הקדמה רבות דובר כבר על סיפורו של יוסף בן יעקב. חלומותיו, יחסיו עם אחיו, והצלחתו מעוררת ההשתאות בכל דבר בו נגע. זכינו ובעת החדשה קמו פרשנים חדשים, והציעו בפנינו רובד חדש לעיסוק בדמותו של יוסף – על התהליך הנפשי שהוא עובר, יחד עם התפיסה הערכית שהוא מוביל, והאופן שבו הוא מתדלקת את כוחותיו הפלאיים. הפרשן שאחריו נעקוב הוא מאחרוני האחרונים, ומחסידי אומות העולם: ברנדון סנדרסון. ברנדרסון (כפי שקוראים לו חסידיו) הוא מורמוני שמסווה את פירושיו לתנ"ך דרך ספרות פנטזיה עשירה ומגוונת. על בסי

המצווה הזאת מזהירה אותנו שלא "להציק" או משהו כזה ליתום או לאלמנה. המצווה הזאת מעניינת מאד, מכיוון שיש מלאאא שאלות שאפשר לשאול עליה. אני החלטתי להתמקד בשאלה אחת: למה דווקא יתום ואלמנה אסור לענות?! האם התורה מציעה שאפשר להציק למישהו שלא יתום או אלמנה?! זאת ועוד, כתוב בפסוק הבא "אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ." ה' לא שומע צעקת אנשים רגילים שמישהו מענה אותם? אלא שכמו שאומר רש"י - " כל אלמנה ויתום לא תענון  - הוא הדין לכל אדם אלא

**אתחיל בלסייג ש התורה לא כותבת את הדינים האלו בצורה של כתב משפטי, אלא כאוסף של מקרים ודינים. התורה כתבה על שור שנגח, ולהלכה נפסק שמתקיים אותו דין גם בכל בהמה אחרת, ולענ"ד זה גם הפשט.** - מה זה אומר בכלל ? - טוב, זה קצת מסובך, אז נעשה לכם תרשים זרימה: הערות *2 לא נכתב בתורה מה הדין אם השור פגע אבל לא הרג. *3 יש מחלוקת פרשנית בהבנת דין שור נגחן, המחלוקת עוסקת בשתי שאלות – האם בעל השור המזיק צריך לשלם כופר בכל מקרה, והאם יש מצב שבו בית דין מצווים להמית את בעל השור המזיק. חז"ל (