תוצאות חיפוש

Я был разочарован обнаружить что эта информация не написано в файлах махоза И я понятия не имео откуда ты знаешь имя моего папу

אה, וגם חשוב לשים לב שהנאום לא בדיוק עבד לעזרא. אמנם העם מסכים איתו בהתחלה, אבל מאוחר יותר הוא מסתייג ואצל נחמיה אנחנו רואים שהבעיה עדיין קיימת

זה שאנחנו לא מדברים ארמית שוטפת זו אשמתנו בלבד:)

כדאי לזכור, בהקשר הזה, שעזרא מרפרר מלאן לספרים אחרים בתנך, בנאום הזה ובכלל. ככה שאין כאן תנועה אחת שהוא העתיק משלמה, אלא נאום שלם שהוא תכלס הרכבה של תנועות וביטויים מספרים אחרים בתנך.

אבל אם אתה טוען (הערה 29) שאחי גדעון נהרגו אחרי שהוא אסף את הצבא ולכן הוא ביקש את האותות, איך אתה טוען שמדובר רק בנקמת דם? כלומר, גדעון כבר אסף צבא, הוא היה בדרך למלחמה גם לפני שאחים שלו נהרגו! הוא היה נלחם במדין בלי קשר לאחים שלו, אז המוות שלהם כן משפיע עליו, אבל זה לא כל הסיבה שבגללה הוא יצא למלחמה, זו לא "נקמת דם ותו לא"

קרא מקרא זו פעולה שאנחנו עושים ליום, "תקראו אותם מקראי קדש", ומאוד מאוד מתבקש לומר שישעיהו מתכון להשליך את הקורא לשם. הפרשנים נוטים לומר ש"קרא מקרא" זה להכריז (קרא אליה את הקריאה=הכרז אליה את ההכרזה) על היום כיום של "מקרא", שאנשים קרואים בו אל היאספות מסויימת. (אני חושב שאפשר גם לומר (אם כי יש חיסרון לפירוש הזה) שקרא מקרא זה אומר "אסוף אסיפה", "הקהל הקהלה") לגבי עזרא, אני חושב שאני מסכים. אמנם אציין שכשדנתי בדבר לפני מו"ר הרב מדן הוא תמך יותר בפירוש שהציג טוביה.

וואי זה ממש מעניין!

אפשר לשייך את הפסוק ביואל לקטגוריה הראשונה, זעקה על חורבן שיבוא עם יום ה'

אז איזה חלק דיבר היא? צריך למצוא מה השורש שלה וכל זה

תודה רבה, מעניין ממש! רק מציינת שהמקרה של שלמה, הנגפות לפני אויב, הוא לא בהכרח חורבן. הוא מניח שהם ינגפו בפני אויב, ויבואו להתפלל בבית הזה לפני ה׳

הסיפור מתרחש בתקופת שופטים, מיכה לא מאוד חריג בכך שהוא עובד ע"ז. אולי אפשר לומר שהוא אדם קצת מתבודד בזה שהוא עובד את המסכה הפרטית שלו ולא משהו ציבורי יותר (אבל יכול להיות שהוא הפך את הבית שלו למקדש מרכזי, לא רק למשפחתו הפרטית).

לגבי האנשים - אין לי שום סיבה להניח שישמעאל ידע על בואם מראש. אם הם היו מראש בקשר (שליחים או משהו) עם גדליה, הם היו יודעים מה המצב. לגבי השבי - במאמר יצאתי מנקודת הנחה שמניע מרכזי של ישמעאל הוא שישמעאל "מזרע המלוכה", ורוצה את ההנהגה בגלל שלדעתו היא מגיעה לו. קצת משונה לפורר את הממלכה של עצמך בכוונה תחילה.

שכויח : ) 🐦

נקודה חשובה מאוד. ואכן לי ולועדת כפית היה דיון על זה אני אישית חושב שמתיאור בית מיכה ניכר שהוא ממש אופוזיציה כמעט ברורה למשכן שילה - "וַיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, וַיְהִי, בְּבֵית מִיכָיְהוּ. וְהָאִישׁ מִיכָה, לוֹ בֵּית אֱלֹהִים; וַיַּעַשׂ אֵפוֹד, וּתְרָפִים". להלן אביא את דבריו של הרב יצחק לוי: "פסל – תבנית אדם עשויה אבן או עץ, והיו מלבישים אותו אפוד לשם הגדת עתידות. ראייה להבנה זו ניתן לראות בפסוקים "וְאֵלֶּה בָּאוּ בֵּית מִיכָה וַיִּקְחוּ אֶת פֶּסֶל הָאֵפוֹד וְאֶת הַתְּרָפִים וְאֶת הַמַּסֵּכָה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַכֹּהֵן מָה אַתֶּם עֹשִׂים" (י"ח, יח). מסכה – "אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ" (שמות ל"ד, יז). האמור בעשרת הדיברות "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (שם כ', כ) מכוון לצלם קטן כביכול של ה', העשוי כסף יצוק. מסכה מלשון נס"ך – התכה של חומר. אפוד – לבוש קודש מפואר ששימש מכשיר לדרישת א-לוהים. מעין אפוד הכהן הגדול שעליו חושן המשפט והאורים והתומים לשאול בה'. תרפים – פסלים שהיו קוסמים בהם ומנחשים עתידות, יש לשער שהיו אלה דמויות של בני אלוהים ודומיהם (מעין מלאכים) מעולם האגדה של בני קדם. הוא פשוט שם בבית שלו את כל הדברים הברורים שאסור, ואולי האפוד זה ממש ניסיון להעתיק את לבוש הכהן הגדול (ואולי לא כי גם לגדעון היה אפוד והוא היה מאנש). כך שזו אכן הצעה אפשרית, אבל לא מוכרחת. ובנוגע ליושבי ליש מסכים.

אני חושבת שחלק מהמצב הבעייתי בספר שופטים זה שכל שבט הוא לעצמו ואין אחדות בעם. בהקשר הזה, ההתבודדות של דן היא מצב בעייתי - שבט אמור להיות חלק מעם, לא להיות אאוטסיידר מנותק. העם אמור להלחם ביחד על הנחלות של כולם, לא שכל שבט נלחם בשביל עצמו.

הי זה שלח את זה בתור תגובה בעצמה ולא ריפליי לרינת כמו שזה אמור להיות