דבר הפטרה לזאת הברכה\איתמר רפאל כהן

הפטרת פרשת וזאת הברכה לקוחה מתחילת ספר יהושע – ציווי ה' ליהושע לאחר מות משה. בניגוד לשאר שבתות השנה (חוץ מכל הפורענות ונחמה שהיו עכשיו), בהן האירוע בהפטרה מתכתב עם הפרשה באופן מקביל, קורה אירוע דומה לזה שבפרשה או שהאירוע בפרשה מוזכר ומואר מזווית נוספת, כאן הבחירה נראית מפתיעה. לכאורה, היה מתאים יותר לבחור בנאום פרידה אחרון של מנהיג אחר, כמו יהושע שמואל או דוד, שיקבילו לברכות הפרידה של משה רבנו לבני ישראל לפני מותו. במקום זאת, ההפטרה בוחרת לעסוק דווקא בנקודת ההתחלה של מנהיגות יהושע ותקופת כיבוש הארץ. חוץ מההתחלה הזאת, בסוף קריאת התורה קוראים גם את תחילת התורה בפרשת בראשית באופן יוצא דופן משאר השבתות בהן מתחילים את הפרשה הבאה רק במנחה.

לדעתי התשובה לשאלה נעוצה בהלך הרוח ממנו אנחנו אמורים לצאת משמחת תורה. אם היינו קוראים את נאומו האחרון של יהושע בתור הפטרה היינו מרוויחים כל מיני רפרנסים מגניבים והיינו יכולים להשוות בין המנהיגים אבל האווירה הייתה של סיום. היינו יוצאים בהרגשה שסיימנו את התורה, משה ויהושע סיימו את שליחותם ועכשיו אפשר לחזור הביתה אחרי החגים ולהתחיל את השגרה. לכן ההפטרה היא דווקא תחילת שליחותו של יהושע כדי להראות שאחרי כל סיום של הנהגה ושל תקופה ממשיכים קדימה בכל הכוח לעבר המטרה הבאה שמחכה לנו בהמשך. זו גם הסיבה שאנחנו מתחילים את פרשת בראשית, אנחנו מראים שהסיום רק מדרבן אותנו להתחיל סבב חדש של לימוד והעמקה בתורה.

ניתן לראות את הרעיון הזה גם במדרש ילקוט שמעוני על הפסוק הפותח את ההפטרה: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה'". המדרש מתאר את דברי הקדוש ברוך הוא ליהושע ומדגיש: "אמר לו: משה עבדי מת – ועכשיו קום עבר את הירדן". חז"ל באים ללמד אותנו שהאבל על העבר ועל תקופה גדולה שהסתיימה לא צריך לגרום לרפיון אלא להפך – אנחנו צריכים לחזק את עצמנו להמשיך ליעד הגדול הבא שניצב בפתחנו.

לסיכום, נראה שדווקא ברגע הזה של סיום התורה, חז"ל מדריכים אותנו להסתכל לעתיד, אל המשימה הבאה של עם ישראל. אני מאחל לנו שנזכה להתחיל שנה חדשה וסבב חדש של התורה עם כוחות מחודשים לקדם ולהתקדם ברמה הלאומית והפרטית ולהביא את העולם לתיקון לעבר הגאולה השלמה. שבת שלום וחג שמח!