תוצאות חיפוש

אפשר להגיד שזו אונומטופיה ואז זה לא סותר. דבר שמחזק את זה זה שבירמיה ד', י' המילה "אהה" מופיעה בתור קריאת תמהון ולא בתור זעקת שבר. גם כשמופתעים אומרים "אהה" (או שזה לא מחזק, עדיין לא החלטתי).

היא מתכוונת לזה שכתוב על אברהם "וירדוף עד דן" מה שאומר שדן זה בצפון, בגמרא מקשרים את זה לפסל מיכה שברגע שהוא הגיע למקום של החטא תשש כוחו. אבל זה באמת מוזר שכבר אז כתוב על דן, ולכן הרב ברוך הלוי אעפשטיין במקראות תמימות מסביר שלפי הפשט "עד דן" זה כמו "עד דדן" והרבה פעמים כשהאות האחרונה במילה היא כמו האות הראשונה במילה אחרי הם מתאחדים כמו נגיד "בלילה הוא" שמופיע בכמה מקומות שזה כמו בלילה ההוא והוא מביא עוד מלא דוגמאות. (מה שמעלה את השאלה למה בחלק מהמקומות זה ככה ובחלק לא, אבל זה עניין אחר)

"קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב" מעניין מאוד שבעצם כל מה שצריך כדי להיחשב קרוב לה' זו עצבות. די עמוק.. מאמר מדהים D:

מדהים בעיניי שיונג היה מוכן לקבל שהרעיון של "מבול" כביפור על הרס וצמיחה והתרגום שלו לתמונה ויזואלית של ספציפית מבול של גשם היא תכונה מולדת תורשתית, ולא סיפור ממש טוב. בפסיכולוגיה בשקל ושתי דקות חשיבה - גשם זה כוח הטבע הכי משמעותי לאדם העתיק בגלל חקלאות, גשם כבד מעורר דמיון על גשם ממש ממש כבד, זה הסבר פרימיטיבי טוב להרבה תופעות טבע שהשמועה עליהן עברה (צונאמי, הוריקן, שיטפון, הצפה של נהר) זו מטאפורה טובה למגוון טוב של דברים (כעס ונדליסטי, עונש, חוסר אונים, צמיחה מתוך הרס), וזה סביר שזה סיפור שצץ מוקדם ושימר את התנופה שלו כי אנשים מספרים את מה שסיפרו להם בילדות. זה כל כך הרבה אינפורמציה מורכבת מופשטת שתעבור בגנים כשאין לה ערך הישרדותי, כאיש דאטה אני מתנגד לזה

גם אם אסכים עם החלוקה שלך, אני לא חושבת שתחילת המזמור נכתבה בזמן הגאול. גם "ימלא", וגם "יאמרו" הם בעתיד. וכשכתוב היינו, אני מבינה את זה כ"אז", בעתיד, "היינו". או במילים אחרות: נהיה. בכל אופן, לשיטתך, למה לדעתך המזמור מתחיל בתופה מאוחרת יותר ורק אח"כ חוזר אחורה?

העלת את אותה הצעה שרני העלתה על איתן האזרחי(שזה משורר לוי שלקח שם מפורסם של אדם אחר עם אותו שם כמוהו) אתה חושב שככה זה עם עוד משוררים או רק עם אסף ואיתן?

מעניין מאוד, תודה רבה. תמיד חשבתי על 'שמעון ויהודה' כאל השבטים🤔

אז למה בעצם אנחנו אוכלים מלפפונים לא מבושלים? וממתי הגרעינים של אבטיח נמצאים בפיטמה שלו?

אממ, אז בדקתי ויש איזור בשם הרי אפרים שהוא לכאורה איזור הררי שנמצא באפרים-בנימין ואולי יהודה והוא מקור השם אפרתי לכאורה בשאר המקומות.

מעניין. מה שכתבת גרם לי לחשוב אחרת על הנבואה בירמיהו, ויכול להיות שהנביאים באמת טועים בגלל שהם מערבבים בין חלום לנבואה. אבל בכל אופן לעניין ההשפעה של ה' על המציאות,נראה לי שמוכח מירמיהו שהוא לא מגלגל את החורבן באמצעות נביאי שקר, כי אם הם באמת היו מבדילים בין חלום לנבואה, ובאמת מקשיבים למסרים שה' מעביר להם הם לא היו מדברים כך. גם אם זה קיים עם אחאב, זה לאו דווקא קשור למהלך של חורבן הבית.

הצעה מעניינת, אבל לא הבנתי מה המשמעות המיוחדת של כריעה עם ידיים מופנות כלפי מעלה. ברור שכריעה מסמלת כניעה, אבל מה המשמעות המיוחדת של השילוב שלה עם פרישת הכפיים? והאם, לדעתך, עזרא התכוון למשמעות המיוחדת הזו, או שהוא פשוט ניסה להדמות לשלמה? (כדי לגרום לעם לחשוב על חנוכת המקדש ועל מה שנאמר בה)

למה היוונים כתבו הפוך מהפיניקים?

*Авиэль И хорошо что ты не знаешь как зовут моего папу

שכוייח, מאמר מעולה

אוקיי, זה דיי מגניב. אתה מתכנן לכתוב מאמר המשך?

"הוא לא. נכתב בשפה אחרת או הוסתר בשפת סתרים כלשהי" - טוב, יש פרקים שבהחלט כתובים בשפת סתרים. דניאל, או איוב, או אפילו חלקים מישעיהו... יישר כוחך!