לא תיקח שוחד - בניה אמסילי

בפרשת משפטים מתואר רצף של דינים שעוסקים בבעלי דין, כלומר בדינים שבין אדם לחברו. (כן, גם אלוהים לא תקלל. רוב הפרשנים סוברים שאלוהים = דיין. חוץ מזה יש הקבלה (בערך) להמשך הפסוק: "א-לוהים לא תקלל \ ונשיא בעמך לא תאור".) 

נקודת המפנה מגיעה בפסוק ח' בפרק כג: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים". הפסוק מדבר לכאורה על דינים רגילים, כמו בפסוקים שלפניו. אז זהו שלא: הפסוק הזה מדבר על איסור לקיחת שוחד לא בתור איסור חברתי, אלא בתור איסור מוסרי, שהרי מופיע נימוק למצווה הזו: "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" – השוחד יעוור אותכם ויהרוס את המוסריות שאתם צריכים בשפיטת דין. 

לא השתכנעתם? לא נורא, הפסוקים הבאים ישכנעו אתכם שאני צודק: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ." (שופטים טז, יח-כ)

הפסוק השני דומה באופן מחשיד לפסוק בספר שמות, והנימוק זהה לחלוטין. אלא שבדברים יש פתיח למצווה, בו ה' נותן את השופטים לעם. כלומר השפיטה היא דבר שניתן משמיים, משהו שלא היה לפני כן בארץ והובא לנו מה'. 

בפסוקים האלה "צדק" היא מילה מנחה (מילה שחוזרת על עצמה בטקסט כדי להדגיש מסר מסוים). מכיוון שהם מדברים על איסור לקיחת שוחד, אפשר להסיק שאי לקיחת שוחד = צדק. ומה הנימוק לזה שצריך לרדוף צדק? "לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְ-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" 

כלומר צדק הוא דבר אלוהי שניתן מהשמיים כמו חיים, ובעצם כל המטרה של כל הסיפור של השופטים היא לחיות ולרשת את הארץ. 

כל המהלך הזה מוביל אותנו לפסוק הבא בספר שמות: "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". הגרים גם הם אנשים שה' נתן לעם ישראל בתור מצפן מוסרי, בדומה לאיסור לקיחת שוחד - כדי שנלמד להיות טובים יותר.

 שבת שלום