מזמור כ"ט - ממדבר ליער/ צבי שיננזון

 

למזמור כ"ט יש ביטויים לשוניים רבים שחוזרים במזמורי שבת (תהלים צ"ה-צ"ט), ונראה שמסיבה זו הוא הוסף לקבלת שבת. במאמר זה אנסה לנתח את המזמור במנותק משאר מזמורי קבלת שבת.
המזמור יכול להיראות כרצף שבחים לה' ללא סדר ברור כמו מזמורי תהלים אחרים, אך אם נבחן את המבנה שלו, אולי נוכל לגלות את המשמעות המיוחדת של המזמור.
כדי לגלות את המבנה, אפשר לעקוב אחרי המילים החוזרות במזמור:

• בפסוקים א' וב' יש קריאה לבני האלים לתת לה' כבוד ועז, בפסוק ג' הם נותנים לה' כבוד, וכנגד זה בסוף פסוק ט' נאמר בהיכל ה' כבוד, וה' נותן עז לעמו בפסוק י"א.

• הביטוי "קול ה'" מופיע בפסוקים ג'-ט' שבע פעמים.

• בפסוק ה' דוד חוזר פעמיים על שורש ש.ב.ר.

• בפסוק ח' דוד חוזר פעמים על הפועל "יחיל", ואז בפסוק ט' הוא משתמש בפועל "יחולל" (לא ברור האם זה מאותו השורש).

• בפסוק ה' מוזכרים ארזי הלבנון, ופסוק ו' ממשיך לדבר על "לבנון ושריון" (בפסוק ט' דוד מזכיר שוב יערות).

בפסוקים ג'-ט' מופיע הביטוי המיוחד "קול ה'" שבע פעמים, ונראה שפסוקים א'-ב', י'-י"א הם יחידות נפרדות. לפי זה, יש לנו קריאה בהתחלה לבני האלים לתת לה' כבוד ועז, ובסוף בהיכל ה' יש כבוד, וה' נותן עז לעמו (על פי זה, נחבר את סוף פסוק ט': "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד", לפסוקים י'-י"א).
איך פסוקים ג'-ט' מסודרים? גם בפסוק ה' וגם בפסוק ח' יש שורש שחוזר פעמיים או שלוש פעמים. בנוסף, בפסוק ג' מוזכרים מים, ובפסוק ז' מוזכרות להבות אש. לכן, נוכל לחלק גם את פסוקים ג'-ט', לשתי יחידות קטנות יותר: 1. ג'-ו'. 2. ז'-ט'.
עד עכשיו המזמור נראה כך:

​

​

         

          

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במבנה זה יש לנו מסגרת למזמור, ושני חלקים מקבילים באמצע.

נתמקד עכשיו בחלקים ב-ב1.

דוד אומר: "קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר", הוא ממשיך באמירה דומה: "יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ", ואח"כ: "קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת". דוד לוקח את המילים: "קוֹל ה' יָחִיל", אך משום מה, משנה את "יָחִיל" ל"יְחוֹלֵל". שינוי זה לא ברור, ויצר מחלוקת פרשנים על המילה "יְחוֹלֵל". רש"י בפירושו הראשון והמצודות מפרשים מלשון פחד (בדומה ל"יָחִיל"), רש"י בפירושו השני והמלבי"ם מפרשים שהכוונה היא ללידה, והאבן עזרא מפרש שהאילות יולדות מפחד הרעמים.

גם בחלק ב יש תופעה דומה. דוד מתחיל לדבר על יערות הארזים בפסוק ה', והוא משתמש בשורש ש.ב.ר פעמיים, אך אח"כ הוא מחליף לשורש ר.ק.ד.

לכן אפשר להקביל בין פסוק ה' לפסוק ח', ובין פסוק ו' לפסוק ט'.

המבנה של המזמור נראה כעת כך:

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

[1]

​

במבנה זה, בנוסף למסגרת המזמור, יש לנו תקבולת ישירה באמצע. בחלקים ב-ב1 דוד מתאר את תופעת הרעמים והברקים (בחלק ב' יש תיאור של רעם, ובחלק ב1 יש תיאור של ברק), בחלקים ג-ג1 הוא מתאר את השפעת הברקים על היערות (ג) ועל המדבר (ג1), ובחלקים ד-ד1 דוד מחליף את הפועל שהשתמש בו בחלקים ג-ג1.

כעת ניתן לראות שהרקדת ה' את הלבנון והשריון כמו עגל ובן ראמים בחלק ד, מקביל ל"יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת" בחלק ד1.

מבנה המזמור הנוכחי מעלה שתי בעיות נוספות, מלבד חילוף השורשים:

1. נראה שלפסוק ד' אין פסוק מקביל במחצית השניה (אם היינו מורידים פסוק זה, הייתה בכל מחצית בדיוק חמישה פסוקים, יש חסרון בהוספת פסוק זה).

2. בפסוק ט' כתוב: "ויחשוף יערות", למרות שחלק ג1 מדבר על המדבר, ודווקא חלק ג מדבר על היערות.

ניתן לענות על שאלות אלו על ידי האבן עזרא. הפעם היחידה שהמילה 'מבול' מוזכרת בתנ"ך חוץ מבפרשת נח היא במזמור זה, והאבן עזרא בפירושו מסביר למה היא מוזכרת כאן:

ויש אומרים: כי הזכיר המבול – בעבור השבועה שמים לא ישחתו כל הארץ ולא תשחת ממלכת השם שהוא מלך החיים.

על פי האבן עזרא, ניתן להסביר שדוד מסתכל על סופות הרעמים, ומתמלא פחד ויראה כשהוא רואה את הארזים הנשברים, אבל בסוף הוא מסתכל על הרעמים בצורה חיובית, ומתאר את הארזים כרוקדים.

גם בהמשך, דוד פותח בדבריו בכך שה' מפחיד את המדבר בכוחו הגדול על ידי הסופות והברקים וחוזר על כך פעמיים, אך הוא גם שם לב שבנוסף לכך ה' דואג לאיילות ועוזר להן בלידתן על ידי הפחד.[2] לכן הוא משתמש באותו הביטוי מהפסוק הקודם ("קוֹל ה' יָחִיל"), אך משנה את המילה "יחיל" ל"יחולל". כך הוא מבטא בדבריו שגם הברק והרעם המפחידים יש בהם טוב לעולם.

על פי זה, אפשר לטעון שחשיפת היערות בפסוק ח' אינה נפילת העצים כמו הצעת הפרשנים על המזמור, אלא חשיפת היערות מהקרע והצמחת המדבר.[3]

למה דוד חוזר על אותה התובנה פעמיים? בפעם הראשונה הוא מתאר את סופות הרעמים כ"מַיִם רַבִּים", אבל מבחין שיש גם צד חיובי לרעמים. בפעם השנייה, הוא מתאר את סופות הברקים בתיאור מפחיד יותר: "חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ", אך מגיע לתובנה עמוקה יותר שעצם הפחד מפרה את העולם, כמו דברי האבן עזרא: "והטעם יביא להם החיל מהרה ותלדנה בהפתח הרחם האיילה גם בעבור הפחד".[4]

למה דוד מכניס באמצע חלק ב' את פסוק ד: "קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר"?

הרד"ק מציע לפרש את הפסוק כך: "ויהיה אותו הקול לאמות העולם בכח שימיתם ויפילם, ויהיה לישראל בהדר שלא יזיקם". אם נוריד את הרשעים מפירושו, יתברר שהפסוק אומר בפירוש את המגמה שהצענו לפרק. קול ה' בהתחלה בא בכח, אך לבסוף הוא גורם להדר.

אולם, עדיין לא ברור למה דוד מכניס את פסוק ד' במקומו?

לעומת המבנה למעלה, יצחק אבישור[5] מציע מבנה אחר:

​

א. (א) הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז.   

    (ב) הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ.

​

ב. (ג) קוֹל ה' עַל הַמָּיִם/ אֵ-ל הַכָּבוֹד הִרְעִים/ ה' עַל מַיִם רַבִּים.

    (ד) קוֹל ה' בַּכֹּחַ 

    קוֹל ה' בֶּהָדָר.

​

ג. (ה) קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים     וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.   

​

ג1. (ו) וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים.

    (ז) קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ.   

    (ח) קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ.

​

ב1. (ט) קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת/ וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת/ וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד.

​

א1. (י) ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם.

     (יא) ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן        ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

​

דרך סגנון הפסוקים, אפשר להוכיח את המבנה. בא-א1 שם הויה חוזר ארבע פעמים בתחילת כל צלע. בנוסף, בחלק א נותנים עז לה' ובחלק א1 ה' נותן עז לעמו. שני החלקים ב-ב1 מתחילים בפסוק של שלוש צלעות, ובשניהם מופיעה המילה 'כבוד'. בחלקים ג-ג1 יש תיאור של עצים, ובשניהם מופיע 'לבנון'[6].

בנוסף, בחלקים א-א1 שם הויה מופיע ארבע פעמים, בחלקים ב-ב1 (אם נוסיף את פסוקים ז'-ח') שם הויה מופיע ארבע פעמים (שלוש פעמים מתוכם מדובר ב'קול ה'), ובג-ג1 שם הויה וקול ה' מופיעים פעם אחת.

המבנה הזה מאוד יפה, אך יש בו כמה חסרונות: 

·       למרות הדמיון במבנה חלקים ב-ב1, שני החלקים מאוד שונים וקשה לראות דמיון בתוכן שלהם.

·       פסוקים ד' וז'-ח' נשארים קצת מחוץ למבנה, והם שונים מאוד באורכם אז אי אפשר להקביל ביניהם.

·       בפסוק ט' לא ברור, מה הקשר בין חילול האילות לחשיפת היערות[7]?

בנוסף, יש הקבלה די ברורה בין "וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל", לבין "קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת", והמבנה לא משקף זאת. אם מבינים ש"לַהֲבוֹת אֵשׁ" זה ברקים, אז קשה איך זה לא מקביל ל"אֵ-ל הַכָּבוֹד הִרְעִים"?

במבנה הראשון החסרון העיקרי הוא שלא ברור למה פסוק ד' מופיע.

נראה, שהמבנה הראשון משכנע יותר מבחינת תוכן ומשמעות הפסוקים, אך המבנה השני משכנע יותר מבחינת אורך כל חלק ומבחינת מספר ההופעות של שם הויה ושל קול ה'. השאלה היא מה הפרמטר המרכזי שעליו בונים את המבנה במזמור.

ניתן להציע שיש שני מבנים למזמור[8], אבל לענות 'כל התשובות נכונות' יכול לנבוע מעצלנות, ולכן עדיף למצוא מבנה יציב אחד[9].

אני אשמח להצעות על המבנה, ועל המיקום של פסוק ד' במבנה הראשון[10].

​

------------

1.  העדפתי להצמיד את החלק האחרון בפסוק ט' לחתימת המזמור, וכך פסוק י' מתאר מה נאמר בהיכל ה', אך ניתן להשאיר אותו בחלק ד1, או לטעון שהוא דו משמעי.   חזרה ללמעלה

2.  כדברי המדרש (בבא בתרא טז:).    חזרה ללמעלה

3. על פי ה"עקידת יצחק" בהקדמה לספר שמות (שער לד).    חזרה ללמעלה 

4. שמא אפשר להציע בעקבות הסבר זה משמעות לביטוי "קול ה'".ביטוי זה מופיע כ-50 פעמים בתנ"ך. רוב מוחלט של הפעמים הוא מתאר הליכה בקול ה', אך הוא מתאר גם קול פיזי של ה' (בראשית ג', ח: "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱ–לֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן"), או פורענות (ישעיהו ס"ו, ו: "קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו").ניתן להציע שהמזמור משחק על שתי משמעויות של הביטוי. מצד אחד הביטוי מזכיר לנו פחד, אך בסופו של דבר אנו כביכול רואים את ה' על ידי הנהגתו את עולם הטבע. חזרה ללמעלה 

5. בספר 'עיונים בשירת המזמור העברית והאוגוריתית', ובעולם התנ"ך.    חזרה ללמעלה 

6. ניתן לראות אותם כחלק אחד, ולא כשני חלקים, שהרי שני הפסוקים דומים מאוד מבחינת הנושא.      חזרה ללמעלה 

7. על פי המבנה למעלה, הפסוק מתאר את המהפך בטבע, מפחד להולדה וצמיחה. יצחק אבישור מציע תיקוני נוסח שונים לפסוק כדי שיהיה הגיוני, אך לפי המבנה למעלה אין צורך בכך.     חזרה ללמעלה 

8.   ואז ניתן לטעון שפסוק ד' 'תקוע' בגלל הצורך לסדר את המזמור על פי שני מבנים.           חזרה ללמעלה  

9. קיימת טענה בקרב חוקרי התנ"ך שמקור המזמור הוא כנעני ואורי ארליך הרחיב על כך במאמרו בכף תש"פ. ניתן לטעון שמקור המבנה הכיאסטי הוא מהמזמור הכנעני, ומשורר תהילים לקח את המזמור הכנעני, ושינה את המבנה ואת המשמעות שלו. אך הצעה זו מניחה הנחות רבות.    חזרה ללמעלה  

10.  zvit.com@gmail.com     חזרה ללמעלה