עזרא ונחמיה- המעבר מנבואה לתקופת הסופרים/יעל כהן

​

הספרים המאוחרים ביותר בתנ"ך הם ספרי עזרא ונחמיה, שנכתבו בימי שיבת ציון. בחלוקה היהודית של התנ"ך ספרי עזרא ונחמיה הם ספר אחד שנקרא עזרא. הספרים מכילים כמה דברים:

 

1. רשימות ייחוס ורשימות העולים לארץ ישראל.

2. תיאור בניית בית המקדש השני. 

3. לימוד העם תורה ומצוות על ידי עזרא, נחמיה, והלווים. 

 

במאמר הזה נדבר על המצוות בספרי עזרא-נחמיה, ואיך הן מראות על מעבר לתקופה חדשה בעם ישראל, מתקופת הנביאים לתקופת הסופרים.

 

הנביאים האחרונים של עם ישראל הם חגי, זכריה ומלאכי, שמתנבאים בימי בית שני. נבואתם נפסקת באמצע בניית בית המקדש השני, לאחר מכן אנחנו מוצאים בספרי עזרא ונחמיה לימוד תורה, אמנה- חוזה בין ישראל לה', וידוי וחזרה בתשובה, אבל לא מובילה לזה שום נבואה, בניגוד למה שקורה למשל בימי אסא.1 בימי אסא למשל, אנחנו רואים כריתת ברית לאחר ניצחון ניסי במלחמה נגד זרח הכושי, וקבלת נבואה מעודד הנביא, על כך ש- "וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה."2 כלומר, עם ישראל רחוק מאוד מהקב"ה. ההבנה שאולי התרחקות מה' היא שהסיבה למלחמה עם זרח הכושי, מובילה את אסא למסע טיהור ארץ ישראל מעבודה זרה,3 ובסופו: "וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם. [...] וַיִּשָּׁבְעוּ לַיהוָה בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת."4 בבריתות הקודמות, בין ה' לישראל, נשבעים באמירת מילים. בספר נחמיה, אנחנו מוצאים מעמד חדש: אמנה- חתימת הסכם משפטי עם הקב"ה, בכתב.

 

באמנה יש כמה מאפיינים חדשים שלא היו בבריתות קודמות:

 

א. זה הסכם משפטי, כתוב, שעל הקלף או לוח החרס שעליו היא נכתבה, החתומים ראו בכתב במה הם מתחייבים: "וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ. וְעַל הַחֲתוּמִים..."5 באמנה, לברית, יש משהו יותר ממשי, כתב. אמנה מנוגדת לברית, שהיא מעשה יותר מעורפל, שנעשה בעל פה.6

 

ב. בניגוד לברית, שבה מתחייבים כל העם,7 על האמנה חתומים רק "שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ"8. אין התחייבות שכל העם נשבע בעל פה. לעם מופיע פירוט מדוייק לאורך האמנה9, ועליהם הם מתחייבים בכתב, ובגלל שזה בכתב, חותמים רק נציגי העם: השרים, הכהנים והלוים.   

 

ג. באמנה גם מופיע דבר שלא כתוב בתורה: מס שלישית השקל10 למימון עבודת בית המקדש. רגע, מה? עזרא ונחמיה ממציאים מצוות חדשות? יש להם זכות בכלל?

 

בעצם, כאן מתחילה תקופת הסופרים, החכמים, אנשי כנסת הגדולה. פסקה ההדרכה הנבואית, אין נביא שידריך אותנו, ויגיד לנו מה ה' רוצה. עזרא, נחמיה, והלווים מדריכים את העם על פי הבנת התורה, ואם מפורטים בתורה הקרבנות, ואין תרומות עדיין לבית המקדש, אז ירימו מס. לכן הם לכאורה יכולים להוסיף מצוות.  העם גם חותם על מסמך משפטי, ולא ברית, כי אין נביא שיחזיר אותם בתשובה על פי נבואה מה', הם צריכים מחוייבות מעצמם לקיים את המצוות. מחויבות כזו גדלה כאשר חותמים על מסמך כתוב מאשר להישבע בברית שנעשית בעל פה. מי שיוכיח אותם עכשיו זה מי שחותם בפועל על האמנה: השרים, הלויים והכהנים, ולא הנביאים. לכן יש חתימה שלהם. הם המתחייבים לקיום האמנה בפועל על ידי העם. 

 

השינויים האלה הכרחיים לשינוי אותו בני ישראל עוברים בספר עזרא ונחמיה: מעבר מתקופת הנבואה, לתקופת הסופרים, תקופת הבית השני.

​

------------

1. דברי הימים ב', ט"ו.   חזרה ללמעלה

2.  דברי הימים ב', ט"ו, ג'.    חזרה ללמעלה

3. שם, ח'.    חזרה ללמעלה

4. שם, י"ב-י"ד.   חזרה ללמעלה

5.  נחמיה י', א'-ב'.    חזרה ללמעלה

6.  "נעשה ונשמע", למשל. בני ישראל ידעו בדיוק באילו מצוות הם מתחייבים? אני לא בטוחה. כל מה שמוזכר בהערה 7, תקף גם לפה.    חזרה ללמעלה

7.  בהר סיני, יהושע בשכם, ברית יאשיהו, גירוש הנשים הנכריות, ברית יואש בדברי הימים, וברית אסא בדברי הימים, שהראנו למעלה.    חזרה ללמעלה

8.  נחמיה י', א'. מי שמעוניין, שינסה לזכור אחר כך את כל האנשים שחתמו. מי שרוצה טיפים, שידבר איתי. חידוניזם.    חזרה ללמעלה

9.  נחמיה י', ל'- מ'.    חזרה ללמעלה

10.  נחמיה, י', ל"ג.    חזרה ללמעלה