תוצאות חיפוש

קרא מקרא זו פעולה שאנחנו עושים ליום, "תקראו אותם מקראי קדש", ומאוד מאוד מתבקש לומר שישעיהו מתכון להשליך את הקורא לשם. הפרשנים נוטים לומר ש"קרא מקרא" זה להכריז (קרא אליה את הקריאה=הכרז אליה את ההכרזה) על היום כיום של "מקרא", שאנשים קרואים בו אל היאספות מסויימת. (אני חושב שאפשר גם לומר (אם כי יש חיסרון לפירוש הזה) שקרא מקרא זה אומר "אסוף אסיפה", "הקהל הקהלה") לגבי עזרא, אני חושב שאני מסכים. אמנם אציין שכשדנתי בדבר לפני מו"ר הרב מדן הוא תמך יותר בפירוש שהציג טוביה.

אולי כי יהודה לא איתו?

וואי זה ממש מעניין!

אפשר לשייך את הפסוק ביואל לקטגוריה הראשונה, זעקה על חורבן שיבוא עם יום ה'

אז איזה חלק דיבר היא? צריך למצוא מה השורש שלה וכל זה

תודה רבה, מעניין ממש! רק מציינת שהמקרה של שלמה, הנגפות לפני אויב, הוא לא בהכרח חורבן. הוא מניח שהם ינגפו בפני אויב, ויבואו להתפלל בבית הזה לפני ה׳

אבל הסיבה לכך שאברהם התחתן היא בגלל שה' לא נעטר לתפילתו עד אז, אז הטענה לגבי יצחק לא כזאת חזקה כמו שאתה מציג אותה. אבל באופן כללי אני מסכים עם הרעיון, רק לא עם איך שהצגת את הניגוד בין יצחק לאברהם.

ברור שיש מקום שנקרא הר אפרים, כי זה השטח ההררי שיש בנחלת אפרים. זה שיש אנשים משבטים אחרים שהגיעו משם לא אומר שנחלות שבטים אחרים בהר אפרים, אלא שיש אנשים משבטים אחרים שגרו שם. כמו שהיה בעבר הירדן המזרחי שגרו שם גם בני אפרים.

מעניין מאוד ועושה חשק לצלול לתוך ערימת החומר והמידע הזה

אכן, אני טוען שהקב"ה פיתה אותם להקשיב לקול הפנימי הזה. אני מנסה לחבר את ירמיהו ויחזקאל יחדיו כדי להציץ אל העולם הרחב יותר של נבואת שקר. אולי הכל קשור להכל - הם רואים חלום והקב"ה לוחש להם באוזן: "פססט, אולי זו נבואה?" אני מאמץ את טענת רד"ק לכך שהכל תוכנן מראש כדי להחיש את חורבן יהודה. לפי איך שאני רואה את זה, בין היתר מפירוש הרד"ק בעצמו, בשולחן העבודה של הרד"ק היו את הפסוקים הבאים: "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה" (שמות כא יג) "וְהַנָּבִיא כִי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר אֲנִי יְהוָה פִּתֵּיתִי אֵת הַנָּבִיא הַהוּא וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלָיו וְהִשְׁמַדְתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל יד ט). "יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד נְאֻם יְהוָה" (ירמיהו כט כג). והוא חיבר אותם כדי ליצור תמונה מלאה לפיה הקב"ה מפתה חוטאים להחטיא את העם בצורה של נבואת שקר שתגרום לכך שלא ישנו את דבריהם. בעיניי ההצעה הזו מצליחה להסביר בצורה יפה את תופעת נבואת השקר שהייתה כה רווחת בעם, וכן את החורבן הרב שהיא הצליחה להטיל – חורבן, שלפי הצעת הרד"ק, הקב"ה בעצם רצה בו מלכתחילה עקב כך שזהו העונש הראוי לעם. אולי מה שאת מנסה להגיד זה שההצעה הזו איננה מוכרחת מהפסוקים. אך בעיניי ההצעה הזו והמהלך שאני בונה בעקבותיה כן עולים מהפשט ויכולים לפתור הרבה נקודות. ולכן אני בוחר כן לקשור בין פיתוי הלב שה' עושה לנביאי השקר לבין חורבן הבית בהתאם לראיות שהבאנו לדבר, אם כי זו אכן הצעה לא מוכרחת :)

מעניין מאוד, תודה! מה לדעתכם האם מסמלת? את האומה? את הארץ? סתם אמא גנרית? היא אומרת בשיר "דם את רגלי אמהות יכס אבל שבע יקום העם"- בעיני הנקודה הזאת מראה שהיא לא אמא של חייל, היא מדברת על התקומה של העם למרות שאנשים פרטיים מתו, לכן אני חושבת שהיא מייצגת את האומה או משהו בסגנון. הסכמתי עם הנקודה האחרונה, לגבי הקריאה לדור של אלתרמן, ואני רוצה להוסיף- 1945 זה לא רק ממש לפני קום המדינה, זה גם השנה שבה נגמרה מלחמת העולם השניה. מי שלא היה באירופה מגלה בשנה הזאת את כל הזוועות שקרו בשואה, יש הרגשה של חורבן של חלק גדול מהעם. כשמדובר בשיר על תבוסה זה גם תבוסה בכללי, אבל זה בהקשר של תבוסה מאוד ספציפית. מאוד מודגשת בשיר הנקודה שלעם יש תקומה רק בזכות שהוא נמצא על האדמה שלו- אם עלי אדמתו יובס, כי עלי אדמתו השעין את חרבו. בעיני זה מצד אחד מדגיש את החורבן של השואה שהיה על אדמה זרה, מהצד השני מדגיש את התקוה להבנות מחדש בזכות הישוב היהודי בארץ ישראל, שנלחם להקים מדינה. מצד אחד יש כאן תקווה, כי מי שהשיר מדבר אליו נלחם ופועל בארץ ישראל, מצד שני זה מטיל הרבה אחריות על הישוב היהודי בארץ באותה תקופה- הוא אומר להם שהאחריות להרים את העם מהחורבן מוטלת כולה עליהם.

אני חושבת שהבחירה של רחל לפרש את הצפיה של משה בצורה כל כך קודרת נובעת מתוך הפספוס העצום שבחייה שלה. והיא בטח הזדהתה במיוחד עם תחושת הצפיה בארץ מבחוץ, בתור משהי שנמנע ממנה לעבוד את הארץ כמו שרצתה.

יש סיבה לחשוב שהחציר כאן הוא חציר שונה מבשאר התנך, חוץ מחוסר ההגיון של המשמעות הרגילה בתוך הפסוק?

מתי אתה מתכנן לכתוב/לפרסם עוד אחד?

מאמר מעניין, כתוב טוב, ומוצלח, ישר כח!

בפשטות - כאשר מלפפון אחד מבשיל על הצמח, הצמח יפסיק לייצר פירות וימות. לכן עדיף לקטוף את המלפפונים לפני שהם מבשילים כדי שהצמח ימשיך לייצר עוד מלפפונים.