תוצאות חיפוש

פינת הכיף! כאן יעלו משחקים, חידות ושטויות כיפיות (בנושא תנ"ך כמובן) במקביל יעלו כאן ימי הולדת חודשיים, מוזמנים לאחל מזל טוב לחברי הארגון! פתרון החידה הקודמת איפה בתנ"ך יש 5 מילים רצופות מאותו שורש? תשובה: "בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ" (ישעיהו כד, טז) חידה חודשית מה משותף בתנ"ך לתאנים, פָּרוֹת ולאנשי סדום? חידות בציורים בכל שבוע יעלו לפה שש חידות בציורים עם ציורים הרומזים על מונחים מתוך פרשת השבוע הנוכחית. לחלקן יכולות להיות כמה פתרונות. את הפתרונות יש לשלוח בתור ציטוטים מפסוקים. בהצלחה! שלח יו ם הולדת את פרעה מזל טוב ל... נעם יעקב פחימה..............א אייר מיכל שכטר.....................ב אייר שני ורצברגר....................ו אייר ינון רוזנברג.....................ו אייר ינון ישראל שילה...............ו אייר רני במברגר....................ז אייר שירה רוט.......................י אייר תרצה שפירא................יד אייר ישרון ברמה...................יז אייר נטע אריאל...................יח אייר נדב פיאמנטה...............יח אייר מיראי עמרן..................כא אייר שרה דרורי...................כד אייר שירה לוין....................כח אייר האיחולים שלכם!!

דבר הפטרה לפרשות אמור / צבי חלמיש 1 "וּבְצֵאתָם אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הָעָם יִפְשְׁטוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם אֲשֶׁר הֵמָּה מְשָׁרְתִם בָּם וְהִנִּיחוּ אוֹתָם בְּלִשְׁכֹת הַקֹּדֶשׁ וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְלֹא יְקַדְּשׁוּ אֶת הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם" (יחזקאל מ''ד, ט''ו) כשהכהנים הלויים בני צדוק פוגשים את העם, חשוב מאוד שהם לא יהיו עם בגדי הקודש, כי הם עלולים לקדש את העם בטעות! זה נשמע ממש איום ונורא, הם עלולים בטעות לקיים את מה שנאמר בפרשה שקראנו שבוע שעבר - "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' -לֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט, ב'). כדי להבין את הבעיה במפגש בין העם לקדושה על ידי הכהנים ובגדיהם, נקדים הקדמה קצרה. יש בגדול שני סוגי גאולה (כמובן שהרבה יותר, תלוי איך מסתכלים על זה. אבל אנחנו נסתכל מנקודת המבט הזו, בשביל להדגיש את הייחוד של יחזקאל). סוג אחד של גאולה הוא שמח ומאושר, והסוג השני קצת פחות. כאשר ישעיהו רוצה לתאר גאולה, התיאור נשמע שמח וחיובי - "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּ-לֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ:" (ס''א, י'). גם בהושע - "לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ: וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ב', ט''ז - י''ז) (כן זה חיובי גם בהקשר, מוזמנים להתווכח איתי על זה בוואטסאפ) ביחזקאל הגאולה נשמעת טיפה פחות ידידותית: "חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם… וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם פָּנִים אֶל פָּנִים" (כ', ל''ג - ל''ה) (זוכרים את המדבר מהושע? כנראה גם יחזקאל זכר אותו…) אחד ההסברים להבדל הזה הוא סיבת הגאולה. בהושע מתוארת גאולה של תשובה, אהבה, פרחים ופרפרים - "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' -לֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֺנֶךָ: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ… אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ" (י''ד, ב' -ה') לבבות, נצנצים וחדי קרן. הגאולה הזו מבוססת על פרשיית התשובה בספר דברים (פרק ל'). ביחזקאל, לעומת זאת, מטרת הגאולה קצת שונה: "לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי ה' לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קׇדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם" (ל''ו, כ''ב). יש בעיה קטנה - עם ישראל בגלות מחלל את שם ה' (או כי זה נראה שה' לא מספיק חזק, או כי הם לא מתנהגים יפה וזה ייצוג גרוע). אמנם אין פרסום שלילי, אבל יש גבול, ולכן צריך לגאול אותם בשלב מסוים. אממ, כן. קצת פחות לבבות. (בהמשך לדיבור על מערכת היחסים בין ה' לעם ישראל שרינת הרחיבה עליו בשבוע שעבר…) זו גאולה מסוג קצת אחר, שגם רמוזה בספר דברים, בשירת האזינו - "... אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם: לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה וְלֹא ה' פָּעַל כׇּל זֹאת" (ל"ב, כ"ו - כ"ז) אז הגאולה של יחזקאל פחות מבוססת על אמון ויחסים טובים. נחזור לענייננו. הניסוי של הכנסת העם למקדש לא כל כך עבד. לדוגמה - "וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז… וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית ה' הַפְּנִימִית וְהִנֵּה פֶתַח הֵיכַל ה' בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ" (יחזקאל ח', י''ד - ט"ז) עבודה זרה זה ממש כיף, אבל אולי בית המקדש זה לא המקום הנכון בשבילה. וזה לא שהגלות והגאולה עודדו מערכת יחסים מתוקנת(מה שאפשר לראות אצל הושע ושות'). אי לכך, הפיתרון המוצע ביחזקאל הוא יצירת הפרדה מסוימת בין העם למקדש - "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם אֶת מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי אֲשֶׁר אֶשְׁכׇּן שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל שֵׁם קׇדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם בִּזְנוּתָם וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם בָּמוֹתָם: בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם וְטִמְּאוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וָאֲכַל אֹתָם בְּאַפִּי: עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת זְנוּתָם וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם מִמֶּנִּי וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם לְעוֹלָם" (יחזקאל מ"ג, ז' - ט'). אם עם ישראל לא יהיה קרוב למקדש אז הוא לא יוכל לטמא את המקדש. פתרון פשוט, לא? (אגב, אחת הסיבות שהופיעה בראשונים לכך שלא ראוי לעלות לארץ היא שיש הרבה מצוות התלויות בארץ וקשה לשמור אותן. זה נשמע דומה לכיוון המתואר כאן…) אפשר לראות את ההפרדה הזו גם בהרחקה המוגזמת של המקדש מהעיר, ובציווי הנ''ל על בגדי הכהנים, שאגב, אפשר להבין ממנו שהעם נמצא מחוץ למקדש, ולא סתם בחוץ - מחוץ לבחוץ! ואסור שאפילו יראה את הכהנים עם הבגדים שלהם, כי זה כמעט קשור איכשהו לבית המקדש! ראוי לציין שיש גם חלק חיובי באפשרות הגאולה הזו - זו גאולה שלא דורשת חזרה בתשובה של עם ישראל, מה שיאפשר גאולה גם אם נהיה רעים וחטאים לה' מאוד זה גם מופיע בירושלמי (תענית א', א') כמחלוקת תנאים, ובבבלי (סנהדרין צ''ח ע"א-ע"ב) בצורה קצת שונה, שלפיה כולם מסכימים שצריך תשובה, אבל ר' יהושע סובר שיהיה זרז משמיים (גישה שגם מופיעה ביחזקאל בצורה קצת פחות חיובית מהושע ושות' - "וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם" (יחזקאל ל''ו, כ''ז), ה' מחזיר את העם, והוא לא חוזר בתשובה 'מעצמו') שנזכה! (או שנזכה שלא, גם אופציה…) אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא - כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם (מגילה טו.). אבל אני לא לגמרי זוכר איזה חלק כאן מיוסף-דוד לוי, איזה חלק מד''ר יושי פרג'ון ומה מהרב דוד סבתו - אז לא נקרב גאולה (ובכ''מ, זו לא גאולה מסוג ידידותי במיוחד, אז לא קריטי לזרז אותה :) (ותודה לדר יואב ברזילי על ההפניה לפסוקים שבהם מופיע במפורש שתהיה הפרדה בין המקדש לעם. בכ''ז אפשר לקרב קצת את הגאולה…) אשמח לתגובות, דיונים וכו' בוואטסאפ 2 3 4 7 5 6 Anchor 1 Anchor 2 8 Anchor 3 Anchor 4 Anchor 5 Anchor 6 Anchor 7 Anchor 8 Anchor 9 1הערות שוליים

קצת עלינו על הארגון ארגון נח"ת הוא ארגון נוער מכל רחבי הארץ המארגן פעילויות של לימוד תנ"ך בצורות שונות: החל משיעורים המועברים ע"י החברים עצמם בכל המחוזות כל שבוע, דרך משחקים וטיולים ושבתות וכלה, לעיתים רחוקות, בהרצאות של בוגרים, מורים ורבנים. הנוער - בגילאי תיכון (פחות או יותר) - מארגן את כל הפעילויות בעצמו, ללא הנהלה מבוגרת, ולכן מדובר בארגון ייחודי בארץ. בשל אופיו הייחודי והעצמאי, ישנו קשר הדוק בין החברים בגילאים השונים, כאשר אף חברי ההנהגה (ההנהלה הארצית, המחוזית ובעלי התפקידים השונים) משתתפים בפעילויות ככל החברים. כך גם בכיוון ההפוך, כל חברי הארגון יכולים ומורשים להעביר פעילות (בדרך כלל שיעור, אך זה יכול להיות משחק או כל הפעלה אחרת), וגם חברים בשכבת ט' או י' מעבירים פעילות לחברים בוגרים מהם. הדבר בונה בצורה טובה גם את האווירה החברתית המדהימה וגם את היכולת האישית ללמוד וללמד תנ"ך ובכלל. הלימוד אינו לימוד רגיל של תנ"ך כמו בשיעורים בבית הספר, בצורה של הספק "חומר" מסוים וניתוחים טכניים שלו, ומצד שני גם אין מדובר בפעילות סתמית כמו פעילויות רבות בתנועות הנוער (כולל אלו שיש בסופם שורה או שתיים של מוסר השכל). למרות שבארגון חברים (מטבע הדברים) רבים שמתמודדים (ואף זוכים) בחידון התנ"ך, הלימוד בארגון איננו מכוון לכך ואין דגש על זכירת כמות רבה של פרקים ופסוקים. אז מה כן? הלימוד בארגון חוויתי ומהנה, וכולל (מעבר לשיעורים ה'רגילים') דיונים על פרק או נושא מסוים, טיולים באתרים שונים ומשחקים. בשיעורים ובפעילויות ישנה מעורבות אישית של כל הלומדים, המביאים את עצמם אל הלימוד ואת הלימוד אל תוכם. הארגון פונה לכל בני הנוער היהודיים ללא הבדל, וחברי הארגון באים ממקומות מגוונים מאוד, גאוגרפית ואידאולוגית. המחוזות שלנו מידי שבוע נפגשים חברי נח"ת לשיעור במחוזות. כל השיעורים מועברים על ידי חברי הארגון עצמם. בצורה זו, נוצר שיח חי ושיתופי סביב התנ"ך. התנ"ך הוא של כולנו. נשמח אם תצטרפו, צרו קשר עם המזכ"ם הקרוב למקום מגוריכם. בואו לשמוע, להשתתף ואף להעביר שיעורים בעצמכם, כולם יכולים! פרטי ההנהלה הארצית: חנה: 05-674-6170 משה: 05-424-2316 או במייל: irgonachat@gmail.com מוזמנים לפנות לכל שאלה (שאלות שקשורות לארגון, לשאלה "ממה מורכב היקום?" אין לנו תשובה:) changeholi מחוז ירושלים: יום שני 19:30. בית הכרם 17, ירושלים. יוסי דה לה פואנטה: 055-277-8656 נעמי אייזנברג: 058-432-1264 מחוז גוש עציון: יום ראשון, 18:00. בית הכנסת הישן, אלון שבות. צורית איילי-קמפניינו: 058-644-2106 מרב יפה נוף: 055-306-6083 מחוז שומרון: יום שלישי, 18:45. בית כנסת אוהל אפרים, אריאל. יערה זמירי: 054-401-4404 עפרי אורבך: 054-329-4747 מחוז שרון: יום רביעי, 18:45. המדרשייה, פרדס חנה כרכור. שלום וייס: 053-827-7230 יוחאי לוי: 051-588-6684 מחוז מרכז: יום חמישי, 19:30. בית הכנסת המרכזי פנינת גנים, פתח תקווה. רננה מאיר: 058-421-3386 עטרת קליין:058-753-6017 מחוז צפון: יום חמישי, 18:00. אולפנית טבריה, טבריה. תמה לוריא: 051-212-0445 איתם עזריאל: 055-665-8551 מחוז חיפה: יום ראשון, 18:00 עירוני ו', דרך יד לבנים 97, חיפה. רות ריפקיינד: 058-770-7018 רינת מינדליס: 054-290-7097 קצת עלינו- הכפית "כפית של נח"ת" (מתבסס על הפסוק: "טוֹב מְלֹא כַף נָחַת") היא אסופת מאמרים שיצאה בעבר בתור עלון דו-חודשי וכעת עברה לאתר אינטרנטי. באתר מוצגים מאמרים שכתבו חברי הארגון, מדורים שנכתבים על ידי כותבים קבועים, כפיות קודמות, חידות, ומאמר שבו מוסבר כיצד לכתוב מאמרים. אחת לשנה מתפרסם גם "מזלג של נח"ת", אסופת מאמרים משעשעים באווירה פורימית לכבוד חודש אדר ו"הכף" - עלון מודפס עם מאמרים של חברי הארגון. המאמרים נערכים על ידי ועדת כפית, וכן האתר מנוהל על ידי ועדת כפית, שכל מטרתה לדאוג שהכפית תהיה במצבה הטוב ביותר, ולכן אתם מוזמנים להפנות אליהם כל הערה או שאלה בנושא הכפית. כמובן שכמו כל שאר הועדות והתפקידים השונים הועדה מתחלפת מדי שנה, וחבריה הם בני נוער. את המאמרים, המדורים והחידות מספקים חברי הארגון (צריכים עזרה בלכתוב מאמר? לחצו כאן כדי לקבל מידע בנושא).

לא תעשה לך פסל וכל תמונה תמונות מרגשות וקורעות לב של חברי הארגון בשעתם היפה

To see this working, head to your live site. Categories All Posts My Posts מאמרים ומדורים !מאמרים ומדורים שחברי הארגון כותבים. קריאה מהנה צור פוסט חדש מאמרים מוזמנים לקרוא את המאמרים של חברי הארגון subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 42 Follow מדורים המדורים הם פורמט שונה מהמאמרים, כאשר לכל מדור יש אדם קבוע שכותב אותו ונושא מסוים וקבוע. כל המאמרים מעניינים, קריאה מהנה subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 38 Follow ספוקנ"ך בינתיים יעלה הספוקן אם הוא נביא של טוביה וחבר subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 0 pending Welcome! Have a look around and join the conversations. subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 1 נח"ת פלוס פינת אבזם ועוד subcategory-list-item.views subcategory-list-item.posts 0 New Posts Kapit Nachat May 01 ספוקן של קהלת - ברה הופט מאמרים מה אם זה בעצם ספוקן? ספר קהלת כנאום מול קהל. מומלץ מאוד לעקוב עם תנ״ך פתוח על קהלת עם הסימניה של השבת (כי זה הופך אתכם למאגניבים) תוך כדי קריאת הספו- המאמר. ו… נקפוץ פנימה 📜📜📜 פתיחה טובה היא פתיחה שתמשוך את המאזין שהוא יזדהה איתה /א א יא/ ‎ אחרי פסקת פתיחה טובה באה הצגת הדובר וכולם אוהבים לשמוע שמישהו אחר טועה קהלת מתחיל לתת ביקורת על אלוקים זה משהו שאפשר לראות בקטע קומי, או מול מישהו ש*לא* תומך בו אז קהלת יורד כהוגן על המאמינים ואומר שגם זה הבל אולי עכשיו המאזינים יכולים להתרווח בכיסא הם נרשמו להרצאה על הבל, וזה מה שהם מקבלים ואז הוא מתחיל לדבר על עמל ועצלות, על חכמה וסכלות המאזינים מחייכים ומהנהנים. הם יודעים באיזה קטגוריה הם קהלת מזכיר נהנתנות הקהל נד בראשיו היא לא מקושרת לסכלות. היא באה מתוך העמל- עשיתי לי גנות נטעתי לי כרמים עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות עיני הקהל בורקות מול התיאורים קהלת עושה חיים וגם עמל הם באים ביחד ואז בעוד הוא משקיף בפירות עמלו נופל לו האסימון שגם זה הבל הדרוכים בקהל כבר חושדים בכיוון. והשאר מהנהנים, מחזקים הם יותר חכמים מזה הם בצד האינטליגנטי והנאור הם רואים שזה הבל איזה אידיוט הוא העמל לשוא, פשוט בזבוז ואז קהלת מתחיל לדבר בשבח החכמה הקהל שותה כל מילה הוא… מדבר גם על הוללות. שם אותה ליד הכסילות. בחירה מוזרה, אבל הם זורמים הוא מפליג בשבח החכמה: חכמה לעומת כסילות זה כמו אור במקום חושך! הקהל מהנהן בחשיבות עצמית. ***מומלץ מאוד לפתוח ספר קהלת ולנסות לעקוב במקביל המהלך מעט מתבסס על זה הכסיל שוטה, ולא מבין אבל החכם?! החכם ממוקד! יש לו כיוון. היושבים בקהל טופחים אחד לשנו על השכם. ב יד ואז הוא מפתיע הוא מושך את השטיח מתחת לכל העסק שניהם טועים שניהם מתים בסוף מה שיקרה לכסיל? יקרה גם לחכם. ובכלל אחד נהנה אחד סובל אחד עמל האחר מתעצל אין שום קשר! עכשיו הקהל בכלל דרוכים הם חייבים לדעת מהי דרך האמת שיוכלו גם הם להיות לדעת שידעו גם הם להבין והוא עוד שח: שניהם מתים בסוף, וגם זה נשכח. הקהל נאנחים עוד פעם זה? הם כבר ידעו את זה קודם! מה החידוש שם? הנואם נמרח טיפה, אבל עוד כמה משפטים והוא שוב על הגל יש אנשים שמקבלים טוב, יש אנשים שלא והנה הוא מציג טענה נוספת: (פרק ג היר ווי קאם) להכל יש עת וחפץ, להכל יש מטרה וזמן והוא מדגים איך הוא מדגים! אבל גם זה הבל- אולי יש מהלך אבל האדם ממילא לא רואה אותו! הוא אף פעם לא נהנה ממנו! (פרק ג, ט-יא) אז כבר עדיף לאדם שישמח בחיים שלו שיהנה קצת (פרק ג, יב) כבר ראינו, אין משהו יותר טוב לעשות אז האדם שמח לו (ג י״ג) וגם זה מאלוקים הוא כבר קבע שזה יקרה הרי <עוד משהו בפשט שלא הבנתי, נקווה שזה לא הורס את המהלך> ג טו האדם חי, ואז מת וכך גם הבהמה מותר האדם מן הבהמה? אַין- הכל הבל. (ג, יח-יט) חלק מהקהל מריע ומניפים את בקבוקי השיכר שלהם לעומתן- חלק קוראים קריאות בוז חלק מגרדים את הראש בבלבול מי יודע - רוח האדם העולה היא למעלה? רוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ?! עדיף כבר שהאדם ישמח בחייו -הוא לא אמר את כבר?- טוב יותר למי שמת! (סוף פרק ג) (המאזינים הדרוכים נרתעים בבהלה) תראו את דמעת העשוקים! את תסכולם של מקנאים! אני עמל, מחסר נפשי… הבל! עניין רע הוא. (תחילת פרק ד) טוב מלא כף נחת ממלוא חופניים הבל?! גם זה הבל! עדיף לעבוד בשניים -נו, זה איקיאה פה?!- מודדי העיתים מנופפים בידיהם. הנואם מעלה הילוך, מגביר קצב. אל תתחייב למה שתתחרט נכסים, כבוד, הבל, חוסר נכסים, הכל הבל צדק, תסכול, דטרמיניסטי, (רוב פרק ה) ואז הוא מתחיל להטיף! החצוף הזה! מי הוא חושב שהוא?! (רוב פרקים ו-ז) הוא מתאר את מסעותיו הוא ניסה הוללות! ובאמת, מה כל הסיפור?! נשים זה לגמרי אוברייטד (סוף פרק ז) (הקהל, שמורכב בעיקר מגברים, מהנהן בידענות. הנשים המעטות שהתגנבו, הוזמנו, או נכנסו לשם בכוח מגלגלות עיניים. הנשים שהתחפשו לגברים בשביל להיות שם מריעות יחד עם השאר) אתם יודעים מה באמת מוצלח? האדם! החכם! (בפרק ח עכשיו) הוא זורק משפט קליט, משהו שמשמע באמת חכם אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח הצעד מהנהן בחשיבות עצמית ורושם את השורה הזאת אמנם לא הבין מה היא אומרת אבל היא נשמעת טוב אולי אפשר לשים אותה בעמוד השער… הקהל מתחיל לרחף, שוב הוא מדבר על צדיקות, מוסר… ירא אלוקים מאריך ימים, ואז הוא צועק: הבל אשר נעשה על הארץ! -כמה מהאנשים שנרדמו קופצים בבהלה- יש צדיקים, שמקבלים מה שמגיע לרשעים! (עוד אנשים מתחילים להרים ראש) מצאנו… (הניעורים משלימים בראשם את המשפט. הם מחייכים אחד לשני כשהם רואים שצדקו) שגם זה הבל. הוא ממשיך, והפעם- משבח את השמחה! (עכשיו כבא בסוף פרק ח) (עכשיו הם ממש איתו) הוא אומר, כל מה שאתה רוצה לעשות- תעשה. באמת משהו, הקהלת הזה! לא סתם נקרא החכם באדם. החיים- יודעים שימותו המתים - אינם יודעים מאומה אהבתם שמחתם וגם קנאתם אבדה אין להם עוד חלק בנעשה תחת השמש (חצי ראשון של פרק ט) לך! אכול בשמחה לחמך. שתה בלב טוב יינך. (הקהל מתחילים להתלחש, אפשר להרגיש את ההתלהבות עולה) כי כבר רצה האלהים את מעשיך (הרוב מהנהנים, רוכבים על הגל. חלק עוצרים וחושבים רגע החלק הזה חושדים רגע) יהיו בגדיך לבנים (החקלאים והפשוטים בקהל מסבירים אחד לשני זה מטאפורה כאילו?? שמדמיינים את זה,?) ראה חיים עם אישה אשר אהבת כי הוא חלקך בחיים, ובעמלך אשר אתה עמל (עכשיו תורם של החקלאים והפשוטים מקודם להסכים) בכוחך עשה (הרוב מהנהנים) כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה (קשי היום בקהל, השוטים בקהל, השותים בקהל מרימים ראשיהם, מעט פוסקים מלהגם, מעט זעים בשנתם, מעט הוא קלט אותם. הוא דיבר איתם. (אמצע פרק ט) חלק מהשומעים מרגישים שנהיה כבד פה הם זעים באי נוחות. הקהלת חוזר לדבר במשלים חוזר לצייר להם ציורים לא לקלים המרוץ לא לגיבורים המלחמה חסרי המנוח חוזרים לנוח הוא שוב על המסלול אדם לא ידע עיתו- כמו דגים במצודה (הדייגים מחייכים) (לקראת סוף פרק ח) הוא מספר סיפור מצחיק על עיר בה דברים הפוכים מקום בו דברים משונים עם עבדים על סוסים ושרים כעבדים בין מילה לעלילה יש כל מיני… דברי חוכמה? יש תיאורים שהם קצת תמוהים (פרק י) הוא נותן עצות לחיים בעיר הדמיונית או אולי אלו עצות לחיים? בכל מקרה, הוא ממשיך (פרק יא) החקלאים שוב נדרכים כשהמרצה מדבר על עבים העננים מורידים גשם על הארץ ועץ שמושלך- שם הוא נשאר מי שמחכה כל הזמן לרוח לא יקצור וכמו שאינך יודע מה דרך הרוח (החקלאים ממלמלים את הסכמתם) ככה אינך יודע את מעשה האלוהים אשר ינהל את הכל (החקלאים מהנהנים, מאשרים את ההשוואה מצרי העיניים מצרים עיניהם בחשדנות הולכת וגוברת…) שמח בחור בילדותך (האבות טופחים על שכמי צעיריהם) הלך בדרכי ליבך ובמראי עיניך (כמה מההורים מוחים חלושות) כי על כל אלה יביאך אלוהים במשפט (ההורים המודאגים עכשיו מחייכים בסיפוק. הספקנים מאזינים בחרדה הולכת וגוברת…) (לעוקבים בתנ״ך: סוף פרק יא) הוא מסכם: הסר כעס מליבך העבר רעה מבשרך הילדות והשחרות- הבל. (הזקנים מחייכים להם) פרק אחרון! הוא אומר לאדם לזכור את בוראו בטרם יבואו ימי הרעה ושנים בה אין חפץ (המאזינים הדרוכים נדרכים עוד יותר- אבל הרוב שבויים בסיפור אשר מיד אחר כך) עד אשר לא תחשוך השמש ובטלו הטוחנות התעוותו אנשי החיל וחשכו הארובות הקהל דבוקים לסיפור מביט החגב מפרה היונה ובמרכז: האדם. ההולך אל בית עולמו לא רוחק חבל הכסף ונשבר כד על המבוע והקהל כורע תחת המשמעות אף כי אינם יודעים מדוע גלגל רץ אל הבור שב עפר אל על הארץ והרוח העוברת בשדות השוכנת בבהמות אשר בתוך האנשים תשוב אל אלהים אשר נתנה. (הספקנים מנערים ראשם כמקיצים מתוך חלום. איפה הם היו? אה… כן… שבה רוח) (מהצד מאותתים שתם הזמן. יושבי הקהל מתנערים, דוחים מעליהם את הכישוף) הבל הבלים הבלים מסכם הקהלת. הכל הבל. (הקהל גועה בצחוק, הם כמעט נפלו לזה?! האם הם באמת עמדו לייחס לדבריו משמעות? הספקנים מרימים גבה. הן לא משתכנעים מהצהרות ההבל. הם חושדים… הם חושבים… הם חשים שמשהו גדול יותר מתרחש כאן. גם אם הם לא יודעים מה. וזה מפריע להם. הם רגילים לדעת מה. הם לא מאמינים של מה בכך הם פועלים על פי הגיון לפי תהליך…) הנואם סיים דבריו, ועכשיו הוא כבר אוסף מספר על יצירותיו האחרות, ומסכם את המסע שעשה: ביקש למצוא דברי יושר ואמת, הוא אישית ממליץ על דברי חכמים! דבריהם כדרבנות ניטעים כאסופות. אבל באמת נגמר זמננו. הקהל מוחא כפיים, והנואם מסתובב לרדת מן הבמה תוך כדי שהוא יורד הוא זורק כמה משפטים, כלאחר יד הוא מטיף, בקטנה. היושבים קרוב לבמה צוחקים, מסבירים למי שלא שמע את הבדיחה. הם חוזרים על דבריו, בשביל היושבים רחוק. משחזרים למיטב יכולתם את סוף סברותיו של החכם הוא אמר ויותר מזה בני! היזהר מעשית ספרים אין קץ, זה סתם חופר בשכל כל כך בזבוז של זמן (רוב הקהל צוחק, חלק מזעיפים פנים, וחלק קטן ביותר משתיקים את האחרים, זה נראה כאילו הוא הולך לומר עוד משהו… זה בעיקר הספקנים, אבל גם חלק אחר, חלק חדש) סוף דבר הכל נשמע שמעו לאלוקים! ועל כל מעשיכם תבואו במשפט הקהל עוצר את נשמתו, מחכים לראות איך הוא ינפץ את זה אבל הוא לא הוא נעמד, מסתובב ואז הוא יוצא ובחדר בו היה הלם ודממה. תודות: תודה ליונתן, שקרא ושמע לדברי, ונתן לי השראה באישון ליל. תודה לאילת יפה נוף, שתכלס גם היא יונתן, על הביקורת, הקריאה, והסיכום. תודה לראשית ולטוביה ולהדס, בלעדיכם זה גם לא היה קורה. ותודה גם למי שעזרה, גם אם לא לזה כיוונה, כי זה דחף אותי להמשיך למרות הקושי. Like 3 0 comments 0 Kapit Nachat Apr 11 ויאמינו בה' ובמשה עבדו - רות ריפקיינד מאמרים "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְ-הוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְ-הוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּי-הוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות י"ד, ל"א) - לאחר קריעת ים סוף, ישראל מאמינים בה' ובמשה שליחו לנוכח הניסים שה' עשה. נראה שסדר האירועים בפסוק מספר לנו שישראל האמינו רק לאחר שראו את הניסים. האומנם? והאם מדובר במשהו רע? בשביל לענות על השאלה, נסתכל במקומות נוספים שבהם מדובר על האמונה בה'. בתור התחלה נעבור על מעמד הר הכרמל (מלכים א', י"ח). לפני מעמד זה, המציאות בישראל הייתה כזו שבה כולם עובדים את הבעל והולכים אחריו. המעמד נועד להוכיח לעם את אמיתותו של ה' ולהפריך את מציאותו של הבעל כאל. בסופו של מעמד זה, העם נוכח בצדקת דרכו של אליהו וכולם ביחד מכריזים: "יְ-הוָה הוּא הָאֱ-לֹהִים". מעמד הר הכרמל בברור מעביר ביקורות על התנהלותו של ישראל, שנזקקים להוכחה על מנת לעבוד את ה'. עם ישראל מוצג כמי שלא יודע אחרי מי הוא הולך ולא מסוגל לנמק את דרכיו (פס' כ"א). לחיזוק הטענה שאמונה אינה צריכה לבוא מידיעה, ניתן להסתכל על סיפורו של איוב. איוב ירא ה', ולמרות הצרות הרבות המתנגשות עליו, הוא דובק באמונתו בה' ומאמין שה' איתו והכל ממנו. התנהגות זו של איוב מוצגת בספר איוב כרצויה וחיובית, על אף שלא מובנת מאליה, ולבסוף איוב מקבל עליה שכר רב. אם כך, נראה שהדבר הנכון הוא להאמין בה' ללא הוכחות. הסתכלות בדברים ח', ב', לכאורה מחזקת את הטענה - ה' עינה אותנו במדבר בשביל לבחון האם אנחנו מאמינים בו גם כשלכאורה נוכחותו לא ברורה. אולם, מהעמקה נוספת בפרק לומדים שגם כשהיה לבני ישראל קשה - ניסי ה' תמיד היו ברורים ונוכחים (פסוקים ג'-ד'), והקשיים באו לבדוק האם אנחנו נשארים נאמנים לו לא רק מתוך תלותנו בו, אלא מתוך ידיעתנו על קיומו. מעבר לכך, הפרק מדגיש לנו את זה שאנו מאמינים בה' ומקיימים את מצוותיו מתוך ידיעה על קיומו בעקבות החסדים שהוא עשה עמנו (פסוקים ו'-ז'). כלומר, אנו מצווים ללכת אחרי ה' מכיוון שאנו יודעים מה הוא עשה למעננו - אנו מצווים על אמונה מידיעה. לאור זאת, מתחזקת התהייה - האם הפסוק בו פתחנו מעביר ביקורת על בנ"י, או שהוא מציג את הדרך הנכונה להגיע לאמונה? מה הפסוק מנסה לומר לנו? בשביל להבין זאת, נסתכל על יחסי עמ"י-משה-ה' עד אז (שמות ב', כ"ג-י"ד, כ"ט). בתחילה, בנ"י זועקים מהעבודה הקשה (באופן כללי, לא לה' דווקא). זעקתם עולה אל ה' והוא שולח אליהם את משה, עם אותות שמוכיחות שהוא אכן שליח ה' ולא סתם שרלטן. מעתה, בכל סיפור יציאת מצרים, ה' מצווה את משה או אהרון לעשות את הפעולות שמובילות לנס, אות, או מכה. ה' מדבר אל משה ואהרון והם מדברים אל העם בשם ה'. התנהלות זו יכולה ליצור מצב שבו בנ"י סומכים ומאמינים במשה עצמו, משום שנראה שהוא זה שגורם לכל הניסים, לאו דווקא כשליח ה'. לאחר קריעת ים סוף מדגיש לנו התנ"ך - "וַיַּאֲמִינוּ בַּי-הוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" - למרות שראו כי פעולותיו של משה הן אלו שלכאורה גורמות לניסים, הם עדיין ראו בהם את ה'. האמונה שלהם הייתה בה' ובמשה כעבדו, הם לא התבלבלו לחשוב שמשה הוא מקור הניסים. לסיכום, הדגשה זו אינה ביקורת כמו במלכים, ועל פי הכתוב בדברים ח' - מבנ"י לא נדרש להאמין בה' לפני יציאת מצרים, בעודם שקועים בצרות כאיוב. ההדגשה מבהירה לנו שבנ"י ראו את ה' כגורם לכל ואת משה כעבדו, על אף שכל פעולותיו של ה' באו דרך משה. Like 6 1 comment 1 Kapit Nachat Mar 30 נבואת הבשר של חגי - אלעד יניר מאמרים תקציר יש נבואה אחת קצרה ומוזרה שמלא מפרשים פירשו אותה באופנים שונים. הנבואה היא הנבואה שלישית של חגי. במאמר נפתח במבוא לחגי, נסקור את נבואות חגי ואז נלמד את "נבואת הבשר של חגי". מבוא לחגי הנביא חגי חי בימי שיבת ציון, כאשר ישנה אוטונומיה מסוימת לעם ישראל, אך העם כפוף למלכות פרס. בתחילה, המלך כורש מכריז על אוטונומיה מסוימת, ליהודים מותר לבנות את בית המקדש ולהקים חיים קהילתיים. לאחר הצהרת כורש, העם מתחיל להקריב קורבנות, ומאוחר יותר מנסה להקים את הבית על ידי הבאת עצי ארזים¹ מהלבנון. בימי המלך ארתחשסתא, צרי יהודה ובנימין² כותבים למלך מכתב, אשר בעקבותיו המלך מורה להפסיק את עבודת המקדש. חגי מנבא בשנת 2 לדריווש (שמלך לאחר ארתחשסתא). בימים בהם העם עדיין מקריב קורבנות אך לא בונה את המקדש. כל נבואות חגי עוסקות במקדש או בבית דוד ומעודדות את העם להמשיך בבניין העם והמקדש. בעקבות זאת, העם בונה את המקדש³. חגי מנבא 4 נבואות⁴, לכל נבואה יש תאריך. כל נבואות חגי עוסקות בבניין המקדש. ראשית, נסקור בקצרה את הנבואות 1, 2, 4 ואז נעסוק בנושא שלנו – הנבואה השלישית. סקירת נבואות חגי הנבואה הראשונה עוסקת בבניית המקדש וקוראת לעם לבנות את בית המקדש. חגי מציג את טיעוני העם לא לבנות: א, המצב המדיני (האיסור של ארתחשסתא). ב, המצב הכלכלי הקשה – לא ניתן לבנות את המקדש בשל המצב הכלכלי, ויש להתעסק בפרנסה קודם. חגי עונה כי יש לבנות גם ללא אישור מלכות פרס, וכי המצב הכלכלי נגרם כתוצאה מאי בניית המקדש. מכך ניתן להסיק שבניית המקדש תגרור את הטבת המצב הכלכלי. בנוסף הנביא קורא לעם לבנות את המקדש בעצים הקיימים – "עלו ההר והבאתם עץ", וכי אין צורך לבנות את הבית עם ארזי לבנון:⁵ "(ו) זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכוֹל וְאֵין לְשׇׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשׇׁכְרָה לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב. (ז) כֹּה אָמַר י-הוה צב-אות שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם. (ח) עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה בּוֹ [וְאֶכָּבְדָה] (ואכבד) אָמַר י-הוה" (חגי א ו-ז) לאחר נבואה זו, העם מתחיל בבניית המקדש. הנבואה השנייה מתייחסת לעם שראה את הבית הראשון בתפארתו, ולכן כאשר הוא מסתכל על הבית החדש, הקטן והבנוי מעצים מקומיים הבית נחשב לאפס בעיניו. הנבואה קוראת לעם להמשיך בבניין המקדש ולא לדאוג, כי י-הוה שולט בעולם והוא יהפוך את בית המקדש למכובד אף יותר מהראשון: "(ג) מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם. (ד) וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל נְאֻם י-הוה וַחֲזַק יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַחֲזַק כׇּל עַם הָאָרֶץ נְאֻם י-הוה וַעֲשׂוּ כִּי אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם י-הוה צב-אות. (ה) אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְרוּחִי עֹמֶדֶת בְּתוֹכְכֶם אַל תִּירָאוּ. (ו) אכִּי כֹה אָמַר י-הוה צב-אות עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת הֶחָרָבָה. (ז) וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת כׇּל הַגּוֹיִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כׇּל הַגּוֹיִם וּמִלֵּאתִי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד אָמַר י-הוה צב-אות. (ח) לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם י-הוה צב-אות. (ט) גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר י-הוה צב-אות וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם י-הוה צב-אות" (חגי ב ג-ט) בנבואה השלישית נעסוק בהמשך, והיא נושא המאמר. הנבואה הרביעית עוסקת בהשמדת חוזק הגויים ובבחירה בבית דוד ובזרובבל. הנבואה הרביעית אולי משלימה את הנבואה השנייה שקראה כי י-הוה יחזק את בית המקדש: "אֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. (כב) וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו. (כג) בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם י-הוה צב-אות אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם י-הוה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם⁶ כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם י-הוה צב-אות." • הנבואה השלישית כעת, נעסוק בנבואה השלישית. "(י) בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְּבַר י-הוה אֶל חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר. (יא) כֹּה אָמַר י-הוה צב-אות שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים תּוֹרָה לֵאמֹר. (יב) הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל הַלֶּחֶם וְאֶל הַנָּזִיד וְאֶל הַיַּיִן וְאֶל שֶׁמֶן וְאֶל כׇּל מַאֲכָל הֲיִקְדָּשׁ וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא. (יג) וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכׇל אֵלֶּה הֲיִטְמָא וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא. (יד) וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם הַזֶּה וְכֵן הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם י-הוה וְכֵן כׇּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא. (טו) וְעַתָּה שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן בְּהֵיכַל י-הוה. (טז) מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים. (יז) הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּבַבָּרָד אֵת כׇּל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם וְאֵין אֶתְכֶם אֵלַי נְאֻם י-הוה. (יח) שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל י-הוה שִׂימוּ לְבַבְכֶם. (יט) הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ." (חגי ב י-יט) הנבואה נאמרת ביום ייסוד היכל י-הוה – כ"ד לחודש התשיעי (כסלו). קיצור הנבואה: חגי שואל את הכהנים אם אדם נוגע במאכל קדוש, אם הוא מקדש דברים אחרים – האדם או כנף בגדו. הכהנים עונים שלא. חגי שואל אם טמא נוגע בהם האם הוא מטמא – הוא עונה שכן. מזה נלמד שהטומאה עוברת מהר יותר מהטהרה. חגי אומר שככה גם עם ישראל, הטומאה עוברת מהר יותר, ולכן כל הקורבנות של עם ישראל טמאים. אז הוא פונה לעם ואומר שימו לב שעד היום , לפני יום ייסוד היכל ה' היבולים החקלאיים לא הניבו הרבה פירות, אך מיום ייסוד היכל י-הוה, י-הוה יברך אותם והיבולים יגדלו. ישנם כל מיני פירושים הטוענים שהנבואה מדברת על היחסים עם השומרונים, ואומרת כי השומרונים הם אלו שטימאו את הקורבנות: "נראה לי שהתכוון בדבריו אלה לעמים שישבו בשומרון... אמר הנביא כי טמאי נפש הם" (דעת מקרא חגי ב יד ד"ה העם הזה) אני סבור שפרושים אלו לא מספקים מכיוון שלנביא חגי יש מסר אחד – בניית המקדש היא דבר טוב! לכו תבנו את בית המקדש! חגי לא מנבא כל כך הרבה נבואות, אז ניתן לטעון שקשה ללמוד מנבואותיו האחרות לכאן, אבל עדיין שאר הנבואות עוסקות במקדש או לכל היותר בשושלת בית דוד. בנוסף, מה הכוונה במעשה עם הכהנים? הקושייה המרכזית היא שהנביא חגי לא עוסק ביחסים עם השומרונים, אלא בבניית המקדש עצמה. בנוסף, הנבואה נאמרת ביום ייסוד היכל י-הוה, אז ככל הנראה היא מדברת על משהו שקשור לבנייתו. (בנוסף, כמו שנראה להלן הנבואה מנגידה בין המצב שהיה קיים לפני בניין המקדש לבין המצב לאחריו)⁷ אני מציע פרשנות אחרת. העיקר של הנבואה היא בניית בית המקדש, כמו כל שאר נבואות חגי. הנבואה נאמרת ביום ייסוד המקדש ולכן משבחת את העם על הבנייה. ראשית, הנביא אומר כי הקורבנות שהוקרבו "נטמאים" בגלל אי בניית המקדש. מה שווים הקורבנות כאשר העם לא בונה את בית המקדש? המעשה עם הכהנים אומר כי בשל אי בניית המקדש, שאולי נראית כדבר קטן, כל המצב של העם נדפק. כמו שנגיעה קטנה מאדם טמא מטמאת את כל האוכל, גם אי בניית המקדש, הנראית כדבר פעוט מטמאת את כל מפעל שיבת ציון. שנית, הנבואה מזכירה את העוני והמצב הכלכלי הקשה שנגרם כתוצאה מאי בניית המקדש, (על פי הנבואה הראשונה), ואומרת שמעתה, יום בניית המקדש – המצב הכלכלי ישתפר. למעשה הנבואה משלימה את הנבואה הראשונה, שקראה לבניית המקדש ומשבחת את העם על בנייתו. סיכום ראינו כי בתחילה הנביא חגי קרא לעם לבנות את המקדש וטען כי המצב הכלכלי הרע הוא תוצאה של אי בניית המקדש. הנבואה השלישית, בה עסקנו, התרחשה ביום ייסוד היכל י-הוה ושיבחה את העם על הבנייה. ראשית, היא התייחסה לאי בניית המקדש כאל טומאה אשר טימאה את כל החיים, כולל את הקרבת הקורבנות. שנית, היא התייחסה למצב הכלכלי הרע שהיה לפני בניית הבית, וקראה שכאשר בניין הבית ייגמר והיבולים יתנו את פרים. נ"ב "ועתה שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מטרם כתיבת כפיליסט נא"ה מאמר בכפית. מהיותם באים אל חבורת נח"תיסטים תמימים לכתוב מאמרים והיו מעטים, באים אל אריאל יונייב לחשף 50 מאמרים והיתה 20. הכיתי אתכם בחוסר מאמרים את כל מעשה מקלדתכם ואין אתכם אלי מן היום הזה אברך" (אלעד 18 1-4) ________________________ הערות שוליים: 1."וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם"(עזרא ג, ז) (חזרה מעלה) 2. צרי יהודה ובנימין הם קבוצות שונות של עמים שונים (שומרונים, עמונים, אשדודים…) ששלחו אגרות למלך ארתחשסתא בהן כתבו שהיהודים מורדים ועל כן כדאי למלך לעצור את הבנייה. (חזרה מעלה) 3. עזרא א-ד. (חזרה מעלה) 4. יש מפרשים שטוענים שיש 5 אבל כאן נחלק ל-4. (חזרה מעלה) 5.ראינו בהערה 1 שבתחילת שיבת ציון העם החל לבנות את הבית בעצי ארזים יקרים. הנביא קורא לעם לבנות את הבית ממה שיש, וכך גם ניתן לבנות את הבית למרות המצב הכלכלי הקשה. (חזרה מעלה) 6.הנבואה מתכתבת עם נבואת ירמיהו שדיברה על ניתוק יהויכין המלך מהמלכות: "חַי אָנִי נְאֻם י-הוה כִּי אִם יִהְיֶה כׇּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ" (ירמיהו כב כד) זרבבל הוא צאצא ליהויכן, ונבואת חגי אולי רומזת לכך שבית דוד יתחזק מחדש. (חזרה מעלה) 7. כנראה כותב דעת מקרא סבר שהעיקר הוא שבח לעם על שלא שילב את השומרונים, אך ראשית כנאמר לעיל חגי לא מדבר על כך. שנית, למה זה כל כך משנה עד עכשיו? עד עכשיו היה עוד ניתן לבנות את המקדש עם השומרונים, ועתה אין סיכוי שהם יבנו אותו? (חזרה מעלה) Like 1 1 comment 1 Forum - Frameless

1 2 3 4 איך כותבים מאמר לכפית?/ ועדת הדרכה אבל למה בכלל לכתוב מאמר? קודם כל, אחת מהמטרות של הארגון היא שחברי הארגון יעבירו שיע ורים ויכתבו מאמרים. כולם יכולים לכתוב מאמר! במאמר אתם יכולים לשתף רעיון שיש לכם גם בלי הצורך לעמוד מול קהל. בניגוד לשיעור, המאמרים נשמרים באתר של הכפית ותמיד אפשר לגשת אליהם ולקרוא אותם. למאמר יש עורך שעובר עליו ומוודא שהמאמר יצא טוב. המאמר הוא ההזדמנות שלכם לכתוב על נושא שמעניין אתכם, במיוחד אם המהלך שלכם ארוך/קצר מדי לשיעור. אתם לא חייבים להיות הראשונים שחשבו על הרעיון שעליו תכתבו במאמר, זה בסדר גמור לשאול שאלה ולענות עליה באמצעות מה שאנשים אחרים כבר כתבו. מצד שני, אתם בשמחה מוזמנים לכתוב רעיון שכולו שלכם, גם אם המהלך שלכם לא מבוסס על מפרשים או חוקרים. אז איך בוחרים נושא? כדאי לבחור נושא שמעניין אתכם, אתם תהנו הרבה יותר לכתוב על נושא שקרוב ללבכם. תחשבו על נושא שאליו אתם מתחברים, דמות מהתנ"ך שאתם מחבבים, ספר אהוב בתנ"ך, נבואה מגניבה, שאלה שעלתה לכם לאחרונה, נושא או פרק שהייתם רוצים להעמיק בו יותר… אפשר אפילו לפתוח מקום אקראי בתנ"ך. בחרתי נושא, מה עכשיו? כדי לכתוב על נושא כלשהו צריך להכיר אותו, לכן השלב הבא הוא ללמוד את הנושא שבחרתם. לא התחייבתם לאף אחד על נושא, אין שום מניעה להחליף נושא אם אתם רואים שבעצם יש כיוון אחר שיהיה לכם יותר מעניין לכתוב עליו. לימוד הנושא: השלב הראשון הוא ללמוד את המקורות התנ"כיים שקשורים לנושא ולהבין אותם. אפשר לחפש הקבלות בין פרקים, סיפורים דומים שמתקשרים, נבואות רלוונטיות וכן הלאה. אחר כך אתם מוזמנים ללמוד עוד מקורות שקשורים לנושא- פרשנים, מאמרים, שיעורים, מחקרים אקדמיים או כל דבר אחר שרלוונטי לנושא. כמובן, ממש אין צורך ללמוד את כל המקורות האלה, ואפשר גם לומר סברות מההיגיון שלא קראתם במקורות שלמדתם. ואיך מתחילים לכתוב? למאמרים בכפית יש מבנה מאוד מוגדר, מה שיכול דווקא לסייע לכתיבה. מאמר אמור להיראות כך: פתיחה- שבה מכניסים את הקורא לעניינים, נותנים רקע ומציגים את הנושא או את השאלה שעליה תענו במאמר. גוף המאמר- כאן המקום לשפוך את כל הטענות בעד הדעה שלכם, דוגמאות, פירוט וכן הלאה. סיכום- כאן חוזרים בקצרה על הנאמר כדי לעשות לקורא סדר בראש. לחלק מהאנשים קל יותר פשוט להתיישב ולכתוב, לחלק יהיה נוח יותר לכתוב קודם כל את ראשי הפרקים של המהלך בנקודות כלליות ואחר כך להרחיב. שתי הדרכים מעולות, תבחרו במה שיהיה לכם יותר נחמד. פתיחה: המשפטים הראשונים הם ההזדמנות לתפוס את תשומת הלב של הקורא ולכן רצוי לפתוח בצורה מעניינת, משעשעת, דרמטית- סיפור קצר, בדיחה, דוגמא כלשהי וכל העולה על רוחכם [1] . כאן חשוב לשים לב שהקורא- גם זה שלא למד את כל התנ"ך - מקבל את כל הידע שדרוש לו כדי להבין את המאמר. גם על נושאים מוכרים צריך לתת רקע- אנחנו מרשים לכם להניח שכל הקוראים שמעו על יציאת מצרים, אבל זה לא אומר שאם תביאו להם פסוק בודד הם ידעו שמדובר במכת ארבה. הקורא לא יודע את התנ"ך בעל פה, תנו לו הקשר! חוץ מרקע, הפתיחה צריכה להציג את השאלה שעליה המאמר בא לענות- מאמר צריך אמירה כלשהי, פואנטה כלשהי [2] . בדומה למה שנאמר לעיל, זו לא חייבת להיות שאלה שאיש לא ענה עליה קודם לפניכם, אפשר גם להציג שאלה ואת התשובות שכבר ענו עליה. אם המאמר יוצא מנקודות הנחה מסויימות - כלומר, דברים שהכותב מניח מלכתחילה ומתבסס עליהם, ולא עומד לדון על נכונותם [3] - כאן המקום לציין אותם. למשל - היו שני ישעיהו, היה ישעיהו אחד, לא היה שום ישעיהו בעולם כלל וכן הלאה. גוף המאמר: כאן כותבים את דעתכם על הנושא, עונים על השאלה שהצגתם בפתיחה ומנסים לשכנע את הקורא בדעתכם. תסבירו את מה שאתם רוצים שהקורא ילמד מהמאמר, תציגו את דעתכם, תטענו טענות, נמקו, שכנעו, תגיעו למסקנות ביניים ומהן תתקדמו לפואנטה הסופית, הלא היא התשובה לשאלה מהפתיחה. רצוי להתבסס על מקורות (תנ"כיים או חוץ תנ"כיים) שעוזרים לטענה שלכם ועל כל דבר שיעזור לשכנע את הקורא בדעה שלך. את המקורות שציטטתם צריך להסביר - לא, לא כולנו מבינים פסוק מאיוב [4] או ציטוט בארמית בלי הסבר! שימו לב שלכל מקור צריך להביא הפניה- מאיפה הבאת את מה שציטטת? ההפניה צריכה להיות ברורה ומובנת מספיק בשביל מי שירצה לפתוח את המקור בעצמו. טענות שמתבססות על היגיון ולא על מקורות צריך להסביר טוב, כך שהקורא ישתכנע בהגיון שלכם. כדי לשכנע קוראים שלמדו את הנושא עם פירוש אחר, תביאו טענות של הצד השני ותסבירו למה אתם לא מסכימים איתן. דוגמאות הן נהדרות- הן עוזרות להפוך משהו מופשט ומעורפל לקונקרטי ומובן. אל תגזימו עם הדוגמאות - לא צריך להביא יותר מ3-4 דוגמאות לאותו הדבר, זה סתם חופר. דברים שלא קשורים לנושא ולא תורמים למהלך, תוציאו מהמאמר. הם מסיחים את הדעת של הקורא מהנושא ומבלבלים אותו- המאמר הוא לא דף אסוציאציות ומה שלא קשור ולא מועיל - אין סיבה שישאר בתוך המאמר. דברים קשורים למחצה יכולים להשאר בהערות שוליים [ 5] . מבחינה לשונית- אין ציפייה שתדעו לשון ברמה של אבשלום קור, אבל תשתדלו לכתוב בצורה תקינה- שימו לב שהמשפטים הגיוניים, לא מתחילים בלשון רבים ועובר באמצע ללשון יחיד, בלי סלנג וכדומה. תוסיפו סימני פיסוק כדי לחלק את הטקסט למשפטים וכדי לחלק משפט ליחידות קטנות יותר. החלוקה הזו עוזרת להבין את מה שכתוב ואת הקשרים בין חלקי המשפט. תשתדלו שהמשפטים לא יצאו נורא ארוכים- כלל אצבע, משפט של יותר מ2 שורות הוא קשה להבנה. טיפ: דרך קלה להעלות את רמת הכתיבה שלכם היא להחליף את המילה "זה" במילה מתאימה אחרת. סיכום כאן מתמצתים בקצרה את מה שקרה עד עכשיו, בלי דוגמאות ופירוט ובלי להוסיף מידע חדש. המטרה היא לעשות לקורא סדר בראש. מבחינה ויזואלית: כותרות והדגשות כותרות יפות ומודגשות יהיו ידידותיות יותר לקוראים. דברים מהותיים וחשובים גם נחמד להדגיש, כך שויזואלית בולט לקורא שזה חשוב . לא להגזים עם ההדגשות - כשהכל מודגש, שום דבר לא בולט. פסקאות כשהקורא רואה המון טקסט צפוף, זה מרתיע אותו. תחלקו את המאמר לפסקאות קטנות יותר שתהיינה נעימות יותר בעין. אין צורך לרדת שורה בסוף כל משפט, אבל רצוי להתחיל פסקה חדשה כל פעם שעוברים נושא. איורים, טבלאות וכדומה יש דברים שקל יותר להמחיש ויזואלית - למשל, אם אתם מדברים על מקומות, מפה יכולה לעזור. אל תהססו להוסיף כל דבר שיקל על הבנת המאמר- איורים, מפות, טבלאות וכן הלאה. סיימתי לכתוב, מה הלאה? מעולה! קודם כל, תעבור שוב על מה שכתבת, זו ההזדמנות לוודא שהדברים מוצאים חן בעיניך. אפשר לשפר, לנסח מחדש ובכללי לשפץ את המאמר. לאחר מכן, שלח את המאמר לועדת כפית במייל nachat@gmail.com הועדה תעלה את המאמר לדוקס, ותשתף אותך בקובץ. מישהו מהועדה יערוך את המאמר. בדוקס תוכל לראות את השינויים, להגיב ולענות על השאלות של העורך. אל חשש- עריכה אינה צנזורה! אתה תראה את השינויים שנעשים בעריכה, וכל שינוי מהותי יעשה רק עם אישור ממך. בסוף העריכה, המאמר יעלה לאתר הכפית ואתם תקבלו כפית שוקולד בשבת הארצית הבאה! לסיכום, כולכם מוזמנים בחום לכתוב מאמרים לכפית. בוחרים נושא, לומדים אותו וכותבים. המאמר בנוי במתכונת של פתיחה, גוף וסיכום. בפתיחה מציגים שאלה, עונים עליה בגוף המאמר ומסכמים הכל בסיכום. מוזמנים בשמחה רבה לפנות אלינו (ועדת הדרכה) בכל שאלה והתייעצות. [6] שושנה שלו - 058-779-7938 ליאור אולייניק - 054-596-4443 ------------------------------ הערות שוליים: 1. היו לא תהיה! (יחזקאל כ', ל"ב) ח זרה ללמעלה. 2. כלומר, טוב, אפשר לכתוב מאמר בלי פואנטה, אבל… זה חסר פואנטה. חזרה ללמעלה. 3. די דומה לאקסיומות במתמטיקה, בעצם. חזרה ללמעלה. 4. בואו לשבת איוב!!! או כל שבת אחרת שתהיה השבת הבאה בעת קריאת שורות אלו! חזרה ללמעלה. 5. הערות שוליים, הערות שוליים זה הפתרון להכל. חזרה ללמעלה. 6. אלו לא ועדת הדרכה הנוכחיים, אם תרצו לפנות לועדת הדרכה פנו אליהם: יאשי האן - 0587204812 שירה פרייז'ר - 0585023351 5 הערות

האתר של ארגון נח"ת- נוער חובב תנ"ך- כאן תוכלו למצוא פרטים עלינו, איך להצטרך ומאמרים של חברי הארגון. נח"ת - נוער חובב תנ"ך "קרוא והגב כי מחר נמות" דבר ההפטרה לפרשת אמור של צבי חלמיש לקריאה לדבר התורה של מור פוטר לפרשות אמור לקריאה למאמר של ברה הופט - ספוקנך של קהלת לקריאה מזלג תשפ"ד! קישור לאתר הישן של נח"ת בו נמצאים מאמרים ישנים: https://nachat3.wixsite.com/nissayon דבר מערכת הכפית קבלו אותה (רעש של תופיםםםםם) וועדת כפית החדשה! הם לא מאחרים, הם מעדכנים את האתר, הם לא עושים רפרנסים לדברי העורכים הקודמים!! (אופס, לא משנה) הם הוועדה הכי נא"ה עד כה! (הבנתם נגה אלעד והדס? אהה, אהה?) אנחנו בעצם מי שאחראים לתפקוד השוטף של האתר הזה, העלאות, התחננות נואשת למאמרים ודברי תורה, וגם, הכנת אלפי כפיות שוקולד. [1] האתר הזה הוא לא רק שלנו, הוא שלכם (מה מי ידע? שוק?) כל התוכן מגיע מכם! החידות הדיונים המאמרים ודברי התורה פה, הם תוכן שאתם כותבים (אתה כן אתה!) [4 ] אז תפתחו את הרעיונות שלכם ואנחנו פה לערוך להעלות ולזכות אתכם בכפית שקולד (ותהילת עולם) תמורת המאמץ. כל מה שתכתבו נשאר פה ומוסיף לרמה התנכית של הארגון, אז לשאלות יעוצים והצעות אנחנו תמיד פה- נ גה -0545632291 א לעד-0555694120 ה דס- 0559922882 ______________________ הערות שוליים: הערת שוליים מצחיקה [2 ] [חזרה מעלה ][3 ] זאת הייתה הבדיחה אם לא הבנתם [חזרה מעלה ] כן צבי כותבים חזרה מעלה ולא חזרה למעלה [חזרה למעלה ] כן אתה, שי רוזביץ' שגר בהדר גנים ברחוב זקן השומרים ותמיד אוכל ריבה בסוף ארוחת הבוקר. [ חזרה מעלה ] 1. 2. 3. Anchor 1 Anchor 2 anchor 1b Anchor 3

דבר תורה לפרשות אמור / תמר פוטר 1 דבר תורה לפרשת אמור – “כוחה של מילה רכה” בפרשת אמור נכתב: “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה: אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן…” (ויקרא כ”א, א) חז”ל (רש”י שם) עמדו על הכפילות שבמילים “אמור” ו”אמרת”, ומבארים: “אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים”. הכוונה היא שהתורה לא רק מצווה את משה לדבר אל הכהנים, אלא גם מלמדת שהמבוגרים צריכים לחנך ולהזהיר את הדור הצעיר. אך מעבר לכך, נוכל לשים לב שהמילה “אמור” – בניגוד ל”דבר” – מבטאת לשון רכה, עדינה, אוהבת. לא תקיפות, לא פקודות, אלא אמירה שיש בה חמלה, סבלנות, ורצון להשפיע באמת. כאן טמון יסוד גדול: כשאנחנו רוצים לחנך, להעביר מסר, להשפיע על אחרים – הדרך הנכונה היא בלשון רכה, מתוך אהבה ואכפתיות. דווקא כך מצליחים לחדור ללב. זהו סוד ההשפעה החינוכית. אמירה מתוך יחס – ולא דיבור מתוך שליטה ובנוסף מצאתי שיר שממש התאים לי לדבר תורה “תפילה לעני” (לחן: שלמה גרוניך, שר: אהוד בנאי / גרוניך) "תְּפִלָּה לֶעָנִי כִּי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי ה’ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ…" השיר מבוסס על פסוק מתהילים, והוא מבטא את הכוח שיש ל”שיח” – לדיבור פנימי, שקט, עדין. דווקא התפילה הלוחשת, הענווה – זו שנובעת מן הלב – היא זו שמתקבלת ונשמעת. כך גם המסר של פרשת אמור: כוחה של אמירה רכה, מתוך אכפתיות ואהבה – לבנות קדושה, לחנך, ולהשפיע לטובה. ונזכור שדווקא מהמילים השקטות שבאות בטוב ולא מצעקות דווקא משם תגיע הגאולה ככה יותר תצליח להתחבר ללבבות של האחרים ושבעז״ה נזכה לישועות 2 3 4 7 5 6 Anchor 1 Anchor 2 8 Anchor 3 Anchor 4 Anchor 5 Anchor 6 Anchor 7 Anchor 8 Anchor 9 1הערות שוליים

הקדשת פסוקים כאן אתם יכולים להקד יש לחברכם פסוקים ולקרוא את מה שהקדישו לכם תתפרעו כיד הדמיון הטובה עליכם מי אתה? למי אתה מקדיש? מה הפסוק? > Founder & CEO Don Francis This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. למחוז צפון המקסים ממזכמיתכם לשעבר המתגעגעת 'ישעיהו מט' יב "הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן" Office Manager Tess Brown This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Product Manager Lisa Rose This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. HR Lead Kevin Nye This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Customer Support Lead Alex Young This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. QA Specialist Andrew Cole This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Content Strategist Debbie Green This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Product Manager Alissa Rose This is your Team Member description. Use this space to write a brief description of this person’s role and responsibilities, or add a short bio. Apply Today This is a Paragraph. Click on "Edit Text" or double click on the text box to start editing the content. info@mysite.com 123-456-7890

יש לך רעיונות איך לשפר את הכפית? This is your Contact section paragraph. Encourage your reader to reach out with any questions, comments or to take a different action specific to your site. You can also click on the contact form to customize the fields. Let's Chat Phone 123-456-7890 Email info@mysite.com Social Media First Name Last Name Email Message Send Thanks for submitting!

דיונים דיונים בנושאים תנ"כיים שעורכים חברי הארגון ממש כאן, באתר. מוזמנים לקרוא ולהשתתף! . Kapit Nachat Aug 18 2 min טוב לו וצדיק? / הדס פרנקל מה הייתם מעדיפים להיות - מושחת עשיר או עני הגון? אולי תענו שהייתם מעדיפים להיות עשיר הגון, אבל האם זה אפשרי בכלל? בתנ"ך יש הרבה אזהרות... 110 views 10 comments 8 likes. Post not marked as liked 8 Kapit Nachat Jul 19 2 min מי אתה קהלת? / דביר ישראל גינת ספר קהלת מנסה להתחקות אחר הדרך הטובה ביותר לנהוג בעולם, ולבסוף מגיע למסקנה שיראת ה' היא התשובה. אולם, אחת השאלות הגדולות היא, מי הוא אותו... 126 views 10 comments 1 like. Post not marked as liked 1 Kapit Nachat Jun 25 3 min האם השבטיות באמת עדיפה על האחדות? / משה מייזלס לפי הפסוקים, עם ישראל מתחיל את מסעו במצרים כעם אחיד ומאוחד. בתחילה לא מוזכרים שבטים וחלוקות, ואלה נוצרים ומפרידים את עם ישראל במהלך המסע... 182 views 14 comments 6 likes. Post not marked as liked 6