שאול על פי שאול - שי רוזביץ'
במאמר זה נעסוק בדמותו של שאול לאור השיר "בעין דור" של שאול טשרניחובסקי.[1] השיר מדבר על הסיפור של שאול ובעלת האוב: שמואל מת ופלשתים עולים על ישראל להילחם. שאול מנסה לשאול את ה' מה לעשות וה' לא עונה לשאול. בעקבות כך, שאול מחפש בעלת אוב ומוצא אחת בעין דור.[2] שאול הולך אליה ומבקש ממנה שתעלה את שמואל והיא מעלה אותו. שמואל (שהועלה באוב) כועס על שאול[3] ומוכיח אותו על מה שעשה ואומר לו שדוד יקבל את המלוכה בגלל מה שקרה עם עמלק (שמואל א' פרק ט"ו) ומה שקרה עכשיו, ובנוסף שאול ובניו ימותו במלחמה וישראל תפסיד.
הסיפור מתחלק לכמה חלקים: הפתיחה (שמואל א' כ"ח, ג-ז), המפגש של שאול עם בעלת האוב (שם, ח-י), העלאת שמואל באוב ותוכחתו (שם, י"א-י"ט) וסיום (שם, כ-כ"ה).
הפתיחה:
"וּשְׁמוּאֵל מֵת[4] וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ וְשָׁאוּל הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת-הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָרֶץ: וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ: וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת-מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד: וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּה' וְלֹא עָנָהוּ ה' גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִם: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ-לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת-אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה-בָּהּ וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת-אוֹב בְּעֵין דּוֹר:" (שם, ג'-ז')
לפני שמתחילים עם הסיפור מביאים לנו שני פרטי מידע חשובים: 1. שמואל מת 2. אין בעלי אוב בארץ כי שאול הרג אותם.
פרט המידע הראשון, נקרא לו שמוליק,[5] חשוב לנו כדי להראות ש"הנביא הפרטי של המלך" כבר לא קיים. פרט המידע השני, נקרא לו הודיני, חשוב כדי להראות ששאול לא הלך ברחוב ופגש בעלת אוב אלא הוא חיפש אותה עם הרבה מאוד מאמצים.[6]
ועכשיו הסיפור מתחיל: פלשתים מגיעים לעמק יזרעאל כדי להילחם בישראל ושאול מפחד מהם. כמו כל מלך/מנהיג טוב הוא דבר ראשון פונה אל ה' וה' לא עונה לו בשום דרך ולשאול אין דרך לתקשר עם ה' כי שמואל מת (וזו הסיבה ששמוליק חשוב לנו דווקא פה). עקב כך, שאול מבקש מעבדיו לחפש לו בעלת אוב/ידעוני כדי שהוא ישאל דרכה את ה', עבדיו אומרים לשאול שהם מצאו נביאה בעין דור.
בשיר "בעין דור" הפתיחה הזאת בכלל לא מוזכרת.
המפגש של שאול עם בעלת האוב:
"וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל-הָאִשָּׁה לָיְלָה וַיֹּאמֶר קָסֳמִי-נָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי לִי אֵת אֲשֶׁר-אֹמַר אֵלָיִךְ: וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה שָׁאוּל אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת-הָאֹבוֹת וְאֶת-הַיִּדְּעֹנִי מִן-הָאָרֶץ וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי: וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּה' לֵאמֹר חַי-ה' אִם-יִקְּרֵךְ עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה" (שם, ח'-י').
שאול מתחפש כדי שבעלת האוב לא תזהה אותו (לכן הודיני חשוב) ומגיע בשקט בלילה רק עם שני אנשים כדי לא לעורר מהומות וכדי שהתחפושת תהיה אמינה ומבקש מבעלת האוב להעלות לו את מי שהוא יגיד לה. בעלת האוב שואלת אותו: "אתה יודע שזה מסוכן וששאול הרג את כל בעלי האובות ושבמעשה הזה אתה גורם לי למות?" ושאול נשבע לה שלא יקרה לה שום דבר רע בגלל הדבר הזה.
בשיר הקטע הזה מוזכר בשלשת הבתים הראשונים:
… וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח
עַל סוּס קַל עֵין-דּוֹרָה בָּא שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ.
וּבְאַחַד הַבָּתִּים אוֹר כֵּהֶה הוֹפִיעַ:
–“פֹּה תָגוּר” – הַנַּעַר לוֹ חֶרֶשׂ הִבִּיעַ.[7]
בשיר רואים ששאול מגיע לעין דור בחושך בשקט ונער מראה לו איפה בעלת האוב גרה, לי זה מזכיר סרטים שבהם מחפשים מישהו ואז המודיע ההומלס מראה לך ככה בשקט, "הנה, מי שאתה מחפש נמצא פה" והכל בשקט בשקט בסודיות.
העלאת שמואל באוב ותוכחתו:
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת-מִי אַעֲלֶה-לָּךְ וַיֹּאמֶר אֶת-שְׁמוּאֵל הַעֲלִי-לִי: וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת-שְׁמוּאֵל וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-שָׁאוּל לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתָנִי וְאַתָּה שָׁאוּל: וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל-תִּירְאִי כִּי מָה רָאִית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן-הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-תָּאֳרוֹ וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי-שְׁמוּאֵל הוּא וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר-לִי מְאֹד וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי וֵא-לֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא-עָנָנִי עוֹד גַּם בְּיַד-הַנְּבִיאִים גַּם-בַּחֲלֹמוֹת וָאֶקְרָאֶה לְךָ לְהוֹדִיעֵנִי מָה אֶעֱשֶׂה: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי וַה' סָר מֵעָלֶיךָ וַיְהִי עָרֶךָ: וַיַּעַשׂ ה' לוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיָדִי וַיִּקְרַע ה' אֶת-הַמַּמְלָכָה מִיָּדֶךָ וַיִּתְּנָהּ לְרֵעֲךָ לְדָוִד: כַּאֲשֶׁר לֹא-שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְלֹא-עָשִׂיתָ חֲרוֹן-אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק עַל-כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה עָשָׂה-לְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה: וְיִתֵּן ה' גַּם אֶת-יִשְׂרָאֵל עִמְּךָ בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים וּמָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי גַּם אֶת-מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל יִתֵּן ה' בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים" (שם, י"א-י"ט).
שאול מבקש מבעלת האוב להעלות את שמואל, היא מעלה אותו וכשהיא רואה את שמואל היא מבינה שמי שבא אליה זה שאול.[8] שמואל מוכיח את שאול ושואל אותו למה הוא הפריע לו והעלה אותו ושאול עונה לו שפלשתים נלחמים בישראל וה' לא עונה לו כשהוא מנסה לפנות אליו דרך נביאים וחלומות אז הוא העלה אותו כדי לשאול מה לעשות. שמואל עונה לו ושואל למה שאלת אותי אם ה' עזב אותך ועכשיו הממלכה תיקרע מידך ותעבור אל דוד כמו שאמרתי לך שיקרה אחרי החטא עם עמלק ואגג (שם ט"ו, כ"ח) ומחר אתה ובניך תמותו במלחמה וישראל יפסידו.
אפשר לראות בלי שום בעיה ששאול לא יצא פה טוב ושכשה' לא עונה לך אתה צריך להבין שהוא עזב אותך. לעומת התנ"ך, אם נסתכל בשיר של טשרניחובסקי נוכל לראות את שאול באור אחר לגמרי.
"אַתְּ בַּעֲלַת הָאוֹב? – “כֵּן, אֲדוֹנִי, הִנֵּנִי”
“נָא קָסְמִי בָּאוֹב, צֵל הָרֹאֶה הַרְאִינִי!”
אָנֹכִי הָרֹאֶה לַמֶּלֶךְ מְשָׁחֶךָ,
מֵאַחֲרֵי הַבָּקָר הֵיכָל הוֹשִׁיבֶךָ;
מִמְּחִילּוֹת רִקָּבוֹן עַל מָה הִרְגַּזְתָּנִי
וּלְאַרְצוֹת-הַחַיִּים מָה הֶעֱלִיתָנִי?
"מַדּוּעַ מֵאַחַר הַצֹּאן לְקַחְתָּנִי
וּלְנָגִיד עַל עַמְּךָ כַּיּוֹם זֶה שַׂמְתָּנִי;
"כִלִּיתִי כָּל כֹּחִי בְּסַעֲרוֹת מִלְחָמָה,
וְאָשְׁרִי בַּבַּיִת כְּבָר הָיָה לִשְׁמָמָה.
"עַם פְּלֶשֶׁת סַבּוּנִי, בִּעוּתֵי-צַלְמָוֶת –
הָרוּחַ הָרָעָה תְּדַכְּאֵנִי עַד מָוֶת.
"אִישׁ-הָאֱ-לֹהִים! מַה אֵ-ל יַעֲנֵנִי?
כִּי סָר מֵעָלַי – מַה אֶעֱשֶׂה? עֲנֵנִי!
"מַדּוּעַ, הָהּ, מֶלֶךְ עַל עַמְּךָ מְשַׁחְתָּנִי,
מַדּוּעַ מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן לְקַחְתָּנִי?
עַל מֶרְיְךָ, גְּאוֹן לִבְּךָ אֱ-לֹהִים יִזְעָמְךָ!
מָחָר אַתָּה עִמִּי, גַּם אַתָּה, גַּם עַמְּךָ! [9]
אפשר לראות שבשיר הדגש הוא על מענה שאול למה הוא העלה את שמואל, בניגוד לתנ"ך ששם את הדגש על תוכחת שמואל. וגם אפשר לראות שמענה שאול לשמואל הוא אותו דבר- שהוא העלה אותו כי פלשתים באו להלחם וה' לא עונה לו.
מי שקרא את ההערות אולי שם לב לזה שדילגתי על חצי שיר, מהבית השלישי לבית התשעה עשר. אם מסתכלים בבתים האלה אפשר לראות פרשנות מאוד יפה.
עֲלָטָה… אֵשׁ זְוָעוֹת… בַּפִּנָּה קַלָּחַת,
וּשְׁמוֹת כָּל הַשֵּׁדִים וּבְלִילָה רוֹתַחַת…
וּכְנָחָשׁ יִתְפַּתֵּל בֵּין עִשְׂבֵי הַבָּשָׁן
יִזְחָלוּ, יִתְאַבְּכוּ כָּל תִּמְרוֹת הֶעָשָׁן.
וּבְמַעְגַּל הַקְּסָמִים, בַּגָּפְרִית מָשׁוּחַ,
שָׁם יַעֲמֹד הַמֶּלֶךְ, לֹא לִבּוֹ יָנוּחַ.
וִיצוּרֵי עֲרָפֶל וּצְלָמִים נִשְׁעָרִים…
אֶגְלֵי הַזֵּעָה עַל לֶחְיוֹ נִגָּרִים.
אַף רוּחוֹ בּוֹ רָפְתָה, גַּם נַפְשׁוֹ דּוֹאָבֶת.
מַה יִמַּס בּוֹ לִבּוֹ וַיִּנָּבֵּא הַמָּוֶת!
וְחַיָּיו בַּמַּחֲזֶה יַּעַבְרוּ, יֶאֱתָיוּ…
“הַנַּח לִי, הַנַּח לִי!” – שְׂפָתָיו יִבְעָיוּ.
עֲלָטָה… אֵשׁ זְוָעוֹת… דִּמְמַת הַשַּׁחַת…
מַעְגַּל הַקְּסָמִים וַעֲשַׁן הַקַּלַּחַת…
וַיִּזְכֹּר הַמֶּלֶךְ אֶת גֶּבַע וַעֲלוּמָיו,
אֲבִיב חֶלְדּוֹ, טֶרֶם יִקְדָּרוּ עוֹד שָׁמָיו.
וּתְמוּנוֹת מַרְהִיבוֹת עֵינָיו תֶּחֱזֶינָה:
כַּר נִרְחָב יוֹפִיעַ, וּפָרוֹת תִּרְעֶינָה,
וּתְכֵלֶת רוּם שַׁחַק, גַּם רֵיחוֹת עֲדָנִים.
אֶל תַּחַת צֵל אֵלָה, חָסוֹן כָּאַלּוֹנִים,
שָׁם שָׁלֵו יָנוּחַ הָרוֹעֶה הָעֶלֶם,
וּלְנֶגְדּוֹ יְרַקְּדוּ הַבְּקָרִים בַּתֶּלֶם.
אַךְ שַׁלְוָה וָנֹעַם, אַךְ יִפְעָה וָהֶדֶר…
מַה נָּעֲמוּ צִלְצְלֵי פַעֲמוֹן הָעֵדֶר!
"אָנֹכִי, הַמְּאֻשָּׁר, גַּם בָּרִיא, גַּם רַעֲנָן,
מִי יִתֵּן אוּכָלָה וּכְאָז אֱהִי שַׁאֲנָן!"
וְעַצֶּבֶת נוֹרָאָה סְגוֹר לִבּוֹ לָחָצָה,
וּכְמוֹ שִׁפְעַת-דִּמְעָה אֶל גְּרוֹנוֹ פָּרָצָה,
וּפִתְאֹם – וַיַּרְעֵם קוֹל גָּדוֹל וְחָזָק,
וֶאֱשׁוּן-הָעֲלָטָה הֵאִיר הַבָּזָק. [10]
הבתים האלה נכנסים אחרי: "את בעלת האוב, כן אדוני הנני; נא קסמי באוב, צל הראה הראיני." ולפני: "אנכי הראה למלך משחך; מאחרי הבקר היכל הושיבך."
הבתים האלה מראים את שאול ואת הסיבה שבגללה הוא העלה את שמואל באור אחר לגמרי. לפי הבתים האלה שאול לא מרגיש בנוח עם זה שבעלת האוב מעלה את שמואל אלא מת מפחד. הוא רועד, הוא מבועת כאילו הליצן מהסרט "IT" קופץ עליו. מתוך הפחד הוא מתחיל לראות את כל החיים חולפים לו מול העיניים ואז הכול נעצר. שאול המפוחד נזכר לפתע בצעירותו.[11] שמה הוא רואה שמים כחולים וגבעות ירוקות בדיוק כמו השומר מסך של וינדוס[12] 7 ועל השומר מסך של וינדוס 7 יש פרות הולנדיות בצבעי שחור לבן יפהפיות וכמה עננים בשמים ועץ אלה גדול, ומתחת לאלה יושב רגל על רגל- שאול. והוא שומע את הצלצולים של הפעמונים הקטנים שעל הצוואר של הפרות,[13] איזה כיף ואיזה שלווה ופתאום בום "למה העלת אותי? מה אתה רוצה ממני?" שמואל מנפץ לשאול את האשליה. שאול עונה לשמואל בכעס: למה "העלת" אותי בדרגה? למה חטפת אותי מרעיית צאן? למה מינית אותי למלך? בגללך בזבזתי את החיים שלי במלחמות עם פלשתים. מה אני אעשה עכשיו כשה' עזב אותי? למה לקחת אותי מרעיית הצאן שהיתה לי טובה????? ושמואל עונה על זה: "מחר אתה עמי גם אתה גם עמך".
די ברור שהטענה של שאול היא: היה לי טוב. למה הפרעת לי?. שאול של התנ"ך הוא אדם שעושה דברים בניגוד גמור למה שהוא מראה ונראה אדם חלש אופי. לעומת זאת, שאול של השיר מתואר בתור אדם שלא רצה לקבל עליו את הסמכות אלא רק רצה להיות לבד בשקט שלו ולהמשיך לרעות צאן. אפשר גם להסביר לפי הטענה הזאת כמה דברים אחרים. למשל, את הסיבה ששאול נחבא אל הכלים כשעושים את ההגרלה מי יהיה המלך: "וַיַּקְרֵב אֶת-שֵׁבֶט בִּנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָו וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן-קִישׁ וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא: וַיִּשְׁאֲלוּ-עוֹד בַּה' הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה-הוּא נֶחְבָּא אֶל-הַכֵּלִים: וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם וַיִּגְבַּהּ מִכָּל-הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-כָּל-הָעָם הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל-הָעָם וַיָּרִעוּ כָל-הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ" (שם י', כ"א-כ"ד). כששמואל עושה את ההגרלה מי יהיה המלך ושאול נבחר לא מוצאים אותו כי הוא התחבא. למה הוא התחבא? פירוש אחד זה שהוא היה ענו, פירוש שני הוא שלשאול היה טוב בתור רועה צאן ולכן הוא התחבא- הוא פשוט לא רצה להיות המלך. אפשר גם לראות את זה בכך שהוא נגרר אחרי אחרים ולא מחליט בעצמו,[14] הוא נגרר אחרי העם כי אין לו רצון להוביל, הוא רוצה רק לחזור להיות רועה צאן.[15]
סיום:
"וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא-קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל גַּם-כֹּחַ לֹא-הָיָה בוֹ כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלָּיְלָה: וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל-שָׁאוּל וַתֵּרֶא כִּי-נִבְהַל מְאֹד וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה שָׁמְעָה שִׁפְחָתְךָ בְּקוֹלֶךָ וָאָשִׂים נַפְשִׁי בְּכַפִּי וָאֶשְׁמַע אֶת-דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי: וְעַתָּה שְׁמַע-נָא גַם-אַתָּה בְּקוֹל שִׁפְחָתֶךָ וְאָשִׂמָה לְפָנֶיךָ פַּת-לֶחֶם וֶאֱכוֹל וִיהִי בְךָ כֹּחַ כִּי תֵלֵךְ בַּדָּרֶךְ: וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל וַיִּפְרְצוּ-בוֹ עֲבָדָיו וְגַם-הָאִשָּׁה וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם וַיָּקָם מֵהָאָרֶץ וַיֵּשֶׁב אֶל-הַמִּטָּה: וְלָאִשָּׁה עֵגֶל-מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ וַתִּקַּח-קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת: וַתַּגֵּשׁ לִפְנֵי-שָׁאוּל וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיֹּאכֵלוּ וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ בַּלַּיְלָה הַהוּא" (שם כ"ח, כ'-כ"ה).
שאול נבהל קלות, בעלת האוב מביאה לשאול לחם ומכינה לו בשר, שאול אוכל והולך.
הסיום לא אומר הרבה, הוא רק בא לסגור את הסיפור. גם בשיר הסיום לא מקבל הרבה נפח ויש לו רק 2 בתים:
בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח
עַל סוּס קַל הַמַּחֲנֶה שָׁב שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ,
וּפָנָיו חָוָרוּ, אַךְ בְּלִבּוֹ אֵין מוֹרָא,
וּבְעֵינָיו מִתְנוֹצְצוֹת – הַיֵּאוּשׁ הַנּוֹרָא.[16]
הסיום בשיר מזכיר את ההתחלה, שאול רוכב על הסוס למקום כלשהו. זה יכול לבטא ששאול בא אובד עצות והלך כמו שהוא בא...
סיכום:
שאול טשרניחובסקי כותב בצעירותו את הבלדה "בעין דור". בבלדה יש פרשנות חדשה על שאול. לפי הבלדה שאול הוא לא מלך שנבחר מרצון אלא ההפך הגמור, לשאול היה טוב בצעירותו בתור רועה צאן והוא לא רצה להפוך למלך. אפשר לראות את זה בהמשך מלכותו.
הערות, הארות וההרות [17] אפשר להגיב בתגובות או לשלוח לי למייל rozshay99@gmail.com
מקווה שהחכמתם ו/או נהנתם
המאמר מבוסס על מאמר של מיכאל פדידה https://929.bina.org.il/imageview.php?id=804
-------------------------------------------------------------------------------------
-
אני לא אכתוב את כל השיר ברצף כי זה שיר ארוך אלא אכתב כל קטע לבד. לחזרה למעלה
-
מכאן שם השיר: "בעין דור". לחזרה למעלה
-
רעיון למאמר לכפית: למה שמואל לא כועס על בעלת האוב, הרי אין שליח לדבר עבירה. [הערת המערכת: נו, כל אלה שמשתמשים בתירוץ של "אין לי רעיון", הלך לכם התירוץ. לכו תכתבו מאמר לכפית עכשיו!!] לחזרה למעלה
-
עוד רעיון למאמר: למה שמואל מת פעמיים? (פעם ראשונה בפרק כ"ה ופעם שנייה פה). לחזרה למעלה
-
אני יודע זה מעצבן חלק מכם אבל חשבתי שזה ישעשע הרבה אנשים. לחזרה למעלה
-
יותר מאשר שהוא חיפש כדי להשמיד. לחזרה למעלה
-
מתוך "בעין דור" ש. טשרניחובסקי בתים 1-2. לחזרה למעלה
-
לא הבנתי מה הקשר. עוד רעיון לכתיבת מאמר לכפית. [הערת המערכת: אשריך! יאללה, קוראים חמודים, לכו תכתבו.] לחזרה למעלה
-
מתוך "בעין דור" בתים 3, 19-26. לחזרה למעלה
-
בתים 4-18. לחזרה למעלה
-
"פלאשבק" בלעז. לחזרה למעלה
-
https://images1.calcalist.co.il/PicServer2/20122005/409848/bliss.jpg_L.jpg לאלה שלא זוכרים. לחזרה למעלה
-
מי שרוצה לראות כזה מוזמן לבוא אלי בתיאום מראש ולראות. לחזרה למעלה
-
כמו שהוד יו"ריותם כתבו בחכמתם על הסימניה של שבת שמואל. לחזרה למעלה
-
שאול לא היה רועה צאן אלא חקלאי. אפשר לתרץ ולהגיד שטשרניחובסקי "העלה" את שאול בדרגה והפך אותו לרועה צאן. לחזרה למעלה
-
בתים 27-28. לחזרה למעלה
-
האות ה הרגישה מקופחת אז הוספתי ההרות. לחזרה למעלה
לכל הערה או הארה, זה המקום:)
כאן זה המקום להתווכח, להוסיף פירושים נוספים, חידושים, או כל דבר העולה על רוחכם בהקשר לדבר הזה והתגובות יתפרסמו כאן