יונה- בוגד באלוהיו או צדיק הנלחם למען עמו? / נגה מלאכי

בספר יונה מתואר לנו סירובו של יונה לביצוע בקשה שקיבל בנבואה מה'- להחזיר את תושבי נינווה בתשובה, במקום ללכת לנינווה כפי שציווה עליו ה' יונה בורח ממקום הניבוי. בפשט הכתוב לא מפורטת הסיבה לסירוב ביצוע המשימה הנ"ל אך מפרשים רבים מתרצים את מעשיו של יונה בכך שהחזרת נינווה בתשובה יפגע בעם ישראל בדרכים שונות:

ארבאבנל על יונה א׳:ג׳:א׳- "והנה יונה הבין אמתת הענין הזה ולכן גמר בלבו שלא ללכת בנינוה כדי שלא ינצלו אנשי אשור מהכלייה על ידו כי איך תהיה הליכתו סבה להציל את בני אשור ולהכרית את בני ישראל ואיככה יוכל ויראה ברעה אשר ימצא את עמו על ידי האשורים."

פרקי דרבי אליעזר פרק י'- "דן יונה דין בינו לבין עצמו, אמר: אני יודע שזה הגוי קרובי התשובה הם, עכשיו עושין תשובה והקב"ה שולח רוגזו על ישראל"

לפי שני פירושים אלו יונה ברח מה' כדי להגן על עם ישראל או מנינווה, שאם יחזרו תשובה הם לא יוחרבו וכך יוכלו לעשות רע לעם ישראל או מזעמו של ה' על עם ישראל במצב בו אפילו גויים חוזרים בתשובה אבל עמו לא. אך האם תירוצים אלו מספיקים כדי להצדיק נסיון להתחמק מהמשימה? יונה לא אמור להאמין בה' מספיק כדי לחשוב שה' לא יפגע בעמו אלא אם זה הכרחי? זאת השאלה שארצה לשאול, האם בריחתו של יונה מה' ומהחזרת נינווה בתשובה זה מעשה אצילי או הבעת חוסר אמון בעייתית בה'? או אולי משהו בינהם?

אשמח לשמוע את דעתכם, נגה מלאכי.