תוצאות חיפוש

Я Авиел Рара-авиелавич Капчиц и я также одобряю этат комментарий.

אפשר להגיד שזו אונומטופיה ואז זה לא סותר. דבר שמחזק את זה זה שבירמיה ד', י' המילה "אהה" מופיעה בתור קריאת תמהון ולא בתור זעקת שבר. גם כשמופתעים אומרים "אהה" (או שזה לא מחזק, עדיין לא החלטתי).

היא מתכוונת לזה שכתוב על אברהם "וירדוף עד דן" מה שאומר שדן זה בצפון, בגמרא מקשרים את זה לפסל מיכה שברגע שהוא הגיע למקום של החטא תשש כוחו. אבל זה באמת מוזר שכבר אז כתוב על דן, ולכן הרב ברוך הלוי אעפשטיין במקראות תמימות מסביר שלפי הפשט "עד דן" זה כמו "עד דדן" והרבה פעמים כשהאות האחרונה במילה היא כמו האות הראשונה במילה אחרי הם מתאחדים כמו נגיד "בלילה הוא" שמופיע בכמה מקומות שזה כמו בלילה ההוא והוא מביא עוד מלא דוגמאות. (מה שמעלה את השאלה למה בחלק מהמקומות זה ככה ובחלק לא, אבל זה עניין אחר)

אוקיי, זה דיי מגניב. אתה מתכנן לכתוב מאמר המשך?

אז למה בעצם אנחנו אוכלים מלפפונים לא מבושלים? וממתי הגרעינים של אבטיח נמצאים בפיטמה שלו?

אממ, אז בדקתי ויש איזור בשם הרי אפרים שהוא לכאורה איזור הררי שנמצא באפרים-בנימין ואולי יהודה והוא מקור השם אפרתי לכאורה בשאר המקומות.

הצעה מעניינת, אבל לא הבנתי מה המשמעות המיוחדת של כריעה עם ידיים מופנות כלפי מעלה. ברור שכריעה מסמלת כניעה, אבל מה המשמעות המיוחדת של השילוב שלה עם פרישת הכפיים? והאם, לדעתך, עזרא התכוון למשמעות המיוחדת הזו, או שהוא פשוט ניסה להדמות לשלמה? (כדי לגרום לעם לחשוב על חנוכת המקדש ועל מה שנאמר בה)

למה היוונים כתבו הפוך מהפיניקים?

*Авиэль И хорошо что ты не знаешь как зовут моего папу

שכוייח, מאמר מעולה

"הוא לא. נכתב בשפה אחרת או הוסתר בשפת סתרים כלשהי" - טוב, יש פרקים שבהחלט כתובים בשפת סתרים. דניאל, או איוב, או אפילו חלקים מישעיהו... יישר כוחך!

בשבת של ישעיהו קראו בתורה? זה לא היה חידוש של עזרא? לכאורה "קרוא מקרא" זאת פעולה שה' עושה ליום, או משהו כזה. בהקשר הזה מעניין לבחון מה השבת הייתה, ואיך היא השתנתה, לאורך הדורות

מקסים ממש. חוץ מזה לא הסכמתי עם ההגדרה של שבט דן כמקושר לדברים שלילים בגלל הקשר שלו לנחש מתעלמת מהיותו "דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן־הַבָּשָֽׁן׃" (דברים ל"ג, כ"ב). כמו כן ייתכן שניתן למצוא בבראשית פ' י"ד עדות לכך שלַיש היא חלק מנחלתו דן מלכתחילה.

כתבת שיהונתן מוצג כנער, כאיש וככהן. בפסוקים שהבאת יהונתן מוצג כנער ולוי ואז המעמד שלו משודרג לכהן. האיש ב"ויואל הלוי לשבת את האיש" הוא מיכה.

מאמר מאד יפה. כמה הערות: אני לא חושב שמיכה ידע על הבעייתיות שבעשיית פסל כאמצעי לעבודת ה'. לדעתי בתקופת ספר שופטים עמ"י עבד את ה' הרבה פעמים בלי ממש הבנה של 'איך עושים את זה'. דוגמא לחוסר ההבנה הדתית אפשר למצוא אצל מנוח שלא מבין שמלאך ה' מתגלה אליו, ושמלאך ה' לא אוכל, ולאחר זאת שזה לא מסכן את חייו (שופטים יג'). מצב דומה לזה (אבל יותר גרוע) אפשר למצוא כשיאשהו מוצא את ספר התורה שעמ"י (שלדעתי הוא ספר דברים) שעמ"י פשוט לא היו מודעים לקיומו, למרות שהיה בית מקדש. בנוגע להגדרת בני ליש כאאוטסיידרים אני חושב שצריך לדייק את ההגדרה של אאוטסיידר. הפסוק שציטטת: "וַיֵּֽלְכוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ לָ֑יְשָׁה וַיִּרְא֣וּ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּקִרְבָּ֣הּ יוֹשֶֽׁבֶת־לָ֠בֶטַח כְּמִשְׁפַּ֨ט צִֽדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט ׀ וּבֹטֵ֗חַ וְאֵין־מַכְלִ֨ים דָּבָ֤ר בָּאָ֨רֶץ֙ יוֹרֵ֣שׁ עֶ֔צֶר וּרְחוֹקִ֥ים הֵ֨מָּה֙ מִצִּ֣ידֹנִ֔ים וְדָבָ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם עִם־אָדָֽם" אמנם מדגיש את היותם נבדלים משאר החברה אבל הם לא 'חסרי יציבות' כמו שבט דן נניח, להפך, הפסוק מדגיש דווקא את זה שהם עם "שקט ובטח". הם נבדלים מהחברה דווקא בזה שהם שקטים ובוטחים ולא סובלים מחוסר יציבות כמו שאר החברה בספר שופטים

בהקשר הכולל של הספר, גם אם לא נכנס לקריאות השונות, נראה לי מובהק שסיפור פסל מיכה יחד עם פילגש בגבעה, באים לשקף מציאות מוסרית ירודה בעם ישראל. ואתה מציג פה קריאה לפיה הסיפור נסוב סביב תחושת חוסר השתייכות וחריגות. אתה חושב שיש קשר בין שני הנושאים האלו? (כלומר שהסיפור מייצג חריגות שהורגשה בכל עמ"י, או שהיא גורמת לעוולות?)