בשורשי ההרים: טולקין וספר יונה/ירדן הראל

 

לכבוד פורים המדור עושה "ונהפוך הוא" – ועובר לדבר קצת, במקום על הקשר בין התנ"ך לשירה, על הקשר בין התנ"ך לנושא ספרותי אחר שקרוב ללבי.1

​

​

פרופסור ג'.ר.ר. טולקין, מחברם של "שר הטבעות" ו"ההוביט", היה בלשן, חוקר וסופר אנגלי, ונוצרי קתולי אדוק. ככזה הכיר את התנ"ך היטב, וגם ידע עברית: אולי לא על כל בוריה, אולם חלק מהשפות שהמציא עבור עולמו מבוססות על עברית, ביניהן שפת הגמדאים (קהוזדול), ושפת אנשי המערב בנומנור (אדונאית).2

​

הוא אף תירגם את ספר יונה לאנגלית עבור ה-"Jerusalem Bible", אולם מצרפתית, לא מעברית (אם כי יתכן שנעזר גם במקור העברי לצורך דיוק התרגום).3 אנשים שניסו לטעון ש"שר הטבעות" ו"ההוביט" הושפעו מספר יונה התבססו במיוחד על פסוק אחד:

​

"לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי..." (ב', ז')

​

שטולקין תירגם:

​

"at the roots of the mountains. I went down into the countries beneath the earth, unto the peoples of the past. But you raised my life from the pit…”

​

בתרגום חופשי שלי: "בשורשי ההרים. ירדתי אל הארצות מתחת לאדמה, לאנשי העבר. ותעל חיי מהתהום..."

​

בעיני לא מדובר בתרגום מוצלח – אפילו לא בהבנה מוצלחת של מילות הפסוק. גם לא משכנעת אותי הטענה שטולקין "שתל" שם את "הארצות מתחת לאדמה" ואת "אנשי העבר", להם אין כל אזכור בפסוק המקורי, כרמז למסעו של ארגורן ב"שר הטבעות" דרך שבילי המתים (הוא עובר בתוך ההר ופוגש אנשים מתים, "אנשי העבר").4 אולי שורש התרגום המוזר הזה הוא המדרש המתאר את מסעו של יונה במעי הדגה, ומפרש את המילים "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי": "מכאן אנו למדין שירושלים על שבעה הרים היא עומדת, הראהו [=הדג הראה ליונה] אבן שתיה קבועה בתהומות תחת היכל ה' ובני קרח עומדים ומתפללין עליה".5 אולי בני קורח הם אנשי העבר, ואולי לא. אני עדיין לא חושבת שטולקין יכניס אזכור ל"שר הטבעות" בתרגום של התנ"ך.

​

אני כן מסכימה שהצירוף "roots of the mountains", שורשי ההרים, אופייני במיוחד לטולקין. ספויילר: התשובה לחידה הראשונה ב"ההוביט", "למה יש שורשים שאיש לא רואה...", היא "הר". גולום, מספר גנדלף ב"שר הטבעות", חשב לעצמו כי "שורשי ההרים הללו הם בוודאי שורשים של ממש" ("The roots of those mountains must be roots indeed").6 אולם גם הצירוף הזה אינו המצאה שלו: למעשה, יש ספר של ויליאם מוריס שהשפיע עליו שכותרתו "The Roots of the Mountains".

​

הבחנה מעניינת עושה טולקין במכתב לנכדו. אם מסתכלים על ספר יונה, הוא כותב, מגלים כי "הלוויתן – לא באמת כתוב שהוא לוויתן, אלא דג גדול – הוא די חסר חשיבות. הנקודה האמיתית היא שאלוקים הרבה יותר רחום מה'נביאים', מהר להינחם כשעושים תשובה..."7

​

זוהי נקודה כמובן שהיהדות יודעת היטב, ובכל זאת מרשים לשמוע אותה מפיו של סופר אנגלי קתולי. קיימת תפישה נוצרית שיש שוני בין אלוקים כפי שהוא מוצג בתנ"ך שלנו לאלוקים בברית החדשה שלהם, ושאצלם הוא מוצג כאלוקי האהבה בעוד אצלנו הוא אלוקי הצדק והדין. הרב זקס זצ"ל התרעם רבות על התפישה השגויה הזאת שאלוקים בתנ"ך אינו גם אלוקי האהבה, החסד, הרחמים והסליחה. זוהי אי הבנה בסיסית של התנ"ך.8

​

טולקין דווקא הבין זאת, ובכמה מילים ספורות גם ענה על השאלה מדוע קוראים דווקא את ספר יונה ביום כיפור.

בירושלמי מבינים זאת בדרך דומה: "שאלו לחכמה: חוטא מהו עונשו? אמרה להם 'חטאים תרדף רעה'. שאלו לנבואה: חוטא מהו עונשו? אמרה להן 'הנפש החוטאת היא תמות'. שאלו לקודשא בריך הוא: חוטא מהו עונשו? אמר להן יעשה תשובה ויתכפר לו, היינו דכתיב 'על כן יורה חטאים בדרך' יורה לחטאים דרך לעשות תשובה."9

​

"אלוקים הרבה יותר רחום מה'נביאים'": בעוד שהנביאים חורצים את דינו של החוטא למוות, כפי שאנו רואים בבירור אצל יונה, הקדוש ברוך הוא פוסק אחרת. לחוטא יש עוד הזדמנות להינצל: "יעשה תשובה ויתכפר לו". זהו למעשה אחד המסרים היפים והחשובים של ספר יונה.

​

​

-----------

1.  תודה רבה ליונתן שרייבר שהפנה את תשומת לבי לקשר בין טולקין לספר יונה.   חזרה ללמעלה

2. במכתב לנכדו כתב ש"נכון לעכשיו אני שקוע בעברית. אם תרצה אלפבית יפהפה אך אידיוטי, ושפה כל כך קשה שהיא גורמת ללטינית (או אפילו יוונית) להיראות קלילה אך גם מספקת מבט חטוף לעבר שגורם להומרוס להראות קרוב – זה הדבר!"  למה הוא רואה את האלפבית העברי "יפהפה אך אדיוטי" אין לי מושג (במיוחד בהתחשב בכך שהוא מלא במשמעות וקרוב לאלפבית המקורי יותר מאשר כמעט כל שפה אחרת בת זמננו). http://tolkiengateway.net/wiki/Letter_to_Michael_George_Tolkien_(24_April_1957)     חזרה ללמעלה

3. tolkienlibrary.com/press/888-Book-of-Jonah-Translated-by-Tolkien.php#:~:text=Tolkien's%20main%20part%20was%20the,as%20an%20"undeserved%20courtesy." חזרה ללמעלה

4. http://okwu-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2018/11/Korver_only_Middle-earth-Waves-in-Tolkiens-Jonah-Translation-by-Will-Korver-Beyond-Bree-Jan20.pdf חזרה ללמעלה

5.  פרקי דרבי אליעזר י', ט'.  חזרה ללמעלה

6. Tolkien, J.R.R. The Fellowship of the Ring. New York: Houghton Mifflin Company, 1994, p.53   חזרה ללמעלה

7.  מצוטט ב http://tolkiengateway.net/wiki/Letter_to_Michael_George_Tolkien_(24_April_1957)  חזרה ללמעלה

8. ראו למשל: Sacks, Jonathan. Not in God's Name: Confronting Religious Violence. Jerusalem: Maggid, 2016, p.54.  חזרה ללמעלה

9.  ירושלמי, מכות, ב', ו'.  חזרה ללמעלה