תוצאות חיפוש

דבר הפטרה לפרשת חקת / יוסי דה לה פואנטה 1 בהפטרה שלנו מסופר הסיפור של השופט יפתח. יפתח גדל כשהוא מודח ממשפחתו ומגורש למדבר שם מתחברים אליו אנשים "ריקים", פירוש זה הוא שאין להם שום דבר טוב. בכל זאת נאמר על יפתח שהיה גיבור חיל (שופטים א, א), ולכן כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן עִם-יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד לָקַחַת אֶת-יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב (שם ד). זקני השבט רואים ביפתח כדמות האידאלית להוביל את ישראל במערכה ולהיות לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד. בחלקה האחרון של תקופת השופטים סבלו שבטי עבר הירדן המזרחי מבני עמון. בהעדר שלטון מרכזי חיפשו השבטים מנהיג בעל רקע צבאי שיוכל להנהיגם. ליפתח היה ניסיון כזה, והוא מונה למנהיג השבטים. הוא פתח בדו־שיח נמרץ עם מלך בני עמון כדי להגיע להסכמה בלא מלחמה. בטיעונים שהעלה באו לידי ביטוי בקיאותו בתולדות העם ועמידה על זכויותיהם של שבטי ישראל בגלעד, שבעבר הירדן המזרחי. כאשר כל המאמצים לסיום העימות בדו־שיח נכשלו, הוביל יפתח את שבטי הגלעד למלחמת מנע והיכה את בני עמון. הקשר שבין ההפטרה לפרשה ניכר בעליל. יפתח מתאר באזני מלך בני עמון את ההשתלשלות ההיסטורית של כיבוש ארץ סיחון, זו הכוללת גם חלקים שכבש סיחון מאת בני עמון, והוא הכיבוש עליו מסופר בפרשתנו. לבד מעצם האיזכור של האירועים שבפרשה, הרי שיש מן המשותף בין מעשיו של יפתח למעשיו של משה רבינו. ומסתבר, שמשה היה רבו של יפתח לעניין זה, והוא: להיות פותח בשלום. כך מצינו בפרשה את משה שולח פעמיים דברי שלום. בראשונה למלך אדום (במדבר כ:, ד-יט) ובשניה לסיחון (שם כ"א, כא-כב). יפתח נוקט באותה דרך והוא פותח בדברים עם מלך בני עמון. אף מצינו משותף בתוכן הדברים ובמגמתם. שכדרך שמשה פורש לפני מלך אדום את תמצית ההיסטוריה היהודית, כן נוהג יפתח לגבי כיבוש ארץ בני עמון. אפשר ללמוד מפה את ערך של השלום, שלפני כל יציאה למלחמה, ויכוח, מכות וכיו"ב, קודם לדבר בישוב הדעת ולנסות למצוא שלום לפני כל מריבה. שבת שלום, ושנזכה שיְ-הֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. 2 3 4 7 5 6 Anchor 1 Anchor 2 8 Anchor 3 Anchor 4 Anchor 5 Anchor 6 Anchor 7 Anchor 8 Anchor 9 1הערות שוליים

האתר של ארגון נח"ת- נוער חובב תנ"ך- כאן תוכלו למצוא פרטים עלינו, איך להצטרך ומאמרים של חברי הארגון. נח"ת - נוער חובב תנ"ך "קרוא והגב כי מחר נמות" לד בר ההפטרה של יוסי דה לה פואנטה לפרשת חקת לדבר התורה של לבונה סמט ל פרשת חקת למאמר של טוביה ארביב - ו ספדה הארץ משפחות משפחות לקריאה לקריאה לקריאה מזלג תשפ"ד! קישור לאתר הישן של נח"ת בו נמצאים מאמרים ישנים: https://nachat3.wixsite.com/nissayon דבר מערכת הכפית קבלו אותה (רעש של תופיםםםםם) וועדת כפית החדשה! הם לא מאחרים, הם מעדכנים את האתר, הם לא עושים רפרנסים לדברי העורכים הקודמים!! (אופס, לא משנה) הם הוועדה הכי נא"ה עד כה! (הבנתם נגה אלעד והדס? אהה, אהה?) אנחנו בעצם מי שאחראים לתפקוד השוטף של האתר הזה, העלאות, התחננות נואשת למאמרים ודברי תורה, וגם, הכנת אלפי כפיות שוקולד. [1] האתר הזה הוא לא רק שלנו, הוא שלכם (מה מי ידע? שוק?) כל התוכן מגיע מכם! החידות הדיונים המאמרים ודברי התורה פה, הם תוכן שאתם כותבים (אתה כן אתה!) [4 ] אז תפתחו את הרעיונות שלכם ואנחנו פה לערוך להעלות ולזכות אתכם בכפית שקולד (ותהילת עולם) תמורת המאמץ. כל מה שתכתבו נשאר פה ומוסיף לרמה התנכית של הארגון, אז לשאלות יעוצים והצעות אנחנו תמיד פה- נ גה -0545632291 א לעד-0555694120 ה דס- 0559922882 ______________________ הערות שוליים: הערת שוליים מצחיקה [2 ] [חזרה מעלה ][3 ] זאת הייתה הבדיחה אם לא הבנתם [חזרה מעלה ] כן צבי כותבים חזרה מעלה ולא חזרה למעלה [חזרה למעלה ] כן אתה, שי רוזביץ' שגר בהדר גנים ברחוב זקן השומרים ותמיד אוכל ריבה בסוף ארוחת הבוקר. [ חזרה מעלה ] 1. 2. 3. Anchor 1 Anchor 2 anchor 1b Anchor 3

דבר תורה לפרשת חקת / לבונה סמט 1 בפרשת חוקת מסופר לנו על מסעם של בני ישראל סביב ארץ אדום. במהלך המסע (כמו פעמים רבות אחרות בספר במדבר) בני ישראל מתלוננים על משה ועל ה': "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלוֹקִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל:" (במדבר כ"א ה'). בתגובה, ה' שולח נחשים שנושכים את העם והורגים אותם. למה דווקא נחשים? פרשנים, בעקבות דברי חז"ל, קושרים בין הנחש שהחטיא את חווה בעץ הדעת לבין הנחשים בפרשה, ומסבירים שהכוח של הנחש הוא בפה. מאז חטא הדעת, לנחש יש שתי תכונות שמאפיינות את הפה שלו: הוא אוכל ומכניס לפה שלו עפר, ומוציא מהפה שלו ארס. העונש של הנחשים הוא מידה כנגד מידה: גם בני ישראל חטאו במה שנכנס אל הפה - הקושי שלהם לקבל את האוכל שה' נותן להם - ובמה שיוצא מהפה - הוצאת הדיבה שלהם על משה ועל הקב"ה. אבל יש קשר נוסף ועמוק יותר בין הנחש לחטאי הלשון. רוב בעלי החיים בטבע הורגים חיות אחרות על מנת להשיג אוכל ולהביא תועלת לעצמן. כאשר הנחש מכיש בני אדם הוא לא מרוויח מכך שום תועלת. הארס של הנחשים מיוצר בבלוטות ארס, וכאשר הם נושכים הם משחררים את הלחץ שהארס יוצר. גם האדם שמדבר לשון הרע לא מרוויח מכך שום תועלת מלבד "פריקת לחץ" ושחרור קיטור מסוים. הרי אם אדם רוצה להביע ביקורת בדרך מכבדת ואפקטיבית, הוא יעשה זאת על פי הכללים של 'לשון הרע לתועלת', שבזה אין בעיה. כאשר אדם בוחר בכל זאת לדבר לשון הרע זו לא פעולה של הסתכלות על העתיד ורצון לתקן, אלא פעולה של הסתכלות על העבר והתמקדות בכעס. לכן נבחרו דווקא הנחשים להעניש את בני ישראל בפרשתנו, ודווקא נחש הנחושת הוא זה שמתקן. הנחשים מלמדים את עם ישראל מה לא לעשות ואיך לא להשתמש בכוח הלשון. לעומתם, נחש הנחושת, שגורם לבני ישראל להסתכל כלפי מעלה אל הקב"ה, מלמד אותם מה עליהם כן לעשות עם הפה - להתפלל לה', לעסוק בלימוד תורה ולדבר דיבור חיובי שיקדם את תיקון העולם. שנזכה בעז"ה לדבר רק דיבור חיובי ומועיל, ושתהיה שבת שלום! 2 3 4 7 5 6 Anchor 1 Anchor 2 8 Anchor 3 Anchor 4 Anchor 5 Anchor 6 Anchor 7 Anchor 8 Anchor 9 1הערות שוליים

To see this working, head to your live site. Categories All Posts My Posts מאמרים ומדורים !מאמרים ומדורים שחברי הארגון כותבים. קריאה מהנה צור פוסט חדש מאמרים מוזמנים לקרוא את המאמרים של חברי הארגון subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 44 Follow מדורים המדורים הם פורמט שונה מהמאמרים, כאשר לכל מדור יש אדם קבוע שכותב אותו ונושא מסוים וקבוע. כל המאמרים מעניינים, קריאה מהנה subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 38 Follow ספוקנ"ך בינתיים יעלה הספוקן אם הוא נביא של טוביה וחבר subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 0 pending Welcome! Have a look around and join the conversations. subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 1 נח"ת פלוס פינת אבזם ועוד subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 0 פינת אבז"ם Welcome! Have a look around and join the conversations. subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 1 Follow New Posts Kapit Nachat 4d וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת / טוביה ארביב מאמרים אף אחד לא סופר את דברי הימים. דברי הימים הוא כמו הנספחים האלה שבסוף ספר טוב, שאף פעם לא קראתי ויש בהם לקסיקונים ומילונים וצירי זמן שאף אחד לא ביקש אבל הסופר רצה לדחוף אותם לאיפהשהו. הוא כמו הספר האחרון בסדרה שלא מועיל בכלום חוץ מלהפוך את המספר של הספרים ליפה. דברי הימים הוא ספר מיותר. ואחרי כל ההקדמה הפרובוקטיבית הזו - בואו נצלול פנימה. המאמר הנוכחי יעסוק בכמה פסוקים ספציפיים, ובגלל שאף אחד מאיתנו לא פתח את דברי הימים מעולם, בואו נעשה הקדמה קטנה: שמונת הפרקים הראשונים של דברי הימים הם ספר יוחסין מאוד מפורט, שמתחיל באדם וממשיך לאורך ולרוחב עד סוף ימי המקרא. פרקים ב-ד של דברי הימים א, שבהם ניגע, עוסקים ברובם במשפחות שבט יהודה. הם מתחילים בהקדמה קצרה על המשפחה הגרעינית (ב, ג-ו), נגיעה קטנטנה בבני זרח (ז-ח), שושלת ארוכה מחצרון לדוד (ט-יז), עוד פירוט על חצרון ובניו (יח-נה), פרק שלם לבית דוד (ג), השלמות של בני חצרון (ד, א-יח), פרשה מוזרה שעליה נדבר (יט-כ), בני שלה (כא-כג), ומשם ממשיכים לשבט שמעון עד סוף פרק ד. הבנו? יאללה מתחילים. פרשה סתומה, בלי להעליב בין פירוט בני אשתו היהודיה של מרד (מבני בניו של חצרון), לבין פירוט בני שלה בן יהודה, מופיעה הפרשה התמוהה הזו: "וּבְנֵי אֵשֶׁת הוֹדִיָּה אֲחוֹת נַחַם אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי וְאֶשְׁתְּמֹעַ הַמַּעֲכָתִי׃ וּבְנֵי שִׁימוֹן אַמְנוֹן וְרִנָּה בֶּן־חָנָן וְתִילוֹן וּבְנֵי יִשְׁעִי זוֹחֵת וּבֶן־זוֹחֵת" (ד, יט-כ) ובעברית - נכון אשתו של הודיה (שהוא אדם שלא פגשנו מעולם, אגב)? אותה אישה שהיא גם אחותו של נחם-עם-הכינוי-הארוך-שאנחנו-ניגע-בו-תיכף? אז הבנים שלה הם-- אין מידע. והבנים של שימון, שהוא אדם אקראי שאנחנו לא מכירים, הם ככה וככה. ואז גם הבנים של ישעי מוזכרים ככה. מה… מה הולך פה? בואו נמספר את השאלות: 1. מי זה הודיה? מביאים לנו אותו סתם ככה, בלי הקדמה. 2. אתה מסביר לנו מי זאת אשתו של הודיה, מישהי שאנחנו לא מכירים, בעזרת הסבר הקשר המשפחתי בינה לבין נחם, שגם אותו אנחנו לא מכירים? 3. בדרך כלל בדברי הימים, כשכתוב שמישהו הוא "אבי" מקום כלשהו, הכוונה היא שהוא בנה, ייסד או יישב את המקום הזה. אבל כאן, העיר שנחם שלנו ייסד היא לא סתם קעילה, אלא קעילה הגרמי. מה הכוונה? וגם העיר השנייה שקמה בזכותו - היא לא אשתמוע סתם, היא אשתמע המעכתי. זה לא רגיל. למה? 4. אחרי ההסבר המסובך של המשפחתולוגיה של אשת הודיה, פתאום הסופר שכח שהוא באמצע לפרט את הבנים שלה? 5. בנוסף לכל זה, שימון וישעי, שתפסו את המקום של בני הודיה, הם עוד שני אנשים שאנחנו לא מכירים. מה הקשר שלהם לכל התסבוכת? אני לא הראשון ששאל את השאלות האלה, הרבה מפרשים ניסו להסביר את חוסר ההיגיון שמופיע לאורך כל ספר היוחסין של דברי הימים, במידות שונות של הצלחה (חלקם התייאשו באמצע, אבל זה סיפור אחר והוא יסופר בפעם אחרת), ואנחנו ניגע (מרחוק, עם מקל) בכמה רעיונות שלהם במשך המאמר. אה, כן ועוד דבר: המאמר הוא מאמר עומק {או: חוקר} על פרקי היוחסין של דברי הימים. כלומר, מצד אחד, הוא יתן לכם את הדרכים הכי טובות להתמודד עם הספר הזוועה הזה, ובתקווה גם יעביר לכם מעט מהאהבה שאני חש כלפיו. ומצד שני, המאמר הזה יהיה קצת יותר ארוך, כבד ומבולגן מהמאמרים הקצרים, הקלילים והמסודרים להפליא שלי בדרך כלל. אז אם אתם רוצים רק את התשובה הסופית בלי הדרך המרתקת והאוצר האמיתי שהוא הכלים שרכשנו בדרך - הפסקה האחרונה תכלול את התשובה בקצרה. דלגו אליה ותרגישו תחושת פספוס כל חייכם. (וואו, מה תעשו עכשיו עם כל הזמן הזה שחסכתם? (תכתבו מאמר לכפית?) בטח עכשיו מחזור השינה שלכם יסתדר סוף סוף. שובבים.) (לכפיות - תבדקו בבקשה שבאמת כתבתי את הפסקה האחרונה הזו, שלא שכחתי) סופר סתם כדי לדעת מה דברי הימים מנסה לומר לנו בפסוקים האלה, אנחנו צריכים לדעת מה דברי הימים מנסה לומר לנו בכללי. ומי. ואיך. ולמה לעזאזל. דברי הימים נמצא בכתובים, החלק השלישי של התנ"ך, מה שאומר שהוא נכנס למקרא אחרי שהחלק הקודם - הנביאים, נחתם. (לאו דוקא נכתב אחרי כן, אבל כן נכנס אחרי כן) כלומר, ספר דברי הימים נכנס אחרי שספר מלאכי - האחרון מהנביאים - כבר היה בתנך. עוד רמז שיש לנו על הזמן של הספר הוא האירוע האחרון שמוזכר בו (הכוונה מבחינה כרונולוגית, אם כי במקרה שלנו גם מבחינה טקסטואלית) - הצהרת כורש. כלומר, ספר דברי הימים נכתב איפהשהו בתקופת בית שני, כשלתנ"ך כבר היו ת' ונ'. אז מישהו, איפהשהו בתקופה הפרסית, החליט שבא לו לכתוב ספר היסטוריה ארוך, מסובך ועם מלא חורים עלילתיים. סבבה, לגיטימי. אבל למה לעשות את זה, אם המקרא כבר כולל ספרי היסטוריה (אנחנו מדברים בעיקר על מלכים) שמדברים בדיוק על מה שדברי הימים מספר עליו (וגם כתובים יותר טוב)? ועוד יותר מזה - הספר החדש גם מצומצם יותר, מבולגן יותר, פחות אמין (כיוון שהוא נכתב יותר רחוק מהמאורעות), ובעל נטיה להתעלם מחצי מהסיפורים (היותר מעניינים!), לשנות סיפורים אחרים (אבל רק קצת כל פעם), ולהתנהג כאילו הלויים והכהנים יותר חשובים משאר העם (יש יותר שמות של משוררים ממלכים בספר הזה, איזה מן ספר היסטוריה עושה דבר כזה?) יש לי תשובה - כן. כלומר, הוא עושה את זה בכוונה. דברי הימים נכתב כדי להשלים, כדי לגשר, כדי להסביר. הוא נועד להתכתב עם הספרים הקודמים ולהתאים אותם לדור החדש של בית שני. בדור שבו שבי ציון חיים רק ביהודה, ודי נמצאים בכאסח עם השומרונים - אנחנו נספר רק על ממלכת יהודה. בדור שבו מי שמנהיג את העם ומלמד אותו את דרך התורה הוא לא מלך, כי אסור לנו מלך (הם תחת שלטון פרסי!), אלא כהן - אנחנו נספר יותר על הכהנים. בדור שבו הידע על הממלכות הנשכחות (ישראל ויהודה הראשונה) אובד ופתאום עולות שאלות - אנחנו נחזור על הכל ונוסיף דיוקים והסברים על המובן מאליו שכבר לא מובן. ובדור שבו… הממ… לא, אין לי הסבר לכתיבה הגרועה. הצעות יתקבלו בברכה. אז זה אומר, שכשדברי הימים מספר משהו, הוא לרוב בא לענות על שאלה שעלתה לבני דורו מהתנ" (זו לא טעות). (דוגמא לדוגמא: פרשת שושלת העבד המצרי של ששן, שתופסת שמונה פסוקים בפרק ב שלנו, מפסוק לד. לכאורה היא מפרטת סתם ככה, כדי להשוויץ שהיא יודעת, אבל כשהפרשה מסתיימת באלישמע, אפשר לחשב, ולחשוב, ולהבין שאלישמע הזה, מובא כאן כנראה (לפי הזמן וההקשר) בתור סבא של ישמעאל בן נתניה בן אלישמע, ההוא ממלכים וירמיהו. ישמעאל מתפאר שהוא מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה (ירמיה מא א) ובגלל זה רוצח את גדליהו? דברי הימים מוריד אותו לקרקע לראות שהוא בעצם בן של עבד מצרי עלוב) ועל איזו שאלה הוא עונה בפרשה המוזרה שלנו? בואו נראה. היהודים באים כשאבות אבותינו כבשו את ארץ כנען, הם לא עשו עבודה מושלמת. הם מזניחים את ההכחדה של הנוכרים מקרב עריהם, ובספרים הראשונים של הנביאים חוזרות שוב ושוב בעיות עם גויים שישבו בקרב שבטי ישראל. בטח הם ממש מתחרטים על כל העניין הזה. יהודה, כראוי, לא מיוחדים יותר מכל שבט אחר, וגם הם נתקעו עם מלא נוכרים בתוכם שמדי פעם מתגרים במישהו (יבוס, מכירים?) או משהו כזה. אבל מה שמפתיע, יש קבוצה קטנה של ערים ביהודה, שהגויים בה דווקא נמצאים בשלום עם היהודים (ביזיון, מסכימים?). קעילה, עיר בשפלת יהודה, שאי שם בימי שאול יצאה בשיתוף פעולה עם מלך ישראל והסגירה (או לפחות ניסתה להסגיר) את המורדים במלכות בידיו. הגשורים והמעכתים, גויים שיושבים בדרום ומערב יהודה, שהברית שנכרתה בינם לבין ישראל מתבטאת אפילו בקשרי נישואים (קשרים משובחים כאלה, שהולידו את תמר ואבשלום (מעכה בת תלמי מלך גשור היא אשתו הרביעית של המלך דוד, אם ילדיו תמר ואבשלום. כמסופר בשמואל ב, ג, ג ו-יג, א)) (נכון שדוד גם נלחם בהם, אבל באותו זמן הוא היה בגדר שר מלחמה פלשתי. עבר מפוקפק יש לג'ינג'י הזה). וכמובן שיש עוד דוגמאות, אבל אנחנו נתעלם מהם בבוטות כי הם לא נוגעים לנו. היהודאים של ימי בית שני קוראים את הסיפורים האלה (או כל סיפור אחר, אלו רק השערות) וקצת מתבלבלים. אנחנו מכירים את קעילה, הם אומרים, אנחנו ממש גרים שם (קעילה מוזכרת בתור בירת פלך של יהודי בית שני! חפשו בנחמיה ג). ואנחנו מכירים גם את אשתמע (אנחנו נכתוב את זה ככה כי ככה זה כתוב בתנך. אם זה ממש מפריע לכם, קחו טוש ותציירו קו על המסך כל פעם שצריך להוסיף ו'), ממש סיפרת לנו קודם (ד, יז) על יִשְׁבָּח ההוא, הבן של כלב, שהיה אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ והקים אותה. איך הערים האלה הפכו למקומות של גויים פתאום? וספר דברי הימים בא ומסביר:כששבטי ישראל יצאו ממצרים, קעילה ואשתמע היו כבר בנות מאות שנים (קעילה רק מאתים, כנראה, אבל די, אל תפריעו לדרמה שלי). וישבו בהן גויים לכל דבר. כשהיהודים הגיעו לאזור, הם נשארו כאן וגרו איתם וחיו באושר ובעושר ביחד. ולמה, הם שואלים, שהם יחיו בשלום עם היהודים? הו, אומר ספר דברי הימים, בואו אני אספר לכם סיפור. עילית שבעילית וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה: וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ׃ (בראשית לח א) מיד אחרי מכירת יוסף, יהודה (האדם, לא השבט) יורד לעשות עסקים בעדולם, ועל הדרך הוא רואה איזו אחת, ונדלק עליה. והאשה הזו היא חסרת שם. באף מקום במקרא (ספר הישר טוען שקוראים לה עילית. אילו רק הוא היה אמין, זה היה יכול להיות ממש מגניב) לא מוזכר השם הפרטי שלה, או חשבון האינסטגרם שלה. תמיד היא רק "הבת של שוע", בלי שם. אז הזאתי יולדת ליהודה את ער ואת אונן ואת שלה ואז מתה לה, יהודה ממשיך בחיי המשפחה שלו וער מת ואז גם אונן נדבק ממנו, אחרי כל זה נולדים ליהודה תאומים מתמר ונכדים מכל מי שנשאר חי והכל. הילוך מהירלימי בית שני, סופר דברי הימים כותב את תולדות שבט יהודה. הוא מתחיל מהסוף וסוגר את בני זרח קודם. ואז נתקע על בני פרץ מלא זמן , אבל בסוף מסיים גם איתם. ואז נשאר לו רק בן אחד. שלה. הסופר רוצה לומר לנו ששלה הוא בן יהודה מאשה אחרת, הבת של שוע הזאתי, אבל הוא רוצה לספר לנו עוד דבר על המשפחה שלה: וּבְנֵי אֵשֶׁת הוֹדִיָּה - כלומר, יהודה (בספר נחמיה, שנכתב באותו זמן, אנחנו פוגשים יהודה שנקרא במקום אחר הודיה (יב, ח - ט, ה) ויש גם יהודה-הודויה אחד (נחמיה יא, ט - דה"א ט, ז).) שהיתה גם אֲחוֹת נַחַם, שהוא אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי וְאֶשְׁתְּמֹעַ הַמַּעֲכָתִי אז הבנים שלה הם רק שלה (הבנתם? אני לץ), והבנים של שלה מוזכרים מיד בפסוק אחר כך, כמובן - בְּנֵי שֵׁלָה בֶן־יְהוּדָה עֵר אֲבִי לֵכָה וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה. אתם מבינים, אם ככה, למה בני קעילה והמעכתים היו בקשר כל כך טוב עם היהודאים? הם היו בני משפחה! (ובניגוד למשפחות אחרות בתנ"ך, הם שמרו על קשר טוב) (אם לא עקבתם - בני הדודים מצד האמא של שלה בן יהודה הם אלה שהתיישבו וייסדו את קעילה ומעכה) בן־חנן הגנן אם שמתם לב, יש פסוק שלם שלא הסברנו. אני מדבר על וּבְנֵי שִׁימוֹן אַמְנוֹן וְרִנָּה בֶּן־חָנָן וְתִילוֹן וּבְנֵי יִשְׁעִי זוֹחֵת וּבֶן־זוֹחֵת, כמובן, והסיבה שלא הסברתי אותו היא שאין לי הסבר אליו. אבל יש לי השערות. קודם כל, הקטע של להביא את שימון וישעי בלי הקשר, כנראה אומר שהם גם אחי אשת הודיה או בני נחם. (כלומר, זה כאילו שהפסוק אומר "נחם אבי קעילה ואשתמע ושימון וישעי, ובני שימון… ובני ישעי…" או "אשת הודיה אחות נחם ושימון וישעי, ונחם אבי קעילה ואשתמע ובני שימון… ובני ישעי…") קצרנויות כמו זו נפוצות בדברי הימים כמו שכסף נפוץ בימי שלמה. אם אתם רוצים ללמוד עוד על קיצורים כאלה אתם מוזמנים להשוות את שתי הפרשיות של משפחת שאול וללמוד מזה על הכל (דה"א ח, כט ו-ט, לה). ולמה אכפת לי מבני שימון וישעי? כנראה שגם הם עונים על שאלות שעלולות להתעורר לבני הדורות המאוחרים. למה אמנון בן דוד, לדוגמא, בנה של אחינעם היזרעאלית שבמקור היא מיהודה, מקבל שם עם אופי מצרי (האל אמון, מכירים?)? אז אולי השם הזה נשמר מאז ימי בני שימון באזור הזה. ואולי גם הערים רוּמָה שבהר חברון, דַנָּה וחֹלֹן שבדרום ההר, טֶלֶם שבסביבת זיף ובֵּית חָנָן שליד בית שמש מושפעים מהשמות של בני שימון - רִנָּה בֶּן־חָנָן וְתִילוֹן. ולכם, יש רעיון? רעיונות אחרים על פני הנה לכם כמה פירושים אחרים לפרשה שכבר פיתחתי אליה רגשות בעלות: רבי מאיר לייבוש וייזר (המלבי"ם): (על דברי הימים א ד יט) בספר היחוס שממנו העתיק היה כתוב שבני בתיה היו מרד והודיה ושימון וישעי ושם היה כתוב יחוס כל אחד באורך וחשב כל בני הודיה מכמה נשים, שעזרא (מי שכתב את דברי הימים לשיטת המלבי"ם) דלג אותם כי לא היו מצוינים ובתוכם בני הודיה שהיו לו מאשתו שהיתה אחות נחם שהם היו מצויינים (כלומר, מיוחדים, כאלה שראוי להזכיר) ואותם הזכיר ואמר שבני בתיה בת פרעה אשר לקח כלב היה מרד ובני אשת הודיה שהיתה אחות נחם, שעם אשה זאת הוליד את אבי קעילה הגרמי, ר"ל הגרמי הוא שם איש שהיה אבי קעילה, ואת אשתמוע שהיה ראש בעיר מעכה. ואל תתפלא שהגרמי שם איש, כבר הראיתי כזה רבים למעלה. וכן בני שימון היו מבני בתיה, ולא חשב שימון עצמו, שלא היה ראש רק בניו… וכן בני ישעי היו ראשי משפחות מבני בתיה. כלומר: לפי המלבי"ם, כל הפרשה הזו ממשיכה לדבר על בני כלב, ואחרי שבפסוק לפני כן מוזכר בנו של כלב מאשתו בתיה בת פרעה, גם בפסוק הזה ממשיכים הבנים שלה, וכדי לקצר, עזרא מזכיר את הפרטים עליהם בתוך הרשימה עצמה. כלומר: בני כלב מבתיה - מרד, הודיה שאשתו הייתה ככה וככה ושימון שהבנים שלו היו אלו ואלו וישעי שילד את זה וזה. רבי דוד קמחי (הרד"ק): (על דברי הימים א ד יט) אע"פ שלא נזכר עד הנה הודיה זה, הזכיר תולדותיו; וכן מנהג הספר כמו שכתבנו (לדלג על מלא חלקים מספר היוחסין שהוא מעתיק ממנו, ולציין רק את הדברים החשובים). ומאשתו שהיתה אחות נחם היו לו אלה הבנים – אבי קעילה הגרמי ואשתמוע המעכתי. אני לא זוכר של מי זה כי אני מבולגן בטירוף (האי"ן לדע"ת הקדוש): (אם מישהו מזהה שיאמר לי בבקשה) אשת הודיה שמוזכרת כאן, היא לא אשתו של הודיה, אלא האשה היהודיה של כלב, כלומר ממוצא יהודי. היא מוזכרת גם בפסוק הקודם, ולא ברור לי למה לחזור אליה שוב רק כדי לתאר את אחיה (בטח זה היה כתוב שם, אבל שכחתי), אבל מעניין לחשוב על זה. סיכו"ם, וספציפית כפית אז מה למדנו? למדנו שספר דברי הימים נכתב בתקופה מאוחרת ונועד להנגיש הכל לדורות החדשים, להתאים את הדברים למציאות החדשה ולענות על שאלות שעשויות לעלות להם. למדנו שלמרות שזה לא נראה ככה, בספר יש סדר פנימי. גם בחלק של ספר היוחסין. למדנו על כמה מוזרויות בהיגיון המוזר של השושלות בספר - היכולת להיות אב לעיר שייסדת, שינוי של שמות לשמות דומים, דילוג על חלקים מובנים מאליהם. ולמדנו, שגם ספר מיותר שכתוב מזוויע, אפשר קצת לאהוב. ומה היו המסקנות שלנו? דברי הימים מפרט את משפחות בני יהודה אחת אחת והוא מתחיל מהצעיר, מהבנים של אשתו השניה של יהודה. ולפני שהוא עובר לבני האשה הראשונה, הוא מספר לנו עוד משהו על האשה הזו. הוא מספר לנו שלאשה הזו יש קשרי משפחה עם הגויים שחיים בהרי יהודה וזה אולי יכול להסביר את הקשר הטוב שיש לעמים האלה עם בני יהודה במשך התנ"ך. זהו להפעם ועד הפעם הבאה - שכוייח. Like 0 comments 0 Kapit Nachat 4d באורים כבדו ה' - ישראל לוי מאמרים בעולם יש שני כוחות חזקים - אוֹר ואוּר. יש את הכח שמאיר, לעומתו יש את הכוח ששורף [1]. במאמר הקרוב ננסה להבין איך הם תלויים אחד בשני ואיך זה מושפע ומשפיע על התפילה שלנו. בתור הקדמה נעיין בתפילת שלמה (מלכים א ח, דבהי"ב ו): שלמה המלך מפרט איך בכל מיני מצבים, כשיבואו צרות על עם ישראל, הם יתפללו ואז יקרה מה שצריך לקרות. אבל מי שהוא מבקש עליו מהקב"ה 'וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ' זה דווקא 'הַנָּכְרִי' (מל"א ח', מ"ג). במבט ראשוני זה אולי נראה מוזר, אבל כשחושבים על זה אז אפשר להבין שדווקא בגלל שפחות אכפת מהגוי אז כל מה שהוא יתפלל יקרה אפילו שזה לא טוב לו, לעומת היהודי שמשמעות התפילה שלו היא גם עצם החיבור עם הקב"ה, וממילא לא תמיד יקרה מה שהוא מתפלל עליו כי יכול להיות שבאמת זה לא טוב לו[2]. עכשיו עם ההבנה הזאת נעיין בפרק כ"ד בישעיהו. בפרק יש תיאור מאוד מפורט של חורבן והתערערות של של הארץ: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ" (פסוק יט). הארץ, ארץ ישראל, מתרועעת אך לא קורסת. וזאת לעומת ארץ אחרת שמתמוטטת לגמרי, "מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ" (המשך הפסוק). ננסה להשוות את הפרק להיסטוריה, וכך לנסות להפיק תובנות ולקחים מהגלות והצרות. נראה את הפרק: “הִנֵּה ה' בּוֹקֵק [=מרוקן] הָאָרֶץ וּבוֹלְקָהּ [=שובר אותה] וְעִוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ יֹשְׁבֶיהָ (ה' מרוקן את הארץ מיהודים, ולאחר מכן שובר אותה ככה שגם גויים לא יכולים להשתמש בה.) וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן, כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו, כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ, כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר, כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה, כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ (כולם אותו דבר בגלות). הִבּוֹק תִּבּוֹק הָאָרֶץ וְהִבּוֹז תִּבֹּז [=הארץ תשדד ותבזז] כִּי ה' דִּבֶּר אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה. אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ, אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל, אֻמְלָלוּ מְרוֹם עַם־הָאָרֶץ (ברגע שהארץ נובלת, כל העולם מתאמלל.). וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ, כִּי־עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם. עַל־כֵּן אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ, עַל־כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר. אָבַל תִּירוֹשׁ, אֻמְלְלָה־גָפֶן, נֶאֶנְחוּ כּל־שִׂמְחֵי־לֵב. שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים, חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים, שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר. בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ־יָיִן, יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו. נִשְׁבְּרָה קִרְיַת־תֹּהוּ, סֻגַּר כּל־בַּיִת מִבּוֹא. צְוָחָה עַל־הַיַּיִן בַּחוּצוֹת, עָרְבָה [=החשיכה] כּל־שִׂמְחָה, גָּלָה מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ. נִשְׁאַר בָּעִיר שַׁמָּה [=שממה], וּשְׁאִיָּה יֻכַּת־שָׁעַר [=השממון יכתת וישבור את השערים]. כִּי כֹה יִהְיֶה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ בְּתוֹךְ הָעַמִּים כְּנֹקֶף זַיִת כְּעוֹלֵלֹת אִם־כָּלָה בָצִיר (ישארו יהודים בארץ בתוך העמים כמו עוללות - הם השאריות של הזית והגפן אחרי שנקפו ובצרו אותם). הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ [=ירננו, יתפללו תפילה של שבח. כמו "לכו נרננה לה'" (תהילים צ"ה א'), "אל תשא בעדם רנה ותפלה" (ירמיה ז' ט"ז), "רנה - זאת תפלה" (ברכות לא.)], בִּגְאוֹן ה' צָהֲלוּ מִיָּם (יצהלו על התשועה יותר מאשר בקריעת ים סוף). עַל־כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה', בְּאִיֵּי הַיָּם שֵׁם ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל.” אז ראינו שכשעם ישראל גולה מארץ ישראל הארץ בעצמה גם "נשברת", לא פורחת בשביל הגויים שמגיעים אליה. לא רק זה, אלא אפילו כל העולם "אומלל" בגלל שהארץ ריקה כמעט לגמרי מיהודים. אבל בכל זאת היהודים לא מושמדים, תמיד נשארים בודדים [3] - והם מרננים. (ספוילר: בהמשך הפרק ובפרקים הבאים מפורט גם איך הם יוושעו). אפשר לראות שזה דומה להיסטוריה - בבערך 1700 שנה שכמעט לא היו פה יהודים אף עם אחר לא הצליח לפרוח בארץ[4], בנוסף תקופה זו כוללת בתוכה את ימי הביניים בהם כל העולם היה מצוי בחושך ואומללות. ומה צריך להבין מכל זה? עַל־כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה'. אבל מה זה אומר? רש"י מביא שני פירושים למילה אֻרים: “תרגם יונתן בְּמֵיתֵי נְהוֹרָא לְצַדִיקַיָא [=בבוא אור לצדיקים] על שתי מאורות של גאולת בבל ושל אדום. ומנחם אמר אורים לשון נקיעים וסעיפים שהיו בורחים שם וכן 'אוּר כַּשְׂדִּים' (בראשית י"א, כ"ח) - בקעת כשדים, וכן 'מְאוּרַת צִפְעוֹנִי' (ישעיהו י"א, ח') - נקע חור מעונתו”. רש"י מסביר שיש שתי אופציות, גם באוֹר וגם באוּר - גם כשהמצב מאיר, אבל גם בבקעה, המקום הנמוך של הגלות שמלא בנחשים - ובשתיהן צריך לכבד את ה'. בבראשית י"א, כ"ח מופיע שאברהם אבינו נולד באור כשדים. אפשר להבין את זה ככה שהוא לא נולד שם רק במובן הפיזי, אלא גם האישיות והאמונה שלו נולדו בצורה מסוימת דווקא מתוך ה"אוּר", המקום הרע ומלא העבודה זרה שמנסים לשרוף אותו בו [5]. זה מדגיש את הרעיון שלנו שמתוך ה"אוּר" אפשר להיוולד מחדש [6] ולהצליח להתפלל ולרנן באמת. למעשה, לדעתי אפשר להגיד שכל ספר ישעיהו נע סביב העניין הזה של תפילה ורינה מתוך ה"אוּר" ומתוך ה"אוֹר". יותר מוקדם בספר ישעיהו, בפרקים ז'-י"ב, מסופר איך ישעיהו מתנבא בתקופת אחז המלך החוטא. מסופר איך יבואו על ישראל מכות אחת אחרי השנייה ועדיין 'הָעָם לֹא־שָׁב עַד־הַמַּכֵּהוּ' (ט', י"ב), העם לא שב אל ה' שהוא המכה, מי שמנהל את הכל מלמעלה. רק בסוף כשאשור, שהיו המקל שבעזרתו הקב"ה הכה אותנו, יפלו בעצמם, אז 'לֹא־יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית־יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל־מַכֵּהוּ [=על העמים שלמעשה הם אויבים שלנו] וְנִשְׁעַן עַל־ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת'. ולבסוף, יוכלו להגיד בפה מלא: “אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי (אני מודה לך ה' על זה שאנפת, פגעת בי, כי אני מבין שלמעשה זה היה לטובתי), יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי. הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי־עזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ ה' וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה. וּשְׁאַבְתֶּם־מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה” (ישעיהו יב, ב-ג). זוהי רִנה מתוך אוּר, מתוך כאב וסבל. לעומת זאת, בהמשך הספר יש שירה ורִנה מתוך אוֹר - למשל "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ" בפרק מ"ב, "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ" בפרק נ"ב וכו'. כדי להרחיב מעט את הנקודה, נוסיף את מה שמופיע במזמור קט"ז בתהילים: “אָהַבְתִּי כִּי־יִשְׁמַע ה' אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָי... אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי־מָוֶת, וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא. וּבְשֵׁם־ה' אֶקְרָא: 'אָנָּה ה' מַלְּטָה נַפְשִׁי!'... כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.”. כך שגם כאן, מתוך חבלי המוות והצרות, ה"אוּר", מגיעים לתפילה אמיתית - ובזכות זה בסוף "כוס ישועות אשא". ואנחנו רואים את העיקרון הזה בולט במיוחד בגלות בבל: אחרי 70 שנה של גלות, ואחרי שמגיע המן וכותב שטנה על היהודים שכמעט מושמדים אך ניצלים בנס מדהים - כתוב במגילת אסתר (ח', ט"ז): “לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר”. על כך דרשו חז"ל: “הדור קיבלוה [=חזרו וקיבלו את התורה מחדש] בימי אחשורוש” (שבת פח.). חז"ל למדו זאת מתוך הלימוד המוכר: “אורה – זאת תורה” (מגילה טז:), שכבר רמוז במשלי ו כג: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר". כלומר, גם מכאן נובע שמתוך ה"הארה" - ההצלה הפיזית מהגזירה של המן, היהודים, שלפני זה לא עשו את 'דתי המלך' - את המצוות, זכו לראות את האור הגדול של התורה ולקבל אותה מחדש. ראינו מארבעת המקומות הללו שמתוך כל הצרות והייסורים אנחנו מגיעים להארה שמתבטאת ברינה. הרמ"א (אורח חיים רצ"ו) מביא את שלושת הפסוקים האחרונים שסימנו בתור פסוקים שאומרים לפני ההבדלה. אפשר להגיד שאחרי האורות של השבת, כשיורדים שוב לעולם המעשה החומרי. כשיורד החושך לעולם ואנחנו צריכים להבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך ובין ישראל לעמים, אז צריכים אנחנו להתחיל להאיר בעצמנו ולרנן ולכבד את ה'. [7] כל זה חוזר לפסוק הראשון שסימנו. במדרש (פסיקתא דרב כהנא כ"א א'): “על כן באורים כבדו ה': במה מכבדין אותו? באילין פנסייא [=פנסים]. ר' אבהו אומר בשני מאורות, 'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים' (בראשית א' ט"ז), הא כיצד? חמה זורחת ומברכין עלה, לבנה זורחת ומברכין עליה”. הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) לומד מפסוק זה שצריך אש בהבדלה כדי לכבד את ה' (בספר "הסידור והתפילה" בערך 'הבדלה' ובביאורו לסידור בהקדמה להבדלה [8]). לסיכום, צריך לברך את ה' (להתפלל ולרנן) על שני המאורות. גם על החמה שמאירה את היום, הגאולה והתקופות הטובות. מנגד, צריך להתפלל גם על הלבנה, שמביאה מעט אור שמגרש הרבה מחשכת הגלות - גם עליה צריך לברך. “וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה” (ישעיהו לה י, נא יא), אין רִנה אלא תפילה של שבח. הרחבות: • כדי להבין עוד מימד של התפילה נראה את דברי צופר לאיוב (איוב י"א):"וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר… וְאוּלָם מִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ. וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה (לחכמה יש הרבה מה להגיד לך) וְדַע כִּי יַשֶּׁה (ישכח, ימחול) לְךָ אֱלוֹהַ מֵעֲוֺנֶךָ. הַחֵקֶר אֱלוֹהַ תִּמְצָא אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא (האם אתה חושב שאתה יכול לחקור ולהבין את אלוקים?!). גָּבְהֵי שָׁמַיִם מַה תִּפְעָל עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל מַה תֵּדָע. אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם... ואִישׁ נָבוּב (חלול, האדם הוא כלי קיבול, ועל כן) יִלָּבֵב (יוכל להתמלא בלב וללמוד בינה), וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד. (בלידתו האדם דומה לעיר פרא, ועליו לגדול ולהתפתח. ולכן –) אִם אַתָּה הֲכִינוֹתָ לִבֶּךָ וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּךָ (אם תתפלל אל הקב"ה) אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה (ובנוסף תעשה השתדלות לתקן את המעשים שלך), כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָא (אתה תוכל פשוט להזיז את הפנים שלך מהמום, הדבר הרע - ולהיות חזק). כִּי אַתָּה עָמָל תִּשְׁכָּח כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר... וּבָטַחְתָּ, כִּי יֵשׁ תִּקְוָה!". צופר מלמד את איוב (ואותנו) משהו מאוד חשוב: התפילה - פרישת הכפיים אל הקב"ה, בנוסף להשתדלות להיות טוב - התרחקות מה'אָוֶן', עוזרים להצליח לא לשים לב ל'מום' - כלומר הדבר הרע ולא לפחד, בגלל שמקבלים את התקווה שבסוף יהיה טוב. • עוד נקודה על ההבדלה, בשם הרב שובאל שושן: "יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים ופרצו חומות מגדלי וטמאו כל השמנים" (מעוז צור). "מגדל - ויפח באפיו נשמת חיים מן העליונים" (רש"י ישעיהו ה'). היוונים באו וניסו לפרוץ את כל החומות, גם הפיזיות אבל גם הרוחניות. והחשמונאים היו צריכים לבנות מחדש את החומות, אבל גם את השערים שכן משאירים חיבור בין פנים לחוץ, בין קודש לחול, כמו בהבדלה. "וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ". • נקודה כללית שאולי מסכמת את ה'חזרה בתשובה' בגלל הצרות וההצלה: "כשעושה תשובה שלמה, שהיא שבת. כמו שכתוב (דברים ל): 'וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ', אֲתְוָן דדין כאתון דדין (האותיות של זה כמו האותיות של זה). כי יש שתי תשובות. אחת, יש בני אדם שעושין משא ומתן והולכין בהבלי עולם הזה. ובאמצעות [זה] נופל לו הרהורי תשובה, ואחר-כך חוזר למקומו הראשון. וזה בחינות (יחזקאל א): 'וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב', שאין לו ניחא, כי פעם טמא ופעם טהור, כשר ופסול, אסור ומותר, וזהו בחינות ששת ימי החול. אבל תשובה שלמה היא בחינות שבת, שיש לו ניחא. כי 'בא שבת בא מנוחה' שיש לו מנוחה מכל וכל ונדחה הרע לגמרי" (ליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא סימן עט). רבי נחמן מלמד אותנו שהתשובה, השיבה לקב"ה והחזרה לחיוּת, שמתבטאת למשל בתפילה, יכולה לבוא מתוך התנועה של הלוך-חזור, 'רצוא ושוב', גלות וגאולה. אבל יש את התשובה המלאה שהיא בבחינת שבת, שבה אפשר לקבל את החיות בתפילה ובמצוות לא רק בגלל דברים שקורים מסביב (כמו הצרות וההצלה וכו') אלא רק מכך ש'מלאה הארץ דעה את ה''. (בשם מו"ר הרב דב זינגר) ---------------------------------------------- הערות שוליים: 1. ראה בספר לתורה ולמועדים, הרב ש"י זוין, דבר תורה לחנוכה. חזרה מעלה 2. "וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא' וכתיב 'וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי' אבל כשהוא בא אצל ישראל מה כתיב (דה"ב ו, ל): 'וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ' אם היה ראוי לו היה נותן לו ואם לאו לא היה נותן לו". (במדבר רבה א ג). חזרה מעלה 3. ראה איגרת ז של הרמב"ן (נדפס בספר כל כתבי הרמב"ן, מוסד הרב קוק, כרך א עמוד שסז). הוא כותב את האיגרת אחרי שהוא עלה לירושלים בשנת ה'כ"ז (1267) לבנו שנשאר בספרד: “ומה אגיד לכם בעניין הארץ, כי רבה העזובה, וגדל השיממון, וכללו של דבר, כל המקודש מחברו חרב יותר מחברו. ירושלים יותר חרבה מן הכול, וארץ יהודה יותר מן הגליל. ועם כל חורבנה היא טובה מאוד, ויושביה קרוב לאלפיים, ונוצרים בתוכם כשלוש מאות, פליטים מחרב השולטן, ואין ישראל בתוכה, כי מעת באו הטטרים ברחו משם, ומהם שנהרגו בחרבם. רק שני אחים צבעים קונים הצביעה מן המושל, ואליהם ייאספו עד מניין מתפללים בביתם בשבתות. והנה זירזנו אותם, ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה, ולקחנו אותו לבית הכנסת, כי העיר הפקר, וכל הרוצה לזכות בחרבות זוכה, והתנדבנו לתיקון הבית. וכבר התחילו ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה אשר היו מירושלים, והבריחום שם בבוא הטטרים, והנה יציבו בית הכנסת, ושם יתפללו. כי רבים באים לירושלים תדיר, אנשים ונשים, מדמשק וצובה וכל גלילות הארץ, לראות בית המקדש ולבכות עליו, ומי שזכנו לראות ירושלים בחורבנה, הוא יזכנו לראות בבניינה ותיקונה, בשוב אליה כבוד השכינה. ואתה, בני, ואחיך ובית אביך, כולכם תזכו בטוב ירושלים ובנחמת ציון.” חזרה מעלה 4. ראה למשל מסע תענוגות לארץ הקודש, מארק טווין. בספר הוא מספר על מסע שהוא ערך לארץ ישראל בשנת תרכ"ז (1869), כשכבר התחילו להגיע עליות קטנות לארץ אבל לא מאסיביות (לפירוט העליות הבולטות עד העלייה הראשונה, ראה בספר ארץ חמדת אבות, הרב נחמיה לביא). הוא מספר איך כל הארץ שוממת ויבשה ואפילו עצים בקושי יש. והנה אנחנו 150 שנה אחרי כשהארץ פורחת ומשגשגת, "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא". חזרה מעלה 5. רש"י (בשם בראשית רבה לח יג) על בראשית י"א כ"ח: "'על פני תרח אבי' - בחיי אביו ומדרש אגדה יש אומרים שעל ידי אביו מת שקבל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו והשליכו לכבשן האש והרן יושב ואומר בלבו אם אברם נוצח אני משלו ואם נמרוד נוצח אני משלו וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה אמר להם הרן משל אברם אני השליכוהו לכבשן האש ונשרף וזהו אור כשדים ומנחם פי' אור בקעה וכן (ישעיהו כד) באורים כבדו ה' וכן (שם יא) מאורת צפעוני כל חור ובקע עמוק קרוי אור". חזרה מעלה 6. ראה לתורה ולמועדים, הרב ש"י זוין, פרשת תולדות א. חזרה מעלה 7. וראה עוד בספר לבוש החור על סימן זה, שם מוסבר איך כל אחד מהפסוקים הוא כנגד אחת מברכות ההבדלה: 'כוס ישועות אשא' כנגד ברכת הגפן, 'ליהודים הייתה אורה' כנגד בורא מאורי האש ו'הנה אל ישועתי' כנגד ברכת הבשמים. חזרה מעלה 8. בספר "הסידור והתפילה" חלק ב בערך 'הבדלה' ובביאורו לסידור בהקדמה להבדלה. ניסיתי למצוא מקור מדויק לדבריו, לא מצאתי. חזרה מעלה Like 3 4 comments 4 Kapit Nachat May 19 מציירים מקרא שבת קהלת! פינת אבז"ם מוזמנים לצפות ולהנות! Like 0 comments 0 Forum - Frameless

קצת עלינו על הארגון ארגון נח"ת הוא ארגון נוער מכל רחבי הארץ המארגן פעילויות של לימוד תנ"ך בצורות שונות: החל משיעורים המועברים ע"י החברים עצמם בכל המחוזות כל שבוע, דרך משחקים וטיולים ושבתות וכלה, לעיתים רחוקות, בהרצאות של בוגרים, מורים ורבנים. הנוער - בגילאי תיכון (פחות או יותר) - מארגן את כל הפעילויות בעצמו, ללא הנהלה מבוגרת, ולכן מדובר בארגון ייחודי בארץ. בשל אופיו הייחודי והעצמאי, ישנו קשר הדוק בין החברים בגילאים השונים, כאשר אף חברי ההנהגה (ההנהלה הארצית, המחוזית ובעלי התפקידים השונים) משתתפים בפעילויות ככל החברים. כך גם בכיוון ההפוך, כל חברי הארגון יכולים ומורשים להעביר פעילות (בדרך כלל שיעור, אך זה יכול להיות משחק או כל הפעלה אחרת), וגם חברים בשכבת ט' או י' מעבירים פעילות לחברים בוגרים מהם. הדבר בונה בצורה טובה גם את האווירה החברתית המדהימה וגם את היכולת האישית ללמוד וללמד תנ"ך ובכלל. הלימוד אינו לימוד רגיל של תנ"ך כמו בשיעורים בבית הספר, בצורה של הספק "חומר" מסוים וניתוחים טכניים שלו, ומצד שני גם אין מדובר בפעילות סתמית כמו פעילויות רבות בתנועות הנוער (כולל אלו שיש בסופם שורה או שתיים של מוסר השכל). למרות שבארגון חברים (מטבע הדברים) רבים שמתמודדים (ואף זוכים) בחידון התנ"ך, הלימוד בארגון איננו מכוון לכך ואין דגש על זכירת כמות רבה של פרקים ופסוקים. אז מה כן? הלימוד בארגון חוויתי ומהנה, וכולל (מעבר לשיעורים ה'רגילים') דיונים על פרק או נושא מסוים, טיולים באתרים שונים ומשחקים. בשיעורים ובפעילויות ישנה מעורבות אישית של כל הלומדים, המביאים את עצמם אל הלימוד ואת הלימוד אל תוכם. הארגון פונה לכל בני הנוער היהודיים ללא הבדל, וחברי הארגון באים ממקומות מגוונים מאוד, גאוגרפית ואידאולוגית. המחוזות שלנו מידי שבוע נפגשים חברי נח"ת לשיעור במחוזות. כל השיעורים מועברים על ידי חברי הארגון עצמם. בצורה זו, נוצר שיח חי ושיתופי סביב התנ"ך. התנ"ך הוא של כולנו. נשמח אם תצטרפו, צרו קשר עם המזכ"ם הקרוב למקום מגוריכם. בואו לשמוע, להשתתף ואף להעביר שיעורים בעצמכם, כולם יכולים! פרטי ההנהלה הארצית: חנה: 05-674-6170 משה: 05-424-2316 או במייל: irgonachat@gmail.com מוזמנים לפנות לכל שאלה (שאלות שקשורות לארגון, לשאלה "ממה מורכב היקום?" אין לנו תשובה:) changeholi מחוז ירושלים: יום שני 19:30. בית הכרם 17, ירושלים. יוסי דה לה פואנטה: 055-277-8656 נעמי אייזנברג: 058-432-1264 מחוז גוש עציון: יום ראשון, 18:00. בית הכנסת הישן, אלון שבות. צורית איילי-קמפניינו: 058-644-2106 מרב יפה נוף: 055-306-6083 מחוז שומרון: יום שלישי, 18:45. בית כנסת אוהל אפרים, אריאל. יערה זמירי: 054-401-4404 עפרי אורבך: 054-329-4747 מחוז שרון: יום רביעי, 18:45. המדרשייה, פרדס חנה כרכור. שלום וייס: 053-827-7230 יוחאי לוי: 051-588-6684 מחוז מרכז: יום חמישי, 19:30. בית הכנסת המרכזי פנינת גנים, פתח תקווה. רננה מאיר: 058-421-3386 עטרת קליין:058-753-6017 מחוז צפון: יום חמישי, 18:00. אולפנית טבריה, טבריה. תמה לוריא: 051-212-0445 איתם עזריאל: 055-665-8551 מחוז חיפה: יום ראשון, 18:00 עירוני ו', דרך יד לבנים 97, חיפה. רות ריפקיינד: 058-770-7018 רינת מינדליס: 054-290-7097 קצת עלינו- הכפית "כפית של נח"ת" (מתבסס על הפסוק: "טוֹב מְלֹא כַף נָחַת") היא אסופת מאמרים שיצאה בעבר בתור עלון דו-חודשי וכעת עברה לאתר אינטרנטי. באתר מוצגים מאמרים שכתבו חברי הארגון, מדורים שנכתבים על ידי כותבים קבועים, כפיות קודמות, חידות, ומאמר שבו מוסבר כיצד לכתוב מאמרים. אחת לשנה מתפרסם גם "מזלג של נח"ת", אסופת מאמרים משעשעים באווירה פורימית לכבוד חודש אדר ו"הכף" - עלון מודפס עם מאמרים של חברי הארגון. המאמרים נערכים על ידי ועדת כפית, וכן האתר מנוהל על ידי ועדת כפית, שכל מטרתה לדאוג שהכפית תהיה במצבה הטוב ביותר, ולכן אתם מוזמנים להפנות אליהם כל הערה או שאלה בנושא הכפית. כמובן שכמו כל שאר הועדות והתפקידים השונים הועדה מתחלפת מדי שנה, וחבריה הם בני נוער. את המאמרים, המדורים והחידות מספקים חברי הארגון (צריכים עזרה בלכתוב מאמר? לחצו כאן כדי לקבל מידע בנושא).

פינת הכיף! כאן יעלו משחקים, חידות ושטויות כיפיות (בנושא תנ"ך כמובן) במקביל יעלו כאן ימי הולדת חודשיים, מוזמנים לאחל מזל טוב לחברי הארגון! פתרון החידה הקודמת איפה בתנ"ך יש 5 מילים רצופות מאותו שורש? תשובה: "בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ" (ישעיהו כד, טז) חידה חודשית מה משותף בתנ"ך לתאנים, פָּרוֹת ולאנשי סדום? חידות בציורים בכל שבוע יעלו לפה שש חידות בציורים עם ציורים הרומזים על מונחים מתוך פרשת השבוע הנוכחית. לחלקן יכולות להיות כמה פתרונות. את הפתרונות יש לשלוח בתור ציטוטים מפסוקים. בהצלחה! שלח יו ם הולדת את פרעה מזל טוב ל... שי רוזביץ..........................א סיון עמיחי משלוף....................יא סיון הדס מאיר........................יא סיון מאיר בוסקילה...................כ סיוון נווה סנובל........................כד סיון מתן ברוך דיין...................כה סיוון יהל בת שבע כהן................כז סיון עמיצור חייק......................כז סיון ליאור אוליניק......................ל סיון שרה סרברו........................ל סיון האיחולים שלכם!! רינת המזכמית האהובה עליי אנונימי מזל טובבבבבבבבבבב אייל! אילה בהצלחה בישיבה! אתה עכשיו זקן ממש ובן 19 וזה בעצם אומר שגם אני בת 19 כי ככה להיות תאומה עובד, אבל זה עדיין מצחיק כי אתה הרבההה יותר זקן ממני אייל עבד נגו נעם ישראלי נגה מלאכי וואו נעםםםםם אתה אדם ככ טוב ומדהים, מגיע לך אלפי מזל טובים!!! מזל טוב במיליוןןןן רנת נגה יאו יאו יאו מזל טוב עלמאאאא❤️❤️ את האהובה עליייי רינת המזכ"מית האהובה עליי אנונימי מזל טובבבבבבבבבבבבב אייל גליקמן מזכמית צפון לשעבר בהצלחה למזכמית צפון רינת דניאל איל אילה בהצלחה בישיבה! אתה עכשיו זקן ממש ובן 19 וזה בעצם אומר שגם אני בת 19 כי ככה להיות תאומה עובד, אבל זה עדיין מצחיק כי אתה הרבה יותר זקן ממני רינת למה זה תשאל לשמי? מזל טוב!! אייל אילה בהצלחה בישיבה! אתה עכשיו זקן ממש ובן 19 וזה בעצם אומר שגם אני בת 19 כי ככה להיות תאומה עובד, אבל זה עדיין מצחיק כי אתה הרבה יותר זקן ממני רינת המזכמית האהובה עליי אנונימי מזל טובבבבבבבבבבב

הקדשת פסוקים כאן אתם יכולים להקד יש לחברכם פסוקים ולקרוא את מה שהקדישו לכם תתפרעו כיד הדמיון הטובה עליכם מי אתה? למי אתה מקדיש? מה הפסוק? > Founder & CEO Don Francis This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. למחוז צפון המקסים ממזכמיתכם לשעבר המתגעגעת 'ישעיהו מט' יב "הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן" Office Manager Tess Brown This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Product Manager Lisa Rose This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. HR Lead Kevin Nye This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Customer Support Lead Alex Young This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. QA Specialist Andrew Cole This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Content Strategist Debbie Green This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Product Manager Alissa Rose This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Apply Today This is a Paragraph. Click on "Edit Text" or double click on the text box to start editing the content. info@mysite.com 123-456-7890

לא תעשה לך פסל וכל תמונה תמונות מרגשות וקורעות לב של חברי הארגון בשעתם היפה

1 2 3 4 איך כותבים מאמר לכפית?/ ועדת הדרכה אבל למה בכלל לכתוב מאמר? קודם כל, אחת מהמטרות של הארגון היא שחברי הארגון יעבירו שיע ורים ויכתבו מאמרים. כולם יכולים לכתוב מאמר! במאמר אתם יכולים לשתף רעיון שיש לכם גם בלי הצורך לעמוד מול קהל. בניגוד לשיעור, המאמרים נשמרים באתר של הכפית ותמיד אפשר לגשת אליהם ולקרוא אותם. למאמר יש עורך שעובר עליו ומוודא שהמאמר יצא טוב. המאמר הוא ההזדמנות שלכם לכתוב על נושא שמעניין אתכם, במיוחד אם המהלך שלכם ארוך/קצר מדי לשיעור. אתם לא חייבים להיות הראשונים שחשבו על הרעיון שעליו תכתבו במאמר, זה בסדר גמור לשאול שאלה ולענות עליה באמצעות מה שאנשים אחרים כבר כתבו. מצד שני, אתם בשמחה מוזמנים לכתוב רעיון שכולו שלכם, גם אם המהלך שלכם לא מבוסס על מפרשים או חוקרים. אז איך בוחרים נושא? כדאי לבחור נושא שמעניין אתכם, אתם תהנו הרבה יותר לכתוב על נושא שקרוב ללבכם. תחשבו על נושא שאליו אתם מתחברים, דמות מהתנ"ך שאתם מחבבים, ספר אהוב בתנ"ך, נבואה מגניבה, שאלה שעלתה לכם לאחרונה, נושא או פרק שהייתם רוצים להעמיק בו יותר… אפשר אפילו לפתוח מקום אקראי בתנ"ך. בחרתי נושא, מה עכשיו? כדי לכתוב על נושא כלשהו צריך להכיר אותו, לכן השלב הבא הוא ללמוד את הנושא שבחרתם. לא התחייבתם לאף אחד על נושא, אין שום מניעה להחליף נושא אם אתם רואים שבעצם יש כיוון אחר שיהיה לכם יותר מעניין לכתוב עליו. לימוד הנושא: השלב הראשון הוא ללמוד את המקורות התנ"כיים שקשורים לנושא ולהבין אותם. אפשר לחפש הקבלות בין פרקים, סיפורים דומים שמתקשרים, נבואות רלוונטיות וכן הלאה. אחר כך אתם מוזמנים ללמוד עוד מקורות שקשורים לנושא- פרשנים, מאמרים, שיעורים, מחקרים אקדמיים או כל דבר אחר שרלוונטי לנושא. כמובן, ממש אין צורך ללמוד את כל המקורות האלה, ואפשר גם לומר סברות מההיגיון שלא קראתם במקורות שלמדתם. ואיך מתחילים לכתוב? למאמרים בכפית יש מבנה מאוד מוגדר, מה שיכול דווקא לסייע לכתיבה. מאמר אמור להיראות כך: פתיחה- שבה מכניסים את הקורא לעניינים, נותנים רקע ומציגים את הנושא או את השאלה שעליה תענו במאמר. גוף המאמר- כאן המקום לשפוך את כל הטענות בעד הדעה שלכם, דוגמאות, פירוט וכן הלאה. סיכום- כאן חוזרים בקצרה על הנאמר כדי לעשות לקורא סדר בראש. לחלק מהאנשים קל יותר פשוט להתיישב ולכתוב, לחלק יהיה נוח יותר לכתוב קודם כל את ראשי הפרקים של המהלך בנקודות כלליות ואחר כך להרחיב. שתי הדרכים מעולות, תבחרו במה שיהיה לכם יותר נחמד. פתיחה: המשפטים הראשונים הם ההזדמנות לתפוס את תשומת הלב של הקורא ולכן רצוי לפתוח בצורה מעניינת, משעשעת, דרמטית- סיפור קצר, בדיחה, דוגמא כלשהי וכל העולה על רוחכם [1] . כאן חשוב לשים לב שהקורא- גם זה שלא למד את כל התנ"ך - מקבל את כל הידע שדרוש לו כדי להבין את המאמר. גם על נושאים מוכרים צריך לתת רקע- אנחנו מרשים לכם להניח שכל הקוראים שמעו על יציאת מצרים, אבל זה לא אומר שאם תביאו להם פסוק בודד הם ידעו שמדובר במכת ארבה. הקורא לא יודע את התנ"ך בעל פה, תנו לו הקשר! חוץ מרקע, הפתיחה צריכה להציג את השאלה שעליה המאמר בא לענות- מאמר צריך אמירה כלשהי, פואנטה כלשהי [2] . בדומה למה שנאמר לעיל, זו לא חייבת להיות שאלה שאיש לא ענה עליה קודם לפניכם, אפשר גם להציג שאלה ואת התשובות שכבר ענו עליה. אם המאמר יוצא מנקודות הנחה מסויימות - כלומר, דברים שהכותב מניח מלכתחילה ומתבסס עליהם, ולא עומד לדון על נכונותם [3] - כאן המקום לציין אותם. למשל - היו שני ישעיהו, היה ישעיהו אחד, לא היה שום ישעיהו בעולם כלל וכן הלאה. גוף המאמר: כאן כותבים את דעתכם על הנושא, עונים על השאלה שהצגתם בפתיחה ומנסים לשכנע את הקורא בדעתכם. תסבירו את מה שאתם רוצים שהקורא ילמד מהמאמר, תציגו את דעתכם, תטענו טענות, נמקו, שכנעו, תגיעו למסקנות ביניים ומהן תתקדמו לפואנטה הסופית, הלא היא התשובה לשאלה מהפתיחה. רצוי להתבסס על מקורות (תנ"כיים או חוץ תנ"כיים) שעוזרים לטענה שלכם ועל כל דבר שיעזור לשכנע את הקורא בדעה שלך. את המקורות שציטטתם צריך להסביר - לא, לא כולנו מבינים פסוק מאיוב [4] או ציטוט בארמית בלי הסבר! שימו לב שלכל מקור צריך להביא הפניה- מאיפה הבאת את מה שציטטת? ההפניה צריכה להיות ברורה ומובנת מספיק בשביל מי שירצה לפתוח את המקור בעצמו. טענות שמתבססות על היגיון ולא על מקורות צריך להסביר טוב, כך שהקורא ישתכנע בהגיון שלכם. כדי לשכנע קוראים שלמדו את הנושא עם פירוש אחר, תביאו טענות של הצד השני ותסבירו למה אתם לא מסכימים איתן. דוגמאות הן נהדרות- הן עוזרות להפוך משהו מופשט ומעורפל לקונקרטי ומובן. אל תגזימו עם הדוגמאות - לא צריך להביא יותר מ3-4 דוגמאות לאותו הדבר, זה סתם חופר. דברים שלא קשורים לנושא ולא תורמים למהלך, תוציאו מהמאמר. הם מסיחים את הדעת של הקורא מהנושא ומבלבלים אותו- המאמר הוא לא דף אסוציאציות ומה שלא קשור ולא מועיל - אין סיבה שישאר בתוך המאמר. דברים קשורים למחצה יכולים להשאר בהערות שוליים [ 5] . מבחינה לשונית- אין ציפייה שתדעו לשון ברמה של אבשלום קור, אבל תשתדלו לכתוב בצורה תקינה- שימו לב שהמשפטים הגיוניים, לא מתחילים בלשון רבים ועובר באמצע ללשון יחיד, בלי סלנג וכדומה. תוסיפו סימני פיסוק כדי לחלק את הטקסט למשפטים וכדי לחלק משפט ליחידות קטנות יותר. החלוקה הזו עוזרת להבין את מה שכתוב ואת הקשרים בין חלקי המשפט. תשתדלו שהמשפטים לא יצאו נורא ארוכים- כלל אצבע, משפט של יותר מ2 שורות הוא קשה להבנה. טיפ: דרך קלה להעלות את רמת הכתיבה שלכם היא להחליף את המילה "זה" במילה מתאימה אחרת. סיכום כאן מתמצתים בקצרה את מה שקרה עד עכשיו, בלי דוגמאות ופירוט ובלי להוסיף מידע חדש. המטרה היא לעשות לקורא סדר בראש. מבחינה ויזואלית: כותרות והדגשות כותרות יפות ומודגשות יהיו ידידותיות יותר לקוראים. דברים מהותיים וחשובים גם נחמד להדגיש, כך שויזואלית בולט לקורא שזה חשוב . לא להגזים עם ההדגשות - כשהכל מודגש, שום דבר לא בולט. פסקאות כשהקורא רואה המון טקסט צפוף, זה מרתיע אותו. תחלקו את המאמר לפסקאות קטנות יותר שתהיינה נעימות יותר בעין. אין צורך לרדת שורה בסוף כל משפט, אבל רצוי להתחיל פסקה חדשה כל פעם שעוברים נושא. איורים, טבלאות וכדומה יש דברים שקל יותר להמחיש ויזואלית - למשל, אם אתם מדברים על מקומות, מפה יכולה לעזור. אל תהססו להוסיף כל דבר שיקל על הבנת המאמר- איורים, מפות, טבלאות וכן הלאה. סיימתי לכתוב, מה הלאה? מעולה! קודם כל, תעבור שוב על מה שכתבת, זו ההזדמנות לוודא שהדברים מוצאים חן בעיניך. אפשר לשפר, לנסח מחדש ובכללי לשפץ את המאמר. לאחר מכן, שלח את המאמר לועדת כפית במייל nachat@gmail.com הועדה תעלה את המאמר לדוקס, ותשתף אותך בקובץ. מישהו מהועדה יערוך את המאמר. בדוקס תוכל לראות את השינויים, להגיב ולענות על השאלות של העורך. אל חשש- עריכה אינה צנזורה! אתה תראה את השינויים שנעשים בעריכה, וכל שינוי מהותי יעשה רק עם אישור ממך. בסוף העריכה, המאמר יעלה לאתר הכפית ואתם תקבלו כפית שוקולד בשבת הארצית הבאה! לסיכום, כולכם מוזמנים בחום לכתוב מאמרים לכפית. בוחרים נושא, לומדים אותו וכותבים. המאמר בנוי במתכונת של פתיחה, גוף וסיכום. בפתיחה מציגים שאלה, עונים עליה בגוף המאמר ומסכמים הכל בסיכום. מוזמנים בשמחה רבה לפנות אלינו (ועדת הדרכה) בכל שאלה והתייעצות. [6] שושנה שלו - 058-779-7938 ליאור אולייניק - 054-596-4443 ------------------------------ הערות שוליים: 1. היו לא תהיה! (יחזקאל כ', ל"ב) ח זרה ללמעלה. 2. כלומר, טוב, אפשר לכתוב מאמר בלי פואנטה, אבל… זה חסר פואנטה. חזרה ללמעלה. 3. די דומה לאקסיומות במתמטיקה, בעצם. חזרה ללמעלה. 4. בואו לשבת איוב!!! או כל שבת אחרת שתהיה השבת הבאה בעת קריאת שורות אלו! חזרה ללמעלה. 5. הערות שוליים, הערות שוליים זה הפתרון להכל. חזרה ללמעלה. 6. אלו לא ועדת הדרכה הנוכחיים, אם תרצו לפנות לועדת הדרכה פנו אליהם: יאשי האן - 0587204812 שירה פרייז'ר - 0585023351 5 הערות

יש לך רעיונות איך לשפר את הכפית? This is your Contact section paragraph. Encourage your reader to reach out with any questions, comments or to take a different action specific to your site. You can also click on the contact form to customize the fields. Let's Chat Phone 123-456-7890 Email info@mysite.com Social Media First Name Last Name Email Message Send Thanks for submitting!

דיונים דיונים בנושאים תנ"כיים שעורכים חברי הארגון ממש כאן, באתר. מוזמנים לקרוא ולהשתתף! . Kapit Nachat Aug 18 2 min טוב לו וצדיק? / הדס פרנקל מה הייתם מעדיפים להיות - מושחת עשיר או עני הגון? אולי תענו שהייתם מעדיפים להיות עשיר הגון, אבל האם זה אפשרי בכלל? בתנ"ך יש הרבה אזהרות... 110 views 10 comments 8 likes. Post not marked as liked 8 Kapit Nachat Jul 19 2 min מי אתה קהלת? / דביר ישראל גינת ספר קהלת מנסה להתחקות אחר הדרך הטובה ביותר לנהוג בעולם, ולבסוף מגיע למסקנה שיראת ה' היא התשובה. אולם, אחת השאלות הגדולות היא, מי הוא אותו... 126 views 10 comments 1 like. Post not marked as liked 1 Kapit Nachat Jun 25 3 min האם השבטיות באמת עדיפה על האחדות? / משה מייזלס לפי הפסוקים, עם ישראל מתחיל את מסעו במצרים כעם אחיד ומאוחד. בתחילה לא מוזכרים שבטים וחלוקות, ואלה נוצרים ומפרידים את עם ישראל במהלך המסע... 182 views 14 comments 6 likes. Post not marked as liked 6