רינת מינדליס - שתי מצוות

"לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר.

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ." (שמות כג , יח-יט)

"לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח. כו רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ." (שם לג, כה-כו)

מה?

מה קורה בפסוקים? ארבעה דינים שונים:

1. האיסור לשחוט דם זבחים על חמץ

2. האיסור להלין (להשאיר אותו למשך לילה, לשון לינה) את קרבן החג עד הבוקר

3. הציווי להביא את ראשית ביכורי האדמה לבית ה'

4. האיסור לבשל גדי בחלב אימו

למה?

למה ארבעת הדינים האלו חוברו יחד? וזה לא מקרי, זה מופיע פעמיים בספר!

וואו! (זה לא בדיוק וואו אבל זה פירוש מעניין ויוצא דופן) 

הדים לפירוש מעניין של דונש (בלשן ומשורר מגניב מאוד שחי במאה העשירית בתור הזהב של יהודי ספרד וחיבר את הפיוט 'דרור יקרא') מופיעים בפירושו של הר"י קרא ושל הפענח רזא: "לא תבשל גדי – דונש פירש לא תמתין עד שיהיה מתבשל הרבה, אלא תהא מביאה בעוד שהיא בחלבה ביכורים". או בעברית פשוטה: לא תבשל גדי בחלב אימו משמעותו לא תאחר להביא את הביכורים שלך!

והפענח רזא בפירוש מעט שונה אבל על אותו עיקרון: "דבר אחר לא תבשל. לא תניח להתבשל התבואה כל צרכה כשהיא יונקת מחלב ליחלוחית השיבולת שלא להקריבה מיד אלא תהא מביאה בעוד שהיא בחלבה להק׳. והוא עומר. ותדע דנסמך לביכורים. ודונש פי׳ גדי. לשון מגדים".

אני לא יודעת כמה אני מקבלת את הקריאה הלשונית הנ"ל אבל הבעיה שהם מנסים לפתור מאוד ברורה: מה הקשר בין בישול גדי בחלב אימו לשאר המצוות שביחידה, שקשורות באופן מובהק לבית המקדש? 

אם נלך לפי הפירוש של דונש שהצגתי העניין מיושב יפה ויש לנו הקבלה נאה בין האיסור להלין קורבנות לאיסור לאחר ביכורים, ואם לא אתם כמוני ולא ממש קיבלתם את הפירוש אתם מוזמנים להמשיך לחקור:)