תוצאות חיפוש

האתר של ארגון נח"ת- נוער חובב תנ"ך- כאן תוכלו למצוא פרטים עלינו, איך להצטרך ומאמרים של חברי הארגון. נח"ת - נוער חובב תנ"ך "קרוא והגב כי מחר נמות" הגזמה? לעעע. לדיון של אילת יפה נוף על אגרת הצרים בעזרא לקריאה לדבר התורה החדש של נוה גבע לפרשת פקודי לקריאה למאמר של אלעד יניר על נבואת הבשר של חגי לקריאה מזלג תשפ"ד! קישור לאתר הישן של נח"ת בו נמצאים מאמרים ישנים: https://nachat3.wixsite.com/nissayon דבר מערכת הכפית קבלו אותה (רעש של תופיםםםםם) וועדת כפית החדשה! הם לא מאחרים, הם מעדכנים את האתר, הם לא עושים רפרנסים לדברי העורכים הקודמים!! (אופס, לא משנה) הם הוועדה הכי נא"ה עד כה! (הבנתם נגה אלעד והדס? אהה, אהה?) אנחנו בעצם מי שאחראים לתפקוד השוטף של האתר הזה, העלאות, התחננות נואשת למאמרים ודברי תורה, וגם, הכנת אלפי כפיות שוקולד. [1] האתר הזה הוא לא רק שלנו, הוא שלכם (מה מי ידע? שוק?) כל התוכן מגיע מכם! החידות הדיונים המאמרים ודברי התורה פה, הם תוכן שאתם כותבים (אתה כן אתה!) [4 ] אז תפתחו את הרעיונות שלכם ואנחנו פה לערוך להעלות ולזכות אתכם בכפית שקולד (ותהילת עולם) תמורת המאמץ. כל מה שתכתבו נשאר פה ומוסיף לרמה התנכית של הארגון, אז לשאלות יעוצים והצעות אנחנו תמיד פה- נ גה -0545632291 א לעד-0555694120 ה דס- 0559922882 ______________________ הערות שוליים: הערת שוליים מצחיקה [2 ] [חזרה מעלה ][3 ] זאת הייתה הבדיחה אם לא הבנתם [חזרה מעלה ] כן צבי כותבים חזרה מעלה ולא חזרה למעלה [חזרה למעלה ] כן אתה, שי רוזביץ' שגר בהדר גנים ברחוב זקן השומרים ותמיד אוכל ריבה בסוף ארוחת הבוקר. [ חזרה מעלה ] 1. 2. 3. Anchor 1 Anchor 2 anchor 1b Anchor 3

פינת הכיף! כאן יעלו משחקים, חידות ושטויות כיפיות (בנושא תנ"ך כמובן) במקביל יעלו כאן ימי הולדת חודשיים, מוזמנים לאחל מזל טוב לחברי הארגון! פתרון החידה הקודמת איפה יש רצף של 5 מילים בעלות שתי אותיות? (יש כמה ;) תשובה: "כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן" (בראשית לה, יז) "כִּי יָד עַל כֵּס יָ-הּ" (שמות יז, טז) "עַל כֵּן לֹא בָא אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ" (שמואל א כ, כט) חידה חודשית איפה בתנ"ך יש 5 מילים רצופות מאותו שורש? חידות בציורים בכל שבוע יעלו לפה שש חידות בציורים עם ציורים הרומזים על מונחים מתוך פרשת השבוע הנוכחית. לחלקן יכולות להיות כמה פתרונות. את הפתרונות יש לשלוח בתור ציטוטים מפסוקים. בהצלחה! שלח יו ם הולדת את פרעה מזל טוב ל... חבר זימן....................ה ניסן שירה יעקובי...............י ניסן אילה רוט.................יט ניסן אריאל כהן...............יט ניסן רעיה סופר...............יט ניסן טוהר ראבד..............כא ניסן יוחאי לוי.................כג ניסן נעמי אשכנזי...........כד ניסן טוביה יוסף ארביב....כה ניסן תהילה אסתר עוז......כז ניסן רנה שרון................כח ניסן האיחולים שלכם!! רינת המזכמית האהובה עליי אנונימי מזל טובבבבבבבבבבב אייל! אילה בהצלחה בישיבה! אתה עכשיו זקן ממש ובן 19 וזה בעצם אומר שגם אני בת 19 כי ככה להיות תאומה עובד, אבל זה עדיין מצחיק כי אתה הרבההה יותר זקן ממני אייל עבד נגו נעם ישראלי נגה מלאכי וואו נעםםםםם אתה אדם ככ טוב ומדהים, מגיע לך אלפי מזל טובים!!! מזל טוב במיליוןןןן רנת נגה יאו יאו יאו מזל טוב עלמאאאא❤️❤️ את האהובה עליייי רינת המזכ"מית האהובה עליי אנונימי מזל טובבבבבבבבבבבבב אייל גליקמן מזכמית צפון לשעבר בהצלחה למזכמית צפון רינת דניאל איל אילה בהצלחה בישיבה! אתה עכשיו זקן ממש ובן 19 וזה בעצם אומר שגם אני בת 19 כי ככה להיות תאומה עובד, אבל זה עדיין מצחיק כי אתה הרבה יותר זקן ממני רינת למה זה תשאל לשמי? מזל טוב!! אייל אילה בהצלחה בישיבה! אתה עכשיו זקן ממש ובן 19 וזה בעצם אומר שגם אני בת 19 כי ככה להיות תאומה עובד, אבל זה עדיין מצחיק כי אתה הרבה יותר זקן ממני רינת המזכמית האהובה עליי אנונימי מזל טובבבבבבבבבבב

דבר תורה לפרשת פקודי / נוה גבע 1 לימוד הנהגת ה' מציפור בסיום עבודות המשכן, כותבת התורה "וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד, וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" ( לט,לב). שואל האלשיך הקדוש, הרי הסדר בפסוק הוא הפוך, קודם יש לדווח על עשית המלאכה ע"י בני ישראל, ורק אח"כ על סיום העבודה? ("וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן...") אם התורה כבר כתבה "וַתֵּכֶל", שֶׁהִסְתַּיְּמָה העבודה, איך אפשר לכתוב אח"כ "ויעשו בני ישראל", הרי העבודה כבר הִסְתַּיְּמָה?האלשיך, עונה על השאלה, תוך כדי כתיבת יסוד בהנהגת הבורא. הרי עבודות המשכן היו מורכבות מאד: עבודות עץ, מתכת, בד וְתִכְנוּן אַרְכִיטֶקְטוֹנִי, ברור שלבני ישראל לא הייתה הכשרה לכך, ובכל אופן נדרש מהם לבצע את המלאכה בשלמות, מכיוון שהקב"ה דורש מעושי מצוה, להשתדל ולעשות, כיכולתם והוא בהמשך, משלים את עיקר העבודה, אבל זוקף את העשייה כולה, לבני ישראל, כאילו עשאוה בשלמות. וכך יש להסביר את הפסוק: "וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן", עבודת המשכן כאילו כלתה מאליה, שהרי הקב"ה עשאה, ומבחינת בני ישראל, כאילו היא נעשתה מאליה. ואע"פ כן "ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה השם", כל המלאכה נזקפת לזכות בני ישראל, כאילו עשאוה לבד. לכן "ככל אשר צוה השם', ולא ממש "אשר צוה שם", שהרי הוא ציווה, כביכול, שיעשו הם את העבודה בשלמות. כללו של דבר, אנו חייבים בכל מקרה את עזרת הבורא, אלא שהקב"ה עוזר רק למי שמשתדל ופועל גם בעצמו כיכולתו להשגת המטרה, אך עלינו לדעת שגם אם המטרה הושגה, יֵשׁ לְיַחֵס זֹאת לקב"ה, ולא לפעולותינו שלנו, שרק גרמו לקב"ה לסייע לנו. הגמרא מגדירה זאת היטב: אם יאמר לך אדם ..לא יגעת ומצאת – אל תאמין. יגעת ומצאת – תאמין. נדייק, הגמרא אומרת "ומצאת", לא "השגת" דהיינו עליך להתייחס לכך כִּמְצִיאָה שֶׁבָּאָה בְּאַקְרַאי, וגם אם טרחת הרבה, לא בהכרח שתמצא. הכל "בסייעתא דִּשְׁמַיָּא". (מגילה ו:). הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל (היה רבה של רחובות), הביא דוגמא לרעיון ממקרה שקרה לו. בקר אחד, הוא נכנס לחדרו שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו הָיוּ מוּגָפִים, ומצא בתוכו ציפור לכודה. הוא התבונן בה איך היא מנסה לצאת דרך החלון וְנִתְקֶלֶת בַּשִּׁמְשָׁה, כך כמה וכמה פעמים. בכל פעם קיבלה מכה חזקה מֵהַשִּׁמְשָׁה ועפה לאחור. הרב הבחין בְּסִבְלָהּ, פתח לה את החלון והיא עפה החוצה. הוא התבונן בה וחשב, אולי הציפור חושבת שהיא הכתה בחלון כמה פעמים עד שהצליחה לפרוץ אותו. אבל האמת היא, שאני פתחתי לה את החלון ושחררתי אותה. אומנם בלי מאמציה לפרוץ את החלון, והמכות שספגה במקור כתוצאה מכך, לא הייתי מרחם עליה ומשחררה, כך שבכל אופן מאמציה עזרו לה. כך מאמצינו להשגת משימות , לא הם המשיגים את המטרה, אבל גורמים לכך שהקב"ה יראה את מאמצינו ויעזור לנו להשיג את המטרה. שבת שלום. 2 3 4 7 5 6 Anchor 1 Anchor 2 8 Anchor 3 Anchor 4 Anchor 5 Anchor 6 Anchor 7 Anchor 8 Anchor 9 1הערות שוליים

To test this feature, visit your live site. Categories All Posts My Posts מאמרים ומדורים !מאמרים ומדורים שחברי הארגון כותבים. קריאה מהנה צור פוסט חדש מאמרים מוזמנים לקרוא את המאמרים של חברי הארגון subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 40 Follow מדורים המדורים הם פורמט שונה מהמאמרים, כאשר לכל מדור יש אדם קבוע שכותב אותו ונושא מסוים וקבוע. כל המאמרים מעניינים, קריאה מהנה subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 38 Follow ספוקנ"ך בינתיים יעלה הספוקן אם הוא נביא של טוביה וחבר subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 0 pending Welcome! Have a look around and join the conversations. subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 1 נח"ת פלוס פינת אבזם ועוד subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 0 New Posts Kapit Nachat 1s נבואת הבשר של חגי - אלעד יניר מאמרים תקציר יש נבואה אחת קצרה ומוזרה שמלא מפרשים פירשו אותה באופנים שונים. הנבואה היא הנבואה שלישית של חגי. במאמר נפתח במבוא לחגי, נסקור את נבואות חגי ואז נלמד את "נבואת הבשר של חגי". מבוא לחגי הנביא חגי חי בימי שיבת ציון, כאשר ישנה אוטונומיה מסוימת לעם ישראל, אך העם כפוף למלכות פרס. בתחילה, המלך כורש מכריז על אוטונומיה מסוימת, ליהודים מותר לבנות את בית המקדש ולהקים חיים קהילתיים. לאחר הצהרת כורש, העם מתחיל להקריב קורבנות, ומאוחר יותר מנסה להקים את הבית על ידי הבאת עצי ארזים¹ מהלבנון. בימי המלך ארתחשסתא, צרי יהודה ובנימין² כותבים למלך מכתב, אשר בעקבותיו המלך מורה להפסיק את עבודת המקדש. חגי מנבא בשנת 2 לדריווש (שמלך לאחר ארתחשסתא). בימים בהם העם עדיין מקריב קורבנות אך לא בונה את המקדש. כל נבואות חגי עוסקות במקדש או בבית דוד ומעודדות את העם להמשיך בבניין העם והמקדש. בעקבות זאת, העם בונה את המקדש³. חגי מנבא 4 נבואות⁴, לכל נבואה יש תאריך. כל נבואות חגי עוסקות בבניין המקדש. ראשית, נסקור בקצרה את הנבואות 1, 2, 4 ואז נעסוק בנושא שלנו – הנבואה השלישית. סקירת נבואות חגי הנבואה הראשונה עוסקת בבניית המקדש וקוראת לעם לבנות את בית המקדש. חגי מציג את טיעוני העם לא לבנות: א, המצב המדיני (האיסור של ארתחשסתא). ב, המצב הכלכלי הקשה – לא ניתן לבנות את המקדש בשל המצב הכלכלי, ויש להתעסק בפרנסה קודם. חגי עונה כי יש לבנות גם ללא אישור מלכות פרס, וכי המצב הכלכלי נגרם כתוצאה מאי בניית המקדש. מכך ניתן להסיק שבניית המקדש תגרור את הטבת המצב הכלכלי. בנוסף הנביא קורא לעם לבנות את המקדש בעצים הקיימים – "עלו ההר והבאתם עץ", וכי אין צורך לבנות את הבית עם ארזי לבנון:⁵ "(ו) זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכוֹל וְאֵין לְשׇׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשׇׁכְרָה לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב. (ז) כֹּה אָמַר י-הוה צב-אות שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם. (ח) עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה בּוֹ [וְאֶכָּבְדָה] (ואכבד) אָמַר י-הוה" (חגי א ו-ז) לאחר נבואה זו, העם מתחיל בבניית המקדש. הנבואה השנייה מתייחסת לעם שראה את הבית הראשון בתפארתו, ולכן כאשר הוא מסתכל על הבית החדש, הקטן והבנוי מעצים מקומיים הבית נחשב לאפס בעיניו. הנבואה קוראת לעם להמשיך בבניין המקדש ולא לדאוג, כי י-הוה שולט בעולם והוא יהפוך את בית המקדש למכובד אף יותר מהראשון: "(ג) מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם. (ד) וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל נְאֻם י-הוה וַחֲזַק יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַחֲזַק כׇּל עַם הָאָרֶץ נְאֻם י-הוה וַעֲשׂוּ כִּי אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם י-הוה צב-אות. (ה) אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְרוּחִי עֹמֶדֶת בְּתוֹכְכֶם אַל תִּירָאוּ. (ו) אכִּי כֹה אָמַר י-הוה צב-אות עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת הֶחָרָבָה. (ז) וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת כׇּל הַגּוֹיִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כׇּל הַגּוֹיִם וּמִלֵּאתִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד אָמַר י-הוה צב-אות. (ח) לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם י-הוה צב-אות. (ט) גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר י-הוה צב-אות וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם י-הוה צב-אות" (חגי ב ג-ט) בנבואה השלישית נעסוק בהמשך, והיא נושא המאמר. הנבואה הרביעית עוסקת בהשמדת חוזק הגויים ובבחירה בבית דוד ובזרובבל. הנבואה הרביעית אולי משלימה את הנבואה השנייה שקראה כי י-הוה יחזק את בית המקדש: "אֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. (כב) וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו. (כג) בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם י-הוה צב-אות אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם י-הוה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם⁶ כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם י-הוה צב-אות." • הנבואה השלישית כעת, נעסוק בנבואה השלישית. "(י) בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְּבַר י-הוה אֶל חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר. (יא) כֹּה אָמַר י-הוה צב-אות שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים תּוֹרָה לֵאמֹר. (יב) הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל הַלֶּחֶם וְאֶל הַנָּזִיד וְאֶל הַיַּיִן וְאֶל שֶׁמֶן וְאֶל כׇּל מַאֲכָל הֲיִקְדָּשׁ וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא. (יג) וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכׇל אֵלֶּה הֲיִטְמָא וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא. (יד) וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם הַזֶּה וְכֵן הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם י-הוה וְכֵן כׇּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא. (טו) וְעַתָּה שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן בְּהֵיכַל י-הוה. (טז) מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים. (יז) הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּבַבָּרָד אֵת כׇּל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם וְאֵין אֶתְכֶם אֵלַי נְאֻם י-הוה. (יח) שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל י-הוה שִׂימוּ לְבַבְכֶם. (יט) הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ." (חגי ב י-יט) הנבואה נאמרת ביום ייסוד היכל י-הוה – כ"ד לחודש התשיעי (כסלו). קיצור הנבואה: חגי שואל את הכהנים אם אדם נוגע במאכל קדוש, אם הוא מקדש דברים אחרים – האדם או כנף בגדו. הכהנים עונים שלא. חגי שואל אם טמא נוגע בהם האם הוא מטמא – הוא עונה שכן. מזה נלמד שהטומאה עוברת מהר יותר מהטהרה. חגי אומר שככה גם עם ישראל, הטומאה עוברת מהר יותר, ולכן כל הקורבנות של עם ישראל טמאים. אז הוא פונה לעם ואומר שימו לב שעד היום , לפני יום ייסוד היכל ה' היבולים החקלאיים לא הניבו הרבה פירות, אך מיום ייסוד היכל י-הוה, י-הוה יברך אותם והיבולים יגדלו. ישנם כל מיני פירושים הטוענים שהנבואה מדברת על היחסים עם השומרונים, ואומרת כי השומרונים הם אלו שטימאו את הקורבנות: "נראה לי שהתכוון בדבריו אלה לעמים שישבו בשומרון... אמר הנביא כי טמאי נפש הם" (דעת מקרא חגי ב יד ד"ה העם הזה) אני סבור שפרושים אלו לא מספקים מכיוון שלנביא חגי יש מסר אחד – בניית המקדש היא דבר טוב! לכו תבנו את בית המקדש! חגי לא מנבא כל כך הרבה נבואות, אז ניתן לטעון שקשה ללמוד מנבואותיו האחרות לכאן, אבל עדיין שאר הנבואות עוסקות במקדש או לכל היותר בשושלת בית דוד. בנוסף, מה הכוונה במעשה עם הכהנים? הקושייה המרכזית היא שהנביא חגי לא עוסק ביחסים עם השומרונים, אלא בבניית המקדש עצמה. בנוסף, הנבואה נאמרת ביום ייסוד היכל י-הוה, אז ככל הנראה היא מדברת על משהו שקשור לבנייתו. (בנוסף, כמו שנראה להלן הנבואה מנגידה בין המצב שהיה קיים לפני בניין המקדש לבין המצב לאחריו)⁷ אני מציע פרשנות אחרת. העיקר של הנבואה היא בניית בית המקדש, כמו כל שאר נבואות חגי. הנבואה נאמרת ביום ייסוד המקדש ולכן משבחת את העם על הבנייה. ראשית, הנביא אומר כי הקורבנות שהוקרבו "נטמאים" בגלל אי בניית המקדש. מה שווים הקורבנות כאשר העם לא בונה את בית המקדש? המעשה עם הכהנים אומר כי בשל אי בניית המקדש, שאולי נראית כדבר קטן, כל המצב של העם נדפק. כמו שנגיעה קטנה מאדם טמא מטמאת את כל האוכל, גם אי בניית המקדש, הנראית כדבר פעוט מטמאת את כל מפעל שיבת ציון. שנית, הנבואה מזכירה את העוני והמצב הכלכלי הקשה שנגרם כתוצאה מאי בניית המקדש, (על פי הנבואה הראשונה), ואומרת שמעתה, יום בניית המקדש – המצב הכלכלי ישתפר. למעשה הנבואה משלימה את הנבואה הראשונה, שקראה לבניית המקדש ומשבחת את העם על בנייתו. סיכום ראינו כי בתחילה הנביא חגי קרא לעם לבנות את המקדש וטען כי המצב הכלכלי הרע הוא תוצאה של אי בניית המקדש. הנבואה השלישית, בה עסקנו, התרחשה ביום ייסוד היכל י-הוה ושיבחה את העם על הבנייה. ראשית, היא התייחסה לאי בניית המקדש כאל טומאה אשר טימאה את כל החיים, כולל את הקרבת הקורבנות. שנית, היא התייחסה למצב הכלכלי הרע שהיה לפני בניית הבית, וקראה שכאשר בניין הבית ייגמר והיבולים יתנו את פרים. נ"ב "ועתה שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מטרם כתיבת כפיליסט נא"ה מאמר בכפית. מהיותם באים אל חבורת נח"תיסטים תמימים לכתוב מאמרים והיו מעטים, באים אל אריאל יונייב לחשף 50 מאמרים והיתה 20. הכיתי אתכם בחוסר מאמרים את כל מעשה מקלדתכם ואין אתכם אלי מן היום הזה אברך" (אלעד 18 1-4) ________________________ הערות שוליים: 1."וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם"(עזרא ג, ז) (חזרה מעלה) 2. צרי יהודה ובנימין הם קבוצות שונות של עמים שונים (שומרונים, עמונים, אשדודים…) ששלחו אגרות למלך ארתחשסתא בהן כתבו שהיהודים מורדים ועל כן כדאי למלך לעצור את הבנייה. (חזרה מעלה) 3. עזרא א-ד. (חזרה מעלה) 4. יש מפרשים שטוענים שיש 5 אבל כאן נחלק ל-4. (חזרה מעלה) 5.ראינו בהערה 1 שבתחילת שיבת ציון העם החל לבנות את הבית בעצי ארזים יקרים. הנביא קורא לעם לבנות את הבית ממה שיש, וכך גם ניתן לבנות את הבית למרות המצב הכלכלי הקשה. (חזרה מעלה) 6.הנבואה מתכתבת עם נבואת ירמיהו שדיברה על ניתוק יהויכין המלך מהמלכות: "חַי אָנִי נְאֻם י-הוה כִּי אִם יִהְיֶה כׇּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ" (ירמיהו כב כד) זרבבל הוא צאצא ליהויכן, ונבואת חגי אולי רומזת לכך שבית דוד יתחזק מחדש. (חזרה מעלה) 7. כנראה כותב דעת מקרא סבר שהעיקר הוא שבח לעם על שלא שילב את השומרונים, אך ראשית כנאמר לעיל חגי לא מדבר על כך. שנית, למה זה כל כך משנה עד עכשיו? עד עכשיו היה עוד ניתן לבנות את המקדש עם השומרונים, ועתה אין סיכוי שהם יבנו אותו? (חזרה מעלה) Like 0 comments 0 Kapit Nachat Feb 06 סיכומי שיעורים - שבת שלו"ם מאמרים תוכן עניינים: איך לומדים סיפורים - רינת מינדליס נבואות ושירות - נעמה ורבר מצוות - איתמר לוי רשימות - יאשי האן ספרות החכמה - ליאור אולייניק למידה ממאמרים - הילל קרויטורו מאמרים - למה איך ואיפה? כלים דיגיטליים - יערה זמירי פרשנות פנים מקראית - מבשר עזריאל הרכבת מהלך לשיעור או למאמר - משה מייזלס רטוריקה - רשף אור איך לומדים סיפורים – רינת מינדליס תיחום מאיפה בכלל להתחיל? שני שלבים: 1. חפשו איפה יש פרשיות - לא כל פרשייה היא סיפור אבל סיפור בהכרח יתחיל בפרשייה חדשה! 2. רפרפו על הפרשיות וחפשו דברים שנשמעים כמו פתיחה: אקספוזיציה¹, שפה רשימתית², המילה "ויהי". ומתי הסיפור נגמר? כשזה נראה כמו התחלה של סיפור חדש. הקריאה עצמה קודם כל חשוב להבין מה אתם יודעים, וחשוב מכך - מה אתם לא יודעים. מה אתם יודעים: איפה בתנך אני נמצא; מה המצב הרוחני, מדיני וכלכלי של העם. אולי גם מי הנפשות הפועלות. מה אתם לא יודעים: זכרו, אתם לא יודעים את הסוף של הסיפור! הרבה מסיפורי התנך מוכרים מאוד ואם נקרא אותם בלי הכנה מראש נפספס את המון. ולפעמים מה שאנחנו זוכרים הוא פשוט לא הפשט, אלא מדרש בכלל! אז נסו לשכוח את כל מה שאתם יודעים, לבוא בראש נקי ופשוט לקרוא ולהתרגש – ממש כמו בסיפור רגיל. שאלות השאלות מתחלקות לשני סוגים: שאלות הבנה ושאלות עומק. שאלות הבנה - "מה קרה" או "מה המילה הזאת אומרת", לרוב יש להן תשובה די ברורה בפרשנים. שאלות עומק – שאלות הבנה עם יותר מתשובה אחת או שאלות מהותיות על הסיפור, המניעים של הדמויות, פערי המידע. *מומלץ מאוד לכתוב את כל השאלות על דף או בקובץ דוקס! מיפוי השאלות לאחר כתיבת השאלות חלקו אותן לקטגוריות. הנה כמה קטגוריות אפשריות: שאלות הבנה: שאלות מילון – מה המילה הזאת אומרת? שאלות "מה קרה" – מה מהלך הקרב המתואר לי? שאלות עומק: הדמויות – מה המניע של הדמות הזאת? האם הדמות ההיא יודעת ש…? התפאורה לסיפור (הזמן והמקום) – למה זה קורה דווקא שם? מי עוד נוכח בסיטואציה? צורת הכתיבה – למה זה כתוב כך? למה לא מסופר לי ש…? תשובות תתחילו בשאלות ההבנה, רק אחרי שיש לכם תמונה פחות או יותר ברורה של הסיפור זה הזמן לשקוע בפרשנים! 1. לקרוא כל פרשן מההתחלה ועד הסוף ולראות מה הקריאה שלו בסיפור (מומלץ עם האברבנאל והמלבי"ם). 2. לפתוח פסוקים שמעניינים אתכם נקודתית ולקרוא עליהם את כל הפרשנים. עברתם על הפרשנים? עכשיו יש לכם מלא כיווני מחשבה שונים, תבחרו את האחד שמושך אתכם ותמשיכו לחקור! פתחו מפות, תשוו לסיפור דומה בתנ"ך, שרטטו טבלאות השוואה, הבינו לעומק את מחלוקת הפרשנים, קראו מאמרים, וכדו'. קריאה חוזרת ומסקנות הקריאה החוזרת תעשה סדר במהלך הדברים ובכל המחשבות שמתרוצצות לכם בראש ותיתן לכם מבט מלמעלה על: מבנה הסיפור: מה מהלך העלילה? (לפעמים עוזר לשרטט ציר זמן של הסיפור). מה מבנה הסיפור? איך המבנה תורם? (ממליצה לנסות לחלק לסצנות ולשים לב מה משתנה בין הסצנות). מה נקודת השיא של הסיפור? הדמויות: מי הדמות הראשית ומה התהליך שהיא עוברת? איך הדמויות המשניות תורמות לסיפור? דקויות בכתיבה: שורשים ומילים מנחות, דברים שמזכירים לכם סיפורים אחרים בתנ"ך, מוטיבים חוזרים. והכי חשוב! חפשו מה המרכז של הסיפור, מהי נקודת המתח, מה השאלה סביבה הסיפור סובב, אילו מחשבות הוא מעלה בכם, מה ממנו ימשיך איתכם הלאה, ואל תשכחו להנות מהלימוד:) _______________ הערות שוליים: 1. פתיחה, רקע מקדים הנמסר לקורא על הסיפור. (חזרה מעלה) 2. לכל ספר יש את הסגנון הרשימתי שלו ומומלץ להיעזר בזה בבואכם לתחום סיפור. (חזרה מעלה) נבואות ושירות – שבת הדרכה התשפ"ה | נעמה ורבר יש כל מיני שאלות שעוזרות לנו ללמוד נבואות ושירות. 1. איך ניגשים לזה בכלל? איך נבין מה הנבואה/שירה אומרת? השלב הראשון: איפה אנחנו בתנ"ך? מי המלך והנביא/משורר? באיזו תקופה אנחנו נמצאים? מה המצב של העם – רוחנית ופיזית? מי קהל היעד של הנבואה? כאן לומדים את הנבואה/שירה. האם היא נאמרת בתוכחה? מתריעה על עונש? מכוונת את הקהל להתנהגות נכונה? מתארת מציאות )ואיך ה' רואה את המציאות הזו?( נחפש מילים שיכולות לכוון אותנו. עוד לא צריך להבין את כל המילים והביטויים, כרגע מספיק להבין מה המסר הכללי שמועבר. אבל המילים קשות כל כך! כדאי להיעזר בפרשנים, ולחפש איפה עוד המילה מופיעה בתנ"ך. 2. העמקה בלימוד הנבואה/שירה – מה עוד אפשר לקבל ממנה? כתיבה ספרותית ומבנים: איך כתובה הנבואה/שירה? נבואה – שורות קצרות? פסקאות ארוכות? היא מעודדת? מפחידה? מפתיעה? מדברת בגובה העיניים או מנוכרת ומרוחקת? איך קהל היעד יגיב כשהוא ישמע את הדברים? איך בחרו להעביר את המסר? שירה – הודיה? שבח? בקשה? תפילה? (כאן נכנסים גם מבנים כמו: מבנה כיאסטי, מבנה קונצנטרי, שלושה וארבעה, וכו') לשון וספרות: משחקי מילים, מצלול, תקבולות, חריזה, הקבלות בין מילים שונות. הקבלות בתנ"ך: כדאי לחפש סיפורים דומים, סיטואציות מקבילות, אפילו ספרים מקבילים – בעיקר בנבואות (נניח, נביאים שונים באותה התקופה). נקודת מבט חדשה: האם השירה/הנבואה מספקת לנו זווית הסתכלות אחרת ממה שהכרנו עד עכשיו בתנ"ך? והכי חשוב, לנסות ללמוד מתוך חיבור והתלהבות, לראות איזו קומה זה מוסיף לי באופן אישי, לפני השיעור עצמו. לא לפחד! נבואות ושירות זה פשוט אדיר ומרתק, רק צריך להעז לקפוץ למים! כל מי שמכיר את הנבואה/השירה הזו, למד אותה מתישהו בפעם הראשונה :) סיכום יחידת מצוות - איתמר לוי בשיעור למדנו על לימוד מצוות בשיטת – "מה?" "למה?" ו"וואו!" מה? במצוות שלב ה"מה?" יהיה הניסיון להבין מה המקרה, ומה הדין של המצווה. נגיד בהשבת אבידה זה מקרה -"מישהו מצא אבידה" ודין –"הוא צריך להשיב אותה". הוא נקרא שלב ה"מה" כי אלו סוג השאלות שאנחנו לרוב נשאל- • מה המשמעות של "תפגע" ו "תועה"? • מה הדין במקרה שבו אנחנו לא יודעים של מי האבידה? • מהן האבידות שחייבים להחזיר? ניתן כמובן להעזר בפרשנים ובספרי המצוות שהזכרנו(ספר המצוות לרמב"ם וספר החינוך) למה? שלב ה"למה?" הוא השלב שבו אנחנו שואלים שאלות תוכן. רובן יהיו שאלות שיתחילו במילה "למה". • למה התורה כותבת "אויבך"? • למה התורה חוזרת על מצוות השבת אבידה פעמיים בדברים ובשמות? טיפים ועזרות לשאלות "למה"- 1. תחשבו! השאלות הכי טובות הן השאלות שאתם שואלים! 2. תנסו לפתוח פרשנים, אבל לעצור בשלב השאלה, ולא להתקדם הלאה. 3. שיטת תמצות הפסוק שלימדתי – לוקחים את הפסוק ומתמצתים אותו, וכל מה שנראה מיותר שואלים עליו "למה" 4. לשים לב שאתם נותנים תשומת לב להקשר של הפסוק. 5. תשאלו אנשים! חברותות, חברים, ועדת הדרכה, רבנים... כולם יכולים לעזור לכם! וואו! שלב ה"וואו" הוא השלב שבו אתם מנסים לענות על השאלות שלכם וככה להבין מה התורה מנסה ללמד אותנו במצווה הזאת. לכל מצווה יש את המשמעות והטעם שלה שזה מה שאנחנו מנסים להבין. אם אתם לא מצליחים לענות על השאלות שלכם לבד(שזה ממש הגיוני) אז תנסו לפתוח פרשנים, לשאול חברים, רבנים, את ועדת הדרכה(מי שפוחד מהם מוזמן לפנות אלי). נגיד בהשבת אבידה, אנחנו שמנו לב שיש הבדל גדול בין ספר שמות לבין ספר דברים, אולי ההבדל הכי גדול הוא שבספר שמות מדברים על אויב ובספר דברים מדברים על אחיך. כשאתה נתקל באבידה של אויב אתה רוצה לפגוע באבידה ולא לעזור לו מתוך שנאה, וכשאתה נתקל באבידה של יהודי רגיל אתה לא רוצה לעזור לו מתוך עצלנות, וכנגד כל אחת מהתחושות האלו יש פרשייה אחרת, אחת בדברים ואחת בשמות! וזה ממש וואו! מי שרוצה פירוט על לימוד מצוות בכללי או על השבת אבידה מוזמן לפנות אליי – 0584409545 ואם מישהו מעביר שיעור על מצוות, אני ממש אשמח שיספר לי! יעשה לי ממש שמח! סיכום רשימות - יאשי האן אז מה זה רשימה? רשימה זה מאגר מידע הכתוב לרוב בצורה "יבשה" ויוצר תמונה מדוייקת לגבי נושא הרשימה. ישנם כמה סוגי רשימות: רשימות חלוקה - נחלות, שלל, ותפקידים, וסתם רשימות כמו יוחסין, מצוות, מבנים, ומסעות. איך אפשר ללמוד רשימות? לשם כך צריך להבין למה בכלל יש רשימות בתנ"ך. לפי גישה אחת, נקרא לה הגישה הכללית, רשימה היא צורה ספרותית להעברת מידע. כמו שניתן לספר איך כל שבט קיבל נחלה, או לשיר על הארץ הטובה, אפשר גם לרשום מה הנחלה של כל שבט. בזכות הרשימה אפשר להבין איך בדיוק הארץ התחלקה, ואילו ערים שייכות לאילו שבטים. כדי ללמוד את הרשימה צריך קודם כל לסדר את כל הפרטים בצורה נוחה. אחרי שהרשימה מסודרת אפשר להבין את התמונה הכללית. מתוך התמונה הכללית אפשר להסיק מה מטרת הרשימה והמסר שלה. אחר כך אפשר להסתכל על הרשימה ולחפש דברים ברשימה שלא מסתדרים עם מטרת הרשימה והמסר שלה, ולנסות להבין למה בכל זאת הם שם. לפי גישה שניה, נקרא לה הגישה הפרטית, רשימה זה פשוט מלא פרטים כשכל פרט חשוב ונצרך בפני עצמו. כדי ללמוד רשימות צריך להסתכל על כל פרט ברשימה בפני עצמו ולהבין מה הוא בא להגיד. הפרט יכול לשפוך אור על דמות או מקום שמופיעים בהקשר אחר בתנ"ך, או לחילופין למסור מסר גלוי או נסתר, לרוב נסתר. אפשר להשוות בין פרט שמופיע כאן ומופיע בצורה שונה ברשימה מקבילה, מופיע רק כאן ונעלם ברשימה מקבילה, או נעלם כאן ומופיע ברשימה מקבילה. מתוך ההשוואה אפשר גם להבין לשם מה מזכירים את הפרט כאן. אפשר להחיל את הגישה השניה גם על קבוצת פרטים ולא רק על פרט בודד. ספרות חכמה - ליאור אוליניק ביחידה עסקנו בספרות החכמה, שמתחלקת לשני ענפים מרכזיים: 1. ספרות חינוכית ('דידקטית'), שתפקידה להדריך את האדם בעולם. בתנ"ך מרוכזת בספר משלי ועם הופעות קצרות בתהלים. 2. 'ספרות יהרה', שהיא עיונית וביקורתית יותר, ועוסקת בנושאים פילוסופיים ותאולוגיים מופשטים יותר. בתנ"ך: ספרי קהלת ואיוב. דיברנו על המאפיינים של ספרות החכמה הדידקטית: - מבוססת על מסורת - אוניברסלית: המסרים של ספרות החכמה תקפים בכל זמן, בכל מקום, לגבי כל אחד. - מנסה להבין את החוקיות לפיה העולם מתנהל. - תועלתנית (אל תנאף כי הבעל הנקמן יהרוג אותך; ולא אל תנאף כי זה לא מוסרי). - מנותקת מהתורה (אל תנאף כי הבעל הנקמן יהרוג אותך; לא כי זה איסור כרת). ראינו שספר איוב מבקש לחתור במידת מה תחת החוקיות שמציע ספר משלי. אע"פ שהחוקיות נכונה על־פי רוב, היא לא יכולה להיות המוטיבציה. אדם צריך להיות טוב לשם הטוב, ולא כדי לקבל עושר, כבוד, ואריכות יום. ניסינו להציע שזה גופא התהליך שעובר איוב לאורך הספר: מעבודת ה' מתוך יראה, לעבודת ה' מאהבה. לשאלות, טענות, תואנות, מענות, והרחבות – אני זמין בוואטסאפ: 054-596-4443. סיכום שיעור למידה ממאמרים - הילל קרויטורו חלק ראשון - היתרונות בללמוד מאמרים: היתרון המשמעותי ביותר לדעתי בללמוד ממאמר זה שמישהו אחר כבר עשה את כל העבודה הקשה, למד את הקטע והסיק ממנו מסקנות. זו הזדמנות לראות את התנ"ך מנקודת מבט של הכותב, שיחשוף אתכם לדברים שלא ידעתם, להקבלות שלא דמיינתם או להשקפות שונות משלכם. מאמרים הם כלים לימודיים להקפת נושא או למידה של יחידה, ממש כמו שיעורים. היתרונות שלהם הם שיש בהם אופציה לכלים ויזואליים במידת הצורך, והפניות מסודרות למקורות אחרים שמבססות ומעשירות אותם החלק השני - איך ללמוד ממאמר. קודם כל, תבהירו לעצמכם אם שלכם בלמידה היא למידה של יחידה או הקפת נושא, כדי שתוכלו לחפש מאמר שיתאים לצרכים שלכם. הפרמטרים למציאת מאמר מתאים הם: • רמת היסודיות שאתם מחפשים והזמן שאת רוצים להקדיש לו: מאמר מעמיק או מרפרף ומתמצת? • סגנון למידה: אתם מעוניינים בראליה? אתם רוצים שהטענות יהיו מלוות בממצאים ארכיאולוגיים? בניתוח ספרותי? מדרשים? הלכה? בהתאם לאלו תוכלו לבחור את המאמר האידאלי עבורכם. אחרי שמצאתם את המאמר המושלם, מגיע החלק הכיף - ללמוד אותו. אם יש לכם במקרה זמן וגם כוח, תוכלו ללמוד את המאמר כמו שצריך, לעומק פסקה אחרי פסקה, לעבור על כל ההערות שוליים ועל כל המאמרים המצוטטים כולל פתיחת כל המקורות המצוטטים וכו'. אם אין לכם זמן או כח, תוכלו לקבל את כל ההנחות של הכותב, לזכור שהן שלו ולקרוא את המאמר בפני עצמו בלי כל מה שנלווה אליו. אם אפילו לזה אין לכם כוח או שאתם ממהרים, אתם יכולים גם לרפרף, לעבור על הנקודות המרכזיות, לדלג על חלקים ארוכים ולקלוט את הרעיון הכללי של המאמר. מאמרים - למה איך ואיפה? הקדמה: ישנו מגוון עצום של סגנונות מאמרים, נושאים ואתרים וכדאי לחשוב מה המטרה של המאמר שאתם מחפשים לפני.האם זה מאמר מקומי? על יחידה? או שאולי זה נושא רחב שפרוש לאורך התנ"ך? האם אתם מחפשים פרשנות? ראליה? ניתוח לשוני? הלכות ומדרשים? חשוב לשים את הדגש על סגנון המאמר שאתם מחפשים ולחפש בהתאם. סיכום כללי על סגנון המאמרים באתרים השונים: הר עציון: מגוון מאמרים, שיעורים ופרשנויות. סגנון: גושניקי, מעמיק, פרשני, מדרשי, הלכתי ואקטואלי. ספריא: מאגר מידע עצום. סגנון: דפי מקורות. הרצוג: מאמרים, מפות, שיעורים. סגנון: פרשני, מחקרי, ארכיאולוגי והסטורי. 929: לימוד יומי, מאמרים, שיעורים. סגנון: קצר, פרשנות אישית ואקטואלי. דעת: מאמרים, פרשנויות, מדרשים. סגנון: מעמיק, אקדמי, ניתוחים ספרותיים. ויקיפדיה: צריך לפרט? סגנון: ניטרלי, ידידותי ואינפורמטיבי. גוגל מאמרים: מנוע חיפוש. סגנון: מחקרי, אקדמי. כפית של נח"ת: מאמרים של חברי הארגון. סגנון: נח"תיסטי. בני ציון: שיעורים, מאמרים. סגנון: קווניקי, תורני, הלכתי, מוסרי. jstor: מאמרים אקדמיים. סגנון: מחקרי, ארכיאולוגי, שימו לב שחלקם באנגלית. אתר הניווט בתנ"ך: מאמרים קצרים. סגנון: פרשני. מחלקי המים: דפי מקורות קצרים ודברי תורה. סגנון: מדרשי והלכתי. יש באתר גם הפניות לאתרים אחרים וכלים, הפניות לכלים ואתרים נוספים. 2 ליום - פרויקט לימוד תנ"ך, בכל פרק מובא סיכום, ולעיתים קרובות מאמרים על המתרחש בפרק או שיעור עליו. המאמרים עם ניתוחים ספרותיים, ממצאים ארכיאולוגים וראליים. הסיכומים עם נטיה ללימודים הלכתיים או מדרשיים לעיתים ולא בהכרח לפשט.אפשר לכתוב לספי ויאיר (היזמים של הפרוייקט) בשביל לשאול שאלות וכדומה והם נגישים, או להשאיר הערה באתר(עשיתי את זה בעצמי כמה פעמים). כלים דיגיטליים: כלים דיגיטליים יעזרו לכם בשלב של איסוף המידע והלימוד. בעזרת כלים שונים תוכלו למצוא מקורות, לנתח אותם, ללמוד, ובסוף להפוך אותם לשיעור האדיר שלכם (שאתם יותר ממוזמנים לבוא להעביר במחוז שומרון :)). בטבלה שלפניכם מפורטים כלים שונים והשימוש בהם, בתוספת המלצות על אתרים, מצורף למטה פירוט על כל אתר עם קישור אליו. על התורה: קונקורדנציה עם חיפוש מתקדם, מעבדת התנ"ך - ניתוח והשוואת טקסטים, מציאת מקבילות בתנ"ך. דיקטה: קונקורדנציה שמתעלמת מהבדלי איות והטיה, איתור אזכורים בטקסט, סיווג סגנוני של טקסט מקראי, ניתוח נתונים בטקסט, חיפוש ביטויים נפוצים עם מילה מסוימת בתנ"ך Cluad.ai: מנוע בינה מלאכותית רגיל, היתרון הגדול שלו הוא שהוא כמעט אף פעם לא מחרטט או ממציא מקורות. פרשנות פנים מקראית בשיעור עסקנו בפרשנות פנים מקראית – איך לומדים יחידה מסויימת לעומק, רק מתוך התנך עצמו. אני הצעתי ללמוד את היחידה בארבעה שלבים: תיחום ורקע – להחליט איפה היחידה מתחילה ומסתיימת (החלטה קצת שרירותית), ולאחר מכן ללמוד את הרקע ליחידה – גם אילו אירועים קרו לפניה ומשפיעים עליה ומי הדמויות הפועלות בה, וגם נבואות מאותה תקופה/נבואות על הדמויות הפועלות שיכולות לשפוך עליהן אור. פשט – לעבור על היחידה, ולנסות להבין הכל כולל הכל ברמה הפשוטה ביותר. תשומת לב – לעבור על היחידה שוב (אפשר גם לעשות את זה פסוק פסוק) עם רגישות הרבה יותר גדולה – למילים מיוחדות, שמות של אנשים/מקומות, חוסרים, ניסוחים משונים, רפרנסים, השוואות, נבואות שחוזרות על עצמן כמה פעמים – מה המשמעות הסמלית של כל אלו? שאלות – במהלך הלימוד יצוצו מן הסתם שאלות – בסוף זה הזמן לנסות לחשוב עליהן ולהגיע למסקנות. אבל צריך לשים לב שהתשובה לא מומצאת אלא מעוגנת בפסוקים. בהצלחה! הרכבת מהלך לשיעור ולמאמר - משה מייזלס (מוזמנים לפנות אליי לעזרה ולהרחבות! מס' טלפון – 050-424-2316) 1. מתי ולמה נבחר במסגרת זו של העברת תוכן? כאשר נרצה להרכיב מסר ומהלך מסודר וברור, ונרצה להעמיד אותו מול קהל כשיעור או כמאמר. שיעור כזה תורם לנו נסיון בהעברה, בלימוד ובהנגשת תוכן, וזו גם הדרך שלנו לתרום לארגון. 1. מציאת נושא. כדי להכין שיעור ולהרכיב מהלך, יש לבחור תחילה נושא שהוא התחום בו נחפש את המהלך ועליו – בכלליות – נדבר בשיעור. חשוב לבחור נושא שמעניין אתכם, בעל היקף מתאים (לא יותר מדי צר או רחב), וברור מספיק כדי להקל על החיפוש והפיתוח. 1. הרכבת מהלך. המהלך הוא החוט המקשר בשיעור, המוביל את הלומדים מנקודה א' לנקודה ב' בהבנתם. הוא כולל את כל ההתפתחויות בדרך, אך מטרתו העיקרית היא להעביר מסר ברור ומסודר. מהלך מוצלח חייב להיות רציף ולא מקוטע, עם חיבור הגיוני בין הרעיונות השונים, כך שהמסקנה תצמח מתוך הקשרים שנוצרו. בנוסף, חשוב שהמהלך יעניק משמעות ויוביל למסקנה, שאלה, דיון עתידי וכדומה. כדי לבנות מהלך לשיעור, יש להתחיל באיסוף מידע על נושא השיעור, בעזרת קריאה וחיפוש במקורות שונים שהתייחסו אליהם ביחידות קודמות.תוך כדי ולאחר מכן, משתמשים בארבעה כלים (עיקריים) על מנת למצוא במידע רעיונות ומשמעות ולהתקדם להרכבת המהלך: 1. סקירה – מעבר על מספר מקורות להבנת הנושא. 2. השוואה – ניתוח הדמיון והשוני בין מקורות. 3. ניתוח – בחינת הנושא מזוויות שונות כמו פרשנות, מחקר וספרות. 4. חידוש – הצגת רעיון חדש על בסיס המקורות, ובחינה של נושא מסוים לפיו. שימוש משולב בכלים אלה מאפשר יצירת מהלך מדויק ורציף, המורכב מסדרה של טענות מוכחות. לסיכום, מהלך מוצלח דורש מידע, ניתוח בעזרת הכלים וארגון זורם המבוסס על טענות, שאלות ותשובות. 1. דיוק המהלך ומציאת כותרות. בשלב הסופי לפני הכתיבה, חשוב לדייק את המהלך בשני היבטים: בהירות הטענות ורציפות הזרימה.יש לנסח כל טענה במשפט חד וברור, כולל המסקנה הסופית, כדי להבהיר ולזכור את הרעיונות המרכזיים. יש לבדוק אם המהלך זורם בצורה מובנית והגיונית. ניתן לדמיין את הצגתו או לקרוא אותו בקול, ואף לבקש ממישהו אחר לעבור עליו ולזהות נקודות לא ברורות.לבסוף, חשוב לזכור שהמהלך דינמי ותלוי בכם – ניתן לשנות, לעדכן ולדייק אותו כך שישקף את האמת והרעיון בצורה הטובה ביותר. הדיוק הוא הערך המרכזי בהכנת שיעור או מאמר. 1. כתיבה. נקודות והסבר לגבי כתיבה בפועל של מאמרים (וכך גם של שיעורים) תוכלו למצוא באתר של הכפית, תחת הכותרת "איך כותבים מאמר?" (איך כותבים מאמר? | כפית של נח"ת) כמה נקודות לסיום – הכנת השיעור היא תהליך אישי ודינמי. אל תהססו להתייעץ עם אחרים, במיוחד בוועדת הדרכה ואפשר גם בי. זמן הכנת השיעור משתנה ותלוי בטיבו, וצריך לקחת את הזמן כדי להכין שיעור איכותי ומרוצה. בנוסף, חשוב להעניק קרדיטים. רשף אור - לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר רטוריקה למתקדמים, שבת הדרכה (שלו"ם) התשפ"ה מה זה רטוריקה? רטוריקה היא אמנות השכנוע, הגדרה רחבה שכוללת בתוכה גם את אמנות הנאום; איך לדבר כך שיקשיבו, שיבינו, שיזכרו. כמעבירי שיעורים אחד הדברים שהכי חשוב לשים לב אליהם זו הצורה בה אתם מדברים. מעביר טוב נמדד הן בתוכן השיעורים שלו - והן בדרך בה הוא מעביר את התוכן. נסו להיזכר בשיעור ממש גרוע ששמעתם. לרוב, הסיבות בגללן תפסלו שיעור יהיו פחות תוכניות ויותר צורניות - קל יותר "לסלוח" למעביר שאומר שטויות בצורה יפה, מאשר לאהוד מעביר עם מהלך מדהים אבל כריזמה של דג[1]. בבואכם לכתוב שיעור, לרוב תתחילו מרעיון, מקורות, מהלך, ביסוס, מסקנות. כל אלו מרכיבים חשובים בכתיבת שיעור, ויהיו לעזר גדול גם במהלך העברת השיעור - אבל בשלב הזה מצטרפים כמה אמצעים חשובים לא פחות. בואו נדבר על אמצעים חזותיים. בין אם אתם מעבירים שיעור סקירה או שיעור חידוש, ובין אם יש לכם מהלך פשוט או מסובך - אמצעים חזותיים יכולים לשדרג את השיעור שלכם ולסייע לקהל לעקוב. הנה כמה דוגמאות: · כרטיסים אחד האמצעים החזותיים הנפוצים ביותר הוא כרטיסים. כרטיסים יכולים לסייע לכם להבדיל בין חלקים שונים של השיעור, שלבים במהלך או אפילו דמויות. בעזרת כרטיסים אפשר לבנות לוח רעיונות, לשחק עם המיקום של כל כרטיס, הגודל שלו, הגופן והצבע של המילים. זהו האמצעי הבסיסי והפשוט מכולם – הוא לא מצריך שום אביזר מיוחד. · לוח מחיק אמצעי נפוץ נוסף - כזה שלא תמיד נמצא בהישג יד[2] - הוא לוח מחיק. לוח מחיק מאפשר כתיבה ספונטנית במהלך השיעור, שיתוף של הקהל בתהליך יצירת התוכן, העלאת רעיונות ועוד. בעזרת ציור על לוח אפשר ליצור מבנה מורכב יותר ממבנה של כרטיסים, לצייר סקיצות ועוד. · מפה מעבירים שיעור שכולל גיאוגרפיה? השתמשו במפה. לא כולם מכירים את השטח כמוכם, ומפה מול העיניים מסייעת מאוד למעקב. דנים בערים, במסלולים או בתוואי שטח? מפה היא הפתרון שלכם. גם אם אין לכם עצמכם מפה, כמעט תמיד ימצא מישהו מהמחוז שיסכים להביא עבורכם. חלק נכבד מהמפות מנוילנות, דבר שמאפשר לצייר עליהן בטוש מחיק. השתמשו בפונקציה הזאת. · חפצים בשיעור עם הרבה דמויות, אפשר להיעזר בחפצים. דמויות פליימוביל, אבני לגו ובובות של אחותכם הקטנה; שלושתן דוגמאות מצוינות לחפצים רטוריים. בשיעור עם הרבה דמויות, אפשר להיעזר בקלות בחפצים שייצגו עבורכם את האנשים השונים. אם אתם מספרים על אירוע מסובך, אפשר להמחיז אותו. טוב מראה עיניים. · דפי מקורות זה עומד להיות מפתיע. כן, גם דפי מקורות יכולים לשמש כאמצעים רטוריים. בין אם אתם רוצים ליצור השוואה בין כמה מקורות וטבלה נראה לכם אחלה, בין אם סתם לא נוח לכם שהאנשים מדפדפים כל הזמן, ובין שיש לכם מקורות חוץ תנ"כיים שתרצו שמישהו מהקהל יקריא/אפשר יהיה לעקוב. דפי מקורות הם אמצעי רטורי, ולו בכך שהם מאפשרים לקהל שלכם לראות בצורה טובה יותר את התוכן. מלבד חמש האופציות האלה, יש עוד אינספור אמצעים חזותיים שאפשר להשתמש בהם; כטוב בעיניכם. אם אתם מחפשים דוגמה תנכ"ית, ירמיהו ישמח לספק לכם אחת[3] בואו נדבר על אמצעים קוליים. כל הדוגמאות עד עכשיו היו חזותיות, וגירו את חוש הראייה. אבל עם כל החשיבות לדברים שאתם רואים, יש עוד ארבעה חושים נוספים. נכון, קשה מאוד להשתמש באמצעים ריחניים, בעלי טעם או מיועדים למישוש. אבל חוש השמיעה הוא חוש משמעותי מאוד, שחשוב לשים לב אליו. אז איך תופסים את אוזני הקהל? הנה כמה דרכים. o טון הדיבור אמנם המודע של הקהל שלכם מעבד את תוכן הדברים שאתם אומרים, אבל תת המודע שלהם עסוק בעיבוד טון הדיבור. בדיוק כמו כלבים, גם בני אדם נמשכים לנימה בה דברים נאמרים. אם תכעסו גם הם יכעסו, אם תשמחו הם יעשו כן, אם תדברו בנימה משמימה - הם לא יבינו כלום. o עוצמת הקול בצורה הכי בסיסית של עוצמת קול, תמצאו את המקום בו כולם שומעים אתכם. שאף אחד לא יצטרך להתאמץ, אבל גם לא תחרישו אנשים. אם לא ישמעו מה שיש לכם לומר, ובכן, זה חבל. רוצים לשלהב את הקהל? להפחיד אותו? לתפוס את תשומת ליבו? ת-צ-ע-ק-ו רוצים לגרום לשומעיכם לשבת על קצות הכיסאות? להאזין בשקיקה? ת-ל-ח-ש-ו o קצב דיבור תדברו מהר מדיי, ואף אחד לא יבין. תדברו לאט מדיי, והקהל ישתעמם. גם כאן חשוב למצוא את הקצב שלכם, שמאפשר לקהל לעקוב אחריכם בקלות. בו בזמן, דיבור מהיר מעיד על התלהבות - ודיבור איטי יכול להוות הדגשה. o מילות מפתח, משלב ומקצב אנשים זוכרים דברים שנאמרים לעיתים תכופות. אם אתם רוצים להדגיש אירועים מסויימים, דמויות או מסקנות – אמרו אותם שוב ושוב. השתמשו במילות מפתח משמעותיות, התאימו את המילים על פי הצליל. שחקו עם המקצב. פעם נוספת – אלו דוגמאות, החשובות והנפוצות ביותר; אמנות הדיבור רחבה מאוד. קחו אליהו כמקור[4] בואו נדבר על שפת גוף (ועוד כמה דברים). מאוד בקצרה, שפת הגוף שלכם תורמת המון להעברה ולקשב של הקהל. v קשר עין יסייע בשמירה על הקהל אתכם, יאפשר לקרוא את שומעיכם ולשתף אותם בשיעור. נסו להתמקד בכל אחד מהאנשים בתורו, להכניס אותם לעניינים. שימו לב למצב הקהל – הם עייפים, נלהבים, לחוצים? v תזוזה ממקום למקום מעוררת עניין ומעניקה לאנשים משהו להסתכל עליו. תנועות ידיים יעזרו להדגים, וישלימו את הרושם. עם זאת, היזהרו מתזוזת יתר ומהפניית גב לקהל - ושימו לב ששומעים אתכם בכל שלב. v התקרבות אל הקהל/גהירה תשמש הן בתור העברת סמכותיות, והן בתור ירידה אל העם. שחקו על הגבול הזה. גישות העברה כמו שוטר טוב ושוטר רע, גם מעביר יוצר מערכת יחסים עם הקהל. חישבו: האם אתם רוצים - • להעביר את השיעור מרחוק, על כיסא, עם פחות תגובות מהקהל, בצורה מקצועית וחסרת רגש? • להעביר מקרוב, לדבר בגובה העיניים, להשתמש בהומור, לאפשר שאלות מרובות, לשדר לקהל שאתם חלק ממנו? לשתי הגישות ייתרונות וחסרונות. למעביר הסמכותי יהיה קל יותר להשתלט על הקהל, המעביר הנגיש יגרום ליותר תחושת שייכות. גם מעביר סמכותי וגם מעביר חברי משתמשים באמצעים רטוריים. שניהם יכולים לפתח דיון, ולהגיב אליו בצורה שונה; שניהם ינסו להעביר את המסר שלהם בצורה הטובה ביותר. חיבור רגשי מעביר שמחובר רגשית לשיעור שלו, הוא אוטומטית מעביר טוב יותר. אנשים נוטים להתלהב ולסחוף יותר כשהם מדברים על נושא קרוב לליבם. גם אם הנח"תיסט הממוצע יחשוב שנושא השיעור שלכם משעמם, אל תפסלו אותו רק בגלל דעות חיצוניות - אם תרצו את הנושא מספיק, ההתלהבות תעבור גם לשומעים. לא אדם אחד ולא שניים טענו בפניי שהדבר שהכי מושך אותם במעביר זו ההתלהבות שלו. מצאו נושא שילהיב אתכם, ואת הקהל שלכם איתכם. צריכים דוגמה תנכ"ית גם כאן? אמנם אין דבר אחד וחד משמעי שמשותף לכולם, אבל זו הדוגמה שלי[5] אבל רגע, רשף, עד כה דיברת רק על מה שהמעביר עושה! זה משעמם! מה עם הקהל? בואו נדבר על מתודיקה. מה זה מתודיקה? קשה לומר, לא לגמרי הבנתי. לצורך השיעור, נאמר שמתודיקה היא כמו רטוריקה רק בשיתוף הקהל. להלן שתי דוגמאות: v דיון דיון הוא אמצעי מתודי קלאסי. אתם מעלים נושא, נותנים מקורות ורעיונות, ומניחים לקהל לעשות את השאר. צורת הלמידה הזו אקטיבית יותר מאשר הרצאה, והאנשים עצמם יכולים להתחבר לנושא ולפתח דעה עצמאית בו. v מתודת דרמה תנו לקהל לקרוא, בתפקידים. אם יש לכם פסקה ובה כמה דמויות, חלקו אותן לאנשים בקהל ובקשו מהם להקריא כמעיין הצגה. או שיקראו רגע לעצמם את הסיפור ויציגו בצורה חופשית. בדומה לאמצעי הרטורי חפצים, גם מתודת דרמה עוזרת להבדיל בין מקומות, אירועים ודמויות - בשילוב החיבור האישי של הקהל. אלו עיקרי הדברים, אבל יש לי עוד המון להרחיב בנושא – ואני יותר מאשמח לענות על שאלות ולעזור היכן שאוכל. דברו איתי _________________________ הערות שוליים: [1] חשוב לציין שכריזמה זה לא הכל, ומיומנות נרכשת; כל אחד יכול להעביר בצורה מוצלחת, עם קצת תרגול ועזרים. (חזרה מעלה) [2] שימו לב שלא בכל המחוזות יש לוחות מחיקים, ולכן יש לקחת את האמצעי הזה בעירבון מוגבל. (חזרה מעלה) [3] בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָה מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי - "עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת, וּמֹטוֹת, וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ." [...] וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא, בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי. אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר, הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן, בְּבֵית יְהוָה לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר: "כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר שָׁבַרְתִּי אֶת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל! בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת כָּל כְּלֵי בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר לָקַח נְבוּכַדנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיְבִיאֵם בָּבֶל. וְאֶת יְכָנְיָה בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, וְאֶת כָּל גָּלוּת יְהוּדָה הַבָּאִים בָּבֶלָה, אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. נְאֻם יְהוָה - כִּי אֶשְׁבֹּר אֶת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל!" וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל חֲנַנְיָה הַנָּבִיא, לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וּלְעֵינֵי כָל הָעָם הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהוָה. וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא: "אָמֵן, כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה! יָקֵם יְהוָה אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית יְהוָה וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. אַךְ שְׁמַע נָא הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ, וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ מִן הָעוֹלָם, וַיִּנָּבְאוּ אֶל אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְעַל מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת לְמִלְחָמָה וּלְרָעָה וּלְדָבֶר. הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם - בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה בֶּאֱמֶת." וַיִּקַּח חֲנַנְיָה הַנָּבִיא אֶת הַמּוֹטָה מֵעַל צַוַּאר יִרְמְיָה הַנָּבִיא, וַיִּשְׁבְּרֵהוּ. וַיֹּאמֶר חֲנַנְיָה לְעֵינֵי כָל הָעָם לֵאמֹר, "כֹּה אָמַר יְהוָה - כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת עֹל נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים מֵעַל צַוַּאר כָּל הַגּוֹיִם." וַיֵּלֶךְ יִרְמְיָה הַנָּבִיא לְדַרְכּוֹ. וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָה אַחֲרֵי שְׁבוֹר חֲנַנְיָה הַנָּבִיא אֶת הַמּוֹטָה מֵעַל צַוַּאר יִרְמְיָה הַנָּבִיא, לֵאמֹר - "הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל חֲנַנְיָה לֵאמֹר; כֹּה אָמַר יְהוָה - מוֹטֹת עֵץ שָׁבָרְתָּ, וְעָשִׂיתָ תַחְתֵּיהֶן מֹטוֹת בַּרְזֶל. כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל - עֹל בַּרְזֶל נָתַתִּי עַל צַוַּאר כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לַעֲבֹד אֶת נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וַעֲבָדֻהוּ. וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ." וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל חֲנַנְיָה הַנָּבִיא, "שְׁמַע נָא, חֲנַנְיָה. לֹא שְׁלָחֲךָ יְהוָה, וְאַתָּה הִבְטַחְתָּ אֶת הָעָם הַזֶּה עַל שָׁקֶר! לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה - הִנְנִי מְשַׁלֵּחֲךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַשָּׁנָה אַתָּה מֵת. כִּי סָרָה דִבַּרְתָּ אֶל יְהוָה." וַיָּמָת חֲנַנְיָה הַנָּבִיא בַּשָּׁנָה הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. [ירמיהו כ"ז א'-ב' | כ"ח א'-י"ז] ירמיהו מצווה להסתובב עם מוט על צווארו, כדי להמחיש את עול בבל. חנניה, המתנגד לנבואת ירמיהו, שובר את המוטות באמרו כי כך יעשה ה' לעול בבל. ירמיהו לא נשאר חייב, ומחליף את מוטות העץ במוטות ברזל – לא רק שעול בבל לא נשבר, הוא הוכבד. גם ירמיהו גם חנניה משחקים סביב המוט של ירמיהו, כל אחד כדי להדגים את טענתו. (חזרה מעלה) [4] וַיֵּלֶךְ עֹבַדְיָהוּ לִקְרַאת אַחְאָב, וַיַּגֶּד לוֹ. וַיֵּלֶךְ אַחְאָב לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ. וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו: "הַאַתָּה זֶה, עֹכֵר יִשְׂרָאֵל?" וַיֹּאמֶר, "לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְוֺת יְהוָה, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים…" [מלכים א' י"ח, ט"ז-י"ח] אליהו פוגש את אחאב, שעולב בו וקורא לו "עוכר ישראל". אליהו מתרעם על הכינוי, ומשיב לאחאב באותו המטבע. גם אחאב וגם אליהו משתמשים בביטוי כאמצעי לשוני שחוזר על עצמו, כל פעם כדי לשרת את מטרתו של הדובר. (חזרה מעלה) [5] וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו, אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ, וַיִּחַר אַף יְהוָה מְאֹד - וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה: "לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ, וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי? הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה, אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ? כִּי תֹאמַר אֵלַי: שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו… מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה? כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר, תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה! לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה, כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי. וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה, לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי…" [במדבר י"א, י'-ט"ו] (חזרה מעלה) Like 1 0 comments 0 Kapit Nachat Jan 23 מוטיבים בספר מיכה / עוז קוסטה מדור מיכה אחד המאפיינים הבולטים של ספר מיכה הוא המוטיבים החוזרים שבו. במאמר זה נסקור כמה מהם ונלמד כיצד הם משפיעים על מסר הנבואות של מיכה.המוטיב הראשון שלנו הוא "שארית יעקב". ביטוי שמופיע פעמיים בתנ"ך ושניהם בפרק ה' במיכה, בהפרש של פסוק אחד. וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְ-הוָה כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם: וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל. (מיכה ה', ו'-ז')מה יש לנו פה? שני פסוקים רצופים ששניהם מתחילים כמעט באותה פתיחה - "והיה שארית יעקב (בפסוק ז' מוסיף פה "בגויים") בקרב עמים רבים כ..." ואז שני דברים שונים ששארית יעקב נמשלה להם, באינטרקציה שלהם עם העמים הסובבים אותם. הדבר המוזר פה ששני הדימויים הם די... הפוכים אחד מהשני. בפסוק הראשון שארית יעקב נמשלת לטל שנמצא על העשב, שכמו שהוא לא יוצר אינטרקציה עם אנשים ככה גם שארית יעקב לא אמורה להתחבר לאנשים. בדימוי השני שארית יעקב נמשלת לאריה שעובר בין עדר, שלא משאיר אחריו שום שריד אלא אוכל את הכל. למזלנו יש בפסוקים האלה הקשרים למקומות אחרים בתנ"ך, ואני די בטוח שכבר שמתם לב לעיקרי שבהם: "כרביבים עלי עשב" הוא ביטוי שמופיע עוד פעם אחת בתנ"ך, בשירת האזינו. "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי־פִי׃ יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי   תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא   וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב׃ כִּי שֵׁם יְ-הֹוָה אֶקְרָא   הָבוּ גֹדֶל לֵא-לֹהֵינוּ׃" (דברים ל"ב, א'-ג') מה יש פה? מי ששר את השירה מדמה את מה שהוא אומר (אמרי פי, לקחי, אמרתי) לכל מיני דברים כמו מטר, טל, שעירים (מלשון סערה שעוזרת לצמח) ו... כן כן גם רביבים שנמצאים בעשב. כלומר מה שמי ששר את השירה אומר הוא כמו רביבים שנמצאים בעשב. ו… מה הוא אומר? או, בפסוקים שלאחר מכן הוא משבח ומפאר את הקב"ה, עד כמה שהוא רחום וחנון ועד כמה שעמו כפויי טובה. אז בעצם הדימוי הוא כזה: כמו שהשירה הזאת מועילה לשומעים אותה כך הרביבים (הטל) מועילים לעשב וכך גם היחס בין שארית יעקב לעמים.כלומר, תפקידו של עם ישראל בפסוק הזה הוא ללמד את העמים תורה, ועד כמה שהוא גדול וכו' וכו'.טוב, אז בעצם פירושם של שני הפסוקים הוא כזה: הפסוק הראשון אומר שישראל ישַלחו מאת ה' ללמד את הגויים תורה ולהרוות אותם בצמא כמו שהטל מרווה את העשב. הפסוק השני אומר שישראל יהרגו את כל הגויים. אז מה הסיפור? לדעתי, הפתרון נעוץ במילה אחת. "אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל" כלומר זו בעצם נבואה טובה על העוצמה הצבאית של שארית יעקב שתהיה באחרית הימים. אגב, נראה שגם לעוצמה צבאית גרידא יש קונוטציה שלילית בעיני מיכה כפי שנאמר בפרק ד' "וכתתו חרבותיהם לאיתים" אלא שנראה שלכן נוסף המילה "גויים" בפסוק השני (שארית יעקב בגויים בקרב עמים רבים). ש"גויים" כך נראה שיקראו העמים לפני שיחזרו בתשובה כמו שכתוב בפרק ד' "וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ… וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים" כלומר כשהגויים עדיין לא יקיימו מצוות נראה שאין לעוצמה צבאית חסרון אלא רק יתרון להראות לגויים עוצמה בדרך שהם מבינים אותה.המוטיב השני שלנו הוא מוטיב שכבר נגענו בו במאמר. השורש י.ח.ל.השורש י.ח.ל מופיע כ30 פעמים בתנ"ך ופעמיים בספר מיכה (אגב, השורש לא מופיע בכלל בספרי התרי עשר האחרים).משמעות השורש יחסית ברורה: לייחל- לקוות, לרְצות.הפעם הראשונה שהשורש מופיע היא בפסוק שהזכרנו "אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם" (מיכה ה', ו') והפעם השנייה הוא בפרק ז': "וַאֲנִי בַּי-הוָה אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵא-לֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱ-לֹהָי" (מיכה ז', ז') המעניין במוטיב הזה הוא שבפעמיים שהוא מופיע הוא מופיע פעם אחת ששארית יעקב לא מייחלת לעמים אחרים (כלומר ישראל לא צריכים אף אחד). והפעם השנייה נמצאת באחד הפסוקים היחידים בספר שמיכה מדבר על עצמו. לאחר כל תחילת פרק ז' שבה מתואר בפירוט כמה המצב החברתי בישראל נורא ואף אחד לא יכול לסמוך על אף אחד אז מיכה פונה לה' ומייחל אליו. יש עם זה שאלה:לעניין הפסוק הראשון, איזה מין דימוי זה "לא ייחל"? השורש י.ח.ל נמצא במקרים של רצון מאוד חזק, והתנ"ך לא משתמש אף פעם במילים קיצוניות בשלילה. (זה כמו להשתמש בביטוי "הקיר הזה הוא לא הקיר הכי מכוער שראיתי מימי", הביטוי הזה כמעט חסר משמעות בגלל שהוא שולל רק מקרה קיצון ואי אפשר לדעת אם הקיר מכוער או יפה, אנחנו רק יודעים שהוא לא ממש ממש מכוער) וכהוכחה לזה, בכל למעלה מ30 פעמים שהשורש י.ח.ל מופיע בתנ"ך הוא אף לא מופיע בשלילה חוץ מבפעם הזאת. אלא שלדעתי, פה השימוש בשורש מוצדק. הנביא מתאר נבואת נחמה של ישראל שהם יהיו לגויים כמו טל על עשב, כלומר- יחיו אותם. ואז אומר "אשר לא יקווה לאיש ולא ייחל לבני אדם". לדעתי, הפסוק הזה במקום בגלל ש… משום מה יש נטייה לאנשים כשהם עושים חסד ומועילים לעולם לשמוע מחמאות. למעשה ידוע שאדם העוסק בפעילות חסד ולא זוכה להוקרה סביר להניח שלא ימשיך לעסוק בחסד. אז בעצם זו נבואת נחמה אדירה מאין כמותה (למעשה אני חושב שבאמת אין כמותה, לא זכורה לי נבואה בתנ"ך שלעתיד לבוא ישראל לא יצטרכו מחמאות). עם ישראל ישתחרר, לא רק פיזית, אלא גם חברתית מעמי העולם, התחושה ש"אנחנו צריכים אותם" תתחלף ב"הם צריכים אותנו" שזה, מסתבר, לא מובן מאליו בכלל.המוטיב השלישי שלנו הוא מוטיב די מוזר, הוא… פשוט מיכה נראה כאילו הוא לא משתמש במילה "עתה" נכון. משמעות המילה "עתה" היא עכשיו. המילה "עתה" מופיעה בתנ"ך 423 פעמים ו8 פעמים בספר מיכה, כך שזה ממש לא מילה יחידאית לספר, אבל בכל זאת יש משהו מאוד מאוד מוזר ברוב הפעמים שהמילה מופיעה בספר. ב7 מתוך 8 הפעמים שהמילה מופיעה בספר, לא רק שהמשמעות משתנה, אלא המשמעות של המילה מתהפכת. אני אתן דוגמאות: "עתה יגדל עד אפסי ארץ" (מיכה ה', ג') "עתה תהיה מבוכתם" (מיכה ז', ד') "עתה תהיה למרמס" (מיכה ז', י') "עתה תתגודדי בת גדוד" (מיכה ד', י"ד) "עתה נאספו עלייך גויים רבים" (מיכה ד', י"א) "עתה תצאי מקריה" (מיכה ד', י') "עתה למה תריעי רֵע" (מיכה ד', ט'). בכל הפעמים האלה לפי ההקשר מדובר בנבואה על אחרית הימים, מה שאומר שהמילה "עתה" לא צריכה להיות מוזכרת שם, אבל היא מוזכרת, וכמעט אף פעם לא במשמעות הנכונה. כפי שאולי שמתם לב, הרבה מהפעמים שציינתי מופיעים באותה נבואה בסוף פרק ד'. הנה הנבואה:"וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת־צִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵּאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ עתָּ֕ה לָ֥מָּה תָרִ֖יעִי רֵ֑עַ הֲמֶ֣לֶךְ אֵֽין־בָּ֗ךְ אִֽם־יוֹעֲצֵךְ֙ אָבָ֔ד כִּֽי־הֶחֱזִיקֵ֥ךְ חִ֖יל כַּיּוֹלֵדָֽה׃ ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽי־עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהֹוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ׃ וְעַתָּ֛ה נֶאֶסְפ֥וּ עָלַ֖יִךְ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים הָאֹמְרִ֣ים תֶּחֱנָ֔ף וְתַ֥חַז בְּצִיּ֖וֹן עֵינֵֽינוּ׃ וְהֵ֗מָּה לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה׃ ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת־צִיּ֗וֹן כִּֽי־קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ עַתָּה֙ תִּתְגֹּדְדִ֣י בַת־גְּד֔וּד מָצ֖וֹר שָׂ֣ם עָלֵ֑ינוּ בַּשֵּׁ֙בֶט֙ יַכּ֣וּ עַֽל־הַלְּחִ֔י אֵ֖ת שֹׁפֵ֥ט יִשְׂרָאֵֽל׃"כפי שאמרתי, זוהי נבואת נחמה על אחרית הימים, כל הפעלים בנבואה בלשון עתיד והיא עוסקת בדברים שיקרו בעתיד, אבל עדיין המילה עתה מופיעה שם כמה וכמה פעמים. המפרשים בקושי מפרשים את התמיהה הזאת, וגם אלא שכן מפרשים רק את ה"עתה" הראשון של "עתה למה תריעי רע" והאחרון של "עתה תתגודדי בת גדוד". המפרשים מסבירים שהם עוסקים באיך שישראל אמורים עכשיו להתכונן לאחרית הימים. להשתפר בדרכינו ולהתקבץ ביחד. בכל מקרה יש את ה"עתה תצאי מקריה" ש… אף מפרש לא מפרש את ה"עתה" הזה. זה באמת מוזר וזה מוטיב באמת שמעט מאוד מזכירים אותו ולדעתי הדבר המוזר ביותר בו זה שאין לו אף תקדים בנבואות בתנ"ך. אני לפחות עברתי (לא על כל ה"עתה", כן? יש לי חיים) ברפרוף על רוב הפעמים ולא מצאתי משהו כמו זה.נקסטהמוטיב הבא הוא מוטיב שגם קיים בספר ישעיהו, והוא באמת מוטיב מקסים, מוטיב הלידה. הרעיון מופיע פעמיים (או שלוש, אם החלפת פסוק באמצע המשפט גורמת לכם לחלק אותו ל2) פה:"עַתָּה לָמָּה תָרִיעִי רֵעַ הֲמֶלֶךְ אֵין בָּךְ אִם יוֹעֲצֵךְ אָבָד כִּי הֶחֱזִיקֵךְ חִיל כַּיּוֹלֵדָה׃ חוּלִי וָגֹחִי בַּת צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה" (מיכה ד', ט'-י')"לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (מיכה ה', ב')בפעם הראשונה מיכה משתמש במוטיב דימוי בני ישראל ליולדת. שבהתחלת האירוע (שלרוב המפרשים מתואר כגלות יהודה, המתרחשת 140 שנים לאחר מכן) יחזיק את ישראל כאב (חיל) כמו יולדת שנתקפת בכאביה. ומיכה משתמש פה באקט גאוני של שימוש בפסוק מיד לאחריו באותו דימוי למטרה הפוכה. שאומר "חולי וגחי בת ציון כיולדה" כלומר: תצאי מזה, תוציאי את הכאב ופשוט תגמרי עם זה, תעשי את הדבר שיוסיף לך כאב אבל הוא בסוף מתברר כנכון ומועיל לטווח ארוך. "תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תינצלי". כירמיהו הוא מנבא לכם שכדאי יהיה להם (בעוד 140 שנה) לצאת מירושלים וללכת לבבל במקום להישאר בירושלים ולעשות את הטעות לטווח הארוך.בפעם השנייה מיכה משתמש בביטוי בנבואת נחמה, שהוא אומר "מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם: לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". כלומר, כדי לקיים את הנבואה הטובה שנאמרה לגבי מושל ישראל שיצא מיהודה וימשול עם ישראל יצטרך לעבור שלב הדומה ללידה, כמו בפעם הקודמת שהוזכר המוטיב- כאב גדול לזמן קצר בצורה שמשתלמת לטווח הארוך. הרבה מהמפרשים האחרונים מפרשים את הפסוק הזה לגבי צער החלוצים שעלו לארץ לפני 150 שנה והפריחו שממות למרות שלא ניכרה מזה טובה בטווח הקצר, למען עם ישראל בעתיד שישב במקומות האלה. ואז גם יתקיים המשך הפסוק של "ויתר אחיו ישובון על בני ישראל" שאז בעז"ה יעלו גם שאר ישראל מהגולה.המוטיב הבא שלנו הוא מוטיב טיפה מוזר, מוטיב "אויבתי". המילה "אויבתי" מופיעה פעמיים בתנ"ך ושתיהן בספר מיכה בהפרש של שני פסוקים, פה: "אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְ-הוָה אוֹר לִי: זַעַף יְ-הוָה אֶשָּׂא כִּי חָטָאתִי לוֹ עַד אֲשֶׁר יָרִיב רִיבִי וְעָשָׂה מִשְׁפָּטִי יוֹצִיאֵנִי לָאוֹר אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ: וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה הָאֹמְרָה אֵלַי אַיּוֹ יְ-הוָה אֱ-לֹהָיִךְ עֵינַי תִּרְאֶינָּה בָּהּ עַתָּה תִּהְיֶה לְמִרְמָס כְּטִיט חוּצוֹת:" (מיכה ז', ח'-י')החלק הממש מוזר הוא שבכלל לא מובן על מי מדברים פה, איזו אויבת? לא מופיע בפסוקים שלפני או אחרי אף דמות נקבה, בטח לא כזאת שמתאימה להגדרה. חלק מהפירושים מפרשים את האויבת כאשור, רש"י אומר שזאת בבל. הרד"ק פשוט אומר שזאת "הרשעה". והחלק הכי מוזר הוא שמפרשים מוכרים כמו האבן עזרא, האברבנאל, המלבי"ם, המצודות דוד…. לא מפרשים, מתייחסים ל"אויבת" כאל מישהי שאנחנו אמורים להכיר. בכל מקרה היא רעה ואז נתקפת בושה על מעשיה, כך שסוף טוב הכל טוב. לסיכום: במאמר זה דיברנו על מוטיב "שארית יעקב" והייחוד של השימוש בו במיכה. על המוטיב שורש י.ח.ל, על המילה "עתה" ועל מוטיב הלידה. ובסוף גם את המילה "אויבתי" והשימוש בה. אני הייתי אני, אתם הייתם אתם ביחד היינו אני ואתם, מסתבר. Like 0 comments 0 Forum - Frameless

לא תעשה לך פסל וכל תמונה תמונות מרגשות וקורעות לב של חברי הארגון בשעתם היפה

1 2 3 4 איך כותבים מאמר לכפית?/ ועדת הדרכה אבל למה בכלל לכתוב מאמר? קודם כל, אחת מהמטרות של הארגון היא שחברי הארגון יעבירו שיע ורים ויכתבו מאמרים. כולם יכולים לכתוב מאמר! במאמר אתם יכולים לשתף רעיון שיש לכם גם בלי הצורך לעמוד מול קהל. בניגוד לשיעור, המאמרים נשמרים באתר של הכפית ותמיד אפשר לגשת אליהם ולקרוא אותם. למאמר יש עורך שעובר עליו ומוודא שהמאמר יצא טוב. המאמר הוא ההזדמנות שלכם לכתוב על נושא שמעניין אתכם, במיוחד אם המהלך שלכם ארוך/קצר מדי לשיעור. אתם לא חייבים להיות הראשונים שחשבו על הרעיון שעליו תכתבו במאמר, זה בסדר גמור לשאול שאלה ולענות עליה באמצעות מה שאנשים אחרים כבר כתבו. מצד שני, אתם בשמחה מוזמנים לכתוב רעיון שכולו שלכם, גם אם המהלך שלכם לא מבוסס על מפרשים או חוקרים. אז איך בוחרים נושא? כדאי לבחור נושא שמעניין אתכם, אתם תהנו הרבה יותר לכתוב על נושא שקרוב ללבכם. תחשבו על נושא שאליו אתם מתחברים, דמות מהתנ"ך שאתם מחבבים, ספר אהוב בתנ"ך, נבואה מגניבה, שאלה שעלתה לכם לאחרונה, נושא או פרק שהייתם רוצים להעמיק בו יותר… אפשר אפילו לפתוח מקום אקראי בתנ"ך. בחרתי נושא, מה עכשיו? כדי לכתוב על נושא כלשהו צריך להכיר אותו, לכן השלב הבא הוא ללמוד את הנושא שבחרתם. לא התחייבתם לאף אחד על נושא, אין שום מניעה להחליף נושא אם אתם רואים שבעצם יש כיוון אחר שיהיה לכם יותר מעניין לכתוב עליו. לימוד הנושא: השלב הראשון הוא ללמוד את המקורות התנ"כיים שקשורים לנושא ולהבין אותם. אפשר לחפש הקבלות בין פרקים, סיפורים דומים שמתקשרים, נבואות רלוונטיות וכן הלאה. אחר כך אתם מוזמנים ללמוד עוד מקורות שקשורים לנושא- פרשנים, מאמרים, שיעורים, מחקרים אקדמיים או כל דבר אחר שרלוונטי לנושא. כמובן, ממש אין צורך ללמוד את כל המקורות האלה, ואפשר גם לומר סברות מההיגיון שלא קראתם במקורות שלמדתם. ואיך מתחילים לכתוב? למאמרים בכפית יש מבנה מאוד מוגדר, מה שיכול דווקא לסייע לכתיבה. מאמר אמור להיראות כך: פתיחה- שבה מכניסים את הקורא לעניינים, נותנים רקע ומציגים את הנושא או את השאלה שעליה תענו במאמר. גוף המאמר- כאן המקום לשפוך את כל הטענות בעד הדעה שלכם, דוגמאות, פירוט וכן הלאה. סיכום- כאן חוזרים בקצרה על הנאמר כדי לעשות לקורא סדר בראש. לחלק מהאנשים קל יותר פשוט להתיישב ולכתוב, לחלק יהיה נוח יותר לכתוב קודם כל את ראשי הפרקים של המהלך בנקודות כלליות ואחר כך להרחיב. שתי הדרכים מעולות, תבחרו במה שיהיה לכם יותר נחמד. פתיחה: המשפטים הראשונים הם ההזדמנות לתפוס את תשומת הלב של הקורא ולכן רצוי לפתוח בצורה מעניינת, משעשעת, דרמטית- סיפור קצר, בדיחה, דוגמא כלשהי וכל העולה על רוחכם [1] . כאן חשוב לשים לב שהקורא- גם זה שלא למד את כל התנ"ך - מקבל את כל הידע שדרוש לו כדי להבין את המאמר. גם על נושאים מוכרים צריך לתת רקע- אנחנו מרשים לכם להניח שכל הקוראים שמעו על יציאת מצרים, אבל זה לא אומר שאם תביאו להם פסוק בודד הם ידעו שמדובר במכת ארבה. הקורא לא יודע את התנ"ך בעל פה, תנו לו הקשר! חוץ מרקע, הפתיחה צריכה להציג את השאלה שעליה המאמר בא לענות- מאמר צריך אמירה כלשהי, פואנטה כלשהי [2] . בדומה למה שנאמר לעיל, זו לא חייבת להיות שאלה שאיש לא ענה עליה קודם לפניכם, אפשר גם להציג שאלה ואת התשובות שכבר ענו עליה. אם המאמר יוצא מנקודות הנחה מסויימות - כלומר, דברים שהכותב מניח מלכתחילה ומתבסס עליהם, ולא עומד לדון על נכונותם [3] - כאן המקום לציין אותם. למשל - היו שני ישעיהו, היה ישעיהו אחד, לא היה שום ישעיהו בעולם כלל וכן הלאה. גוף המאמר: כאן כותבים את דעתכם על הנושא, עונים על השאלה שהצגתם בפתיחה ומנסים לשכנע את הקורא בדעתכם. תסבירו את מה שאתם רוצים שהקורא ילמד מהמאמר, תציגו את דעתכם, תטענו טענות, נמקו, שכנעו, תגיעו למסקנות ביניים ומהן תתקדמו לפואנטה הסופית, הלא היא התשובה לשאלה מהפתיחה. רצוי להתבסס על מקורות (תנ"כיים או חוץ תנ"כיים) שעוזרים לטענה שלכם ועל כל דבר שיעזור לשכנע את הקורא בדעה שלך. את המקורות שציטטתם צריך להסביר - לא, לא כולנו מבינים פסוק מאיוב [4] או ציטוט בארמית בלי הסבר! שימו לב שלכל מקור צריך להביא הפניה- מאיפה הבאת את מה שציטטת? ההפניה צריכה להיות ברורה ומובנת מספיק בשביל מי שירצה לפתוח את המקור בעצמו. טענות שמתבססות על היגיון ולא על מקורות צריך להסביר טוב, כך שהקורא ישתכנע בהגיון שלכם. כדי לשכנע קוראים שלמדו את הנושא עם פירוש אחר, תביאו טענות של הצד השני ותסבירו למה אתם לא מסכימים איתן. דוגמאות הן נהדרות- הן עוזרות להפוך משהו מופשט ומעורפל לקונקרטי ומובן. אל תגזימו עם הדוגמאות - לא צריך להביא יותר מ3-4 דוגמאות לאותו הדבר, זה סתם חופר. דברים שלא קשורים לנושא ולא תורמים למהלך, תוציאו מהמאמר. הם מסיחים את הדעת של הקורא מהנושא ומבלבלים אותו- המאמר הוא לא דף אסוציאציות ומה שלא קשור ולא מועיל - אין סיבה שישאר בתוך המאמר. דברים קשורים למחצה יכולים להשאר בהערות שוליים [ 5] . מבחינה לשונית- אין ציפייה שתדעו לשון ברמה של אבשלום קור, אבל תשתדלו לכתוב בצורה תקינה- שימו לב שהמשפטים הגיוניים, לא מתחילים בלשון רבים ועובר באמצע ללשון יחיד, בלי סלנג וכדומה. תוסיפו סימני פיסוק כדי לחלק את הטקסט למשפטים וכדי לחלק משפט ליחידות קטנות יותר. החלוקה הזו עוזרת להבין את מה שכתוב ואת הקשרים בין חלקי המשפט. תשתדלו שהמשפטים לא יצאו נורא ארוכים- כלל אצבע, משפט של יותר מ2 שורות הוא קשה להבנה. טיפ: דרך קלה להעלות את רמת הכתיבה שלכם היא להחליף את המילה "זה" במילה מתאימה אחרת. סיכום כאן מתמצתים בקצרה את מה שקרה עד עכשיו, בלי דוגמאות ופירוט ובלי להוסיף מידע חדש. המטרה היא לעשות לקורא סדר בראש. מבחינה ויזואלית: כותרות והדגשות כותרות יפות ומודגשות יהיו ידידותיות יותר לקוראים. דברים מהותיים וחשובים גם נחמד להדגיש, כך שויזואלית בולט לקורא שזה חשוב . לא להגזים עם ההדגשות - כשהכל מודגש, שום דבר לא בולט. פסקאות כשהקורא רואה המון טקסט צפוף, זה מרתיע אותו. תחלקו את המאמר לפסקאות קטנות יותר שתהיינה נעימות יותר בעין. אין צורך לרדת שורה בסוף כל משפט, אבל רצוי להתחיל פסקה חדשה כל פעם שעוברים נושא. איורים, טבלאות וכדומה יש דברים שקל יותר להמחיש ויזואלית - למשל, אם אתם מדברים על מקומות, מפה יכולה לעזור. אל תהססו להוסיף כל דבר שיקל על הבנת המאמר- איורים, מפות, טבלאות וכן הלאה. סיימתי לכתוב, מה הלאה? מעולה! קודם כל, תעבור שוב על מה שכתבת, זו ההזדמנות לוודא שהדברים מוצאים חן בעיניך. אפשר לשפר, לנסח מחדש ובכללי לשפץ את המאמר. לאחר מכן, שלח את המאמר לועדת כפית במייל nachat@gmail.com הועדה תעלה את המאמר לדוקס, ותשתף אותך בקובץ. מישהו מהועדה יערוך את המאמר. בדוקס תוכל לראות את השינויים, להגיב ולענות על השאלות של העורך. אל חשש- עריכה אינה צנזורה! אתה תראה את השינויים שנעשים בעריכה, וכל שינוי מהותי יעשה רק עם אישור ממך. בסוף העריכה, המאמר יעלה לאתר הכפית ואתם תקבלו כפית שוקולד בשבת הארצית הבאה! לסיכום, כולכם מוזמנים בחום לכתוב מאמרים לכפית. בוחרים נושא, לומדים אותו וכותבים. המאמר בנוי במתכונת של פתיחה, גוף וסיכום. בפתיחה מציגים שאלה, עונים עליה בגוף המאמר ומסכמים הכל בסיכום. מוזמנים בשמחה רבה לפנות אלינו (ועדת הדרכה) בכל שאלה והתייעצות. שושנה שלו- 058-779-7938 ליאור אולייניק- 054-596-4443 ------------------------------ הערות שוליים: 1. היו לא תהיה! (יחזקאל כ', ל"ב) ח זרה ללמעלה. 2. כלומר, טוב, אפשר לכתוב מאמר בלי פואנטה, אבל… זה חסר פואנטה. חזרה ללמעלה. 3. די דומה לאקסיומות במתמטיקה, בעצם. חזרה ללמעלה. 4. בואו לשבת איוב!!! או כל שבת אחרת שתהיה השבת הבאה בעת קריאת שורות אלו! חזרה ללמעלה. 5. הערות שוליים, הערות שוליים זה הפתרון להכל. חזרה ללמעלה. 5 הערות

הקדשת פסוקים כאן אתם יכולים להקד יש לחברכם פסוקים ולקרוא את מה שהקדישו לכם תתפרעו כיד הדמיון הטובה עליכם מי אתה? למי אתה מקדיש? מה הפסוק? > Founder & CEO Don Francis This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. למחוז צפון המקסים ממזכמיתכם לשעבר המתגעגעת 'ישעיהו מט' יב "הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן" Office Manager Tess Brown This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Product Manager Lisa Rose This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. HR Lead Kevin Nye This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Customer Support Lead Alex Young This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. QA Specialist Andrew Cole This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Content Strategist Debbie Green This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Product Manager Alissa Rose This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Apply Today This is a Paragraph. Click on "Edit Text" or double click on the text box to start editing the content. info@mysite.com 123-456-7890

קצת עלינו על הארגון ארגון נח"ת הוא ארגון נוער מכל רחבי הארץ המארגן פעילויות של לימוד תנ"ך בצורות שונות: החל משיעורים המועברים ע"י החברים עצמם בכל המחוזות כל שבוע, דרך משחקים וטיולים ושבתות וכלה, לעיתים רחוקות, בהרצאות של בוגרים, מורים ורבנים. הנוער - בגילאי תיכון (פחות או יותר) - מארגן את כל הפעילויות בעצמו, ללא הנהלה מבוגרת, ולכן מדובר בארגון ייחודי בארץ. בשל אופיו הייחודי והעצמאי, ישנו קשר הדוק בין החברים בגילאים השונים, כאשר אף חברי ההנהגה (ההנהלה הארצית, המחוזית ובעלי התפקידים השונים) משתתפים בפעילויות ככל החברים. כך גם בכיוון ההפוך, כל חברי הארגון יכולים ומורשים להעביר פעילות (בדרך כלל שיעור, אך זה יכול להיות משחק או כל הפעלה אחרת), וגם חברים בשכבת ט' או י' מעבירים פעילות לחברים בוגרים מהם. הדבר בונה בצורה טובה גם את האווירה החברתית המדהימה וגם את היכולת האישית ללמוד וללמד תנ"ך ובכלל. הלימוד אינו לימוד רגיל של תנ"ך כמו בשיעורים בבית הספר, בצורה של הספק "חומר" מסוים וניתוחים טכניים שלו, ומצד שני גם אין מדובר בפעילות סתמית כמו פעילויות רבות בתנועות הנוער (כולל אלו שיש בסופם שורה או שתיים של מוסר השכל). למרות שבארגון חברים (מטבע הדברים) רבים שמתמודדים (ואף זוכים) בחידון התנ"ך, הלימוד בארגון איננו מכוון לכך ואין דגש על זכירת כמות רבה של פרקים ופסוקים. אז מה כן? הלימוד בארגון חוויתי ומהנה, וכולל (מעבר לשיעורים ה'רגילים') דיונים על פרק או נושא מסוים, טיולים באתרים שונים ומשחקים. בשיעורים ובפעילויות ישנה מעורבות אישית של כל הלומדים, המביאים את עצמם אל הלימוד ואת הלימוד אל תוכם. הארגון פונה לכל בני הנוער היהודיים ללא הבדל, וחברי הארגון באים ממקומות מגוונים מאוד, גאוגרפית ואידאולוגית. המחוזות שלנו מידי שבוע נפגשים חברי נח"ת לשיעור במחוזות. כל השיעורים מועברים על ידי חברי הארגון עצמם. בצורה זו, נוצר שיח חי ושיתופי סביב התנ"ך. התנ"ך הוא של כולנו. נשמח אם תצטרפו, צרו קשר עם המזכ"ם הקרוב למקום מגוריכם. בואו לשמוע, להשתתף ואף להעביר שיעורים בעצמכם, כולם יכולים! פרטי ההנהלה הארצית: חנה: 05-674-6170 משה: 05-424-2316 או במייל: irgonachat@gmail.com מוזמנים לפנות לכל שאלה (שאלות שקשורות לארגון, לשאלה "ממה מורכב היקום?" אין לנו תשובה:) changeholi מחוז ירושלים: יום שני 19:30. בית הכרם 17, ירושלים. יוסי דה לה פואנטה: 055-277-8656 נעמי אייזנברג: 058-432-1264 מחוז גוש עציון: יום ראשון, 18:00. בית הכנסת הישן, אלון שבות. צורית איילי-קמפניינו: 058-644-2106 מרב יפה נוף: 055-306-6083 מחוז שומרון: יום שלישי, 18:45. בית כנסת אוהל אפרים, אריאל. יערה זמירי: 054-401-4404 עפרי אורבך: 054-329-4747 מחוז שרון: יום רביעי, 18:45. המדרשייה, פרדס חנה כרכור. שלום וייס: 053-827-7230 יוחאי לוי: 051-588-6684 מחוז מרכז: יום חמישי, 19:30. בית הכנסת המרכזי פנינת גנים, פתח תקווה. רננה מאיר: 058-421-3386 עטרת קליין:058-753-6017 מחוז צפון: יום חמישי, 18:00. אולפנית טבריה, טבריה. תמה לוריא: 051-212-0445 איתם עזריאל: 055-665-8551 מחוז חיפה: יום ראשון, 18:00 עירוני ו', דרך יד לבנים 97, חיפה. רות ריפקיינד: 058-770-7018 רינת מינדליס: 054-290-7097 קצת עלינו- הכפית "כפית של נח"ת" (מתבסס על הפסוק: "טוֹב מְלֹא כַף נָחַת") היא אסופת מאמרים שיצאה בעבר בתור עלון דו-חודשי וכעת עברה לאתר אינטרנטי. באתר מוצגים מאמרים שכתבו חברי הארגון, מדורים שנכתבים על ידי כותבים קבועים, כפיות קודמות, חידות, ומאמר שבו מוסבר כיצד לכתוב מאמרים. אחת לשנה מתפרסם גם "מזלג של נח"ת", אסופת מאמרים משעשעים באווירה פורימית לכבוד חודש אדר ו"הכף" - עלון מודפס עם מאמרים של חברי הארגון. המאמרים נערכים על ידי ועדת כפית, וכן האתר מנוהל על ידי ועדת כפית, שכל מטרתה לדאוג שהכפית תהיה במצבה הטוב ביותר, ולכן אתם מוזמנים להפנות אליהם כל הערה או שאלה בנושא הכפית. כמובן שכמו כל שאר הועדות והתפקידים השונים הועדה מתחלפת מדי שנה, וחבריה הם בני נוער. את המאמרים, המדורים והחידות מספקים חברי הארגון (צריכים עזרה בלכתוב מאמר? לחצו כאן כדי לקבל מידע בנושא).

יש לך רעיונות איך לשפר את הכפית? This is your Contact section paragraph. Encourage your reader to reach out with any questions, comments or to take a different action specific to your site. You can also click on the contact form to customize the fields. Let's Chat Phone 123-456-7890 Email info@mysite.com Social Media First Name Last Name Email Message Send Thanks for submitting!

דיונים דיונים בנושאים תנ"כיים שעורכים חברי הארגון ממש כאן, באתר. מוזמנים לקרוא ולהשתתף! . Kapit Nachat Aug 18 2 min טוב לו וצדיק? / הדס פרנקל מה הייתם מעדיפים להיות - מושחת עשיר או עני הגון? אולי תענו שהייתם מעדיפים להיות עשיר הגון, אבל האם זה אפשרי בכלל? בתנ"ך יש הרבה אזהרות... 110 views 10 comments 8 likes. Post not marked as liked 8 Kapit Nachat Jul 19 2 min מי אתה קהלת? / דביר ישראל גינת ספר קהלת מנסה להתחקות אחר הדרך הטובה ביותר לנהוג בעולם, ולבסוף מגיע למסקנה שיראת ה' היא התשובה. אולם, אחת השאלות הגדולות היא, מי הוא אותו... 126 views 10 comments 1 like. Post not marked as liked 1 Kapit Nachat Jun 25 3 min האם השבטיות באמת עדיפה על האחדות? / משה מייזלס לפי הפסוקים, עם ישראל מתחיל את מסעו במצרים כעם אחיד ומאוחד. בתחילה לא מוזכרים שבטים וחלוקות, ואלה נוצרים ומפרידים את עם ישראל במהלך המסע... 182 views 14 comments 6 likes. Post not marked as liked 6