בפסח האחרון טיילתי בגלגל [1] [2].
היה איזה כנס גדול שניסה לקדם התיישבות בבקעה ועוד דברים שאני לא יכול לפרט כי א־פוליטי, ואני באתי לשם בתור מלווה לחניכים שלי [3].
מתישהו במהלך המסע הזה היה לי רגע של שקט לעצמי, להסתכל סביב ולומר "א-ל א-להי ישראל! מה זה המרחב הענקי הזה?" [4] המישור העצום שבו היינו, ואני מוכן להישבע כמעט בכל אל כנעני [5] על זה, היה מספיק לשישים ריבוא ואפילו לתשעים ריבוא אנשים לעמוד ברווח, לבנות אוהלים, להקים גני חיות, לייסד פארקים ולאמן דינוזאורים [6]. ועדיין היה נשאר המון שטח לבנות איזה משכן או ארבעה. זה היה פשוט מישור אינסופי, עוד ועוד שטח, עוד ועוד מרחב. אין מקום מתאים מזה למגורים זמניים של עם שעסוק בלכבוש את ארצו [7].
הגלגל שימש במשך שבע שנים בתור בסיס האם של עם ישראל.
משם הם יוצאים למלחמה ולשם הם חוזרים, ולא משנה איפה המלחמה [8] [9].
בהתחלה הם אולי מרגישים בבית ושמחים שיש להם לאן לחזור, אבל אחרי כמה שנים טובות בהן הם חיים במחנה בתור משכן זמני, מתעוררים קולות ששואפים ליותר ורוצים בית קבע. "אנחנו לא פליטים," הם אומרים. "אנחנו לא אמורים לחיות לנצח במחנה זמני [10]".
"וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי־יְהוּדָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל" (י"ד, ו').
עדיין בגלגל. עדיין כל העם יחד. עדיין כולם יוצאים למלחמות יחדיו.
כולם בשביל כולם. זו אחדות. אבל אחדות שנמאסת. ומי ניגש ראשון? היהודים. השבט היחיד שכל הנחלה שלו בידיים ישראליות [11] הוא יהודה [12], והם, בראשות כלב, קמים ודורשים קפיטליזם [13]. די למלחמות. די לכיבוש. הגיע הזמן שכל אחד ידאג לעצמו. אנחנו רוצים להתיישב בנחלתנו התיישבות של קבע, וכלב מוסיף: עוד בחיי, אם אפשר. אני אמנם חזק, אבל לא הכי צעיר.
זו לא הייתה התוכנית של יהושע.
הוא רצה בוודאי לכבוש את כל הארץ, כל מה שהובטח, כל מה שהוא ראה כמרגל צעיר אי אז בעבר, ורק אז להנחיל אותה לשבטים, אבל עכשיו הוא נכנע.
בין אם כלב הצליח לשכנע אותו, ובין אם הוא חושש שאילולא יעשה כן יפרוץ מרד של היהודים בו [14] - יהושע משנה את החלטתו.
ובמעשה הקטן שהוא עושה נגמרת תקופת הכיבוש ומתחילה תקופת הנחלה.
מרגע שהחלקה הראשונה ניתנת, העם כבר לא אחד, אלא אוסף של שבטים שדואגים כל אחד לעצמו. "וַיְבָרְכֵהוּ יְהוֹשֻׁעַ וַיִּתֵּן אֶת־חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה לְנַחֲלָה" (י"ד, י"ג). וספר שופטים [15] מתחיל.
"נו," אתם שואלים, "וזה עבד?"
הקטע הזה שכל שבט כובש לעצמו את נחלתו כבר מההתחלה מעורר בעיות.
הראשונים שיוצאים לרשת את ארצם הם בני יהודה ובני יוסף, והם פועלים בלי גבולות. פשוט כובשים כל מה שהם יכולים [16]. הם כל כך מתפרעים עם הכיבושים, שיש ערים אפרתיות בתוך נחלת מנשה [17].
הרב עקיבא ויתקין [18] מעיר גם שתיאור גבולות נחלת בנימין [19] הוא הכי מפורט, כיוון שהוא נתקע בין השבטים המתפרעים האלה והיה צריך להתאים את עצמו לגבולותיהם.
מלבד זאת, ישנו גם עניין של אי השוויון - שבט חזק וגדול [20] יצליח לכבוש חבלי ארץ גדולים ומוצלחים, ואילו שבטים קטנים [21] נשארים מאחור ומעבידים או עובדים את הגויים שסביבם.
כך מספר לנו הפרק הראשון בספר שופטים, שמלא באכזבה מפורטת [22] מכל שבט, ובנוסף לו אפשר להסתכל גם על הפרוטקציות שמבקשים בני אפרים מיהושע בסוף פרק י"ז [23].
במקום לכבוש עוד ועוד, השבטים מתרפים ומתעצלים.
הם אולי מקבלים שקט, אבל זה לא שקט רצוי. הוא זמני וקורס בכל פעם שאחד האויבים שהושארו מסביב מחליט להרים ראש.
"וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת־כׇּל־הָאָרֶץ וַיִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל… וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה׃"(י"א, כ"ג)
אז לא משנה מה דעתכם על ההחלטה הגורלית הזו - המצב כבר הידרדר לבלי שוב. כמו שאמרנו, בני יהודה מבקשים מבני ישראל שבגלגל לפרוש לנחלתם כדי לכבוש אותה בעצמם. ומהרגע הזה, שבטי ישראל הפסיקו להילחם יחד, נפרדו לשלום והלכו לדאוג איש לעצמו. הם יצאו מהגלגל, והוא נעלם מדפי התנ"ך [24].
טוב, לפחות עד היום שבו יקום איזה מלך, ותריסר השבטים יהפכו שוב לעם אחד. אבל זה לא יקרה בקרוב [25]. נכון?
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה׃" [26]
-----------------------------
הערות שוליים:
1. ליתר דיוק, במקומו המשוער על פי הדעות המקובלות במחקר. חזרה למעלה
2. בכל פעם שהמילה הזו מופיעה במאמר, קוראים אותה גִּלְגָּל. סגור? חזרה למעלה
3. שלושה מהם אבדו לנו באמצע, ואני ונועם מד"שי החביב היינו צריכים להתפצל כדי להיות כמה שיותר יעילים. זה היה מסע מאוד מסעיר. חזרה למעלה
4. ואז קטע אותי חניך והמשכתי במסע לחיפוש אחר האתונות האובדות. חזרה למעלה
5. למעט אל עליון ואולי עוד כמה. חזרה למעלה
6. היי בצל! חזרה למעלה
7. א־פוליטיייייי!!!!! חזרה למעלה
8. דוגמאות לזה פזורות בכל ספר יהושע. במלחמת גבעון שבפרק י', למשל, הן מופיעות בפסוקים ט', ט"ו ומ"ג. חזרה למעלה
9. ואם גבעון רחוקה, אז נצעיד את העם כל הלילה. אה, יהושע? חזרה למעלה
10. זו לא אשמתי! זה מאמר על יהושע! הוא לא יכול להיות א־פוליטי! חזרה למעלה
11. כן, נכון, יש את דְּבִר, אבל להזכירכם, יהושע כבר כבש את דבר במלחמת גבעון. כן, זה מוזר שכובשים אותה שוב. וזה כבר נושא למאמר אחר. חזרה למעלה
12. למעשה, גם שניים וחצי שבטי המזרח נכנסים לקטגוריה הזו, אבל הם נשבעו לעזור במלחמות שעדיין נמשכות, ולא לעזוב לפני שכולם נוחלים, ולהיות נאמנים ליהושע בכל דבר, אז אולי הם מרגישים לא נעים או משהו. (להבטחות שלהם ראו בפרק א', פסוקים י"ב-י"ח). חזרה למעלה
13.קפיטליזם - שיטה כלכלית ופוליטית שבה, בגדול, כל אחד הוא האחראי הבלעדי לנחלה ולנכסים שלו, ואין פיקוח עליון על דברים כמו שוק, בעלות או כיבוש קריית ספר.
כפיתליזם - שיטה כלכלית ופוליטית שמתבססת על כפיות שוקולד ומאמרים אינטרנטיים וטוענת שתכתבו לכפיתת! כדאי לכם! אתם רוצים תהילת עולם? רוצים כפית שוקולד? רוצים להיות באותו מעמד כמו הרב דוד מוריה? תכתבו לכפית! חזרה למעלה
14. ואז מלחמת אחים, כששבטי המזרח יקיימו את הבטחתם ויגנו על יהושע. עומד להיות מגניב. חזרה למעלה
15. שכמובן הם צריכים להיות לִשְׁבָטיךָ, ככתוב בדברים ט"ז, י"ח. חזרה למעלה
16. פרקים ט"ו, ט"ז וי"ז בספר יהושע מדברים על זה בדיוק. חזרה למעלה
17. יהושע ט"ז, ט'. חזרה למעלה
18. "יהושוע זקן כי כָּלֵב צעיר – עימות ההנהגה הגדול", מה שלא סיפרה לי הגננת. יחד עם הרב נתן ארונס. שיעור אהוב עלי במיוחד. חזרה למעלה
19. שמופיע ב י"ח, י"א - כ"ח, ומספר הפסוקים בו הוא וואו. חזרה למעלה
20. בני יוסף הם דוגמא מצויינת לזה. חזרה למעלה
21. סתם זורק שמות - אשר או זבלון. חזרה למעלה
22. מאוד. חזרה למעלה
23. ביהושע! לא בשופטים! חזרה למעלה
24. הגלגל מוזכר גם בשופטים ב', א' - אבל לי מסתברת הדעה שהציעו הרב עקיבא ויתקין והרב נתן ארונסֵ [27] , שהמלאך האמור שם הוא הוא יהושע שהנאום הלא־מקוצר שלו מופיע בפרק כ"ג בספרו. וכן גם ביהושע ט"ו, ז', שופטים ג', י"ט, שמואל א' ז', ט"ז. אבל הם לא הוחשבו מסיבת זניחוּת [28]. חזרה למעלה
25. נצטרך לחכות עד פרק י' בספר שמואל א'. חזרה למעלה
26. שופטים כ"א כ"ה. ו…קאט! חזרה למעלה
27. "תקופת החושך של יהושוע – 40 שנה של שתיקה", מה שלא סיפרה לי הגננת. גם כן מומלץ. חזרה למעלה
28. ואני כמובן מניח שגלילות הירדן שמוזכרים ביהושע כ"ב י' הם לא הגלגל. יש לי הסיבות שלי, אבל אתם רשאים להניח אחרת. חזרה למעלה