מאמרים ומדורים

המאמר הקרוב מבוסס על שיעור שהועבר בשבת שמות, ויעסוק, כפי שניתן אולי להבין מהכותרת, במשה רבנו. לא במבט-על, על השפעותיו ונבואתו וכיוצא בזה, אלא באישיות של משה. בהתפתחות, בטעויות, וההתקדמות שלו.

לכן, חשוב לי ראשית להקדים ולהזהיר מפני העיסוק הביקורתי במשה: (זוהר חדש מדרש רות כ) - "וכתיב אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו מאי אל תרעו אל תעשו עצמכם רעים וחברים לנביאי". כשאנחנו מדברים על משה רבנו, ובמיוחד על הטעויות שכביכול עשה, חשוב לזכור את מקומנו אנו. נתחיל:

התנ”ך הוא לא ספר רגיל, ובשונה מספרים אחרים בהם מתמקדים בדמויות ובשינוי שחל בהן, התנ"ך הוא ספר יותר כללי עם התמקדות בעם ובמהלך הכללי, ולכן כמעט אף פעם לא מודגש בו השינוי שהדמויות עוברות. אבל, למרות זאת, אפשר לראות את השינוי הזה בפעולות שהן עושות, ובתגובות שלהן למצבים שונים.

הרעיון שאני רוצה להציע, שאמור להיות גם במאמר הקודם, אם אכתוב אותו, הוא שה’ מעביר את משה תהליך כדי להפוך אותו למנהיג…

אשם גזלות בחומש במדבר

ראוי לציין שהמאמר מבוסס (בערך) על שיעור של הרב דוד סבתו שהועבר בישיבה במעלה אדומים. [1]

ההתבוננות בפרשיית אשם גזלות בחומש במדבר מעלה כמה שאלות עקרוניות. ננסה לענות על חלק מהשאלות על ידי הבנה של מטרת הפרשייה, ולשם כך ניעזר במקבילה מחומש ויקרא.

"וַיְדַבֵּר יְ-הוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּי-הוָה וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ: וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַי-הוָה לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו: וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה: וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה:"

(במדבר ה', ה' – י')

"וַיְדַבֵּר יְ-הוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּי-הוָה וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת אוֹ בְגָזֵל אוֹ…

אף אחד לא סופר את דברי הימים.

דברי הימים הוא כמו הנספחים האלה שבסוף ספר טוב, שאף פעם לא קראתי ויש בהם לקסיקונים ומילונים וצירי זמן שאף אחד לא ביקש אבל הסופר רצה לדחוף אותם לאיפהשהו. הוא כמו הספר האחרון בסדרה שלא מועיל בכלום חוץ מלהפוך את המספר של הספרים ליפה.

דברי הימים הוא ספר מיותר.

ואחרי כל ההקדמה הפרובוקטיבית הזו - בואו נצלול פנימה.

המאמר הנוכחי יעסוק בכמה פסוקים ספציפיים, ובגלל שאף אחד מאיתנו לא פתח את דברי הימים מעולם, בואו נעשה הקדמה קטנה:

שמונת הפרקים הראשונים של דברי הימים הם ספר יוחסין מאוד מפורט, שמתחיל באדם וממשיך לאורך ולרוחב עד סוף ימי המקרא.

בעולם יש שני כוחות חזקים - אוֹר ואוּר. יש את הכח שמאיר, לעומתו יש את הכוח ששורף [1]. במאמר הקרוב ננסה להבין איך הם תלויים אחד בשני ואיך זה מושפע ומשפיע על התפילה שלנו.

בתור הקדמה נעיין בתפילת שלמה (מלכים א ח, דבהי"ב ו): שלמה המלך מפרט איך בכל מיני מצבים, כשיבואו צרות על עם ישראל, הם יתפללו ואז יקרה מה שצריך לקרות. אבל מי שהוא מבקש עליו מהקב"ה 'וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ'  זה דווקא 'הַנָּכְרִי' (מל"א ח', מ"ג). במבט ראשוני זה אולי נראה מוזר, אבל כשחושבים על זה אז אפשר להבין שדווקא בגלל שפחות אכפת מהגוי אז כל מה שהוא יתפלל יקרה אפילו שזה לא טוב לו, לעומת היהודי שמשמעות התפילה שלו היא גם עצם החיבור עם הקב"ה, וממילא לא תמיד יקרה מה שהוא מתפלל עליו כי יכול להיות שבאמת זה לא טוב לו[2].

עכשיו עם ההבנה הזאת נעיין בפרק כ"ד בישעיהו. בפרק יש תיאור מאוד מפורט של…

מה אם זה בעצם ספוקן? ספר קהלת כנאום מול קהל.

מומלץ מאוד לעקוב עם תנ״ך פתוח על קהלת עם הסימניה של השבת (כי זה הופך אתכם למאגניבים) תוך כדי קריאת הספו- המאמר.

ו… נקפוץ פנימה 

📜📜📜

פתיחה טובה היא פתיחה שתמשוך את המאזין 

שהוא יזדהה איתה

"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְ-הוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְ-הוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּי-הוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות י"ד, ל"א) - לאחר קריעת ים סוף, ישראל מאמינים בה' ובמשה שליחו לנוכח הניסים שה' עשה. נראה שסדר האירועים בפסוק מספר לנו שישראל האמינו רק לאחר שראו את הניסים. האומנם? והאם מדובר במשהו רע?

בשביל לענות על השאלה, נסתכל במקומות נוספים שבהם מדובר על האמונה בה'. בתור התחלה נעבור על מעמד הר הכרמל (מלכים א', י"ח). לפני מעמד זה, המציאות בישראל הייתה כזו שבה כולם עובדים את הבעל והולכים אחריו. המעמד נועד להוכיח לעם את אמיתותו של ה' ולהפריך את מציאותו של הבעל כאל. בסופו של מעמד זה, העם נוכח בצדקת דרכו של אליהו וכולם ביחד מכריזים: "יְ-הוָה הוּא הָאֱ-לֹהִים". מעמד הר הכרמל בברור מעביר ביקורות על התנהלותו של ישראל, שנזקקים להוכחה על מנת לעבוד את ה'. עם ישראל מוצג כמי שלא יודע אחרי מי הוא הולך ולא מסוגל לנמק את דרכיו (פס'…

תקציר

יש נבואה אחת קצרה ומוזרה שמלא מפרשים פירשו אותה באופנים שונים. הנבואה היא הנבואה שלישית של חגי. במאמר נפתח במבוא לחגי, נסקור את נבואות חגי ואז נלמד את "נבואת הבשר של חגי".

מבוא לחגי

הנביא חגי חי בימי שיבת ציון, כאשר ישנה אוטונומיה מסוימת לעם ישראל, אך העם כפוף למלכות פרס. בתחילה, המלך כורש מכריז על אוטונומיה מסוימת, ליהודים מותר לבנות את בית המקדש ולהקים חיים קהילתיים. לאחר הצהרת כורש, העם מתחיל להקריב קורבנות, ומאוחר יותר מנסה להקים את הבית על ידי הבאת עצי ארזים¹ מהלבנון. 

בימי המלך ארתחשסתא, צרי יהודה ובנימין² כותבים למלך מכתב, אשר בעקבותיו המלך מורה להפסיק את עבודת המקדש. חגי מנבא בשנת 2  לדריווש (שמלך לאחר ארתחשסתא). בימים בהם העם עדיין מקריב קורבנות אך לא בונה את המקדש. כל נבואות חגי עוסקות במקדש או בבית דוד ומעודדות את העם להמשיך בבניין העם והמקדש. בעקבות זאת, העם בונה את המקדש³. חגי מנבא 4 נבואות⁴, לכל נבואה יש תאריך. כל…

תוכן עניינים:

איך לומדים סיפורים - רינת מינדליס

נבואות ושירות - נעמה ורבר

מצוות - איתמר לוי

רשימות - יאשי האן

ספרות החכמה - ליאור אולייניק

אחד המאפיינים הבולטים של ספר מיכה הוא המוטיבים החוזרים שבו. במאמר זה נסקור כמה מהם ונלמד כיצד הם משפיעים על מסר הנבואות של מיכה.המוטיב הראשון שלנו הוא "שארית יעקב". ביטוי שמופיע פעמיים בתנ"ך ושניהם בפרק ה' במיכה, בהפרש של פסוק אחד. וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְ-הוָה כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם: וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל. (מיכה ה', ו'-ז')מה יש לנו פה? שני פסוקים רצופים ששניהם מתחילים כמעט באותה פתיחה - "והיה שארית יעקב (בפסוק ז' מוסיף פה "בגויים") בקרב עמים רבים כ..." ואז שני דברים שונים ששארית יעקב נמשלה להם, באינטרקציה שלהם עם העמים הסובבים אותם. הדבר המוזר פה ששני הדימויים הם די... הפוכים אחד מהשני. בפסוק הראשון שארית יעקב נמשלת לטל שנמצא על העשב, שכמו שהוא לא יוצר אינטרקציה עם אנשים ככה גם שארית…