המילה "שדה" בתורה על פי רס"ג /יונתן שרייבר

​

בדברים י''א ט''ו כתוב: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ." מהי הברכה בכך?

הרי אין זו ברכה שיזרעו חיטה ויעלה עשב בשדה, אלא קללה!

​

על כך כתב רש"י: "ונתתי עשב בשדך - שלא תצטרך להוליכה למדברות".

שאר המפרשים שראיתי אינם מתייחסים לקושי, למעט רס"ג. כדרכו בקודש, חולק רס"ג על רש"י – או, יש לומר, רש"י חלק על רס"ג – ומתרגם את הפסוק על פי הפשט הסמנטי המקורי של המונחים הנזכרים בו. בתרגום רס"ג: "وأنبتّ عشبًا في صحرائك لبهائمك..."1

המלה שרס"ג משתמש בה במקום 'שדה' היא 'מדבר' או 'חוצות'. כלומר, בחוצות יגדל עשב לבהמתך, ולא בשדה ממש, כך שאכן מדובר בברכה ולא קללה.

 

ניכר כי המשמעות של המילה שדה עברה צמצום סמנטי, ובזמן המקרא פירושה הייתה על כל מה שנמצא מחוץ לשטח מקוּרֶה, כל מה שיש outdoors. דוגמא לכך ניתן לראות למשל בבראשית כ"ה פסוק כ"ז: " וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים." שם מתרגם רס"ג "فكان عساو رجلًا عرفًا بصيد رجلًا صحراويًا." והוא משתמש באותה המילה שפירושה לא 'שדה' במובן המצומצם של מקום לגידולים חקלאיים, כי אז איננו מתאים להקשר, אלא 'בחוץ' במובן הרחב.

​

בפירושו על התורה, כתב רב שמואל בן חפני גאון על המילה "שדה":

הרי הוא שם שיחול על כל הארץ כאמרו (שמואל א', ו', א'): "ויהי ארון ה' בשדה פלישתים".

​

גם רבי יונה אבן ג'נאח כתב:

וכבר נאמר על הארצות כמו (הושע י"ב, י"ג) ויברח יעקב שדה ארם, אל ארץ ארם.

​

כלומר, רב שמואל בן חפני גאון ורבי יונה אבן ג'נאח הסבירו עוד אודות המילה "שדה", והדגימו כי למילה משמעות רחבה עוד יותר ממה שנראה מדברי רס"ג – עד כדי משמעות של "ארץ".

​

------------

1. הציטוט מרס"ג באותיות ערביות מתוך מהדורת התפסיר של הרב יום טוב בן יעקב, שהעביר את התפסיר מערבית-יהודית לערבית באותיות ערביות. נעזרתי בהערות הרב קפאח על רס"ג, של חומש 'תורת חיים'.    חזרה ללמעלה