זאת בעובדה שהוא עירום. נשאלת השאלה, למה האדם אומר שהוא עירום אם הוא לובש עלי תאנה? רש״י מפרש את "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם" - ״מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה״. בעקבות הפירוש הזה, ניתן לומר שהאדם בעצם מתבייש בחטאו והדרך שלו לומר זאת היא להגיד שהוא מתבייש בעירום. בהמשך המאמר נחזור לשאלה הזו ונראה שהאדם יכול לטעון שהוא עירום גם במשמעות פשוטה יותר של הביטוי.
ובכן, ה׳ כועס על האדם והאישה שאכלו מעץ הדעת, ועל הנחש שהסית את האישה, ומקלל כל אחד מהם. האדם קורא את שם אשתו חוה. לאחר כל הסיפור, בפסוק האחרון של הסיפור לפי חלוקת המסורה, כתוב: "וַיַּעַשׂ ה׳ א-לוהים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם:" (בראשית ג', כ"א).
מה ענייננו כאן, למה לא ולמה בכל זאת כן
במאמר זה נתרכז בלבוש של אדם וחוה, כלומר בחגֹרֹת התאנה (וגם קצת בכתנות העור). ננסה להבין את הסיפור מעט טוב יותר מתוך התבוננות בריאליה של הסיפור: איך בעצם היו חגֹרֹת עלי התאנה?
רגע, ריאליה? של סיפור גן עדן?!
צודקים. אחת הגישות הרווחות בפרשנים היא לקרוא את כל הסיפור כמשל או אגדה, הוא לא נכתב כדי לספר לנו על מקום ממשי עם עץ מסויים אלא ללמד אותנו נמשל חשוב2 . כך למשל הזכרנו לעיל את פירוש רש״י על פסוק ז', אדם וחוה לא היו דווקא עירומים ממש אלא נפשטה מהם המצווה האחת שהייתה בידם. אור החיים על אותו פסוק מציע רעיון דומה: היה להם מעין מלבוש של ענני הכבוד, והוא הסתלק מהם כאשר חטאו. כך גם הרב סמט3 טען שהסיפור הוא אגדה מובהקת, יש בו נחש מדבר ויש בו עץ מופלא שאנחנו לא מכירים וכו'.
ובכל זאת, לעניות דעתי יש טעם לעסוק בריאליה של חגֹרֹת עלי התאנה. משל נועד כדי שאנשים יבינו אותו, ולשם כך הוא משתמש בגורמים שונים שאנשים מכירים. עלי התאנה הם אחד הפרטים הריאליים יותר בסיפור, והם מוכרים לכל מי שגר באזור שבו מתרחשים סיפורי התורה. התורה מציינת אותם בכוונה, הם כנראה נחוצים להעברת המסר, ולכן יש טעם להבין מה הם מבטאים ברמת המשל. הבנה טובה יותר של המשל תעזור לנו להבין עוד קצת מהנמשל, בעזרת ה׳.
כיצד בפועל נעשו החגֹרֹת?
בחלק זה של המאמר, נעבור על שלוש הצעות לדרך שבה היו בנויות החגֹרֹת, בעקבות ניסוי שערכתי. נראה עד כמה כל אחת מההצעות מתאימה לפסוקים ואפשרית טכנית. לאחר מכן נדון בהשלכות של מה שראינו על הבנת הסיפור.
לצורך כך, נעיין שוב בפסוק: "וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית ג', ז').
לכאורה, משמעות הפועל ״ויתפרו״ היא כמו שאנחנו מדמיינים: חיבור שני בדים או חומרים שטוחים אחרי
אחרים באמצעות חוט ומחט. עיון קצר בקונקורדנציה4 מלמד שתפירה היא אמנם יצירת בגד, לא בהכרח באמצעות חוט ומחט.
כך מפרש האבן עזרא5: "ופירוש ויתפרו ידוע וכן ׳שק תפרתי עלי גלדי׳. והמבקשים מחט מהבילים, כי בעץ דק יעשו צרכם."
נצא מנקודת הנחה שלא היתה לאדם וחוה טכנולוגיה מפותחת, כי הם היו האנשים הראשונים והם לא מכבר נבראו.6 בתורה אין אזכור של כלים בגן עדן. רק בהמשך, לאחר הגירוש מגן עדן, קין עצמו בונה עיר, ובני קין מפתחים המצאות שונות. "וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה: ... וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל." (בראשית ד', כ'-כ"ב). יבל מחדש שני חידושים, אוהל ומקנה:7 תפירת אוהל, המאפשרת לו לעבור עם הצאן ממקום למקום כך שלא יגמר להם האוכל. תובל קין פיתח את עיבוד המתכות. מכאן שלאדם וחוה לא הייתה יכולה להיות מחט מתכת, כפי שאמר האבן עזרא. בעבר ייצרו מחטים גם מעצם.8 לאדם וחוה היה עדיין אסור להרוג חיות ולכן הם כנראה לא ייצרו גם מחטים כאלה.9
המילה ״עלה״ יכולה להתייחס לעלה אחד או כשם קיבוצי לעלים רבים. במקרה שלנו נראה שמדובר בשם קיבוצי.10
״חגֹרֹת״ יכולות להיות מעין מכנסיים11 או חגֹרֹת כמו במשמעות המודרנית, רצועה צרה יחסית שקשורה על המותניים.12
הצעה א: עלה אחד קשור בחוט או גבעול. 13
יתרונות ההצעה: היא פשוטה להרכבה, גם אנשים שלא ראו בגדים מעולם היו יכולים לעשות אותה בקלות. יש בה עלה תאנה ויש בה מן החגֹרה.
חסרונות ההצעה: היא לא בדיוק מתאימה לפסוק. כפי שראינו, ״ויתפרו״ זו יצירת בגד מחומר גלם, בדרך כלל בד או עור. לעומת זאת, בהצעה שאנו בוחנים אין יצירת בגד אלא רק העמדת עלה אחד כמו שהוא. מאותה סיבה הצעה זו לא מתאימה לביטוי ״ויעשו להם חגֹרֹת״.
השפעת ההצעה על הבנת הסיפור: אם נלך על פי הצעה זו למרות חסרונה הבולט, נראה שתי השפעות עיקריות.
א. לקח מעט מאוד זמן להבין איך לעשות את החגֹרֹת ולעשות אותן.
ב. החגֹרֹת לא יכולות להיחשב בגדים, ואין בהן כמעט תועלת. בהצעה זו ניתן להבין בקלות מדוע האדם מתבייש כי עירום הוא למרות עלה התאנה.14
הצעה 15 ב.1: תפירה רגילה
יתרונות ההצעה: היא מחזיקה מעמד טוב מאוד. אפשר ליצור כך בגדים אמיתיים.
חסרונות ההצעה: היא מסתמכת על יותר מדי כלים והמצאות. קשה לדעת עד כמה תפירה היא אינטואיטיבית לאנשים שלא נולדו למציאות שבה היא נפוצה. האם זה פיתוח שלקח דורות, או שאדם וחוה כבר ניסו לעשות משהו דומה מאוד באמצעים שעמדו לרשותם? מצד שני, אם הם גילו שיטה מוצלחת, היינו ממשיכים להשתמש בה עד היום. אולי זו התפירה הרגילה?
בנוסף, כדי לתפור השתמשתי במחט וחוט (ואצבעון). אם אדם וחוה לא היו צריכים בגדים עד שאכלו מעץ הדעת, הם כנראה גם לא ייצרו חוטים או מחטים. כבר פירש האבן עזרא שלא היו להם מחטים.16
השפעה על הסיפור:
א. הייצור היה לוקח הרבה זמן. התפירה עצמה לקחה כחצי שעה עם מחט וחוט טובים, אם הם ייצרו לעצמם מחטים וחוטים מסוג כלשהו זה היה יכול לקחת גם יום שלם או יותר, במיוחד אם לוקחים בחשבון את העובדה שזו הפעם הראשונה שהם מייצרים דברים כאלה. כל המצאה לוקחת כמה נסיונות עד שיש מוצר מוצלח.
גם התפירה עצמה הייתה קשה. מחט מתכת החליקה רק בקושי בין העלים, עד כדי כך שהשתמשתי באצבעון כדי לא להכאיב לעצמי יותר מידי. מחט עץ הייתה מחליקה עוד פחות.
ב. הבגדים היו מכסים ומחזיקים מעמד במשך כמה זמן. הם עדיין היו מתפרקים אחרי יום עבודה בערך.
ג. בעלי תאנה יש נוזל שעלול לגרות את העור.17 לא נֹח ולא בריא ללבוש בגדים כאלו.
הצעה ב. 2: מעין תפירה עם אמצעים מן הטבע 18
יתרונות ההצעה: היא אפשרית.
חסרונות ההצעה: היא מתפרקת כל כך שלא הייתה לאדם וחוה סיבה לבחור בה.
השפעה על הסיפור:
א. התפירה לקחה הרבה זמן (אם כי פחות מהצעה ב.1).
ב. החֲגֹרֹת התפרקו מהר מאוד, אחרי זמן קצר יותר מהזמן שלקח להכין אותן.
הצעה ג: סיכות או קוצים בתור סיכות
יתרונות ההצעה: היא פוטרת אותנו מהצורך בחוט ומחט, או לחילופין להסתמך על העמידות של תחליף מן הטבע. כל זאת, כשהיא עדיין מתאימה לפועל "ויתפרו", כל שכן לביטוי "ויעשו להם חֲגֹרֹת".
ניתן לפרש את האבן עזרא כמתייחס לשיטה זו במשפט "והמבקשים מחט מהבילים, כי בעץ דק יעשו צרכם".
חסרונות ההצעה: יש בה תחכום לא הרבה פחות מתפירה רגילה, קשה לדעת אם אדם וחוה היו מנסים את הכיוון הזה.
ההשפעה על הסיפור: בדומה למה שאמרנו בהצעה ב.1, תהליך החשיבה והיצירה לקח זמן (אם כי פחות מהזמן שהיה לוקח לשזור חוט ולעשות מחט).
החֲגֹרֹת לא היו לבוש מוצלח, אך הן לא חסרות ערך לגמרי.
בניסוי הופתעתי לראות עד כמה החגורה עם הסיכות החזיקה מעמד. שיערתי שהיא תתפרק מיד, אבל היא עמדה בקימוט ובמתיחה סבירים. לאחר מכן מתנדבת אמיצה הסכימה ללבוש את החגורה מעל החולצה ולהתרוצץ בגן שעשועים, והחגורה התפרקה רק בפעם הרביעית שהיא טיפסה על סולם.
מסקנות מההצעות ונקודות למחשבה:
א. החֲגֹרֹת נמצאו בטווח שבין "לא בגד ולא מועיל בשום צורה" לבין "לא נֹח ומתפרק במהלך שעה קלה של עבודה בגן עדן". כעת מוחשי יותר הצורך בכתנות עור, כמו שכתוב: "וַיַּעַשׂ ה׳ א-לוהים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם:" (בראשית ג', כ"א).
ב. העבודה עליהן כנראה לקחה זמן רב. במהלך הזמן הזה ה׳ חיכה ולא שאל את אדם וחוה מה הם עשו.
לדעתי, בשתי הנקודות שלעיל רואים חסד שה׳ גומל עם אדם וחוה.
א. אדם וחוה היו יכולים להמשיך לסבול עם כיסוי עלה תאנה ואחרי הרבה נסיונות לפתח בגד יותר מוצלח. ה׳ בוחר לתת להם בגדים טובים, שיכולים לשמש גם כהשראה לייצור בגדים נוספים. למרות שאדם וחוה חטאו וה׳ מעניש אותם, הוא גם דואג להם מעבר לכך שהוא מאפשר להם להמשיך להתקיים. ראוי לציין את פירוש הספורנו, שאומר שכתנות העור נועדו לצורך חינוכי, כדי שאדם וחוה לא יתגאו ביכולתם להמציא בגדים.19
ב. בזמן שעבר מאז שאדם וחוה התביישו שהם עירומים, ועד שסיימו את החֲגֹרֹת, נתן להם הזדמנות אולי להתוודות מעצמם ולחזור בתשובה. אדם וחוה לא ניצלו את ההזדמנות כי הם לא זיהו אותה. גם את רעיון התשובה, כמו שיטות ייצור הבגדים, היה צריך לגלות ולפתח.20
סיכום
קראנו שוב את סיפור חטא אדם הראשון, והתעמקנו בפסוק על החֲגֹרֹת. ניסינו להבין שלוש הצעות לדרך עשיית החֲגֹרֹת מעלי התאנה. ראינו שהן לא היו בגדים מועילים כלל וכלל. מתוך המשותף להצעות למדנו (בתקווה) משהו על רובד המשל של הסיפור, ואולי אפילו על הנמשל.
תודה לוועדת כפית ובמיוחד לרחל. תודה לועדת הדרכה, ממליצה לכולם לפנות אליהם. תודה מיוחדת ליעל תהילה שרייבר.
נספח 1: הערה להצעות ב וג
העלים משולבים כך:
השזירה הזו היא אחד הדברים המעניינים שלמדתי במהלך הניסוי. אי אפשר לדעת אם לאדם וחוה הייתה אינטואיציית תפירה דומה לשלי, אבל לפחות אצלי, ברגע שהעלים היו מונחים לפני היה ברור לי שהשזירה הזאת היא הדרך הטובה ביותר לסדר אותם על מנת לתפור. היא מועילה לתפירה או לסיכות משום שכל תפר עובר דרך שלוש שכבות לפחות ולא רק שתיים, כך שיש פחות לחץ על כל שכבה והיא תיקרע קצת פחות. לא חשבתי על השלכה מכאן על הבנת הסיפור אבל זה מעניין אם תפירה מעניינת אתכם. אם יש לכם מה להוסיף בעניין אשמח לשמוע.
------------
-
מהמשך הסיפור ברור שגם לאישה היה אסור לאכול מעץ הדעת, ושהיא ידעה על האיסור הזה. "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר א-לוהים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן." (בראשית ג, ב-ג)היא כנראה שמעה את האיסור מהאדם. הסבר אחר: כפי שמפרש רש"י בעקבות המדרש, ה׳ ברא את האדם והאישה מחוברים ולאחר מכן בפסוקים כא-כב ה׳ הפריד ביניהם, כך שהאישה שמעה את האיסור יחד עם האדם. הנושא מעניין אך לא הכרחי לענייננו במאמר זה. חזרה ללמעלה
-
מה הנמשל? שאלה טובה. כדאי ללמוד עוד, ואולי לכתוב על כך מאמר... חזרה ללמעלה
-
ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - סיפור גן עדן (בראשית ג) - הרב אלחנן סמט חזרה ללמעלה
-
השורש תפ״ר מופיע רק בשלושה מקומות נוספים בתנ״ך: "הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל אַצִּילֵי יָדַי" (יחזקאל יג, יח), "שַׂק תָּפַרְתִּי עֲלֵי גִלְדִּי וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי". (איוב טז, טו) מכאן שזהו תהליך הפיכת בד לבגד. "עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר" (קהלת ג, ז), מכאן שתפירה היא ההפך מקריעה, תפירה היא חיבור וקריעה היא פירוק והפרדה. חזרה ללמעלה
-
פירוש ר אברהם אבן עזרא על בראשית ג, ו חזרה ללמעלה
-
אמר רבי אחא בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה – הוצבר עפרו... רביעית – נזרקה בו נשמה, חמישית – עמד על רגליו… תשיעית – נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית – סרח, אחת עשרה – נידון, שתים עשרה – נטרד והלך לו. שנאמר: [תהילים מט, יג] "אדם ביקר בל ילין" (סנהדרין לח, ב) חזרה ללמעלה
-
רש״י על בראשית ד, כ. חזרה ללמעלה
-
https://en.wikipedia.org/wiki/Sewing_needle > “Prehistoric sewing needles” חזרה ללמעלה
-
אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה דכתיב (בראשית א, כט) לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם וכשבאו בני נח התיר להם שנאמר (בראשית ט, ג) כירק עשב נתתי לכם את כל. (סנהדרין נט ע״ב) חזרה ללמעלה
-
ר יהודה קיל, פירוש דעת מקרא על בראשית ג, ח חזרה ללמעלה
-
ראו הערה 10 חזרה ללמעלה
-
כך ברוב הדוגמאות האחרות, למשל: "בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו". (מל״א ב, ה) חזרה ללמעלה
-
מתוך עצלות ומשום שהזמן העומד לרשות האדם אינו בלתי מוגבל, השתמשתי בניסוי שלי בחומרים מודרניים שהיו לי בבית: מחט, סיכות, חוט וחבל, ולא התאמצתי לעשות הכל רק מחומרים שמצאתי בחוץ והיו יכולים להיות בגן עדן. מה שעשיתי דומה מספיק כדי לצלם ולהמחיש במה מדובר. חזרה ללמעלה
-
בראשית ג, ח-י. חזרה ללמעלה
-
על הצורה שבה העלים מסודרים ראו נספח 1 חזרה ללמעלה
-
ראו הערה 5 ובגוף המאמר שם חזרה ללמעלה
-
"עץ התאנה, ענפיה ועליה מכילים בין היתר פסוראלן ומגע בהם או במוהל המופרש מהם ("חלב תאנים") יכול לגרום לתגובה דלקתית." ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%A0%D7%94 חזרה ללמעלה
-
גילוי נאות: לא ניסיתי את השיטה הזו כמו שצריך, אני משערת השערה מבוססת. חזרה ללמעלה
-
פירוש ר עובדיה ספורנו על בראשית ג, כא חזרה ללמעלה
-
בהשראת שיעור של יולי זילברמן חזרה ללמעלה
לכל הערה או הארה, זה המקום:)
כאן זה המקום להתווכח, להוסיף פירושים נוספים, חידושים, או כל דבר העולה על רוחכם בהקשר למאמר והתגובות יתפרסמו כאן
