לדמותו ולאישיותו של נביא האמת ונביא השקר במקרא, חלק ב / אריאל יונייב
שלום לכולם!!
בחלקו הראשון של המאמר הגדרנו את מטרותיו: לבחון את שילוב התכונות, המרכיבים הנפשיים השונים, והתהליכים היוצרים נבואה והופכים אדם לנביא. מטרתנו העיקרית היא להבין כיצד צמחה תופעת נבואת השקר בעם ומה היו מאפייניה בתקופות השונות. העניינים החשובים עליהם רצינו לעמוד הם האופן בו לקחו נביאי השקר חלק בחורבן ממלכות ישראל ויהודה, וההבדלים המהותיים בינם לבין נביאי האמת.
במאמר הקודם הגדרנו את המודל הנפשי של נביא האמת כמורכב מתכונות השליחות, בשמה הוא יוצא להפיץ את דבר ה', הדמיון, באמצעותו הוא מתווך את הנבואות לעם ואף תופס את משמעות הנבואות עצמן, והחוויה הנבואית שמלווה את רגע ההתנבאות עצמו.
לאחר הגדרת מאפיינים אלו סקרנו את הסיבות השונות לעליית קרנם של נביאי השקר, ואלו הן: תחושת ביטחון שנבואות השקר מעניקות לעומת נבואות החורבן והזעם של נביא האמת, הסתת לב העם בידי הקב"ה עצמו להקשיב דווקא אל נביאי השקר וכן חוסר וודאות כללי למי מהנביאים להקשיב עקב חוסר יכולת להבחין בין מי שמתנבא…


אכן, אני טוען שהקב"ה פיתה אותם להקשיב לקול הפנימי הזה. אני מנסה לחבר את ירמיהו ויחזקאל יחדיו כדי להציץ אל העולם הרחב יותר של נבואת שקר. אולי הכל קשור להכל - הם רואים חלום והקב"ה לוחש להם באוזן: "פססט, אולי זו נבואה?" אני מאמץ את טענת רד"ק לכך שהכל תוכנן מראש כדי להחיש את חורבן יהודה.
לפי איך שאני רואה את זה, בין היתר מפירוש הרד"ק בעצמו, בשולחן העבודה של הרד"ק היו את הפסוקים הבאים: "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה" (שמות כא יג) "וְהַנָּבִיא כִי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר אֲנִי יְהוָה פִּתֵּיתִי אֵת הַנָּבִיא הַהוּא וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלָיו וְהִשְׁמַדְתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל יד ט). "יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד נְאֻם יְהוָה" (ירמיהו כט כג). והוא חיבר אותם כדי ליצור תמונה מלאה לפיה הקב"ה מפתה חוטאים להחטיא את העם בצורה של נבואת שקר שתגרום לכך שלא ישנו את דבריהם. בעיניי ההצעה הזו מצליחה להסביר בצורה יפה את תופעת נבואת השקר שהייתה כה רווחת בעם, וכן את החורבן הרב שהיא הצליחה להטיל – חורבן, שלפי הצעת הרד"ק, הקב"ה בעצם רצה בו מלכתחילה עקב כך שזהו העונש הראוי לעם. אולי מה שאת מנסה להגיד זה שההצעה הזו איננה מוכרחת מהפסוקים. אך בעיניי ההצעה הזו והמהלך שאני בונה בעקבותיה כן עולים מהפשט ויכולים לפתור הרבה נקודות. ולכן אני בוחר כן לקשור בין פיתוי הלב שה' עושה לנביאי השקר לבין חורבן הבית בהתאם לראיות שהבאנו לדבר, אם כי זו אכן הצעה לא מוכרחת :)