"וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה. וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם." (שמות ל'; ז'-ח') האינסטינק הראשון שלנו כשאנחנו חושבים על הקטרת הקטורת, ומה המטרה שלה בעצם, אנחנו חושבים על ריחה הטוב. יש לנו עדות שריח הקטורת הוא מאוד טוב מהאיסור להכין קטורת במתכונת האחת שבמשכן: "אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו."

(הקצר יהיה קצרצר כמו המצווה עצמה 🙌) פרק כ"ב הוא בליל של המון מצוות, שלא בהכרח קשורות זו לזו. בפסוק י"ז מופיעה המצווה "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה. "  - לא להשאיר מכשפה בחיים, כלומר כאשר נתקלים באדם העוסק בכשפים (מעשים שמטרתם לשנות את דרך הטבע), יש להביאו לבית דין כדי שישפט לדין מוות.  הכישוף נכלל עם פעולות מאגיות נוספות שנאסרו "  לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. "  (דברים י"ח, י'). רמב"ן מסביר שמעבר לבעייתיות שבש

"לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר. רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ." (שמות כג , יח-יט) "לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח. כו רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ." (שם לג, כה-כו) מה? מה קורה בפסוקים? ארבעה דינים שונים: האיסור לשחוט דם זבחים על חמץ האיסור להלין (להשאי