בית הרכבים / אליה כהן

במקרא מוזכרת כת יהודית אשר מנהלת אורח חיים יחודי. חז''ל מרחיבים את הידע עליהם. 

​

אבי המשפחה: יהונדב בן רכב – תומך במרד יהוא, מיוזמי חיסול נביאי הבעל (מלכים ב ,י' טו-יז) ולפי הערכתי היה מהנביאים אשר החביא עובדיה (מלכים א, יח' יא).

​

בית הרכבים: מוזכר בירמיהו כאשר יאזניה בן ירמיהו בן חבצניה הוא ככל הנראה מנהיג המשפחה. ירמיהו מצווה להשקות את אנשי הרכבים יין. ירמיהו מביא את אנשי הרכבים אל בית המקדש, מביא להם יין ואומר להם לשתות, הם מסרבים בגלל שאביהם יונדב בן רכב ציווה עליהם לא לשתות יין, לא לגדל שדה, לא לנטוע כרם ולא לגור בבית אלא באוהלים.

​

אביהם הבטיח להם שאם יקימו את מצוותו יזכו לאריכות ימים. הקב''ה מציג את בני רכב כבנים אידאליים אשר מקימים את מצוות אביהם בניגוד לבני ישראל אשר לא מקיימים את מצוות אביהם, הקב''ה. 

​

הקב''ה מבטיח שלא יפסקו צאצאיו של יונדב בן רכב לעמוד לפניו כל הימים (ירמיהו לה).

​

​

בסיפור זה עולות שתי שאלות :

​

האחת היא, למה השמיטו משמו של יונדב בן רכב את האות ה'? ההסבר לכך הוא בגלל ששיתף פעולה עם יהוא למרות שהיה רשע ולא סר מחטאות ירבעם בן נבט (מכילתא דרבי ישמעאל פרשת יתרו).

​

השאלה השניה היא למה יהונדב בן רכב גזר על צאצאיו גזרות אלו? אין לכך תשובה חד משמעית אך ההערכה היא שכך לא יצטרכו להיות תלויים במזג האוויר ולכן לא יסתכנו בעבודת הבעל (אל כנעני שלכאורה שולט במזג האוויר).

​

אזכור נוסף של אנשי הרכבי מופיע בדברי הימים, כאשר הקהילה ישבה בבקעת יעבץ כמשפחה של סופרים.

​

חז''ל התייחסו רבות לאנשי הרכבים: 

דוגמה ליחס חז''ל לרכבים מובעת במכלתא דרבי ישמעל: ''ר' יונתן אומר: גדול הברית שנכרת עם יונדב בן רכב מן הברית שנכרת עם דוד, שהברית שנכרת עם דוד לא נכרת אלא על תנאי, אם ישמרו בניך בריתי - ואם לאו: ופקדתי בשבט פשעם, אבל הברית שנכרת עם יהונדב לא נכרת עמו על תנאי, שנאמר: כה אמר ה' לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים''. 

​

חז''ל מתייחסים לשאלה: מה הוא מוצאם של אנשי בית הרכבים?

הסברה הראשונה היא של ילקוט שמעוני ותרגום יונתן בן עוזיאל. לפי סברה זו, הם היו כוהנים. זה עונה על השאלה מה הם עושים בבית המקדש (הם כהנים) ולמה דווקא אריכות ימים- כי עלי הכהן קולל ''הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך'' (שמואל א ב לא) והרכבים מוצגים כהפך מבני עלי ושכרם הפוך מן העונש. דבר זה מקשר את ירמיהו לרכבים  אשר לפי הערכות הוא גם צאצא של עלי הכהן אשר מסופר במקרא שהוא מן "הכהנים אשר בענתות" (ירמיהו א', א') לשם גם הוגלה אביתר הכהן, מצאצאי עלי (מלכים א', ב', כ"ו-כ"ז). הבעיה בסברה זו היא שאין לה שום סמוך בפסוקים. 

​

הסברה השנייה היא של מכילתא דרבי ישמעאל. לפי סברה זו, הרכבים היו צאצאיו של יתרו חותן משה. סברה זו נסמכת על שני פסוקים:

​

1. ”וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב“ (דברי הימים א, ב נה).

2. ”וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת-הָעָם“ (שופטים א  טז).

 

בפסוק הראשון עולה כי הקנים מגיעים "מחמת אבי בית רכב" ובפסוק השני עולה כי קיני הוא חותן משה, הבעיה בסברה זו היא שאינה עונה על השאלה מה הם עושים בבית המקדש? ההסבר לכך הוא שהם היו חכמים היושבים בלשכת הגזית. חיזוק להסבר זה מופיע בפסוק בדברי הימים אשר מוזכרות שם כ"משפחות סופרים". הסבר זה מסביר באופן אחר את הבטחת הקב''ה שלא יכרת מצאצאיו של יונדב, בסברה זו הבטחת הקב''ה שלא יפסיקו צאצאיו של יונדב לשרת בלשכת הגזית.

​

דרך לחבר את שתי הסברות היא שהיו כהנים מצאצאיו של אלעזר כהן אשר לקח מבנות פוטיאל (כינוי של יתרו) לאישה וכך הם היו גם כהנים וגם צאצאיו של יתרו.

​

עוד מופיע בתלמוד הירושלמי תענית דף ד' עמוד ב שרבי יוסי בר חלפתא היה מצאצאיו של יונדב.