תוצאות חיפוש

מעניין מאוד, תודה! מה לדעתכם האם מסמלת? את האומה? את הארץ? סתם אמא גנרית? היא אומרת בשיר "דם את רגלי אמהות יכס אבל שבע יקום העם"- בעיני הנקודה הזאת מראה שהיא לא אמא של חייל, היא מדברת על התקומה של העם למרות שאנשים פרטיים מתו, לכן אני חושבת שהיא מייצגת את האומה או משהו בסגנון. הסכמתי עם הנקודה האחרונה, לגבי הקריאה לדור של אלתרמן, ואני רוצה להוסיף- 1945 זה לא רק ממש לפני קום המדינה, זה גם השנה שבה נגמרה מלחמת העולם השניה. מי שלא היה באירופה מגלה בשנה הזאת את כל הזוועות שקרו בשואה, יש הרגשה של חורבן של חלק גדול מהעם. כשמדובר בשיר על תבוסה זה גם תבוסה בכללי, אבל זה בהקשר של תבוסה מאוד ספציפית. מאוד מודגשת בשיר הנקודה שלעם יש תקומה רק בזכות שהוא נמצא על האדמה שלו- אם עלי אדמתו יובס, כי עלי אדמתו השעין את חרבו. בעיני זה מצד אחד מדגיש את החורבן של השואה שהיה על אדמה זרה, מהצד השני מדגיש את התקוה להבנות מחדש בזכות הישוב היהודי בארץ ישראל, שנלחם להקים מדינה. מצד אחד יש כאן תקווה, כי מי שהשיר מדבר אליו נלחם ופועל בארץ ישראל, מצד שני זה מטיל הרבה אחריות על הישוב היהודי בארץ באותה תקופה- הוא אומר להם שהאחריות להרים את העם מהחורבן מוטלת כולה עליהם.

אני חושבת שהבחירה של רחל לפרש את הצפיה של משה בצורה כל כך קודרת נובעת מתוך הפספוס העצום שבחייה שלה. והיא בטח הזדהתה במיוחד עם תחושת הצפיה בארץ מבחוץ, בתור משהי שנמנע ממנה לעבוד את הארץ כמו שרצתה.

אני לא חושב שהיא נכתבה בזמן הגאולה אלא בזמן הגלות במבט כאילו כבר אנחנו הגאולה, כלומר אני בעצם אומר "כאני אהיה בן 60 יצחיק אותי דברים שעשיתי בגיל הנוכחי". המבט של עם ישראל הוא כאילו נגאלו למרות שהם עדיין בתוך הגלות. אני חושב שזה נובע הצפייה של עמ"י לגאולה באופן מתמיד. לאחר מכן מופיעה צפייה, כמין תפילה, למה שיקרה במצב הנוכחי- "שובה ה' את שביתינו". קודם החלום על העתיד ואז כמי איחול להגעה אליו

אצל דבורה כתוב "ותשקוט הארץ 40 שנה" לא "ותשפוט את ישראל". לא נראה לי שזמן של שיעבוד נשב שקט, אחרת אין שום חידוש בשקט 40 שנה...

בנוגע לשיטפונות, אולי אפשר להסתכל במה שיש אצל אלישע.

וואי מאמר מעולה ומן הראוי היה שיהיה כבר אחד כזה. ביצוע יפייפה. מצטרפת לתמיהה על הבחירה של יונג בתיאוריה שלו במישור הזה ומוסיפה שלמי שמעוניין בהרחבה (ספציפית יותר על מסופוטמיה בין היתר) יש שיעור פשוט אגדי של הרב הד"ר הלל מאלי ממש בתחום הזה מעבר לזה אני תומכת בעוד מאמרים בתחום בכלל ומנקודת השקפתך בפרט חד משמעית

היה ממש מעניין, ממש, גם הכתיבה הייתה ברורה ומובנת ממש. הייתי אומרת שרוב ההבדלים הנ״ל נובעים מהעובדה הפשוטה שאיוב הוא ספר פילוסופי וקהלת הוא ספר על פילוסוף.

יותר מזה. אלקים, עם כל כמה שהוא גדול ונשגב, בסוף אכפת לו מהחלש והמסכן. אבי יתומים ודיין אלמנות. הוא לא אומר למסכנים - אתה עלוב מדי, אל תתקרב שלא תלכלך, אלא להיפך! מקימי מעפר דל, מתוך האשפות מוציא אביון. זה לא מדהים? יש מדרש נורא יפה בהקשר הזה - "אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כתוב בתורה (דברים י, יז) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה שנוי בנביאים (ישעיהו נז, טו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים דכתיב (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות" (מגילה לא, א,). וזה משהו נורא חשוב, גם ברמה הערכית (אם כבר דיברנו על ללכת בדרכי ה'), שמי שיש לו כוח צריך לקחת את הכוח הזה כדי לעזור למי שחלש, ולא להיפך - לנצל את הכוח בשביל להפעיל אותו על החלש יותר ולנצל אותו.

קודם כל תודה רבה 😌 וכמו שאמרתי לך, תעשה את זה!!! הנושא הזה עצום ואין לי ספק שיש לך דברים מרתקים לומר, במיוחד עם scope יותר ממוקד ממה שאני יכולתי להיכנס אליו

מרתק! תודה רבה!

למה ההסברים להווצרות הארכיטיפ הסיפורי של מבול טוענים שמדובר בכל מני אירועים שהתנפחו, ולא מקבלים את הרעיון שאכן היה שיטפון אדיר אחד שהשפיע על כל התרבויות?

🤯

מעניין, לפני שכתבת את זה תמהתי קצת על הקונספט של 'שם עט'. יש עוד מקרה של שם עט בתהילים?

ברור שמוחות גדולים חושבים אותו הדבר ;) אני חושב שככה זה אפילו עם רוב המשוררים, או לפחות עם חלק גדול מאוד. אין שום סיבה מיוחדת להניח שבהכרח את המזמור של משה כתב משה או שאת המזמורים שבהם שמו של דוד מופיע רשם דוד. קראנו למאמר "פירוק והרכבה מחדש של ספר תהילים" כי המטרה הייתה דרך עיון במזמורי אסף להציע לפרק את המודל המוכר של ספר תהילים - שגורס שיש לשייך את מזמורי דוד לדוד ואת מזמורי X לX וכו. אלא המטרה הייתה להציע מודל חדש, מורכב יותר, שמצליח להתמודד עם בעיות שעולות בניסיונות התיארוך (קביעת זמן) של המזמורים השונים. התייחסתי לטענתו של החוקר הורוביץ שמציע לאחר מזמורי תהילים מסוימים עם שמו של דוד לימי בית שני ונראה לי שאם לדבר יש ראיות אז לא בעיה כלל להניח אותו. ולסבור שמשורר אחר, בעל שם כלשהו, לבש את דמותו של דוד המלך. כך שאני אכן חושב שככה זה עובד עם רוב משוררי ספר תהילים - משה, דוד, איתן..

בפשט של שופטים מדובר בשבטים, אבל המדרש לוקח את הסיפור בצורה מילולית

איוב שונה ממגילת אסתר ומסיפורי האבות בכך ש א' הוא ספר פילוסופי, ב' הוא לא מתאר את קורות עם ישראל. לכן הגיוני לומר שהוא משל. ואני לא חושב שאפשר להביא ראייות לזמנו של איוב מכך שהוא לא מזכיר את מתן תורה כי זה פשוט לא קשור לנושא של איוב! איוב עוסק בשאלה פילוסופית פרסונלית של צדיק ורע לו, הוא לא קשור לתודות עם ישראל (כך גם בקהלת ובמשלי אין אזכור למתן תורה או ליציאת מצרים). ואפשרי גם לומר שאיוב היה גוי.