בס"ד

מזמור שיר ליום השבת/אוהב ציון אשרת בלוך

"מזמור שיר ליום השבת" (תהילים צ"ב), מי אמרו? מי הדובר?

למה זה חשוב, אתם שואלים? הבנת מי הדובר במחזורי תהילים יכולה לשפוך נפח נוסף לשיר. שיר שאמרו דוד שונה משיר שאמרו אסף, מבחינה מהותית, וננסה להזדקק לזה בהמשך.

נחזור למזמור שלנו.

דווקא למזמור שלנו, בגלל שאין כותרת ברורה למי אמרו, נתנו כמה וכמה תשובות, ננסה ללכת מהברורה ביותר אל המורכבת יותר.

 

הצעה ראשונה לתשובה:

מזמור זה דוד אמרו.

מזמורי תהילים מכונים "תְפִלּ֑וֹת דָּ֝וִ֗ד בֶּן־יִשָֽׁי׃" (פרק י"ב כ', וזה מזמור שנפתח ב"שלמה" כן? זה לא נפתח במזמור לדוד או משהו), אז כמו שאר הפרקים דוד אמרו. ידוע הרי מאמר רבותינו זכרונם לברכה "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבֹא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים:"1. וידוע הקשר ההדוק בין דוד למשיח (שנקרא בעצמו " הַגֶּ֙בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֙יחַ֙ אֱ-לֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃" [שמואל ב כ"ג א']). ואולי נראה, שדוד פילל לימות המשיח והתגלותו שלו, ודיבר בעניין העולם הזה שדומה ללילה2, שהרשעים קמים להשמדם עדי עד, והצדיקים צומחים לחיי עולם. ונראה שפרק זה נאמר כאותו המלך שהולך למדינות הים ושולח אגרת לשריו איך לנהוג בימים אלה בהם הוא נעדר, כך דוד מלך המשיח מוסר לנו איך לראות את המציאות עד שישוב במהרה בימינו, אמן.

 

הצעה שניה לתשובה:

מזמור זה משה אמרו.

שני פרקים לפני פרקנו זה, בפרק צ', יש פתיחה "תפילה למשה איש האלוקים". לכאורה, התפילה לא נגמרת כל עוד לא פתחנו במזמור למישהו אחר, ויתכן שגם מזמור זה משה אמרו3. אם כן, נראה לעניות דעתי, שעניין פרק זה (מעבר לשבת עצמה שניתנה למשה בסיני) הוא החיים בארץ ישראל, המציאות המורכבת שבה השכינה לא תמיד נוכחת בבירור. מציאות שיש בה גם יום, להגיד בו חסדי השם, וגם לילה להגיד אמונתו. מציאות שבה הרשעים מצליחים, כאחאב וחבר מרעיו, והצדיקים שפלים ונרדפים. לעת הזו מכין משה את עם ישראל ומגלה להם סוד עלייתם של רשעים, "להשמדם עדי עד". ונראה שפרק זה נאמר כאותו מפקד שמכין חייליו למלחמה החזקה, בה יש הפסדים ונצחונות, אבידות והצלחות, והוא קורא להם ומסביר להם את מטרת הדברים ופנימיותם למען לא יתייאשו.

 

הצעה שלישית לתשובה:

מזמור זה אדם אמרו.

אדם הראשון חטא את חטאו ביום השישי ועשה תשובה עד כניסת שבת (סנהדרין ל"ח ב). בשבת נכנסה וקדש עליו יום בתשובה, מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת4. אדם הראשון, שראה גן בעדן, וטעם טעם חטא, מלמד את יוצאי חלציו שאין טוב מלהודות לשם ולזמר לשמו העליון. הוא מלמד אותם על חטא ועונשו, ועל גודל הטוב הצפון לצדיקים שהוא ראה, ואין אחרים שראו. וכן, כמו שאמרו 'אד"ם נוטריקון אדם דוד משיח'5. אדם הוא תחילת התנועה לכיוון ימות המשיח. בלי חטאו שלו, מי יודע אם היה צורך בימות המשיח. הוא קורא לנו מראשית הדורות את שיעורו שהוא למד על בשרו, על איך אפשר בכל זאת לבוא לימות המשיח, ולראות באותה טובה שהוא איבד. ונראה שפרק זה נאמר כאותו מלך שיצא למלחמה והפסיד, והוא מלמד את בנו הצעיר איך לא לעשות את אותן הטעויות שהוא עשה, כדי שהוא יוכל לעלות על קרן ניצחון.

 

הצעה רביעית לתשובה:

מזמור זה יום שבת אמרו.

"מזמור לדוד" מי אמרו? דוד.

"תפילה למשה" מי אמרו? משה.

"מזמור שיר לבני קרח" מי אמרו? בני קרח.

לא פשוט הוא ש"מזמור שיר ליום השבת" יום השבת אמרו?!

וכן אנחנו מתפללים כל שבת "ויום השביעי משבח ואומר 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה'"6. אותה מציאות אידיאלית, שנוכחת אצלנו פעם בשבוע ולעתיד לבוא תמיד, קוראת לנו במעמקי המציאות המורכבת שלנו "טוב להודות לה'"!!! יום שבת שר לנו מרחוק "ולזמר לשמך עליון"!!! ומי שאוזנו קשובה, וליבו מוכן להבין, יראה וישמע את הדיו של יום השבת ברחבי היקום, ויבין את עוצמת הפרק. ונראה שפרק זה נאמר כאותה אהובה השולחת לאוהבה מרחוק מכתב על עומק אהבתה וההגעה אל מקומה.

 

בברכת "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו" (פרקנו פסוק ט"ו)

​

​

----------------------------

1.  משנה תמיד, פרק ז' משנה ד'.   חזרה ללמעלה

2. לדוג' עבודה זרה ג' ב.   חזרה ללמעלה

3. המהלך הזה מובא לדוג' ב"רוממות אל" על פרקנו צ"ב. וכן מופיע בעוד מספר מקומות.   חזרה ללמעלה

4. באותו רוממות אל הנזכר קודם הוא גם אומר את זה, וגם לא נראה שיש פרשן על המזמור שלנו שלא אומר את זה.  חזרה ללמעלה

5.  המון מקומות בשם הזוהר, ולא מצאתי היכן הוא אמר זאת.  חזרה ללמעלה

6.  ברכת יוצר, ברכה ראשונה שלפני קריאת שמע של שחרית.  חזרה ללמעלה